גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקית המו"לות אלסבייר משנה פוקוס לעיבוד של מידע רפואי: "10%-20% מהאבחונים לא מדויקים"

החברה הדנית הבינה שעדיף לא לסמוך על עסקי הדפוס והחלה להרחיב בהדרגה את פעילותה לעיבוד וניתוח של ביג דאטה ● ג'ון דנהר, ראש תחום פתרונות קליניים בחברה, מחפש בישראל שיתופי פעולה: "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה, שבה מי שיש לו המידע - ישראל - ומי שיש לו היכולת לכריית המידע - שוב, ישראל - ישלוט בעולם קבלת ההחלטות של המחר"

האתגרים שענף המו"לות מתמודד איתם לא פסחו על חברת אלסבייר (Elsevier) הדנית - אחד הכוחות החזקים בעולם בתחום ההוצאה לאור של מאמרים אקדמיים. כדי להתמודד עם האתגרים האלה, היא מרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה והופכת בהדרגה לענקית בתחום עיבוד המידע.

אלסבייר מחזיקה כבר היום במידע רב: בבעלותה כ-2,500 כתבי עת אקדמיים כמו The Lancet ו-Cell, וספרי לימוד מדעיים כמו האנטומיה מאת גריי, שנתן את שמו לסדרה המפורסמת.

כ-1.8 מיליון מאמרים מוגשים לכתבי העת שלה בכל שנה וכ-20 אלף עורכים, רובם מתנדבים מהאקדמיה, עוסקים בעריכתם בכל שנה. סך הכול יש היום בבעלותה 16 מיליון מאמרים.

רק כדי להבין את כוחה: ב-2013 החזיקה החברה 16% משוק הפרסום האקדמי. היא מעסיקה בתשלום 7,800 עובדים, ואחראית לכ-37% מההכנסות של חברת הענק הדנית-בריטית RELX, החברה האם של אלסבייר. רלקס עצמה נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי של 37 מיליארד ליש"ט (46 מיליארד דולר). הכנסות אלסבייר מגיעות לכ-2-3 ליש"ט בשנה.

כ-17% מההכנסות של אלסבייר מגיעות היום מכתבי עת פיזיים, והיתר מכתבי העת הדיגיטליים, שחומת התשלום בהם מתסכלת את המשתמשים הפוטנציאליים. חומת התשלום אינה נמוכה במיוחד. אלסבייר ידועה במחירים הגבוהים של מוצריה, ואוניברסיטה ממוצעת תשלם לחברה לעיתים יותר ממיליון דולר עבור גישה כוללת לכל המוצרים שיוצאים לאור על ידיה. זאת בזמן שהחוקרים המגישים את המאמרים לכתב העת והעורכים שבוחנים אותם עושים זאת לשם קידום הקריירות שלהם וללא תשלום.

על החברה הופעל בשנים האחרונות לחץ רב להוריד את המחירים ולהקל את הגישה למאגריה - הן על ידי האוניברסיטאות והן על ידי עורכי כתבי העת, שחלקם אף התפטרו על הרקע הזה. במקביל, אלסבייר הפעילה לחץ משפטי ותבעה את כל מי שניסה להשתמש במאמרים שלה - אם על ידי כריית מידע מהמאגר כולו (החוזים עם החברה אינם מאשרים קריאה על ידי מכונות) ואם על ידי פרסום המאמרים באופן עצמאי וגלוי על ידי החוקרים שכתבו אותם.

בינתיים, אלסבייר שומרת על מודל עסקי קלאסי של שירות תוכן וממשיכה לרשום מתח רווחים גבוה על עסקי המו"לות שלה, ובכל זאת, תחום הביג דאטה ופיתוח תוכנות המבוססות עליו מאפשרים לחברה לפרוח בעולם שמוכר לה ולהתכונן לעתיד אפשרי שבו ייפרצו גם המעוזים האחרונים של מידע בתשלום.

"מוצרים רבים עם פוטנציאל לשינוי"

אלסבייר מספקת כבר היום מגוון כלים אנליטיים: כריית מידע אקדמי לשם שיפור פיתוח תרופות ושיפור של ייצור חומרים כימיים לתעשייה, זיהוי טרנדים, כריית מידע ממחקרים גיאולוגיים עבור תעשיית הגז והנפט, שירותי מודיעין עסקי ומנועי חיפוש בתחומים כמו שיתופי פעולה אקדמיים ומענקים. כיום עסקי הליבה של החברה משיקים לעולם האקדמי, אך היא גם הולכת רחוק הרבה יותר.

בתחום הבריאות, החברה הגיעה אולי הכי רחוק עד היום, עם פיתוח מערכות תוכנה תומכות החלטה לרופאים. "יש לנו כחברת מידע גישה לכ-20 מיליון רופאים בעולם ב-8,000 בתי חולים, שלהם אנחנו נותנים גישה לשירותי התוכן שלנו ולמערכות חיפוש חכמות בתחום התוכן", אומר ג'ון דנהר, ראש התחום הזה בקבוצה. "אבל בשנת 2018 רכשנו חברה בשם Via Oncology, שלראשונה יכולה לחבר את המידע האקדמי שלנו ואת המידע שמתקבל אצלנו מהעבודה עם חברות התרופות ועם חברות רפואיות, לצד הרכיב החדש של רשומה רפואית בתחום הסרטן.

"המטרה שלנו כרגע היא להציג לרופא על גבי הרשומה המלצות לטיפול בחולה. המערכת האוטומטית הזאת ממליצה על בדיקות, על פרוטוקול טיפול. אנחנו מעסיקים גם מומחים מטעמנו כדי לשפר את ההמלצה של המכונה כל הזמן, על בסיס הקריאה של הרופאים במחקר הרפואי, וספציפית בכתב עת כמו Lancet Oncology".

לדברי דנהר, המוצר הזה הוא למעשה הסיבה לביקור שלו בישראל. "אנחנו מדברים היום עם גורמים ישראליים שיש להם גישה למידע קליני מהעולם האמיתי. נפגשנו עם קופת החולים כללית ומכבי. לארבע הקופות בישראל יש מידע נצבר של 20 שנה, שהוא בעל ערך עבורנו. הם עושים היום ניתוחים נהדרים וחדשניים, לא רק במידע מהרשומה הרפואית אלא גם בבדיקות המעבדה שהם צברו לאורך השנים".

דנהר מתעניין גם בחברות הסטארט-אפ הישראליות. הוא נפגש עם עשר חברות כאלו, עם קרנות הון סיכון, וגם עם נציגי תאגידים הפועלים בישראל כמו יבמ ואסטרהזנקה, בביקור שאורגן בישראל על ידי UK Israel Tech Hub, ארגון ללא מטרות רווח הפועל בחסות שגרירות בריטניה כדי לחבר את החדשנות הישראלית לכלכלה הבריטית. "אנחנו מעוניינים לפגוש חברות בעלות מכונות עם יכולות קוגניטיביות".

אילו מוצרים מעניינים אתכם במיוחד? אתם מתעניינים רק במכונות שעובדות עם טקסט או גם עם הדמיה, לדוגמה?

"אנחנו כבר היום מחזיקים מוצרים של תמיכה בהחלטות בתחום הרדיולוגיה והפתולוגיה, כמו StatVX, מערכת שמראה לרופאים תמונת הדמיה מול תמונות של חולים אחרים עם אותה אבחנה, כדי לראות אפשרויות של טיפול ואת התוצאה שהתקבלה. במוצר הזה יש לנו 90% חדירה לבתי חולים אקדמיים מובילים. אנחנו מחפשים כיצד היכולות של החברות המלהיבות בישראל יכולות להצטרף למוצר שלנו או שאנחנו נשווק את המוצרים שלהן לבתי החולים שהם כבר לקוחות שלנו. אנחנו מחפשים מוצרים עם יכולות של למידת מכונה, ניתוח שפה טבעית, וכל מי שפיתח את היכולת שלו מתוך גישה למידע אמיתי על חולים.

"הגעתי לכאן עם משלחת של ארבעה אנשים מהמחלקה שלי ואנחנו עובדים היום על בניית המתווה האפשרי לשיתופי הפעולה הללו. חשוב לי מאוד להדגיש שרבים מהמוצרים ומהפרויקטים הישראליים שראינו הם בעלי פוטנציאל אמיתי לשנות את התמונה בתחום הביג דאטה ברפואה".

"שיפור אדיר מנקודות המבט של המטופל"

איך אתם רואים את ההתפתחות של התחום הזה בעתיד?

"היום עבודת הרופא וקבלת ההחלטות שלו מבוססת במידה רבה על תוצאות של ניסויים גדולים, עם קבוצת ביקורת בסמיות כפולה. ניסויים אלה הם ארוכים מאוד, יקרים מאוד, ואחרי שכבר אספת את המידע, אתה חייב לפרסם את הממצאים בכתב עת מדעי ורק אחר כך התובנות מן המאמרים הללו נכנסות לאט לאט לתוך תוכנית הלימודים של הרופאים.

"אנחנו מקווים שנוכל להראות באמצעות מידע מהעולם האמיתי את היעילות ואת הכדאיות של השימוש בטכנולוגיות חדשות או בשיטות חדשות ויצירתיות ברפואה, במהירות רבה יותר ובעיקר להנגיש את הידע החדש מהר יותר לרופאים שכבר נמצאים במקצוע. זוהי מעין דמוקרטיזציה של המחקר, והאצה מאוד גדולה שלו.

"אנחנו נמצאים במעין נקודת מפנה שבה מי שיש לו המידע - ישראל - ומי שיש לו היכולת לכריית המידע, גם אם הוא כתוב בשפה לא אחידה - כן, שוב ישראל - הוא זה שישלוט בעולם קבלת ההחלטות הרפואיות של המחר. המחקר הרפואי יהיה הרבה יותר מהיר וזול וטוב. מדובר בשיפור אדיר מנקודת המבט של המטופל, ובמדע שהוא בעצם יותר טוב".

דנהר כבר שריין לקבוצות מנהלים וחוקרים בחברה ביקורים נוספים בישראל בחודשים הקרובים.

ומה יקרה כאשר כל זה ייושם?

"אפשר יהיה להסיק מסקנות לגבי טיפול רפואי מועדף בתוך כמה שניות. אפשר יהיה לתעדף טיפולים שונים לפי הערך שלהם. תמיד יהיה צורך ברופא שיקבל את ההחלטות, אבל אנחנו יכולים להביא אליו את המידע מהעולם האמיתי הרבה יותר מהר.

"אנחנו יודעים כבר היום שכ-10%-20% מהאבחנות הרפואיות הן מוטעות. אחר כך יש גם טעויות בתת-אבחנות או בהתאמת הטיפול לאבחנה. היישומים הללו יוכלו לאפשר דיוק רב יותר בשני המקרים הללו. הרופאים לא יוחלפו אלא יועצמו. הם יהיו הרבה יותר מהירים ויעילים ומדויקים במתן הטיפול לחולה.

"ככל שיש יותר נקודות מידע מחולים אמיתיים, כולל מידע מבדיקות מעבדה, מהתנהלות החולה בחיים, מהגנטיקה שלו ומהתסמינים שלו שנמדדים באופן רציף ולאורך זמן, כך התגובה שלנו תהיה עוד יותר טובה. בעתיד הרחוק, גם למטופלים יהיה המידע הזה ביד, כדי שהם יוכלו לנהל את הבריאות שלהם יחד עם הרופא. אנחנו מפתחים כבר היום מוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמטרתם ללוות את הצרכנים בדרך שלהם, לאפשר להם לנהל את המחלה ולהבין מבעוד מועד מה עומד לקרות להם.

"ולא פחות חשוב - לאור המצב של תקציבי הבריאות בעולם, גם הרופא וגם החולה חייבים לקבל את ההחלטות הכי יעילות, כדי לוודא שהמערכת תהיה הכי יעילה שאפשר מבחינה כלכלית ותוכל לטפל בהצלחה בכמה שיותר חולים". 

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה מזנקת בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מה עובר על אמזון? והישראלית שמזנקת ב-25%

פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב