גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקית המו"לות אלסבייר משנה פוקוס לעיבוד של מידע רפואי: "10%-20% מהאבחונים לא מדויקים"

החברה הדנית הבינה שעדיף לא לסמוך על עסקי הדפוס והחלה להרחיב בהדרגה את פעילותה לעיבוד וניתוח של ביג דאטה ● ג'ון דנהר, ראש תחום פתרונות קליניים בחברה, מחפש בישראל שיתופי פעולה: "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה, שבה מי שיש לו המידע - ישראל - ומי שיש לו היכולת לכריית המידע - שוב, ישראל - ישלוט בעולם קבלת ההחלטות של המחר"

האתגרים שענף המו"לות מתמודד איתם לא פסחו על חברת אלסבייר (Elsevier) הדנית - אחד הכוחות החזקים בעולם בתחום ההוצאה לאור של מאמרים אקדמיים. כדי להתמודד עם האתגרים האלה, היא מרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה והופכת בהדרגה לענקית בתחום עיבוד המידע.

אלסבייר מחזיקה כבר היום במידע רב: בבעלותה כ-2,500 כתבי עת אקדמיים כמו The Lancet ו-Cell, וספרי לימוד מדעיים כמו האנטומיה מאת גריי, שנתן את שמו לסדרה המפורסמת.

כ-1.8 מיליון מאמרים מוגשים לכתבי העת שלה בכל שנה וכ-20 אלף עורכים, רובם מתנדבים מהאקדמיה, עוסקים בעריכתם בכל שנה. סך הכול יש היום בבעלותה 16 מיליון מאמרים.

רק כדי להבין את כוחה: ב-2013 החזיקה החברה 16% משוק הפרסום האקדמי. היא מעסיקה בתשלום 7,800 עובדים, ואחראית לכ-37% מההכנסות של חברת הענק הדנית-בריטית RELX, החברה האם של אלסבייר. רלקס עצמה נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי של 37 מיליארד ליש"ט (46 מיליארד דולר). הכנסות אלסבייר מגיעות לכ-2-3 ליש"ט בשנה.

כ-17% מההכנסות של אלסבייר מגיעות היום מכתבי עת פיזיים, והיתר מכתבי העת הדיגיטליים, שחומת התשלום בהם מתסכלת את המשתמשים הפוטנציאליים. חומת התשלום אינה נמוכה במיוחד. אלסבייר ידועה במחירים הגבוהים של מוצריה, ואוניברסיטה ממוצעת תשלם לחברה לעיתים יותר ממיליון דולר עבור גישה כוללת לכל המוצרים שיוצאים לאור על ידיה. זאת בזמן שהחוקרים המגישים את המאמרים לכתב העת והעורכים שבוחנים אותם עושים זאת לשם קידום הקריירות שלהם וללא תשלום.

על החברה הופעל בשנים האחרונות לחץ רב להוריד את המחירים ולהקל את הגישה למאגריה - הן על ידי האוניברסיטאות והן על ידי עורכי כתבי העת, שחלקם אף התפטרו על הרקע הזה. במקביל, אלסבייר הפעילה לחץ משפטי ותבעה את כל מי שניסה להשתמש במאמרים שלה - אם על ידי כריית מידע מהמאגר כולו (החוזים עם החברה אינם מאשרים קריאה על ידי מכונות) ואם על ידי פרסום המאמרים באופן עצמאי וגלוי על ידי החוקרים שכתבו אותם.

בינתיים, אלסבייר שומרת על מודל עסקי קלאסי של שירות תוכן וממשיכה לרשום מתח רווחים גבוה על עסקי המו"לות שלה, ובכל זאת, תחום הביג דאטה ופיתוח תוכנות המבוססות עליו מאפשרים לחברה לפרוח בעולם שמוכר לה ולהתכונן לעתיד אפשרי שבו ייפרצו גם המעוזים האחרונים של מידע בתשלום.

"מוצרים רבים עם פוטנציאל לשינוי"

אלסבייר מספקת כבר היום מגוון כלים אנליטיים: כריית מידע אקדמי לשם שיפור פיתוח תרופות ושיפור של ייצור חומרים כימיים לתעשייה, זיהוי טרנדים, כריית מידע ממחקרים גיאולוגיים עבור תעשיית הגז והנפט, שירותי מודיעין עסקי ומנועי חיפוש בתחומים כמו שיתופי פעולה אקדמיים ומענקים. כיום עסקי הליבה של החברה משיקים לעולם האקדמי, אך היא גם הולכת רחוק הרבה יותר.

בתחום הבריאות, החברה הגיעה אולי הכי רחוק עד היום, עם פיתוח מערכות תוכנה תומכות החלטה לרופאים. "יש לנו כחברת מידע גישה לכ-20 מיליון רופאים בעולם ב-8,000 בתי חולים, שלהם אנחנו נותנים גישה לשירותי התוכן שלנו ולמערכות חיפוש חכמות בתחום התוכן", אומר ג'ון דנהר, ראש התחום הזה בקבוצה. "אבל בשנת 2018 רכשנו חברה בשם Via Oncology, שלראשונה יכולה לחבר את המידע האקדמי שלנו ואת המידע שמתקבל אצלנו מהעבודה עם חברות התרופות ועם חברות רפואיות, לצד הרכיב החדש של רשומה רפואית בתחום הסרטן.

"המטרה שלנו כרגע היא להציג לרופא על גבי הרשומה המלצות לטיפול בחולה. המערכת האוטומטית הזאת ממליצה על בדיקות, על פרוטוקול טיפול. אנחנו מעסיקים גם מומחים מטעמנו כדי לשפר את ההמלצה של המכונה כל הזמן, על בסיס הקריאה של הרופאים במחקר הרפואי, וספציפית בכתב עת כמו Lancet Oncology".

לדברי דנהר, המוצר הזה הוא למעשה הסיבה לביקור שלו בישראל. "אנחנו מדברים היום עם גורמים ישראליים שיש להם גישה למידע קליני מהעולם האמיתי. נפגשנו עם קופת החולים כללית ומכבי. לארבע הקופות בישראל יש מידע נצבר של 20 שנה, שהוא בעל ערך עבורנו. הם עושים היום ניתוחים נהדרים וחדשניים, לא רק במידע מהרשומה הרפואית אלא גם בבדיקות המעבדה שהם צברו לאורך השנים".

דנהר מתעניין גם בחברות הסטארט-אפ הישראליות. הוא נפגש עם עשר חברות כאלו, עם קרנות הון סיכון, וגם עם נציגי תאגידים הפועלים בישראל כמו יבמ ואסטרהזנקה, בביקור שאורגן בישראל על ידי UK Israel Tech Hub, ארגון ללא מטרות רווח הפועל בחסות שגרירות בריטניה כדי לחבר את החדשנות הישראלית לכלכלה הבריטית. "אנחנו מעוניינים לפגוש חברות בעלות מכונות עם יכולות קוגניטיביות".

אילו מוצרים מעניינים אתכם במיוחד? אתם מתעניינים רק במכונות שעובדות עם טקסט או גם עם הדמיה, לדוגמה?

"אנחנו כבר היום מחזיקים מוצרים של תמיכה בהחלטות בתחום הרדיולוגיה והפתולוגיה, כמו StatVX, מערכת שמראה לרופאים תמונת הדמיה מול תמונות של חולים אחרים עם אותה אבחנה, כדי לראות אפשרויות של טיפול ואת התוצאה שהתקבלה. במוצר הזה יש לנו 90% חדירה לבתי חולים אקדמיים מובילים. אנחנו מחפשים כיצד היכולות של החברות המלהיבות בישראל יכולות להצטרף למוצר שלנו או שאנחנו נשווק את המוצרים שלהן לבתי החולים שהם כבר לקוחות שלנו. אנחנו מחפשים מוצרים עם יכולות של למידת מכונה, ניתוח שפה טבעית, וכל מי שפיתח את היכולת שלו מתוך גישה למידע אמיתי על חולים.

"הגעתי לכאן עם משלחת של ארבעה אנשים מהמחלקה שלי ואנחנו עובדים היום על בניית המתווה האפשרי לשיתופי הפעולה הללו. חשוב לי מאוד להדגיש שרבים מהמוצרים ומהפרויקטים הישראליים שראינו הם בעלי פוטנציאל אמיתי לשנות את התמונה בתחום הביג דאטה ברפואה".

"שיפור אדיר מנקודות המבט של המטופל"

איך אתם רואים את ההתפתחות של התחום הזה בעתיד?

"היום עבודת הרופא וקבלת ההחלטות שלו מבוססת במידה רבה על תוצאות של ניסויים גדולים, עם קבוצת ביקורת בסמיות כפולה. ניסויים אלה הם ארוכים מאוד, יקרים מאוד, ואחרי שכבר אספת את המידע, אתה חייב לפרסם את הממצאים בכתב עת מדעי ורק אחר כך התובנות מן המאמרים הללו נכנסות לאט לאט לתוך תוכנית הלימודים של הרופאים.

"אנחנו מקווים שנוכל להראות באמצעות מידע מהעולם האמיתי את היעילות ואת הכדאיות של השימוש בטכנולוגיות חדשות או בשיטות חדשות ויצירתיות ברפואה, במהירות רבה יותר ובעיקר להנגיש את הידע החדש מהר יותר לרופאים שכבר נמצאים במקצוע. זוהי מעין דמוקרטיזציה של המחקר, והאצה מאוד גדולה שלו.

"אנחנו נמצאים במעין נקודת מפנה שבה מי שיש לו המידע - ישראל - ומי שיש לו היכולת לכריית המידע, גם אם הוא כתוב בשפה לא אחידה - כן, שוב ישראל - הוא זה שישלוט בעולם קבלת ההחלטות הרפואיות של המחר. המחקר הרפואי יהיה הרבה יותר מהיר וזול וטוב. מדובר בשיפור אדיר מנקודת המבט של המטופל, ובמדע שהוא בעצם יותר טוב".

דנהר כבר שריין לקבוצות מנהלים וחוקרים בחברה ביקורים נוספים בישראל בחודשים הקרובים.

ומה יקרה כאשר כל זה ייושם?

"אפשר יהיה להסיק מסקנות לגבי טיפול רפואי מועדף בתוך כמה שניות. אפשר יהיה לתעדף טיפולים שונים לפי הערך שלהם. תמיד יהיה צורך ברופא שיקבל את ההחלטות, אבל אנחנו יכולים להביא אליו את המידע מהעולם האמיתי הרבה יותר מהר.

"אנחנו יודעים כבר היום שכ-10%-20% מהאבחנות הרפואיות הן מוטעות. אחר כך יש גם טעויות בתת-אבחנות או בהתאמת הטיפול לאבחנה. היישומים הללו יוכלו לאפשר דיוק רב יותר בשני המקרים הללו. הרופאים לא יוחלפו אלא יועצמו. הם יהיו הרבה יותר מהירים ויעילים ומדויקים במתן הטיפול לחולה.

"ככל שיש יותר נקודות מידע מחולים אמיתיים, כולל מידע מבדיקות מעבדה, מהתנהלות החולה בחיים, מהגנטיקה שלו ומהתסמינים שלו שנמדדים באופן רציף ולאורך זמן, כך התגובה שלנו תהיה עוד יותר טובה. בעתיד הרחוק, גם למטופלים יהיה המידע הזה ביד, כדי שהם יוכלו לנהל את הבריאות שלהם יחד עם הרופא. אנחנו מפתחים כבר היום מוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמטרתם ללוות את הצרכנים בדרך שלהם, לאפשר להם לנהל את המחלה ולהבין מבעוד מועד מה עומד לקרות להם.

"ולא פחות חשוב - לאור המצב של תקציבי הבריאות בעולם, גם הרופא וגם החולה חייבים לקבל את ההחלטות הכי יעילות, כדי לוודא שהמערכת תהיה הכי יעילה שאפשר מבחינה כלכלית ותוכל לטפל בהצלחה בכמה שיותר חולים". 

עוד כתבות

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית