אפולו 11 מציינת 50 שנה: כל מה שצריך לדעת על החללית ששינתה את פני ההיסטוריה

התקציב של הפרויקט, שכר האסטרונאוטים, צופי הטלוויזיה, המדינות שבמרוץ, וכל שוברי הקופות הקולנועיים שמאחורי משימת החלל האמריקאית "אפולו 11", שמציינת יובל להמראתה

האסטרונאוט באז אולדרין מהלך על אדמת הירח, 1969 / צילום: רויטרס
האסטרונאוט באז אולדרין מהלך על אדמת הירח, 1969 / צילום: רויטרס

היום לפני 50 שנה שוגרה מפלורידה המשימה "אפולו 11", בדרכה להפוך לחללית המאוישת הראשונה שתנחת על אדמת הירח. תוכנית החלל האמריקאית, ש"אפולו 11" הייתה השיא שלה מבחינה ציבורית ועולמית, נחשבת עד היום למודל של פרויקט לאומי שהביא עמו מעבר להישגים סמליים ותדמיתיים גם שגשוג כלכלי ופיתוחים טכנולוגיים.

היא אולי הייתה תוצאה של מרוץ בין-גושי - מאבק בין ברית המועצות לארה"ב על הבכורה בהנחתת אדם על הירח - אבל הפרויקט היה אמור גם ליצור תחושת אחדות בקרב האנושות. הצילום של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהירח, שהראה לראשונה לתושבי הכדור כיצד הם נראים מבחוץ, היה אמור לקדם את ההבנה בין המדינות והעמים, מתוך תחושה של שותפות גורל.

נכון להיום, התמונה ההיא משמשת בעיקר כאילוסטרציה לאיומים הגלובליים העומדים בפני כדור הארץ, במיוחד שינויי האקלים, שדורשים גישה בינלאומית משותפת שטרם גובשה בעשורים שעברו מאז נחתו בני אדם על הירח.

איך נראתה המשימה אז, כמה היא עלתה, וכמה אנשים חושבים שהכול היה בכלל מבוים?

המספרים של אפולו 11
 המספרים של אפולו 11

400 אלף בני אדם

היו מעורבים בתוכנית החלל האמריקאית שהביאה לנחיתה של "אפולו 11" על הירח ולירידתם של האסטרונאוטים האמריקאים ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין לאדמתו, בתום מסע של ארבעה ימים הלוך ולפני מסע של ארבעה ימים חזור.

מינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי האמריקאי, הידוע יותר בראשי התיבות שלו נאס"א (NASA), הוביל פרויקט שכלל בנוסף לעובדי ממשל אלפי חברות פרטיות שהשתתפו במיזם הממשלתי. הם כללו ערב רב - ממדענים נאציים לשעבר שסייעו לפתח את הרקטות שיתגברו על כוח המשיכה של כדור הארץ ועד עובדי קייטרינג שסופק לעובדים. עם זאת, בתוך מאות האסטרונאוטים, מנהלי המשימה והאנשים שנכחו בחדרי הפיקוח בקייפ קנוורל וביוסטון, הייתה רק אישה אחת.

25 מיליארד דולר

בסך הכול עלתה תוכנית החלל האמריקאית בשנות ה-60, שהם כ-600 מיליארד דולר של היום במונחי אחוז מהתמ"ג. 

ב-1965 הושקעו שישה מיליארד דולר, 4.3% מהתקציב הפדרלי האמריקאי, לטובת תוכנית החלל האמריקאית. סכום זה ירד בהדרגה אחרי ההצלחות הראשוניות ואחרי הנחיתה המאוישת על הירח, עד שהגיע לשיא שלילי של 0.47% מהתקציב לפני כשנתיים. במונחים אבסולוטיים, התקציב נחתך בחצי. זאת, למרות הדגש ששם ממשל טראמפ הנוכחי על החזרת הנוכחות האמריקאית לירח.

151 דקות במצטבר

הלכו שני האסטרונאוטים ארמסטרונג ואולדרין על אדמת הירח. הם הספיקו להצטלם, לתקוע דגל אמריקאי, לאסוף עשרות קילוגרמים של דגימות קרקע ולומר (ארמסטרונג) את המשפט האלמותי: "זהו צעד קטן לאדם, קפיצה ענקית לאנושות".

אפולו 11/  צילום: רויטרס
 אפולו 11/ צילום: רויטרס

8 דולרים ליום

הייתה תוספת השכר שקיבלו שלושת האסטרונאוטים של "אפולו 11" במהלך שמונת ימי המשימה. זו הייתה התוספת בזמנו לכל משימה "מחוץ לבסיס" - אם היא לירח או לבסיס שכן. השכר של האסטרונאוטים היה שקול לזה של טייסי קרב וטייסי ניסויים בחיל האוויר האמריקאי. סוכנות החלל הישראלית פרסמה באתר האינטרנט שלה, כי שכרו של ארמסטרונג במונחי שקלים היום היה כ-56 אלף שקל בחודש.

382 ק"ג

של אבני ירח נאספו במהלך תוכנית "אפולו", ונחשבים ל"אוצר לאומי" של ארה"ב. בשבוע שעבר נעצרה אישה בחשד שניסתה למכור אבן דרך האינטרנט בעבור 1.7 מיליון דולר. מי שנשלחו כדי "לקנות" את האבנים - שעתה נבדק אם הן אמיתיות ואם מקורן באבנים שהועברו כמתנות על ידי ממשלת ארה"ב לממשלות זרות - היו סוכני נאס"א. בעבר השיגה נאס"א אבן ירח בשווי חמישה מיליון אירו מאיש עסקים שקנה אותה מממשלת הונדורס. אפילו על האסטרונאוטים נאסר לאסוף אבנים או מזכרות מהירח באופן אישי. בעבר פסק בית משפט בארה"ב כי השווי של האבנים הוא 50 אלף דולר לגרם, בהתחשב בעלות תוכנית החלל האמריקאית.

600 מיליון בני אדם

צפו לפי ההערכות בהליכה של ארמסטרונג על אדמת הירח, אחד האירועים הטלוויזיוניים הזכורים ביותר והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית. אוכלוסיית העולם באותה התקופה עמדה על 3.6 מיליארד בני אדם. למרות זאת, אחת מתיאוריות הקונספירציה הרווחות ביותר היא שהנחיתה בוימה באולפן טלוויזיה. סקר שהתקיים בבריטניה בשנה שעברה מצא שאחד משישה נשאלים הסכים להצהרה "הנחיתה על הירח הייתה מבוימת".

550 בני אדם

שהו בחלל מאז 1961, השנה שבה יורי גאגארין הפך לאדם הראשון שחזר מהחלל, רובם בעשורים האחרונים במסגרת תחנת החלל הבינלאומית. אך רק 24 בני אדם הגיעו למסלול ההקפה של הירח, ורק 12 בני אדם עד כה דרכו על אדמת הירח, האחרון שבהם בשנת 1972. האמריקאים, ברוח ההבטחה של טראמפ "Make America Great Again", הציבו לעצמם משימה לנחות שוב במשימה מאוישת על הירח עד שנת 2024. התוכנית הנוכחית של נאס"א נקראת "ארטמיס", על שם אחותו של אפולו במיתולוגיה היוונית.

שש מדינות

ועשרות חברות פרטיות מתחרות כיום כדי להיות הראשונות שירשמו הישגים בתחום החלל. סין התחייבה להקים בסיס מאויש קבוע על הירח עד שנת 2030, והייתה הראשונה להנחית חללית בצד החשוך של הירח בתחילת השנה. רק שלשום, נאלצה הודו לבטל ברגע האחרון שיגור חללית לא-מאוישת שנועדה לחקור את אדמת הירח.

הרוסים והיפנים גם הם נשארים במרוץ, ובשבוע שעבר הודיע נשיא צרפת עמנואל מקרון, על הקמת "מפקדת חלל" שתשתלב במאמצי האיחוד האירופי בתחום זה. בנוסף, עשרות חברות - כולל כאלה בהובלת הטייקונים אילון מאסק וג'ף בזוס - כבר פעילות בניסיונות לשגר תיירים לחלל ולבצע טיסות לירח וליעדים רחוקים יותר.

350 אלף דולר

שילמו (כל אחד) ליאונרדו די-קפריו וג'סטין ביבר בעבור הזכות לטיסה בת 90 דקות לחלל, על גבי המעבורת שמפתחת חברת וירג'ין, בבעלות המיליארדר ריצ'רד ברנסון. לפני כשנה הודיע מיליארד יפני כי הוא ישלם מיליוני דולרים תמורת הזכות להיות הראשון בטיסה מתוכננת (לשנת 2023) של המעבורת BFR, שאותה בונה המיליארד מאסק. עלות הפרויקט של מאסק אמורה לעמוד על כ-7 מיליארד דולר, והוא העריך בעבר כי ההכנסות ממנה יעלו על 10 מיליארד.

500 מיליון דולר

היו הכנסות שלושה סרטים בולטים שנעשו על תוכנית החלל האמריקאית. "אפולו 13" הכניס עד היום כ-350 מיליון דולר; "האדם הראשון", שעלה לאקרנים בשנה שעברה, הכניס כ-110 מיליון דולר, ו-"The Right Stuff", אחד הסרטים המוקדמים שנעשו על תוכנית החלל בימיה הראשונים, על פי ספרו של טום וולף, הכניס 40 מיליון דולר בלבד, אך נחשב עד היום לאחד הסרטים המוצלחים ביותר על השאיפות האמריקאיות להגיע לחלל.