המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

המלחמה שהחלה בסוף השבוע מול איראן פותחת פרק חדש לא רק בזירה הביטחונית אלא גם בכלכלה הישראלית. ההשפעות צפויות להתבטא כבר עם פתיחת המסחר בבורסה בת"א ביום שני, אולם הסוגיה המהותית יותר היא מה צפוי לקרות בטווח הארוך: האם פרמיית הסיכון תרד, השקל יתחזק והמשק ייכנס למומנטום חיובי - או שהתרחבות תקציב הביטחון, הגירעון והחוב יגבילו את בנק ישראל ויעכבו את הורדת הריבית.

● המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?
● הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

נקודת ההשוואה הברורה מאליה היא מבצע "עם כלביא", הסיבוב הקודם מול איראן בשנה שעברה, אז הבורסה פתחה בירידות שהתהפכו כבר באותו היום וסיימה את התקופה עם קפיצה של 8%. גם השקל זינק ב־12 הימים האלה ב־5.5% מול הדולר.

כלכלנים מעריכים שעלות המלחמה תעמוד על כ־20-30 מיליארד שקל, אם היא תהיה דומה באופיה למבצע עם כלביא. מדובר בעלויות שלא נלקחו בתחזיות משרד האוצר וגופי המחקר בישראל שבנו את תחזיותיהם על סמך הפסקת האש.

עוד עולה השאלה, האם השלטון באיראן יתחלף ויהפוך ידידותי. המתקפה המשולבת הביאה כבר במכת הפתיחה למותו של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן ומי שהוביל אותה בעשורים האחרונים, ויחד איתו בכירים רבים במשטר. בישראל ובארה"ב קראו לעם האיראני להתקומם ולהחליף את שלטון הרודנות, אך מוקדם לדעת מה יתרחש, ומתוך האפשרויות הרבות נגזרת גם התחזית הכלכלית. קשה לחזות כיצד ישפיעו המהלכים האחרונים, ובכל זאת גלובס צולל אל מה שכבר ידוע ומציף את השאלות הפתוחות.

פרמיית הסיכון: הפרמיה תקרוס, הסכמי אברהם עשויים להתרחב

הבעלים של בתי ההשקעות בטוחים שהמצב של ישראל כבר השתפר משמעותית. "בין אם המלחמה תיגמר בתוך שלושה ימים או שזה יקח חודשיים, ברור שהמזרח התיכון השתנה לחלוטין" קובע יוסי לוי, מייסד ומבעלי מור בית השקעות. לדבריו, "זה מאוד משמעותי מבחינת פרמיית הסיכון - שתקרוס אחרי המלחמה".

לוי אומר כי "עד המלחמה הקודמת היינו מקבלים תמיד פרמיה של איום קיומי. עכשיו אנחנו במקום אחר לגמרי. האירוע הנוכחי משמעותי אפילו יותר ממבצע 'עם כלביא'. בזמנו ישראל הפגינה יכולות מסוימות. היום מתברר שהיכולת הרבה יותר חזקה. אנחנו יכולים לעשות דברים שאף אחד לא שיער קודם לכן שאפשר. זה סימן חזק לשחקנים הרבים מסביב ולעולם כולו שישראל היא מעצמה אזורית עם כח ויכולות גדולים יותר מהגנה על עצמה בלבד. יחד עם ההערצה של מדינות ערב לישראל, זה יכול בהחלט לקדם לכיוון הסכמי אברהם נוספים".

 יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב, מעט מסויג יותר אך מעריך גם הוא שהכיוון חיובי. לדבריו, "בהנחה שייגמר כמו שהתחיל זה נראה בהחלט טוב, אירוע מעולה שיטיב מאוד עם הכלכלה הישראלית, בוודאי אם זה יוביל לחילופי משטר, שיוריד איום קיומי מעל ישראל. מצב כזה יפתח פתח אסטרטגי לכלכלה המקומית ויקדם את הסכמי אברהם, לצד הורדת פרמיית הסיכון של ישראל".

לדברים מצטרף גם אמיר איל, מייסד ויו"ר קבוצת אינפיניטי אילים, שחוזר על אמירה שלו זה מספר שנים. לדבריו, "ישראל נכנסת לעידן הזהב שלה. היום זה נכון יותר מתמיד. המאקרו הכלכלי בארץ מאוד חיובי בהסתכלות קדימה. המון דברים חדשים יפתחו לכלכלה הישראלית".

 תורים בקופות של קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

הבורסה: הבורסה כבר לא זולה ותתקשה לזנק בדרמטיות

מנהלי ההשקעות מסכימים שהבורסה תמשיך לעלות, גם אם לא באותו קצב זינוק של השנה שעברה, ולו מכיוון שהבורסה כבר יקרה יותר. סטפק ממיטב מזכיר ש"הבורסה זינקה מיוני שעבר בעשרות אחוזים (ב־50%). אנחנו לא באותו מצב של 'עם כלביא'. הגיוני שתהיה ביום שני עלייה בשוק אבל לא צפויה תגובה חזקה מאוד כמו בסיבוב הקודם, כי השוק פה כבר לא זול".

לוי ממור אומר ש"גם אם הבורסה לא תעלה, כי אנחנו כבר נכנסים לרמות תמחור גבוהות, היא לא צפויה לרדת. אולי יום־יומיים וגם זה לא בטוח. הבורסה לא תחטוף מכה בגלל המלחמה כי היא תמיד מסתכלת קדימה".

איל מאינפיניטי אומר מנגד כי "הבורסה בארץ לא יקרה", אבל מסייג כי "יש חלקים יקרים וכאלה שלא". יחד עם זאת, הוא מבהיר, "הקו ברור לגמרי והוא סופר חיובי על ישראל, גם אם זה ייקח זמן".

האם למכור עכשיו מניות בישראל? לוי ממור ממליץ שלא. "כרגע לא לעשות כלום בתיק ההשקעות. משקיע צריך להיות פה בשוק הישראלי, בטח לא למכור. מי שאמיץ זה אפילו הזמן לקנות".

השקל: פיחות בטווח הקצר, אבל הדולר "בדרך לקידומת 2"

בשבוע שעבר פרסם גולדמן זאקס תחזית שלפיה השקל, שכיום עומד על 3.14 שקלים לדולר, צפוי להתרסק מול הדולר לכיוון 3.5 שקלים. תחזית דומה פרסם סיטיבנק בסוף השנה שעברה. ההערכה של בעלי בתי ההשקעות הפוכה לגמרי בטווח הארוך - לדבריהם, השקל ימשיך להתחזק גם אם ייתכן שבטווח הקצר יהיה פיחות.

"הדולר בדרך לקידומת 2 (כלומר פחות מ־3 שקלים לדולר, נ"א וא"ז), נראה שקל חזק מאוד. יכולים להיות 'גיהוקים', כלומר היחלשות זמנית, אך זה לא צפוי בטווח הארוך", קובע איל מאינפיניטי.

לוי ממור מסכים וחושב שזה יכול לקרות "בטווח הבינוני או אפילו בטווח הקצר. הדולר ימשיך להתרסק מול השקל, כי הכלכלה שלנו יותר חזקה מכלכלות העולם בצורה משמעותית. יחס החוב־תוצר שלנו הרבה יותר נמוך, וגם הגירעון. למעט בזמן המלחמה, הוא במצב הרבה יותר טוב, וכך גם הכנסות המדינה ממסים".

סטפק ממיטב מסכים: "לא אתפלא אם נראה את הדולר מתחת ל־3 שקלים. הוא יכול להמשיך להיחלש. 3 שקלים זה לא באמת תחתית".

 אבנר סטפק יו״ר מיטב / צילום: שלומי יוסף

המשקיעים הזרים: מה יקרה לדירוג האשראי והאם המשקיעים ינהרו לת"א

"ברגע שתיגמר המלחמה נראה כניסה של זרים", מעריך לוי ממור. איל מאינפיניטי מסביר ש"משקיעים זרים יבואו גם כי הבורסה עובדת בימי שישי ואפשר להכניס אותנו למדדים, וגם כי כל משקיע רוצה להיות חלק ממקום מצליח. אנשים עדיין לא מבינים את גודל השינוי".

סטפק ממיטב מעריך שקצב חזרת המשקיעים הזרים יעלה: "ראינו בשנה האחרונה את עליית משקלם של הזרים בבורסה, והמגמה הזו תואץ בגלל הירידה הנוספת בפרמיית הסיכון של ישראל. הסרת האיום הקיומי של איראן, בהנחה שהמשטר יוחלף וזה לא יהיה עוד סבב, מורידה את האיומים על ישראל ומחזקת את ההזדמנויות (כמו הסכמי אברהם) ואלה דברים שמשקיעים זרים אוהבים".

איל גם סבור שדירוג האשראי של ישראל בסוכנויות הדירוג הבינלאומיות צריך לעלות משמעותית. לדבריו, "הדירוג של ישראל צריך לעלות, לרמת דירוג שהיא אחת פחות מארה"ב, כי אין כבר איום קיומי של מאות אלפי טילים על ישראל". סטפק שמרן יותר ומעריך ש"נראה עלייה בדירוג רק אם תהיה הורדת האיום האסטרטגי של האיראנים ולא עוד סיבוב".

 אמיר איל, יו''ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי / צילום: יח''צ

גירעון: "קפיצה קטנה" בגירעון ופגיעה בצמיחת התוצר

הגירעון צפוי להעמיק בזמן הקרוב, אם המבצע יהיו דומה באופיו למבצע "עם כלביא". לפי פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, המהלך הצבאי הנוכחי יוריד את הצמיחה החזויה ב־0.5%-0.8%. עוד הוא מעריך שעלותו הישירה של המבצע תהיה כאחוז תמ"ג ותסתכם לכ־20-30 מיליארד שקל. על כן, היא צפויה להשפיע גם על הגירעון שתוכנן לעמוד השנה על 3.9%, ולהעלות אותו ל־4.5%.

נזכיר, כי בשנות המלחמה, שעלותה הוערכה על ידי האוצר ב־220 מיליארד שקל, התוצר בישראל ירד משמעותית בעוד שהגירעון הממשלתי קפץ. יחס החוב־תוצר של ישראל עלה מכ־60% לפני המלחמה ל־68.5% - דבר שמשפיע ישירות על עלות הריבית שהמדינה משלמת על חובותיה.

כך, שנת 2025 הסתיימה עם גירעון של 4.7% תוצר בעקבות עלייה דרמטית בגביית המסים, לצד צמיחה בגובה 3.1%. התוצר והצמיחה הפתיעו לטובה ביחס להערכות מוקדמות יותר, ויוחסו בין היתר לסיום המלחמה בעזה באוקטובר כשהתחזיות היו שהיא תימשך עד לתחילת השנה הנוכחית.

באוצר ובבנק ישראל חזו ששנת 2026 תהיה שנת מפנה בכלכלה הישראלית שתכתיב את "הנורמלי החדש" - כלומר, ירידה הדרגתית ביחס החוב־תוצר או לכל הפחות שמירה עליו. זאת בעקבות הערכות לצמיחה חזקה בשנת הריבאונד שאחרי המלחמה לצד הוצאות ביטחון שפוחתות. זאת על אף שאלה עדיין נותרות גבוהות ולצדן ישנם תשלומי ריבית גבוהים על החוב. תקציב הביטחון שאושר בממשלה לשנת 2026 עמד על 112 מיליארד שקל, הוא עדיין לא אושר בכנסת אבל כבר ברור שייפרץ.

למעשה, תקציב המדינה אמור לעבור על פי חוק בכנסת עד סוף מרץ, כשהמלחמה קוטעת את רצף הדיונים בכנסת. בממשלה יצטרכו להחליט כיצד להעביר תקציב, אם בכלל, או לצאת לבחירות מוקדמות.

ואולם, למרות השינויים הכלכליים הצפויים פרופ' אקשטיין סבור כי "מלחמה כזו תהווה 'קפיצה קטנה' מהתכנון, זאת לעומת התלקחות בעזה או באיו"ש. הסיבה לכך היא שגיוס המילואים נמוך הרבה יותר והמבצע מוגבל בזמן. ההערכה הכלכלית מבוססת על 12 ימי מלחמה, שהם הרבה יותר ממה שטראמפ היה רוצה לפי הצהרותיו. ובכל זאת, ל־200 מטוסי קרב שיוצאים לשלוש תקיפות בכל יום יש עלות לא מעטה".

 פרופ' צבי אקשטיין / צילום: אונ' רייכמן

ריבית: הסיכונים האינפלציוניים יעכבו את הורדת הריבית

לתחזיות הללו כמובן השפעות גם על קביעת הריבית של בנק ישראל. בשבוע שעבר בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על 4% ולא להמשיך בהורדה שלישית ורצופה. בהודעת הריבית צוין כי סיכוני האינפלציה נובעים מההתפתחויות הגיאופוליטיות, מעלייה בביקושים לצד מגבלות היצע, וכן מהתפתחויות פיסקליות. בבנק אף הציגו את העלייה בפרמיית הסיכון בעקבות המתיחות שקדמה למתקפה. לכן, בבית ההשקעות לידר מעריכים שהורדת הריבית הצפויה החודש תידחה עד להתמתנות בסיכון הגיאופוליטי. לדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, "היחלשות מהותית של איראן או שינוי משטר מהווים תרחיש תומך לכלכלת ישראל - כל עוד היא לא תתפתח מלחמת התשה ממושכת".

פרופ' אקשטיין ממכון אהרן אופטימי פחות. "המבצע הזה לא משנה דרסטית את המצב הגיאופוליטי שלנו, הוא אולי קצת עדיף על מה שהיה קודם. לא חיסלנו מעולם את הגרעין למרות ההכרזות שנשמעו בעבר, והשאלה נעוצה בממשל שיכהן באיראן. אם הוא ישתנה - יהיה שינוי דרמטי, אבל כל עוד הממשל הנוכחי מתקיים לא יהיה שינוי משמעותי להערכתי. הסיכונים העתידיים מאיראן לא ירדו לאפס, הם יתחמשו מחדש אם ירצו".

"השאלה כעת היא הדינמיקה שתפקוד את השוק עד שתושג הכרעה. מן הסתם, השוק יתאפיין בתנודתיות גבוהה מהרגיל בתווך", מסביר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. בנוסף הוא מזכיר, לא מדובר רק בישראל: "זה אירוע שארה"ב מעורבת בו ושוק הנפט העולמי יגיב לו. יש לבחון גם את השלכות חסימת מצרי הורמוז על ידי איראן". להערכתו, הורדת הריבית שבשוק סברו שתבוצע החודש בסבירות של כ־80%, תידחה, כמו גם שיפור דירוג האשראי של ישראל.

איל אומר מנגד כי "אין סיבה להחזיק את הריבית מעל 3%, אפילו ריבית של 2.5% זה סביר. זה עול על הציבור ולא צריך להטיל עליהם מס ריבית. זה לא יעלה את האינפלציה כי אנשים גם כך לוקחים אשראי וממילא חיים על הקצה. האינפלציה תהיה נמוכה יותר ממה שחושבים, פחות מ־1.8%". גם סטפק ממיטב מעריך שבטווח הארוך "ירידת הריבית תואץ ויהיו יותר הורדות ממה שהנגיד תכנן לבצע. בנוסף, ולא פחות חשוב, אחרי המלחמה הריבית תישאר נמוכה יותר בטווח הארוך וזה מצוין לצמיחה ולרווחי החברות".

מנגד, לוי ממור חושש שהמלחמה תוביל דווקא ל"עלייה באינפלציה ולכן הנגיד יתקשה קצת להוריד את הריבית והוא יחכה עם הורדות הריבית גם בהמשך, גם אם יהיו עליו לחצים מהיצואנים".