גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה-DATA, שמדתה: האנשים שהפכו את הטכנולוגיה לדת ואפילו משתילים לעצמם כרטיסי סים מתחת לעור

היזם הסדרתי שהמעריצים שלו הקימו כת, האמונה היוקדת של מעריצי הביטקוין והאנשים שמשתילים טכנולוגיה בתוך הגוף שלהם ● כך הפכה המהפכה הטכנולוגית לדת חדשה

דת הביטקוין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
דת הביטקוין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בעזרת הקריפטו

אנשי הבלוקצ'יין והביטקוין מאמינים שמדובר בכת, ולא בטוח שהם טועים

הרעיון היה אוטופי: לקחת את העוצמה הכלכלית מהמדינות והבנקים ולבזר אותה בין כולם. הכלי: בלוקצ'יין, טכנולוגיה מוצפנת, חסינה למניפולציה, רמאות או גניבות, שתשחרר אותנו מהלפיתה העזה של מוסדות פיננסיים וביטקוין, מטבע וירטואלי אחד, חסר אזרחות.

מי שהמציא את הפלטפורמה הוא סאטושי נקאמוטו, שם בדוי של איש, אישה או אנשים שכתבו את המסמך שהביא לעולם את הביטקוין. סביב אישיותו האניגמטית התפתחה מיתולוגיה שלמה.

הודות לפעילות מאומצת של אוונגליסטים - קריפטוגרפים במקרה הזה - המטבע צבר פופולריות. ב-2017 הביטקוין הפך מקוריוז לנחלת הכלל ומחירו נסק לכמעט 20 אלף דולר. המאמינים הצליחו לגרום לאחרים להאמין שיש כאן אלטרנטיבה לאידיאולוגיה הרווחת ומבני הכוח הקיימים - וגם למשוך לא מעט משקיעים שחיפשו רווח מהיר. במקביל נוסדו בורסות מסחר מיוחדות והוקמו סטארט-אפים שהצליחו לגייס סכומי עתק אחרי שהזכירו במצגות שלהם את המילים הקדושות: ביטקוין ובלוקצ'יין.

ללא הקנאות העזה של חסידות הביטקוין, זה לא היה יכול לקרות. בבסיסו, זקוק הביטקוין נואשות למאמינים אדוקים. ממש כמו הכסף שמנפיקות מדינות (פיאט), הביטקוין נשען אך ורק על האמונה שיש לו ערך. הקנאות חשפה במשך הזמן גם את החולשות. כל ביקורת שהעסקה בפלטפורמה, במטבע או בסאטושי, נתפסה על-ידי החסידים כמו התקפה חסרת רסן. כל הצעה לשיפור ברמה הטכנית נחשבה לפעילות אינטרסנטית של מי שמעוניינים להרוס את הפרויקט. חלק מהמאמינים בחרו להתעלם משורה ארוכה של פריצות וגניבות שהציגו את הפלטפורמה במערומיה.

האם האמונה במטבעות וירטואליים מבוססת על רציונל? גופי תקשורת מובילים בהם הגרדיאן, CNN והניו יורקר, וחברי הקהילה האדוקה עצמה, טענו שהמטבעות מהווים מעין "כת". אחרים, שמאמינים בכוחו לשנות את יחסי הכוחות בעולם, מפחדים שהקנאות הדתית שהתפתחה סביבו תמנע מהפרויקט להתפתח ותהרוס את עתידו.

אילון כוכב עליון

המעריצים של אילון מאסק חושבים שהוא כל יכול והוא מנסה לעמוד בציפיות

אילון מאסק הוא כוכב רוק. היזם הדרום אפריקאי, מיליארדר בן 49, נהנה מבסיס מעריצים. הם כותבים עליו שירים, מפנטזים עליו, מאיירים אותו, מקיימים מפגשי מעריצים - ללא נוכחות מאסק - ומוכנים להגן עליו מפני כל ביקורת.

כבר בשנות ה-90 היה ברור שמדובר ביזם יוצא דופן עם שורה של פרויקטים מסחררים ובראשם PayPal. את תהילת העולם שלו הוא קנה ב-2005 כשהקים את טסלה, חברת המכוניות החשמליות היפות מכולן. מאוחר יותר כל גחמה הפכה למיזם עסקי: חברת שעוסקת בכיבוש החלל ויישוב המאדים (SpaceX), חברה של מנהרות מהירות (Boring), חברת פאנלים סולאריים ענקיים (SolarCity), וחברת "בואו נמציא ממשק מוח-מחשב ונתקשר בטלפתיה על גבי רשת ניורונים משותפת" (Neuralink).

החדשנות והכריזמה העצומה של מאסק איגדו סביבו מעריצים שרואים בו מושיע. האיש מתכונן כבר היום לעתיד טוב יותר. הוא עושה מאמץ להפוך מכוניות חשמליות לדבר 'קול' למען העתיד הקרוב. הוא חושב גם על היום שבו שכדור הארץ יהיה צפוף מדי ונאלץ ליישב את מאדים. בעתיד הרחוק באמת, כשבינה מלאכותית תשיג הכרה עצמית ותנסה להשמיד את העולם - נהיה חכמים יותר ממנה כי מאסק כבר יפתח ממשק מוח-מחשב.

מאסק זוכה להערכה לא רק בקרב קהל המעריצים. המשקיעים, הרגולטורים והתקשורת אוהבים לאהוב אותו לא פחות, בדרך-כלל. אחת הראיות הבולטות לכך הוא שווי השוק של טסלה שבמשך תקופות ארוכות עקף את כל שאר יצרניות הרכב. המשקיעים התעלמו באלגנטיות מכך שטסלה שורפת סכומי עתק ומייצרת כמות זניחה של כלי רכב בהשוואה למתחרות הוותיקות פורד או ג'נרל מוטורס. מאסק הצליח במשך שנים להשיג עבור החברות שלו סובסידיות עצומות מממשלת ארה"ב בשווי מיליארדי דולרים. בנוסף הוא הבטיח לעשירי היקום להוביל אותם למסע תיירותי בחלל.

יצר ההרפתקנות של מאסק מרגש רבים שמכנים את עצמם מאמינים ומהופנטים מההשראה העמוקה שהוא מעניק להם. למאסק יש 27 מיליון עוקבים בטוויטר, להם הוא מקפיד לענות בעקביות תוך חיזוק הקשר העז עם חסידיו. הם בתמורה מתגייסים לעזרתו כשהוא ניצב בפני קשיים עסקיים וביקורת עיתונאית, שניים מהם אפילו תקפו עיתונאית שהעזה לעמוד מאחורי פרסום שלילי על טסלה. הם מגנים עליו כשהמניות מתרסקות וכאשר החברות שלו לא עומדות ביעדים. עבורם מאסק לא יכול לטעות אפילו אם נראה שהוא מפריט את החלל למיליונרים ובונה מכוניות לעשירים.

קיימים גם כמה חשבונות טוויטר עם ניחוח סוגד במיוחד ושמות כמו "The Cult of Elon Musk", "Elon Musk News" ו-"Elon Musk Fanboy" או הפארודיים (אך אוהבים) "Evil Elon Musk" ו"Not Elon Musk". מאסק יודע שמתנהל סביבו פולחן אישיות עצום, והוא נהנה מכל רגע. בציוץ מ-2016 הוא כתב בפשטות "חברי כת יקרים, אני אוהב אתכם".

אילון מאסק / צילום: רויטרס

גוף שני יחיד

הקנאות של אנשי הביו־האקינג: משתילים לעצמם שבבים וכרטיסי סים מתחת לעור

ב-1998 התקין פרופ' קווין וורוויק תג גלי רדיו קטן (RFID) בזרוע, כדי שיוכל להדליק את האור בביתו באמצעות האצבעות. התעלול הזה העניק לוורוויק את תואר "הסייבורג הראשון" והצמיח תופעה משתוללת: Biohacking. בהמשך, אגב, וורוויק השתיל בזרוע התקן שמחובר למערכת העצבים שלו.

הרעיון הוא לשדרג את הגוף האנושי, בעזרת עריכה גנטית, שינוי תזונתי והשתלת מגנטים בקצות האצבעות להגברה חושית. רוב מי שלוקחים חלק בפרויקטים האלה עושים זאת באופן עצמאי, פיראטי, אנטי ממסדי ומכוח הזכות של הביו-האקר על גופו. הם מבצעים את הניסויים שלהם בבית, בעצמם, על עצמם, נפגשים בכנסים קטנים ומחליפים רשמים. הם אנשי הייטק, מדענים, רופאים ובעיקר אנשים שרוצים להשתנות ולשנות, ולעזאזל בקרה ורגולציה.

דייב אספרי הוא כנראה הביו-האקר היחידי שהצליח לעשות מזה קצת כסף, ולא פחות חשוב מכך להפוך את הביו-האקינג לחלק מהתרבות הפופולרית. אספרי, יזם טכנולוגיה, המציא ב-2013 את קפה Bulletproof שמורכב מפולי קפה עם רמת עובש נמוכה, חמאת יאק ושתי כפות של שמן טריגליצרידים. "זה מאפשר להשתלט על הביולוגיה שלך", אמר אספרי. הוא טען כי שתייה עקבית של הקפה עזרה לו לשנות את הקוגניציה (שיפור של 20 נקודות איי קיו), המשקל והבריאות הכללית.

לשתות קפה זה קל. תשאלו את הביו-האקרים שלוקחים סיכון גופני אמיתי. הם מזריקים לעצמם תרכובות ביולוגיות כדי למצוא חיסונים למחלות, מנסים לערוך את עצמם גנטית במחסן הבית או להגדיל במהירות ובפומבי את מסת השריר, לנגד עיניהם המזוגגות של הקולגות.

באוקטובר 2017 ביצע אהרון טרייוויק הדגמה חיה של טיפול גנטי באיידס, בפברואר 2018 הזריק טרייוויק בן ה-28 תרופה להרפס שפיתח בעצמו בכנס ביו-האקינג בשידור חי בפייסבוק. במאי הוא נמצא מת במכל ציפה. "לפני אהרון, לאף אחד לא היה אכפת מה ביו-האקרים עושים", אמר ג'ושע זיינר, מדען לשעבר בנאס"א, שהפך לביו-האקינג סלב.

מדובר בתנועת שוליים שהתעסקה בהשתלת כרטיסי סים ושבבים אחרים מתחת לעור, כדי לפתוח מכוניות, לשלם לתחבורה הציבורית או פשוט להיהפך לעץ חג מולד במהלך שכולל נורות צבעוניות תת-עוריות מהבהבות. התנועה הפכה לתופעה שסחפה את תקשורת המיינסטרים. מותו של טרייוויק הביא לתנועה חשיפה עצומה ובמקביל הציב אותה על פרשת דרכים: האם להמשיך לבצע ניסויים חסרי פיקוח מסכני חיים או לנקוט בצעדי בטיחות.

התשובה נחשפה תוך זמן קצר. סטודנטים בברוקלין הקימו מחנה, Biohacker Boot Camp, שבו משתתפים יכולים ללמוד טכניקות בסיסיות בעריכה גנטית. זיינר התחיל למכור ערכות עריכה גנטית למתחילים תמורת 1,849 דולר וביו-האקר מאוסטרליה השתיל כרטיס מעבר לרכבת בכף-היד שלו, ובהמשך הזריק לעצמו רצף גנטי שמורכב מפסוקים מהתנ"ך והקוראן.

אהרון טרייוויק מזריק לעצמו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הי־DATA?

העולם על-פי דאטיזם: כל דבר שניתן למדוד ולאסוף יש למדוד ולאסוף

מידע, במיוחד פרטי ומוצנע, היה מאז ומעולם מקור לעוצמה. מדינות, תאגידים ואנשי שררה שאפו להשיג אינפורמציה כדי לשפר את מעמדם בעולם. למרות זאת, המידע מעולם לא שלט על האינדיבידואל ולקח ממנו את החופש כמו בעידן הביג דאטה.

אנשי כת הנתונים (דאטיזם - Data-ism), מאמינים שביג דאטה ישנה את חיינו לטובה. הם מזכירים שתוכנות בינה מלאכותית יכולות להמליץ על טיפולים מצילי חיים לחולים, תוכנות אחרות יכולות לייעל את מערכות הרמזורים, לווסת את התחבורה הציבורית לפי עומסים או לחזות הוריקנים. איסוף מידע על תנועות אנשים ברחובות יכול לסייע בתכנון ערים. למידה של הרגלי צפייה בטלוויזיה וצריכה מקוונת יכולה לבנות מערך המלצות מדויקות.

איסוף הנתונים הפך לפרקטיקה מקובלת אך מסוכנת. בסין הממשלה עוקבת אחרי האזרחים באמצעות עשרות אלפי מצלמות לזיהוי פנים, מנטרת כל פעילות מקוונת וממשית ומעניקה לאזרחים ניקוד שעלול למנוע מהם לעלות על טיסה. במערב אותו מעקב מתבצע על-ידי גורמים עסקיים שמחזיקים היום בכל-כך הרבה נתונים, שלעיתים נראה כי תאגידים יודעים על המשתמשים יותר ממה שהם יודעים על עצמם.

האיסוף הלא דמוקרטי של ערמות נתונים הוא הפילוסופיה של דיוויד ברוקס, כתב "הניו יורק טיימס" שטבע את הביטוי דאטיזם ב-2013 וטען שכל דבר שניתן למדוד ולאסוף, צריך למדוד ולאסוף. ההיסטוריון יובל נח הררי טען כי הערך העליון של הדת הזו הוא זרימת מידע והמצווה היא להביא לצריכת מידע. ההומו ספיאנס הוא "אלגוריתם מיושן", חוויות אנושיות אינן קדושות ובני האדם אינם שיא הבריאה אלא מי שתפקידם ליצור את ה"אינטרנט של כל הדברים". הבעיה היא שהאלגוריתמים כבר יודעים מה אנחנו אוהבים ורוצים, והחלטות רבות יותר עוברות לשיקולם מתוקף עריצות הנתונים. לדברי נח הררי, יש סכנה לא קטנה שהדת החדשה תביא לקץ הדמוקרטיה.

טעימה לנבואות הזעם של נח הררי קיבלנו בשנתיים האחרונות כשהתגלה שרוסיה התערבה באופן משמעותי בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, באמצעות שטיפת מוחות המצביעים במידע מניפולטיבי.

מארק צוקרברג/ צילום: Shutterstock .ס.א.פ קרייטיב

חסידות השיבוש

כולם רוצים לחקות את החדשנות של אובר - לשבש, לשבש, לשבש

חדשנות משבשת (Disruption) הפכה למושג הנחשק ביותר בהייטק בעשור הקודם. זה עדיין החלום הרטוב של יזמים שרוצים להגיע לשוק ולא משנה באיזה שוק מדובר. מי שסלל את הדרך היה טראוויס קלניק, המייסד והמנכ"ל לשעבר של אובר (Uber), אפליקציה לשיתוף נסיעות.

קלניק הוכיח שאפליקציה פשוטה ויפה, שכוללת רק מערכת מפות ותשלומים, יכולה לשנות לחלוטין את אחד התחומים המיושנים בעולם - שוק המוניות. הוא שבר תעשייה מסורתית שלא ידעה שינוי עשרות שנים. ההצלחה המסחררת הפכה את אובר לסטארט-אפ בעל השווי הגבוה בעולם, יותר מ-70 מיליארד דולר. בהמשך הפכה אובר למילה נרדפת לכל מה שמשבש. כולם רצו להיות האובר של משהו: האובר של המריחואנה, האובר של רופאי השיניים והאובר של הניקוי היבש. לשבש, לשבש, לשבש.

הרעיון לכאורה בריא: לבנות מוצר שמערער על השוק הקיים ומאלץ אותו לעבור שינוי טוטאלי. מדובר במציאות שבה רק חדשנות ורעננות יכולות לאפשר לקטנים להתחרות בגדולים, לפתור כשלי שוק ולהתגבר על רגולציות מחניקות. במבט חטוף זה גם הצליח: אובר שינתה את הדרך שבה אנחנו תופסים תחבורה ציבורית, Airbnb שינתה את האופן שבו אנחנו מנצלים נדל"ן, נטפליקס שינתה את הטלוויזיה בכבלים.

ערכי החדשנות והשיבוש נתנו לסטארט-אפים ברחבי העולם צ'ק פתוח לעשות ככל העולה על רוחם. מתודלקים במיליארדי דולרים של תעשיית הון סיכון שרק מחפשת את "האובר הבא", חדי-קרן, סטארט-אפים בשווי של מעל למיליארד דולר, התחילו לרוץ בשיגעון ברחובות; לשטוף את מדרכות הערים בקורקינטים חשמליים בלי לבקש רשות מהערים; הם חמסו את שוק הדיור והפכו כל דירה לבית מלון, כשבדרך הם מתחמקים ממסים, רגולציה ובטיחות, ולא מעניקים זכויות בסיסיות לעובדים. 

אובר./ צילום: Shutterstock ס.א.פ קריאייטיב,

עוד כתבות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה פה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"