גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברה דואלית יכולה לוותר לחלוטין על הדח"צ

התעקשות על דח"צ בחברות אלה היא לדעתי פורמליות יתרה שאינה נדרשת, במקום שבו כבר יש בקרה מספקת על פעילות ההנהלה ● בחברות שנסחרות בארה"ב נדרש שיהיה רוב לדירקטורים שהם עצמאיים, כך שאינטרס המשקיעים מהציבור מיוצג מבלי שיהיה צורך פורמלי ● אז תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם

דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק
דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק

במאמרם מ-17 ביוני ב"גלובס", מבקרים צבי סטפק ואמיר אדר את ההקלות שיש לדירקטורים החיצוניים בחברות הדואליות. אני חולק על גישתם זו, ולדעתי זו פורמליות יתרה שאינה נדרשת במקום שבו כבר יש בקרה מספקת על פעילות ההנהלה.

ביקורת זו על היעדר דח"צים בחברות דואליות פשוט מתעלמת מאמצעי הבקרה החשוב ביותר שמתקיים בחברות אלה - ידו הנעלמה של השוק. החברות הדואליות נמדדות בצורה אחרת מחברות שנסחרות רק בישראל. רבות מהחברות שנסחרות אך ורק בישראל נהנות ממונופול או דואופול דה-פקטו, או מכוח שוק משמעותי עם חסמי כניסה גבוהים, כמו למשל בתעשיית הבנקאות והביטוח. במקרים כאלה, כשיש לחברה שליטה בשוק מסוים, וביכולת המוגבלת של המשקיעים להשפיע, ודאי במידה שיש בחברות כאלה בעל שליטה, מן הסתם יש גם צורך בחקיקה יותר נוקשה כדי למנוע ניצול לרעה של כוח השוק וכוחם של בעלי השליטה.

לעומת זאת, חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב, פועלות בשוק גלובלי, שלעתים אין בו כלל חסמי כניסה, והן נבחנות בעיקר לפי הביצועים הפיננסיים שלהן. כך שבפועל לשוק הגלובלי ולמשקיעים יש הרבה יותר השפעה על מה שקורה לחברה. תפקידה של ההנהלה הוא להתמודד בזירה הזו ולהציג את התוצאות לבעלי המניות. מניסיוני, השאלה אם יש דח"צ או אין דח"צ לא תשנה את אופן ההתנהלות וקבלת ההחלטות של ההנהלה.

בנוסף, החברות הדואליות שנסחרות בארה"ב, שפטרו את עצמן מהצורך בדירקטורים חיצוניים כפי שהמחוקק הישראלי מאפשר (וגם כאן, רק כשאין בעל שליטה), כפופות לכללים של מבנה הדירקטוריון, ובחברות שנסחרות בארצות-הברית נדרש שיהיה רוב לדירקטורים שהם עצמאיים. כך שאינטרס המשקיעים מהציבור מיוצג מבלי שיהיה צורך פורמלי להוסיף עליהם דירקטורים חיצוניים.

יתרה מזאת, החשיפה של נושאי המשרה בארה"ב היא יותר גדולה, כששם תביעות בעלי מניות הן על סכומים הרבה יותר גדולים. לכן גם הביטוח בארה"ב לדירקטורים ונושאי משרה הוא יקר בהרבה מאשר בארץ. תביעות אלה הן כלי בקרה ואכיפה של בעלי המניות שפועל ביעילות, ומאפשר לעמוד על הצדק ולמנוע קיפוח.

הכוח אצל מי שממנה את הדח"צ

בנוסף, ארגז הכלים של בעלי מניות בחברה ישראלית מכיל כלים שלא זמינים לבעל מניות בחברה אמריקאית. לדוגמה החקיקה הישראלית מעדיפה את בעלי המניות, כך בעל 1% ממניות החברה עדיין יכול להשפיע על האסיפה הכללית ולדרוש להעלות נושא לדיון באסיפה השנתית. לעומת זאת בארה"ב יש יותר שיקול-דעת לדירקטוריונים אם להעלות נושא לאסיפה. אם לבעל מניות בחברה ישראלית יש 5% ממניות החברה, הוא יכול לזמן אסיפה כללית. ובעלי מניות אקטיביסטים מאיימים להשתמש בזכות זאת ועשויים אף לנצלה, כפי שלימדו אותנו מספר רב של מקרים שהגיעו לכותרות לאחרונה.

לטעמי, הדח"צ הוא מנגנון שמצליח למלא את הציפיות הגבוהות ממנו רק בצורה חלקית, ובמקרים רבים אינו מוכיח את עצמו ככלי יעיל להביא ליצירת אמון בציבור. במקרים רבים האמירה ש"דירקטור חיצוני מייצג את הציבור" היא נאיבית. הרי ברוב החברות, לדירקטוריון, ההנהלה ובמיוחד לבעל שליטה, אם יש כזה, יש השפעה רבה ולעתים מכרעת על הקביעה מי המועמד לבחירה כדירקטור חיצוני, והם יכולים להימנע - וברוב הפעמים אכן נמנעים - ממינוי דח"צים לעומתיים או דעתניים. ובוודאי שכל מועמד מבין באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה..

לאור זאת, כיוון שקיימים אמצעי בקרה אפקטיביים - ובעיקר כוחות השוק שהם הכוח הכי חזק והכי משפיע, הרבה יותר מתקנה כזו או אחרת - ולאור זאת שעניין הדח"צים הוא לעתים פורמלי יותר מאשר מספק הגנה מהותית לבעלי המניות מטעם הציבור, ושיש לו עלות ברורה וערך מוסף מוגבל מבחינת פיקוח, ובמיוחד במקרה של חברות דואליות שמפוקחות באמצעות השוק, עדיף בעיני להתמקד באימוץ כלי הרגולציה האפקטיביים שבאמת מייעלים את התנהלות החברה, ולא לדחוק אל הפורמליסטיקה שלא תביא תועלת לחברה או למשקיעים.

הכותב הוא שותף ומנהלת המחלקה הבינלאומית בפירמת עורכי הדין ZAG-S & W (זיסמן, אהרוני, גייר ושות')

עוד כתבות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר החוץ של עומאן, סייד באדר בן חמד אל-בוסעידי, נפגש עם סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, לקראת השיחות העקיפות בין ארה''ב לאיראן, בז'נבה / צילום: Reuters, via REUTERS

הזעקה שניסתה להגיע לחדרי הדיונים: הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר

הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש