גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי
מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

צווי גירוש שהוציאה רשות האוכלוסין ל-50 ילדים ו-35 אימהותיהם, רובן עובדות זרות מהפיליפינים, הציפו מחדש את הביקורת על ידה הקמוצה של ישראל בקליטת מהגרים. על רקע הפגנות נגד הגירוש נשאל לא מכבר שר הפנים אריה דרעי בגלי צה"ל, איך הוא מסוגל - כאיש ש"ס שמציגה את עצמה כמפלגה חברתית - להצדיק מוסרית את העובדה שבשבועות האחרונים הוא פועל לקדם את הגירוש.

"אנחנו המדינה שקולטת הכי הרבה מהגרים, או הכי הרבה פליטים, בעולם", קבע דרעי. "מה, כשאנחנו מקבלים את כל הפליטים מאתיופיה ומברית המועצות, זה לא נחשב שאנחנו עושים דברים מוסריים? אבל אנחנו מופקדים לתפוס את הפליטים היהודים. שמדינות אחרות יתאמצו פעם אחת ויקחו גם הן את המאמץ הזה".

נראה שדרעי לא מבחין כאן בין עובדים מחו"ל, מהגרים ופליטים. "אני לא יכול להפגין פה שיקול דעת של רחמנות. פעם זה שחקן כדורגל, פעם עובדים זרים", הוא הסביר. את חובתה כלפי מהגרים ישראל ממלאת בקליטת יהודי העולם. בינתיים, משרדו לא ויתר על גירוש העובדות הזרות, ואחרי שהאימהות קיבלו הזדמנות לעזוב "מרצון" עד 15 ביולי, רשות האוכלוסין מסרה למשרוקית כי כעת אפשר לעצור ולגרש כל אחת מהן שהתחייבה לעזוב ולא עשתה כן. בינתיים, הדגישו, לא מתוכנן מבצע לגירושן.

ובכל זאת, דרעי מציג השוואה מקורית: דין עולים כדין מהגרים או פליטים, ואם מתייחסים אליהם ככאלה - אין מדינה בעולם שנושאת בנטל קליטתם כמו ישראל. התרגיל הזה מעלה כל מיני תהיות (האם מותר לנו לקרוא לכל עולה "פליט"); ואף על פי כן, מעניין יהיה לאמץ את ההיגיון של דרעי, ולבדוק מה מקומה האמיתי של ישראל בין אומות העולם בקבלת מהגרים ופליטים.

ישראל עדיין מדינת הגירה

הגירה עולמית: בישראל העלייה במגמת ירידה

כששאלנו את דרעי על אילו מהגרים לישראל הוא מדבר, קיבלנו את ההסבר הבא: "מדינת ישראל קולטת מאז קום המדינה מיליוני יהודים מכל קצוות עולם, ומתמודדת עם כך בהצלחה למרות הקשיים החברתיים והתקציביים". ובאמת, ישראל קלטה במשך השנים עלייה בממדים אדירים. רבים מהעולים שהגיעו מכוח חוק השבות בהחלט יכולים להיחשב פליטים: פליטי שואה, פליטי ארצות ערב ואיראן, פליטי ברית המועצות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגיעו ארצה מקום המדינה ועד 2017 כ-3.2 מיליון עולים, 43% מהם מ-1990 ואילך.

אבל בהשוואה למספר התושבים הוותיקים, זרם ההגירה היהודית לישראל הידלדל דרמטית לאורך השנים. בשלוש השנים הראשונות למדינה הגיעו בכל שנה 156 עולים לאלף תושבים. המשקל היחסי של העליות הגדולות מחבר המדינות ומאתיופיה, בשנות ה-90, היה נמוך פי עשרה: 17 עולים בממוצע לשנה לכל אלף תושבים. בעשורים שחלפו מאז ירד הנתון הזה לשניים לאלף.

מה מצבנו בהשוואה למדינות אחרות? דרך מקובלת לאמוד את משא המהגרים שמוטל על מדינה היא לשאול כמה מתושבי המדינה בזמן נתון הם זרות וזרים שהשתקעו בה. באו"ם קוראים לזה "מלאי המהגרים" (Migrant Stock). לפעמים מתייחסים לאזרחים זרים שגרים במדינה, ולפעמים לכל תושב שנולד מחוץ לשטחה. נתוני האו"ם מראים שישראל היא עדיין מדינת הגירה: ב-2015 עמד מלאי המהגרים בישראל על 25% מהאוכלוסייה, גבוה מהממוצע במדינות המפותחות והרבה מעל הממוצע העולמי, שהיה 3.3% בלבד. רובם הגיעו כעולים, אבל הנתון כולל גם פליטים, מבקשי מקלט ואחרים.

אבל אם נעקוב אחרי המספרים לאורך זמן נגלה תופעה מעניינת: בעוד שמלאי המהגרים במדינות רבות בעולם נמצא במגמת עלייה, בישראל הוא דווקא מצטמצם. אוסטרליה עברה את ישראל בשיעור המהגרים שלה ב-2010. שיעור המהגרים בקנדה, שב-1990 עוד עמד על 16%, כבר הגיע ל-22% ומתקרב לזה של ישראל. אשר לשכנותיה של ישראל, פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהשתקעו בירדן, בלבנון ובטורקיה נכללים במניין המהגרים, והזניקו את שיעור הילידים הזרים המתגוררים במדינות האלה.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הפליטים. כשמתעלמים משאר המהגרים ומתמקדים באנשים שהאו"ם מגדיר כפליטים, ישראל מתקשה להתברג במקומות הראשונים. לפי נתוני נציבות הפליטים של האו"ם, בסוף שנת 2018 חיו בישראל כ-18.5 אלף פליטים (לרבות אנשים ב"מצבים הדומים לפליטות") וכ-35.5 אלף מבקשי מקלט - בסך הכול כ-54 אלף איש. באוגנדה - שלפני יותר ממאה שנה הוצע לקלוט בה את הפליטים היהודים - שוהים היום כמעט מיליון ו-200 אלף פליטים ומבקשי מקלט, רובם מדרום סודן, ואחרים ממדינות כמו קונגו, סומליה ואריתריאה. בגרמניה, שמובילה בשנים האחרונות את האיחוד האירופי בקליטת פליטים ומבקשי מקלט, מספרם מתקרב למיליון וחצי, כ-40% מהם מסוריה. גם בארצות הברית מתגוררים יותר ממיליון פליטים ומבקשי מקלט.

לא רק מהגרים: כל לבנוני שביעי הוא פליט

אבל ישראל היא מדינה קטנה. מה חלקם של הפליטים ומבקשי המקלט באוכלוסייה? ב-2018, 0.62% מתושבי ישראל נמנו בקבוצה הזאת. ישראל עמדת רק מעט גבוה יותר מקנדה, הידועה במדיניות המקלט המקלה שלה (0.51%), ומאיטליה, התחנה הראשונה של אפריקאים רבים המגיעים שמנסים להגיע לאירופה בדרך הים (0.49%).

אבל מספר הפליטים לנפש בישראל עדיין נמוך מזה שבכמה מדינות אירופיות, כמו יוון, גרמניה ושבדיה, והוא מתגמד בהשוואה לשיעורם בשתיים משכנותינו הקרובות - ירדן ולבנון. לפי הנתונים שמפרסם האו"ם והבנק העולמי, 7.7% מתושבים ירדן ו-14.1% מתושבי לבנון כיום הם פליטים ומבקשי מקלט.

המדינות האלה לא קלטו אותם מיוזמתן, והדבר מעורר שאלות חשובות שהמספרים היבשים מסווים: איך מתייחסות המדינות הקולטות למהגרים ולפליטים שהגיעו לשטחן? אילו מכשולים הן מציבות בפני המבקשים להתאזרח? האם הן מזמינות פליטים ביוזמתן להשתקע בהן, בוחנות ברצינות בקשות מקלט, או מסתפקות בכך שהן לא מגרשות אותם משטחן?

בחשבון אחרון, חלקם של המהגרים בישראל אכן גבוה יחסית, אם כוללים בהם את העולים היהודים. אבל גם אם מקבלים את האנלוגיה של דרעי, ההשוואה שהוא הציג רחוקה מלהיות נכונה: גם בקליטת מהגרים וגם בכניסת פליטים, יש מדינות שנושאות בנטל כבד יותר מאשר ישראל. 

לקריאה נוספת

עוד כתבות

חרדים חוסמים כבישים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

הפגנות החרדים: בכבישים נרשמים עומסי תנועה נמוכים מהרגיל

לפי שעה, אין צפי לחסימות כבישים נרחבים ● על מה בעצם החרדים מפגינים היום, מאיפה הם יוצאים, ואיפה המוקד המרכזי? ● גלובס עושה סדר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית לעליון: מתנגדת להסכם הפשרה עם הוט מובייל

בהרב-מיארה הגישה ערעור לבית המשפט העליון בנוגע להסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות נגד הוט מובייל ● לטענתה, ההסדר עלול להכשיר גבייה בניגוד לדין, ו"פיצוי הקופונים" עלול להפוך לכלי שיווקי במקום פיצוי אמיתי ללקוחות

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

צילום: התעשייה האווירית

באירופה מתנערים מנשק ישראלי אז איך בכל זאת היצוא בשיא?

בצל החרם בצרפת והאמברגו המערבי, התעשיות הביטחוניות הישראליות שוברות שיאים, עם יצוא של 19.2 מיליארד דולר אשתקד ● המנוע המרכזי: זינוק בביקוש באסיה־פסיפיק בעקבות החשש מסין, שיתופי־פעולה בהודו ובווייטנאם והדרישה העולמית לתווית "הוכח בשדה הקרב"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה

שר החקלאות אבי דיכטר. הבוקר הזה, כאן ב', 21.06.26 / צילום: רפי קוץ

דיכטר אמר שלפיד מסר ללבנון שטח ריבוני. הבעיה? הטענה כבר הופרכה

טענה שחוזרת פעמים רבות היא שהממשלה הקודמת מסרה ללבנון שטח ריבוני תמורת שקט ● פסיקה של בג"ץ שומטת את הקרקע מתחת לטענה הזאת ● המשרוקית של גלובס 

פיטורים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock

הצמצומים בחברת הסייבר סניק חוזרים: עשרות עובדים בישראל פוטרו

הקיצוץ בסניק יפגע במיוחד במרכז המו"פ בישראל, שכבר הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות, על רקע מעבר פעילות לחו"ל ולחצים גוברים מתחרות מבוססת AI ● סניק, כמו מתחרותיה, הושפעו מהשקת עדכון התוכנה של קוד קלוד בחודש פברואר האחרון העוסק בסריקת קוד לאיתור פרצות סייבר

מועדוני נוסעים / צילום: צילומי מסך

המאבק בין מועדוני הנוסעים מתחמם, וכל אחד רוצה לשלוט בדרך שבה תבחרו חופשה

לקראת הקיץ עלו לאוויר שתי פלטפורמות חדשות, שמסמנות את הטריטוריה החדשה של חברות התעופה ומנפיקות כרטיסי האשראי ● מה מציעה כל אחת מהשחקניות והאם זה יספיק כדי שנזמין דרכן גם בית מלון

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

קריית הממשלה בירושלים / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

המבקר: מיפוי הנדל"ן הממשלתי לא עודכן 25 שנה; נכסים עומדים ריקים

דוח מבקר המדינה מעלה כי מינהל הדיור הממשלתי לא עורך רישום ומעקב יעיל אחר אלפי המבנים אותם הוא מנהל ● בין היתר נמצא כי למינהל אין הערכת שווי עדכנית של הנכסים, שכן לא בוצעה הערכת כזו משנת 2013 ● 57 נכסים בניהול מינהל הדיור הממשלתי, ששוויים למעלה מ-100 מיליון שקל, לא הושכרו תקופות ארוכות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

נתונים חדשים חושפים: כך משנה הממ"ד את הכללים בשוק השכירות

רגיעה ביטחונית? נתוני יד2 מציגים פער של עשרות אחוזים בין דירות להשכרה עם ובלי חדר ממוגן ● בעפולה הפער באחוזים הגבוה ביותר ● כל זה קורה במקביל לגל עליות במחירי השכירות

מי נהנה מהטבת קרנות ההשתלמות בישראל? / איור: Shutterstock

עם נתונים כאלה, אין פלא שבאוצר כל כך רוצים לבטל את ההטבה על קרן השתלמות

קרנות השתלמות מהמעסיק הן אחת ההטבות המשמעותיות בשוק העבודה הישראלי ● נתוני חילן Value לגלובס מציגים שונות אדירה בין רמות השכר ● כך למשל 95% מעובדי ההייטק נהנים מהקרן, ואחריהם עובדי הרפואה ● ומי כלל אינו נהנה מההטבה? ● המספרים של שוק העבודה בישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מיליארדי שקלים עברו למשרדי הממשלה דקות לפני סוף השנה

77 העברות תקציביות בהיקף של 30 מיליארד שקל אושרו בדצמבר 2024 בוועדת הכספים, רובן המוחלט רק בימים האחרונים של שנת התקציב ● דוח מבקר המדינה מזהיר מפני אישור בדיעבד של הוצאות שכבר בוצעו כפרקטיקה נהוגה, פגיעה בפיקוח הכנסת וגלגול אחריות בין אגף התקציבים במשרד האוצר לחשב הכללי

אצטדיון סמי עופר בחיפה / צילום: החברה הכלכלית לחיפה

12 שנה אחרי שהוקם האצטדיון: החנויות בסמי עופר ייפתחו בקרוב

קבוצת אספן קיבלה היתר בנייה למרכז המסחרי שמתחת לאצטדיון בחיפה, לאחר שחתמה על הסכמי שכירות לרוב השטחים • בין השוכרים: קרפור, מקדונלד'ס, מחסני חשמל וקבוצת ויוינו ● הפתיחה צפויה בתחילת השנה הבאה

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: אין תוכנית מסודרת לפרישת עמדות טעינה לרכבים חשמליים

דוח מבקר המדינה, מצביע על פער חד בין זינוק במספר הרכבים החשמליים, לבין פריסת עמדות הטעינה – רק כ־5% יכולים להיטען במקביל ● עוד נכתב בדוח, כי המשרד להגנת הסביבה צריך להשלים את האסדרה בנוגע לסוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים ● כמו כן, מצוין בדוח כי היקף הנזק הכספי של פליטות מזהמים לאוויר הגיעה בשנת 2024 לממדי עתק של כ-36.9 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

שר האוצר יציג תוכנית סיוע לענף ההייטק; בוחן תשלום מסים בדולרים

שר האוצר הודיע כי יציג בשבוע הבא תוכנית סיוע לענף ההייטק על רקע התחזקות השקל, והגדיר את סביבת שער החליפין הנוכחית כ"ניו־נורמל" ● בנוסף, אמר כי נבחנת האפשרות לאפשר לחברות רב־לאומיות לשלם מסים בדולרים על סוגים מסוימים של הכנסות, אף שלדבריו "אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה"

הנפקת ורוניס בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק OMX

ורוניס בוחנת הצעות למכירה; המניה זינקה ביותר מ-7%

על רקע התגברות איומי הסייבר מבוססי ה-AI, מניית ורוניס טיפסה ביותר מ-7% בעקבות דיווחי רכישה ● החברה מציגה דוחות חזקים ועוקפת את תחזיות השוק, בעוד האנליסטים חלוקים לגבי יכולתה להתמודד מול ענקיות הענן

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

החברה שעשתה היסטוריה והקללה שעשויה לפגוע בה

חברת השבבים טאואר הפכה השבוע לישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר ● 10 החברות שהחזיקו בתואר לפניה, בהן נייס, מובילאיי וסולאראדג', איבדו בממוצע כמחצית משוויין בפסגה, כאשר בחלק מהמקרים מדובר אף בהתרסקות של 80% ויותר ● יוצאות דופן לטובה: מניות לאומי וצ'ק פוינט

עופר מלכה / צילום: איל יצהר

הוועדה פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור

לפני כשנתיים נפסל מינויו של עופר מלכה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה ע"י הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף ● כעת, מנסה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם אותו לתפקיד דירקטור ברשות שדות התעופה

וול סטריט / צילום: ap

סערה מושלמת שתימשך כמה שבועות: מה חושבים המומחים על הכאוס בשווקים

הירידות החדות בוול סטריט בהובלת מגזר השבבים מעוררות שורה של שאלות ● בכירי המומחים בעולם התייחסו לכך ביממה האחרונה וניסו להעריך עד מתי המימושים יימשכו ועד כמה עמוק יגיעו