גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי
מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

צווי גירוש שהוציאה רשות האוכלוסין ל-50 ילדים ו-35 אימהותיהם, רובן עובדות זרות מהפיליפינים, הציפו מחדש את הביקורת על ידה הקמוצה של ישראל בקליטת מהגרים. על רקע הפגנות נגד הגירוש נשאל לא מכבר שר הפנים אריה דרעי בגלי צה"ל, איך הוא מסוגל - כאיש ש"ס שמציגה את עצמה כמפלגה חברתית - להצדיק מוסרית את העובדה שבשבועות האחרונים הוא פועל לקדם את הגירוש.

"אנחנו המדינה שקולטת הכי הרבה מהגרים, או הכי הרבה פליטים, בעולם", קבע דרעי. "מה, כשאנחנו מקבלים את כל הפליטים מאתיופיה ומברית המועצות, זה לא נחשב שאנחנו עושים דברים מוסריים? אבל אנחנו מופקדים לתפוס את הפליטים היהודים. שמדינות אחרות יתאמצו פעם אחת ויקחו גם הן את המאמץ הזה".

נראה שדרעי לא מבחין כאן בין עובדים מחו"ל, מהגרים ופליטים. "אני לא יכול להפגין פה שיקול דעת של רחמנות. פעם זה שחקן כדורגל, פעם עובדים זרים", הוא הסביר. את חובתה כלפי מהגרים ישראל ממלאת בקליטת יהודי העולם. בינתיים, משרדו לא ויתר על גירוש העובדות הזרות, ואחרי שהאימהות קיבלו הזדמנות לעזוב "מרצון" עד 15 ביולי, רשות האוכלוסין מסרה למשרוקית כי כעת אפשר לעצור ולגרש כל אחת מהן שהתחייבה לעזוב ולא עשתה כן. בינתיים, הדגישו, לא מתוכנן מבצע לגירושן.

ובכל זאת, דרעי מציג השוואה מקורית: דין עולים כדין מהגרים או פליטים, ואם מתייחסים אליהם ככאלה - אין מדינה בעולם שנושאת בנטל קליטתם כמו ישראל. התרגיל הזה מעלה כל מיני תהיות (האם מותר לנו לקרוא לכל עולה "פליט"); ואף על פי כן, מעניין יהיה לאמץ את ההיגיון של דרעי, ולבדוק מה מקומה האמיתי של ישראל בין אומות העולם בקבלת מהגרים ופליטים.

ישראל עדיין מדינת הגירה

הגירה עולמית: בישראל העלייה במגמת ירידה

כששאלנו את דרעי על אילו מהגרים לישראל הוא מדבר, קיבלנו את ההסבר הבא: "מדינת ישראל קולטת מאז קום המדינה מיליוני יהודים מכל קצוות עולם, ומתמודדת עם כך בהצלחה למרות הקשיים החברתיים והתקציביים". ובאמת, ישראל קלטה במשך השנים עלייה בממדים אדירים. רבים מהעולים שהגיעו מכוח חוק השבות בהחלט יכולים להיחשב פליטים: פליטי שואה, פליטי ארצות ערב ואיראן, פליטי ברית המועצות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגיעו ארצה מקום המדינה ועד 2017 כ-3.2 מיליון עולים, 43% מהם מ-1990 ואילך.

אבל בהשוואה למספר התושבים הוותיקים, זרם ההגירה היהודית לישראל הידלדל דרמטית לאורך השנים. בשלוש השנים הראשונות למדינה הגיעו בכל שנה 156 עולים לאלף תושבים. המשקל היחסי של העליות הגדולות מחבר המדינות ומאתיופיה, בשנות ה-90, היה נמוך פי עשרה: 17 עולים בממוצע לשנה לכל אלף תושבים. בעשורים שחלפו מאז ירד הנתון הזה לשניים לאלף.

מה מצבנו בהשוואה למדינות אחרות? דרך מקובלת לאמוד את משא המהגרים שמוטל על מדינה היא לשאול כמה מתושבי המדינה בזמן נתון הם זרות וזרים שהשתקעו בה. באו"ם קוראים לזה "מלאי המהגרים" (Migrant Stock). לפעמים מתייחסים לאזרחים זרים שגרים במדינה, ולפעמים לכל תושב שנולד מחוץ לשטחה. נתוני האו"ם מראים שישראל היא עדיין מדינת הגירה: ב-2015 עמד מלאי המהגרים בישראל על 25% מהאוכלוסייה, גבוה מהממוצע במדינות המפותחות והרבה מעל הממוצע העולמי, שהיה 3.3% בלבד. רובם הגיעו כעולים, אבל הנתון כולל גם פליטים, מבקשי מקלט ואחרים.

אבל אם נעקוב אחרי המספרים לאורך זמן נגלה תופעה מעניינת: בעוד שמלאי המהגרים במדינות רבות בעולם נמצא במגמת עלייה, בישראל הוא דווקא מצטמצם. אוסטרליה עברה את ישראל בשיעור המהגרים שלה ב-2010. שיעור המהגרים בקנדה, שב-1990 עוד עמד על 16%, כבר הגיע ל-22% ומתקרב לזה של ישראל. אשר לשכנותיה של ישראל, פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהשתקעו בירדן, בלבנון ובטורקיה נכללים במניין המהגרים, והזניקו את שיעור הילידים הזרים המתגוררים במדינות האלה.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הפליטים. כשמתעלמים משאר המהגרים ומתמקדים באנשים שהאו"ם מגדיר כפליטים, ישראל מתקשה להתברג במקומות הראשונים. לפי נתוני נציבות הפליטים של האו"ם, בסוף שנת 2018 חיו בישראל כ-18.5 אלף פליטים (לרבות אנשים ב"מצבים הדומים לפליטות") וכ-35.5 אלף מבקשי מקלט - בסך הכול כ-54 אלף איש. באוגנדה - שלפני יותר ממאה שנה הוצע לקלוט בה את הפליטים היהודים - שוהים היום כמעט מיליון ו-200 אלף פליטים ומבקשי מקלט, רובם מדרום סודן, ואחרים ממדינות כמו קונגו, סומליה ואריתריאה. בגרמניה, שמובילה בשנים האחרונות את האיחוד האירופי בקליטת פליטים ומבקשי מקלט, מספרם מתקרב למיליון וחצי, כ-40% מהם מסוריה. גם בארצות הברית מתגוררים יותר ממיליון פליטים ומבקשי מקלט.

לא רק מהגרים: כל לבנוני שביעי הוא פליט

אבל ישראל היא מדינה קטנה. מה חלקם של הפליטים ומבקשי המקלט באוכלוסייה? ב-2018, 0.62% מתושבי ישראל נמנו בקבוצה הזאת. ישראל עמדת רק מעט גבוה יותר מקנדה, הידועה במדיניות המקלט המקלה שלה (0.51%), ומאיטליה, התחנה הראשונה של אפריקאים רבים המגיעים שמנסים להגיע לאירופה בדרך הים (0.49%).

אבל מספר הפליטים לנפש בישראל עדיין נמוך מזה שבכמה מדינות אירופיות, כמו יוון, גרמניה ושבדיה, והוא מתגמד בהשוואה לשיעורם בשתיים משכנותינו הקרובות - ירדן ולבנון. לפי הנתונים שמפרסם האו"ם והבנק העולמי, 7.7% מתושבים ירדן ו-14.1% מתושבי לבנון כיום הם פליטים ומבקשי מקלט.

המדינות האלה לא קלטו אותם מיוזמתן, והדבר מעורר שאלות חשובות שהמספרים היבשים מסווים: איך מתייחסות המדינות הקולטות למהגרים ולפליטים שהגיעו לשטחן? אילו מכשולים הן מציבות בפני המבקשים להתאזרח? האם הן מזמינות פליטים ביוזמתן להשתקע בהן, בוחנות ברצינות בקשות מקלט, או מסתפקות בכך שהן לא מגרשות אותם משטחן?

בחשבון אחרון, חלקם של המהגרים בישראל אכן גבוה יחסית, אם כוללים בהם את העולים היהודים. אבל גם אם מקבלים את האנלוגיה של דרעי, ההשוואה שהוא הציג רחוקה מלהיות נכונה: גם בקליטת מהגרים וגם בכניסת פליטים, יש מדינות שנושאות בנטל כבד יותר מאשר ישראל. 

לקריאה נוספת

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה המוסלמית שמשדרגת את חיל האוויר בסיוע ישראלי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מהודו ועד יוון: מנכ"ל משרד הביטחון מציג את החזון לשיתוף-פעולה ביטחוני חדש נגד איראן, אלבניה משיקה בית ספר חדש לטיסה בסיוע אלביט, ובכירים בלבנון מטילים ספק בהסכם עם ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

תלושים מזויפים הועברו לחברה / אילוסטרציה: Shutterstock, Atstock Productions

זייפו חתימות של נושאי משרה בעיריית ת"א, וחברת הנדל"ן נפלה קורבן למרמה

חברת מגדל טופ נדל"ן מבקשת מביהמ"ש להורות לבנק לאומי למסור פרטי זיהוי של חשבון שהעבירה אליו 3.8 מיליון שקל, וזאת בטענה למרמה ותלושים מזויפים שהועברו אליה במסווה שמדובר בעיריית ת"א ● לטענת החברה, משגילתה שהשוברים מזויפים, וכשביקשה מלאומי פרטים על בעל החשבון, היא סורבה בטענה שמדובר בחיסיון בנקאי ● בנק לאומי: החברה התובעת התרשלה התרשלות חמורה לאחר שקיבלה הודעה ממקור לא מאומת

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

"מה זה שמה בשמיים?" התביעה והלקח לשימוש בשירים ברשת

ניר קריגל, היוצר בן ה־11 של "שיר הכטב"ם", תובע 100 אלף שקל ממאמן כושר מגבעתיים על שימוש לא מורשה ביצירה ובסאונד של השיר ● בא כוחו של קריגל: "זכויות יוצרים אינן מיועדות רק לאומנים מפורסמים או לחברות גדולות"

סבך של חובות: צמד האחים מניו יורק הסתבך וגרר מטה את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושיעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

גיא לויתן, דור קרובינר, עומרי ליטבק, מייסדי חברת Mize / צילום: גיא כושי

עם אקזיט של 300 מיליון דולר, הסטארט-אפ המפתיע של אנשי שוק ההון

דור קרובינר, עומרי ליטבק וגיא לויטן עשו אקזיט לאחר שזיהו במקרה נציג של תאגיד קוריאני בכנס במיאמי ● הסטארט־אפ שהקימו מחליף את השוואת המחירים הפסיבית באתרים כמו בוקינג ואקספדיה במסחר אוטומטי המבוסס על ניתוח הסתברויות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

עולה מדרגה: הממשלה אישרה את מיזוג אלתא בתעשייה האווירית

התעשייה האווירית תמזג לתוכה את החברה בת אלתא - כך אישרה היום הממשלה ● במסגרת המהלך כלל הפעילות תעבור ללא תמורה ● עפ"י ההערכות, המטרה היא להגדיל את השווי המצרפי של החברה לקראת הנפקה

איתי רופמן (ושימפנזה) / עיבוד: אלבום פרטי

הישראלי שחי תחת שלטון אל-קאעדה כדי להציל את השימפנזים

כנער שמע איתי רופמן שבריכת החורף של הרצליה נידונה להשמדה - וכדי להצילה יצר קשר עם לא אחרת מאשר ג'יין גודול ● כשהמדענית פורצת הדרך זיהתה את התשוקה שלו לטבע, היא בנתה עבורו תוכנית חיים שלמה בחקר השימפנזים ● את שנותיו הבאות בילה לצדם במאלי - תחת איום אל-קאעדה ● היום הוא פועל כדי להקנות להם זכויות אדם

הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם את בתה בבית המשפט

קומת מרתף של עמותה ששימש כבית לחיילים בודדים בת"א סווג כמגורים - והארנונה הופחתה ב־230 אלף שקל בשנה • העליון אישר לרכבת ישראל לחלט ערבויות של כ־50 מיליון שקל • וביהמ"ש קבע: בת יחידה שוויתרה על ירושת אביה לא תוכל לחזור בה בחלוף חמש שנים ● 3 פסקי דין בשבוע

מסילת הרכבת החיג'אזית בצפון מערב ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

על חשבון ישראל: טורקיה וערב הסעודית מקדמות נתיב סחר חדש

טורקיה חתמה על מזכר הבנות עם ערב הסעודית להקמה מחודשת של מסילת הרכבת החיג'אזית ● באנקרה מקווים שהיא תהווה נתיב סחר חליפי למצר הורמוז ויעקוף את תוכנית מסדרון IMEC שבו מעורבת ישראל ● מקור המימון עשוי להיות קטאר

תקיפות צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח בלבנון: צה"ל תוקף בדרום המדינה

דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בכפר נבטיה אל-פוקא שבדרום המדינה ● מוג'תבא חמינאי אינו מצליח להשתלט על סערת המחלוקת בצמרת ● כבר בימים הקרובים עשוי חמינאי לאותת על הכיוון שאליו הוא הולך ● דיווחים ערביים: צה"ל תוקף בארטילריה בדרום רצועת עזה ● בכירים במערכת הביטחון: להימנע מהסלמה בעזה - "מעדיפים להתמקד באיראן" ● עדכונים שוטפים

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

מה עומד מאחורי מהלך האייפונים של קניוני עופר?

קבוצת קניוני עופר יצאה בהגרלה של עשרות מכשירי אייפון 17, פירמת עורכי הדין פישר הודיעה לעובדיה בהפתעה על טיול ללונדון, והמסלול האקדמי המכללה למינהל מינה לחבר הנאמנים שישה בוגרים של המכללה ● אירועים ומינויים

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

כיצד תרומה של 45 מיליון דולר הכניסה את לארי אליסון עמוק יותר למעגל של טראמפ

החברות האישית של המיליארדר עם הנשיא סייעה לעסקיה של אורקל ולתאגיד המדיה של בנו

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שר הביטחון נגד עסקת צים: "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ, אימץ את עמדת המלמ"ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ● מוקדם יותר היום דווח כי גם ראש הממשלה הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע

בני ברק (ארכיון) / צילום: Shutterstock

בני ברק: התוכנית ש"חוזרת לחיים" אחרי כמעט 20 שנה – ומציעה פי עשרה יותר דירות

תוכנית "מתחם הציפור" בצפון בני ברק אושרה כבר ב־2009 אך לא התממשה • רמ"י מקדמת תוכנית חדשה במתחם ● פרסמה מכרז ייזום לקרקע עם כמעט אלף יח"ד

 

 

פרופ' אבי לייב / צילום: Reuters, Anibal Martel

הישראלי שמונה לצייד העב"מים של טראמפ מדבר

פרופ' אבי לייב, אסטרו־פיזיקאי מאוניברסיטת הרווארד וישראלי לשעבר, יוביל את הוועדה לחקר עצמים בלתי מזוהים שיזם נשיא ארה"ב ● בראיון לגלובס הוא מספר על הגישה לתיקים הסודיים, החשש לביטחון הלאומי וההתלהבות מהמחקר שלו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הסיכון הצפוי בהחלטת הריבית מחר, וההישג של המניות הביטחוניות בת"א

זרם הכותרות מהזירה הגאו-פוליטית נחלש, ומיקוד המשקיעים עובר לנתונים היסודיים של השוק ולעונת הדוחות שבפתח ● מדד הביטחוניות בת"א רשם את השבוע החזק ביותר שלו מאז "שאגת הארי" ● ריבית בנק ישראל צפויה לרדת מחר, אך איזה מסר יעביר הנגיד לגבי ההמשך? ● וגם: בעיצומה של התנודתיות בתחום ה-AI, ב-UBS מסמנים את חמש המניות שיובילו ב-2027 ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

גלעד בר אדון / צילום: באדיבות חברת מוריה

אחרי שנה וחצי בלי: מנכ"ל חדש לחברת נגה

לגלובס נודע כי גלעד בר אדון הוא זה שיעמוד בראש החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל ● זאת, לאחר שנה וחצי ללא מנכ״ל מאז התפטרותו של שאול גולדשטיין

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ על החלטת הממשלה: "ניסיון חמור לסיכול החלטות בית המשפט"

הממשלה אישרה הצהרה לפיה לא תכיר בכל החלטה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף בחוק ● השרים קרעי ולוין העלו את ההצעה בעקבות פסיקת בג"ץ שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת ● היועמ"שית: "החלטה זו היא המשך ישיר של הפעולות שבהן נקט שר התקשורת בהליך הנוכחי ● ארגון העיתונאים: "ההחלטה נועדה באופן שקוף לסכל את עסקת ההייטקיסטים ברשת 13" ● מזכיר הממשלה: "הצהרת הממשלה לא קראה לאי־ציות לפסיקת בג"ץ"

סקר מנדטים אחד הלך בניגוד למגמה, ומה צפוי בקרבות התחתית?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הסקרים מעידים על סטטיות במערכת הפוליטית, אבל גם על מה שאולי יכול לשבור את זה

רה''מ נתניהו והנשיא טראמפ במאר־א־לאגו בדצמבר האחרון / צילום: ap, Alex Brandon

מחשש לסחבת בגיבוש הסכם הסיוע משלחת בראשות מנכ"ל משרד הביטחון תצא לוושינגטון

לגלובס נודע כי משלחת בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם תצא בשבוע הבא לוושינגטון כדי להתניע את המגעים למזכר ההבנות הבא שיחל ב־2029 ● הפעם, נראה שישראל מוותרת על רכיב הרכש ומציעה מודל של השקעה הדדית ● האם ארה"ב בכלל מעוניינת בהסכם חדש, ומה רוצה נתניהו?