גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי
מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

צווי גירוש שהוציאה רשות האוכלוסין ל-50 ילדים ו-35 אימהותיהם, רובן עובדות זרות מהפיליפינים, הציפו מחדש את הביקורת על ידה הקמוצה של ישראל בקליטת מהגרים. על רקע הפגנות נגד הגירוש נשאל לא מכבר שר הפנים אריה דרעי בגלי צה"ל, איך הוא מסוגל - כאיש ש"ס שמציגה את עצמה כמפלגה חברתית - להצדיק מוסרית את העובדה שבשבועות האחרונים הוא פועל לקדם את הגירוש.

"אנחנו המדינה שקולטת הכי הרבה מהגרים, או הכי הרבה פליטים, בעולם", קבע דרעי. "מה, כשאנחנו מקבלים את כל הפליטים מאתיופיה ומברית המועצות, זה לא נחשב שאנחנו עושים דברים מוסריים? אבל אנחנו מופקדים לתפוס את הפליטים היהודים. שמדינות אחרות יתאמצו פעם אחת ויקחו גם הן את המאמץ הזה".

נראה שדרעי לא מבחין כאן בין עובדים מחו"ל, מהגרים ופליטים. "אני לא יכול להפגין פה שיקול דעת של רחמנות. פעם זה שחקן כדורגל, פעם עובדים זרים", הוא הסביר. את חובתה כלפי מהגרים ישראל ממלאת בקליטת יהודי העולם. בינתיים, משרדו לא ויתר על גירוש העובדות הזרות, ואחרי שהאימהות קיבלו הזדמנות לעזוב "מרצון" עד 15 ביולי, רשות האוכלוסין מסרה למשרוקית כי כעת אפשר לעצור ולגרש כל אחת מהן שהתחייבה לעזוב ולא עשתה כן. בינתיים, הדגישו, לא מתוכנן מבצע לגירושן.

ובכל זאת, דרעי מציג השוואה מקורית: דין עולים כדין מהגרים או פליטים, ואם מתייחסים אליהם ככאלה - אין מדינה בעולם שנושאת בנטל קליטתם כמו ישראל. התרגיל הזה מעלה כל מיני תהיות (האם מותר לנו לקרוא לכל עולה "פליט"); ואף על פי כן, מעניין יהיה לאמץ את ההיגיון של דרעי, ולבדוק מה מקומה האמיתי של ישראל בין אומות העולם בקבלת מהגרים ופליטים.

ישראל עדיין מדינת הגירה

הגירה עולמית: בישראל העלייה במגמת ירידה

כששאלנו את דרעי על אילו מהגרים לישראל הוא מדבר, קיבלנו את ההסבר הבא: "מדינת ישראל קולטת מאז קום המדינה מיליוני יהודים מכל קצוות עולם, ומתמודדת עם כך בהצלחה למרות הקשיים החברתיים והתקציביים". ובאמת, ישראל קלטה במשך השנים עלייה בממדים אדירים. רבים מהעולים שהגיעו מכוח חוק השבות בהחלט יכולים להיחשב פליטים: פליטי שואה, פליטי ארצות ערב ואיראן, פליטי ברית המועצות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגיעו ארצה מקום המדינה ועד 2017 כ-3.2 מיליון עולים, 43% מהם מ-1990 ואילך.

אבל בהשוואה למספר התושבים הוותיקים, זרם ההגירה היהודית לישראל הידלדל דרמטית לאורך השנים. בשלוש השנים הראשונות למדינה הגיעו בכל שנה 156 עולים לאלף תושבים. המשקל היחסי של העליות הגדולות מחבר המדינות ומאתיופיה, בשנות ה-90, היה נמוך פי עשרה: 17 עולים בממוצע לשנה לכל אלף תושבים. בעשורים שחלפו מאז ירד הנתון הזה לשניים לאלף.

מה מצבנו בהשוואה למדינות אחרות? דרך מקובלת לאמוד את משא המהגרים שמוטל על מדינה היא לשאול כמה מתושבי המדינה בזמן נתון הם זרות וזרים שהשתקעו בה. באו"ם קוראים לזה "מלאי המהגרים" (Migrant Stock). לפעמים מתייחסים לאזרחים זרים שגרים במדינה, ולפעמים לכל תושב שנולד מחוץ לשטחה. נתוני האו"ם מראים שישראל היא עדיין מדינת הגירה: ב-2015 עמד מלאי המהגרים בישראל על 25% מהאוכלוסייה, גבוה מהממוצע במדינות המפותחות והרבה מעל הממוצע העולמי, שהיה 3.3% בלבד. רובם הגיעו כעולים, אבל הנתון כולל גם פליטים, מבקשי מקלט ואחרים.

אבל אם נעקוב אחרי המספרים לאורך זמן נגלה תופעה מעניינת: בעוד שמלאי המהגרים במדינות רבות בעולם נמצא במגמת עלייה, בישראל הוא דווקא מצטמצם. אוסטרליה עברה את ישראל בשיעור המהגרים שלה ב-2010. שיעור המהגרים בקנדה, שב-1990 עוד עמד על 16%, כבר הגיע ל-22% ומתקרב לזה של ישראל. אשר לשכנותיה של ישראל, פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהשתקעו בירדן, בלבנון ובטורקיה נכללים במניין המהגרים, והזניקו את שיעור הילידים הזרים המתגוררים במדינות האלה.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הפליטים. כשמתעלמים משאר המהגרים ומתמקדים באנשים שהאו"ם מגדיר כפליטים, ישראל מתקשה להתברג במקומות הראשונים. לפי נתוני נציבות הפליטים של האו"ם, בסוף שנת 2018 חיו בישראל כ-18.5 אלף פליטים (לרבות אנשים ב"מצבים הדומים לפליטות") וכ-35.5 אלף מבקשי מקלט - בסך הכול כ-54 אלף איש. באוגנדה - שלפני יותר ממאה שנה הוצע לקלוט בה את הפליטים היהודים - שוהים היום כמעט מיליון ו-200 אלף פליטים ומבקשי מקלט, רובם מדרום סודן, ואחרים ממדינות כמו קונגו, סומליה ואריתריאה. בגרמניה, שמובילה בשנים האחרונות את האיחוד האירופי בקליטת פליטים ומבקשי מקלט, מספרם מתקרב למיליון וחצי, כ-40% מהם מסוריה. גם בארצות הברית מתגוררים יותר ממיליון פליטים ומבקשי מקלט.

לא רק מהגרים: כל לבנוני שביעי הוא פליט

אבל ישראל היא מדינה קטנה. מה חלקם של הפליטים ומבקשי המקלט באוכלוסייה? ב-2018, 0.62% מתושבי ישראל נמנו בקבוצה הזאת. ישראל עמדת רק מעט גבוה יותר מקנדה, הידועה במדיניות המקלט המקלה שלה (0.51%), ומאיטליה, התחנה הראשונה של אפריקאים רבים המגיעים שמנסים להגיע לאירופה בדרך הים (0.49%).

אבל מספר הפליטים לנפש בישראל עדיין נמוך מזה שבכמה מדינות אירופיות, כמו יוון, גרמניה ושבדיה, והוא מתגמד בהשוואה לשיעורם בשתיים משכנותינו הקרובות - ירדן ולבנון. לפי הנתונים שמפרסם האו"ם והבנק העולמי, 7.7% מתושבים ירדן ו-14.1% מתושבי לבנון כיום הם פליטים ומבקשי מקלט.

המדינות האלה לא קלטו אותם מיוזמתן, והדבר מעורר שאלות חשובות שהמספרים היבשים מסווים: איך מתייחסות המדינות הקולטות למהגרים ולפליטים שהגיעו לשטחן? אילו מכשולים הן מציבות בפני המבקשים להתאזרח? האם הן מזמינות פליטים ביוזמתן להשתקע בהן, בוחנות ברצינות בקשות מקלט, או מסתפקות בכך שהן לא מגרשות אותם משטחן?

בחשבון אחרון, חלקם של המהגרים בישראל אכן גבוה יחסית, אם כוללים בהם את העולים היהודים. אבל גם אם מקבלים את האנלוגיה של דרעי, ההשוואה שהוא הציג רחוקה מלהיות נכונה: גם בקליטת מהגרים וגם בכניסת פליטים, יש מדינות שנושאות בנטל כבד יותר מאשר ישראל. 

לקריאה נוספת

עוד כתבות

עו''ד גיא גיסין / צילום: איל יצהר

מלכודת חברות ה-BVI: המרחק שיקשה על גביית החוב של סימד

הנושים של חברת מחנות הקיץ הקורסת מבקשים לתפוס שליטה על נכסיה, וברשות ני"ע בוחנים אפשרות הסגרת בעלי השליטה לארץ ● אלא שהמרחק ורישומה של סימד באיי הבתולה עלולים להקשות

הייטקיסטים קונים משמעותית פחות דירות דירות בתל אביב / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נתונים חדשים: הייטקיסטים קונים פחות דירות בת"א בצל הפיטורים ושער הדולר

נתונים ראשוניים של האוצר חושפים צניחה חדה בשיעור ההייטקיסטים שרוכשים דירות בעיר, בעוד שמלאי הדירות הלא-מכורות הולך ונערם ● היזמים והמשווקים מודים: "רואים ירידה של עד 40% ביכולת הרכישה, רבים יושבים על הגדר"

ניר ואלי ברקת / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אביב חופי

פי 2 מהאקזיט בצ'ק פוינט: "האחים ברקת רואים את השווי של מיטב ולא מאמינים"

שווי של 3 מיליארד שקל להחזקותיהם בבית ההשקעות הגדול בישראל דוחף את האחים ושותפם יובל רכבי למימוש שיעפיל על מכירת מניות צ'ק פוינט, שהיוותה את הבסיס להצלחתם ● בשוק מעריכים: הרוכש הפוטנציאלי יהיה גוף זר ● וגם: אלה המכשולים הצפויים בדרך לאקזיט

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

כלכלנים מעריכים את התרחיש הסביר כעת להמשך המערכה

רונן מנחם: "סימני השאלה הם לגבי עוצמת ההשפעה. תלוי אם מדובר בסבב מוגבל, או אירוע מתגלגל" ● כלכלני תמיר פישמן: "ככל שהאירועים יישארו מוגבלים, הניסיון מלמד כי השווקים נוטים להתאושש במהירות" ● מודי שפריר מציין כי חלק מהמגמות בשוק ההון כבר החלו בשבוע שעבר ● רפי גוזלן: טראמפ רוצה להימנע מהסלמה מחודשת של המלחמה

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

בזמן הלחימה: המגעים החשאיים בין אינטל ואפל לאנשי האוצר על שער הדולר

נציגי מרכזי הפיתוח הגלובליים השתתפו בפגישת זום עם נציגי האוצר ורשות המסים ● על הפרק: הקלות בחבות הביטוח הלאומי למעסיקים, הטבות מס חדשות לעובדים ודרישה שלא נפסלה על הסף - תשלום מסים ישיר בדולרים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הקרנות נאלצו למכור - ואג"ח סימד התרסקו בחצי

לאחר שחברת מחנות הקיץ הגישה בקשה לחדלות פירעון ודירוג האג"ח שלה הורד, קרנות הסל המחזיקות בהן נאלצו למכור ומחירן צנחו ל-29 אגורות בלבד ● החברה שקרסה בפתאומיות לאחר שבעליה רוקנו את קופת המזומנים שלה עדכנה כי התקבלו הצעות לא מחייבות וראשוניות לרכישת נכסיה

מרחב מוגן ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

יום של מלחמה: מי רשאי להישאר עם הילדים בבית, והאם מקבלים שכר

חידוש המלחמה עם איראן שוב קולע את המשק לחוסר ודאות ● באילו מצבים ניתן להיעדר מהעבודה, האם ניתן לפטר עובד שנשאר בבית, ומתי מקבלים שכר? ● גלובס עושה סדר

נגיד הפד הנכנס, קווין וורש, עם הנשיא טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הטלטלה שהפילה את וול סטריט, והמבחן של הבורסה בת"א: לאן הולכים מכאן?

הירידות החדות בוול סטריט בסוף השבוע מחזירות את המניות הדואליות לת"א עם פערי ארביטראז' חריגים, שעתידים לדחוף אותה מטה ● בארה"ב צופים כמעט בוודאות העלאת ריבית כבר בהחלטה הראשונה של יו"ר הפד החדש ● ואיך הסערה שירתה את היצואנים המקומיים

אהרון כהן. ''לא מחובר למערכת צבאית'' / צילום: תמונה פרטית

ללא צוות, ועם מודל כלכלי רזה: כך הפך צעיר בן 20 לערוץ חדשות שמדווח ראשון על איראן

"זה בכלל לא היה בתכנון", מודה אהרון כהן שמחזיק בערוץ "אהרון ידיעות" עם יותר מ–200 אלף עוקבים ברשתות החברתיות, שם הם מקבלים ממנו עדכונים ביטחוניים ומידע מקדים על התרעות ● עם ההצלחה הגיעו גם המפרסמים, כמו קבוצת שלמה ושירותי בריאות כללית

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יוסי כהן

מילה של נגיד שווה יותר מ-800 מיליון דולר

בנק ישראל חשף היום כי התערב באופן מינורי אך חשאי בשוק המט"ח במהלך חודש מאי ● אלא שדווקא אמירה של הנגיד לאחר מכן השפיעה הרבה יותר על שער החליפין

מנכ''ל היילו, אור דנון / צילום: איל יצהר

דלק רכב במחיקת ענק על השקעה בחברת השבבים שמפטרת חצי מעובדיה

היילו טכנולוגיות, חברת שבבי הבינה המלאכותית למוצרי קצה, הודיעה על פיטורים של כ-110 עובדים ● במקביל הודיעה דלק רכב כי היא צפויה למחוק את רוב השקעתה בחברה בסך המתקרב ל-200 מיליון שקל בשל ביטול מיזוג עם חברת SPAC

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

איך הפכה תוכנית החומש לחברה הערבית לקופה הקטנה של הממשלה

מאז השקתה ב־2022, נגרעו יותר מ־15 מיליארד שקל מתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית ● כעת, המשרד לביטחון לאומי והמשרד לשוויון חברתי פועלים להסיט כמעט מיליארד וחצי שקל מהתוכנית הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, לטובת תקציב המשטרה

כותרות העיתונים בעולם

100 ימים אחרי החיסול: למה באיראן עדיין לא קברו את עלי חמינאי?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משבר הורמוז חשף את נקודות התורפה של הגלובליזציה, איך נראית הכלכלה העולמית שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, ומה אפשר ללמוד מזה שהאיראנים עוד לא קבעו תאריך להלוויה של חמינאי ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

תשואות האג"ח מאותתות: סבב הלחימה לא יעצור את הפחתת הריבית ביולי

בשוק האג"ח חוזים בוודאות כמעט מוחלטת כי בנק ישראל יפחית את הריבית בחודש הבא - חרף הלחימה ● במקביל, שער הדולר יישר קו עם האופטימיות כי מדובר בסבב קצר ואיבד גובה ● כך, כוחות העומק של המשק מוכיחים בינתיים שהם חזקים יותר מהטלטלה הגיאו־פוליטית

יירוטי חץ 3 בשמי ישראל (ארכיון) / צילום: ap, Leo Correa

המומחה שבטוח: ישראל תהיה חייבת לתקוף בתגובה באיראן

לדברי תא"ל (במיל') רן כוכב הממשל האמריקאי יהיה זה שיכריע כיצד תתפתח המערכה כעת ● וגם: מה דעתו של דובר צה"ל לשעבר על הנחיות פיקוד העורף

נדב צלר, שותף–מנהל בקבוצת ספרה קרנות גידור / צילום: יונתן בלום

קרן הגידור שגייסה 200 מיליון דולר להשקעה באג"ח טכנולוגיה

קרן הגידור ספרה השלימה בתוך חודש וחצי גיוס לקרן "קונברטק", שתשקיע באג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בוול סטריט ● נדב צלר יוביל את הקרן שהיא ההראשונה בתולדות ספרה שנסגרת לגיוסים כבר בשלב ההשקה

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

האוצר נגד חוק המעונות: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"

ועדת הכספים צפויה לאשר מחר את "חוק המעונות" של המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות אגף התקציבים באוצר והייעוץ המשפטי ● שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-53%, והעלות התקציבית של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל

טיל איראני שנפל הבוקר באזור יהודה ושומרון / צילום: ap, Mahmoud Illean

מומחים מעריכים: זו הסיבה שאיראן החליטה לשבור את הכלים דווקא עכשיו

בצל מה שנראה כהתחדשות המלחמה עם איראן, עולה השאלה מדוע טהרן החליטה לתקוף את ישראל וגם כיצד יגיב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ● לאן טראמפ חותר, איך יושפע המו"מ עם איראן, ואיך משפיע המונדיאל?

מיצרי באב אל-מנדב / צילום: Shutterstock

"מטרות צבאיות": האיום החדש של החות'ים בים האדום

המורדים החות'ים הודיעו על "סגירת הים האדום" בפני אוניות ישראליות או כאלו שמקושרות לישראל ● האיום עשוי להשפיע גם על ייצוא הנפט הגולמי מסעודיה דרך הים האדום

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

אבולה בדרך לישראל? הנה מה שצריך לדעת

משרד הבריאות נערך לאפשרות של הגעת אבולה לישראל, לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתפרצות בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בינלאומי ● עד כמה המחלה מדבקת, למה ההתפרצות הנוכחית בעייתית במיוחד, והאם יש סיבה לחשוש מהגעת הנגיף לישראל? ● גלובס עושה סדר