גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי
מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

צווי גירוש שהוציאה רשות האוכלוסין ל-50 ילדים ו-35 אימהותיהם, רובן עובדות זרות מהפיליפינים, הציפו מחדש את הביקורת על ידה הקמוצה של ישראל בקליטת מהגרים. על רקע הפגנות נגד הגירוש נשאל לא מכבר שר הפנים אריה דרעי בגלי צה"ל, איך הוא מסוגל - כאיש ש"ס שמציגה את עצמה כמפלגה חברתית - להצדיק מוסרית את העובדה שבשבועות האחרונים הוא פועל לקדם את הגירוש.

"אנחנו המדינה שקולטת הכי הרבה מהגרים, או הכי הרבה פליטים, בעולם", קבע דרעי. "מה, כשאנחנו מקבלים את כל הפליטים מאתיופיה ומברית המועצות, זה לא נחשב שאנחנו עושים דברים מוסריים? אבל אנחנו מופקדים לתפוס את הפליטים היהודים. שמדינות אחרות יתאמצו פעם אחת ויקחו גם הן את המאמץ הזה".

נראה שדרעי לא מבחין כאן בין עובדים מחו"ל, מהגרים ופליטים. "אני לא יכול להפגין פה שיקול דעת של רחמנות. פעם זה שחקן כדורגל, פעם עובדים זרים", הוא הסביר. את חובתה כלפי מהגרים ישראל ממלאת בקליטת יהודי העולם. בינתיים, משרדו לא ויתר על גירוש העובדות הזרות, ואחרי שהאימהות קיבלו הזדמנות לעזוב "מרצון" עד 15 ביולי, רשות האוכלוסין מסרה למשרוקית כי כעת אפשר לעצור ולגרש כל אחת מהן שהתחייבה לעזוב ולא עשתה כן. בינתיים, הדגישו, לא מתוכנן מבצע לגירושן.

ובכל זאת, דרעי מציג השוואה מקורית: דין עולים כדין מהגרים או פליטים, ואם מתייחסים אליהם ככאלה - אין מדינה בעולם שנושאת בנטל קליטתם כמו ישראל. התרגיל הזה מעלה כל מיני תהיות (האם מותר לנו לקרוא לכל עולה "פליט"); ואף על פי כן, מעניין יהיה לאמץ את ההיגיון של דרעי, ולבדוק מה מקומה האמיתי של ישראל בין אומות העולם בקבלת מהגרים ופליטים.

ישראל עדיין מדינת הגירה

הגירה עולמית: בישראל העלייה במגמת ירידה

כששאלנו את דרעי על אילו מהגרים לישראל הוא מדבר, קיבלנו את ההסבר הבא: "מדינת ישראל קולטת מאז קום המדינה מיליוני יהודים מכל קצוות עולם, ומתמודדת עם כך בהצלחה למרות הקשיים החברתיים והתקציביים". ובאמת, ישראל קלטה במשך השנים עלייה בממדים אדירים. רבים מהעולים שהגיעו מכוח חוק השבות בהחלט יכולים להיחשב פליטים: פליטי שואה, פליטי ארצות ערב ואיראן, פליטי ברית המועצות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגיעו ארצה מקום המדינה ועד 2017 כ-3.2 מיליון עולים, 43% מהם מ-1990 ואילך.

אבל בהשוואה למספר התושבים הוותיקים, זרם ההגירה היהודית לישראל הידלדל דרמטית לאורך השנים. בשלוש השנים הראשונות למדינה הגיעו בכל שנה 156 עולים לאלף תושבים. המשקל היחסי של העליות הגדולות מחבר המדינות ומאתיופיה, בשנות ה-90, היה נמוך פי עשרה: 17 עולים בממוצע לשנה לכל אלף תושבים. בעשורים שחלפו מאז ירד הנתון הזה לשניים לאלף.

מה מצבנו בהשוואה למדינות אחרות? דרך מקובלת לאמוד את משא המהגרים שמוטל על מדינה היא לשאול כמה מתושבי המדינה בזמן נתון הם זרות וזרים שהשתקעו בה. באו"ם קוראים לזה "מלאי המהגרים" (Migrant Stock). לפעמים מתייחסים לאזרחים זרים שגרים במדינה, ולפעמים לכל תושב שנולד מחוץ לשטחה. נתוני האו"ם מראים שישראל היא עדיין מדינת הגירה: ב-2015 עמד מלאי המהגרים בישראל על 25% מהאוכלוסייה, גבוה מהממוצע במדינות המפותחות והרבה מעל הממוצע העולמי, שהיה 3.3% בלבד. רובם הגיעו כעולים, אבל הנתון כולל גם פליטים, מבקשי מקלט ואחרים.

אבל אם נעקוב אחרי המספרים לאורך זמן נגלה תופעה מעניינת: בעוד שמלאי המהגרים במדינות רבות בעולם נמצא במגמת עלייה, בישראל הוא דווקא מצטמצם. אוסטרליה עברה את ישראל בשיעור המהגרים שלה ב-2010. שיעור המהגרים בקנדה, שב-1990 עוד עמד על 16%, כבר הגיע ל-22% ומתקרב לזה של ישראל. אשר לשכנותיה של ישראל, פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהשתקעו בירדן, בלבנון ובטורקיה נכללים במניין המהגרים, והזניקו את שיעור הילידים הזרים המתגוררים במדינות האלה.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הפליטים. כשמתעלמים משאר המהגרים ומתמקדים באנשים שהאו"ם מגדיר כפליטים, ישראל מתקשה להתברג במקומות הראשונים. לפי נתוני נציבות הפליטים של האו"ם, בסוף שנת 2018 חיו בישראל כ-18.5 אלף פליטים (לרבות אנשים ב"מצבים הדומים לפליטות") וכ-35.5 אלף מבקשי מקלט - בסך הכול כ-54 אלף איש. באוגנדה - שלפני יותר ממאה שנה הוצע לקלוט בה את הפליטים היהודים - שוהים היום כמעט מיליון ו-200 אלף פליטים ומבקשי מקלט, רובם מדרום סודן, ואחרים ממדינות כמו קונגו, סומליה ואריתריאה. בגרמניה, שמובילה בשנים האחרונות את האיחוד האירופי בקליטת פליטים ומבקשי מקלט, מספרם מתקרב למיליון וחצי, כ-40% מהם מסוריה. גם בארצות הברית מתגוררים יותר ממיליון פליטים ומבקשי מקלט.

לא רק מהגרים: כל לבנוני שביעי הוא פליט

אבל ישראל היא מדינה קטנה. מה חלקם של הפליטים ומבקשי המקלט באוכלוסייה? ב-2018, 0.62% מתושבי ישראל נמנו בקבוצה הזאת. ישראל עמדת רק מעט גבוה יותר מקנדה, הידועה במדיניות המקלט המקלה שלה (0.51%), ומאיטליה, התחנה הראשונה של אפריקאים רבים המגיעים שמנסים להגיע לאירופה בדרך הים (0.49%).

אבל מספר הפליטים לנפש בישראל עדיין נמוך מזה שבכמה מדינות אירופיות, כמו יוון, גרמניה ושבדיה, והוא מתגמד בהשוואה לשיעורם בשתיים משכנותינו הקרובות - ירדן ולבנון. לפי הנתונים שמפרסם האו"ם והבנק העולמי, 7.7% מתושבים ירדן ו-14.1% מתושבי לבנון כיום הם פליטים ומבקשי מקלט.

המדינות האלה לא קלטו אותם מיוזמתן, והדבר מעורר שאלות חשובות שהמספרים היבשים מסווים: איך מתייחסות המדינות הקולטות למהגרים ולפליטים שהגיעו לשטחן? אילו מכשולים הן מציבות בפני המבקשים להתאזרח? האם הן מזמינות פליטים ביוזמתן להשתקע בהן, בוחנות ברצינות בקשות מקלט, או מסתפקות בכך שהן לא מגרשות אותם משטחן?

בחשבון אחרון, חלקם של המהגרים בישראל אכן גבוה יחסית, אם כוללים בהם את העולים היהודים. אבל גם אם מקבלים את האנלוגיה של דרעי, ההשוואה שהוא הציג רחוקה מלהיות נכונה: גם בקליטת מהגרים וגם בכניסת פליטים, יש מדינות שנושאות בנטל כבד יותר מאשר ישראל. 

לקריאה נוספת

עוד כתבות

חברת הכנסת אפרת רייטן. פרסום ברשת איקס, 08.07.26 / צילום: שלומי אמסלם

ישראל מלאה בעורכי דין. איך זה שכמעט אין בה שופטים?

ההשוואה הבינלאומית מגלה ששיעור השופטים בישראל נמוך ביחס למערב • השופטים שכן נמצאים במערכת עובדים ביעילות, אבל מה זה אומר על האיכות? • המשרוקית של גלובס

הזמר והיוצר עברי לידר, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

"גם בעולם מאוד מסחרי - בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה לאורך זמן

עברי לידר וערן גפן, מנכ”ל G^Team, שוחחו בכנס MAD של גלובס על המתח בין אותנטיות למסחריות, על ההחלטה לצאת מהארון בתחילת הקריירה, על ההימורים המקצועיים ועל האופן שבו בונים מותג שנשאר רלוונטי לאורך שנים

נדב חנין , סמנכ''ל שיווק ודיגיטל, אל על בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

סמנכ״ל השיווק של אל על: ״קצב המצטרפים לפליי קארד גבוה. נותנים הטבות שאין בשום מקום אחר״

בכנס MAD של גלובס סיפר נדב חנין, סמנכ"ל השיווק של אל על, על המאבק סביב מועדון FLY CARD, הכניסה של החברה לעולם המלונות והאטרקציות, ועל שמירה על רלוונטיות כמותג ותיק ● עוד הסביר מה היתרונות על חברות התעופה האחרות ולמה הצרכן הישראלי מעדיף לטוס עם אל על

הפגנת חותים / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

בין החות'ים לאיראן: לישראל יש הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה

כפי שהוכח בתקיפת נמל התעופה בצנעא השבוע, לישראל ולערב הסעודית יש אויב משותף בתימן, גם אם הסעודים חוששים מכניסה אקטיבית ללחימה ● מומחים מאמינים: "ישראל מחוייבת לזהות את ההזדמנות ולהיכנס לאירוע. זו הזדמנות פז"

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

היום הגרוע בתולדות IBM: ממה השוק חושש, ואילו מניות דווקא הרוויחו?

אזהרת רווח לרבעון השני של IBM הקריסה את המניה ● בחברה טענו כי ברקע עומדים הסטת תקציבים לשבבי זיכרון ואבטחת סייבר ובשוק תהו עד כמה מדובר במגמה רוחבית ● ויש גם מניות שהרוויחו

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

"סוחטים אותי": גרסת ברק אברמוב לרימונים על ג'פניקה נחשפת

לגלובס נודע כי אברמוב אמר למקורביו שהאירועים סביב מסעדות ג'פניקה נובעים מסירובו לשלם דמי פרוטקשן ● לאומי פרטנרס השקיעה לאחרונה 200 מיליון שקל ברכישת 20% מהחברה-האם של ג'פניקה, והעסקה כרגע נמשכת כסדרה

מייסדי היילו. מימין: אור דנון, אבי באום והדר צייטלין (שכבר אינה בחברה) / צילום: איל יצהר

חד הקרן שמשך את המשקיעים הכי נוצצים במשק יימכר בנזיד עדשים

לגלובס נודע שחברת השבבים היילו, שכבר הגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר, מנהלת מגעים מתקדמים למכירת פעילותה בעסקה של עשרות מיליונים בודדים ● אם העסקה תושלם, היא תביא לקץ הפעילות העצמאית של חד הקרן המבטיח, שגייס כ־350 מיליון דולר וריכז סביב שולחן המשקיעים כמה מהשמות הבולטים בתעשייה ● בין המשקיעים הבולטים: עידן עופר, אלפרד אקירוב, אבי באום ודלק רכב של גיל אגמון, שביצעה את ההשקעה הגדולה ביותר

גבי רוטר ושרון טל, בפאנל משותף בהנחיית ד''ר לירון שופן / צילום: כדיה לוי

"לא מייצרים חיבור דרך פוסט באינסטגרם": כך הופכים מוצר אופנה למותג

מה גורם לצרכנים לחזור שוב ושוב לאותו מותג? שרון טל, המעצבת הראשית של משכית, וגבי רוטר, יו"ר קבוצת קסטרו, הסבירו בפאנל "אייקונים לא יוצאים מהאופנה", בהנחיית ד"ר לירוי שופן בכנס MAD של גלובס מדוע אותנטיות, מורשת וחוויה עדיין מנצחות גם בעידן הרשתות החברתיות

עשן במנאמה, בחריין, לאחר פגיעת כטב''ם איראני / צילום: Reuters, Stringer

איראן החליפה יעד: למה כווית ובחריין חוטפות את האש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסלמה במצר הורמוז כבר פחות מפחידה את שוק הנפט העולמי, כווית ובחריין חוטפות את רוב האש מאיראן בשל הערכה שארה"ב לא תגיב על כך בחומרה, והתחקיר בוול סטריט ג'ורנל על תנאי הכליאה של פלסטינים בישראל ● כותרות העיתונים בעולם    

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל Wix מנהל סדר יום הפוך וטוען: "נותנים יותר מדי קרדיט ל־AI"

בראיון לפודקאסט האמריקאי 20VC, התייחס אבישי אברהמי ליכולת ה־AI והשפעתה על שוק העבודה: "לא מצליחה בהרבה דברים" ● ביחס למניית Wix שנפלה בשנה האחרונה ב־65%: "זה חלק מהחיים בשוק המניות" ● וגם: באיזו שעה הוא מתעורר בכל יום

מייסדי Oak, שי מורג וטל מרום / צילום: עומר הכהן

שי מורג משיק חברת סייבר חדשה עם גיוס סיד של 60 מיליון דולר

Oak, החברה החדשה של יזם הסייבר הישראלי, מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים ● החברה מעסיקה כ-50 עובדים בישראל ובסן פרנסיסקו, ומגייסת עובדים נוספים למרכז הפיתוח בישראל

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אושר סופית החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים

ברוב של 58 מול 54 אישרה הכנסת את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים ● מיד לאחר אישור החוק הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ בטענה לאפליה ולפגיעה בעיקרון השוויון

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס: נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית חזקים

סוכנות הדירוג מסכמת את מחצית שנת 2026, ולא מרמזת על לחצים כלשהם להעלאה או להורדה של הדירוג הנוכחי ● החלטת הדירוג הבאה של מודי'ס צפויה רק בעוד כמה חודשים, ובשוק מעריכים כי לא צפוי שינוי בדירוג או באופק הדירוג ● בינואר האחרון עדכנה חברת הדירוג את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה"

מייסדי המיספריק, ד''ר חגי לאלזר וגידי ליטוין / צילום: דויד גארב

אחרי שש שנים בפיתוח: החברה שמנסה לקרוא גלי מוח נחשפת עם גיוס של 52 מיליון דולר

חברת הסטארט-אפ הישראלית Hemispheric הודיעה על השלמת גיוס של 52 מיליון דולר והשיקה את Descartes, מודל AI המבוסס על נתוני EEG - בדיקה המודדת את הפעילות החשמלית של המוח ● לדברי החברה, המערכת תאפשר למדוד את פעילות המוח באופן אובייקטיבי ולסייע באבחון ובהתאמת טיפולים במחלות ובהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות

הילה ברון, צביה אורנשטיין קסן, ישי מנדיל, נגה בנר־סוארי, ניצן יהלי אלטר, מתי יהב / צילומים: סם יצחקוב, רפי דלויה, רמי זרנגר, פייבר, יח''צ

מהומור עצמי עד אימפקט אמיתי: מנהלי השיווק מפרגנים לקמפיינים ישראלים

הסמנכ"לים שמאחורי מהלכי השיווק הגדולים במשק בוחרים את המהלכים החזקים שהובילו המתחרים בשנה החולפת - חלק שני ● הצצה למדד המותגים שיתפרסם השבוע ולכנס MAD שיתקיים היום

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

האם סופרמן יציל את העסקים הקטנים מתביעת "שיר הכטב"ם"?

לפי פרסומים ברשת, מספר בעלי עסק קיבלו בשבועות האחרונים התראה לפני תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בגלל שימוש בשיר הכטב"ם שהפך לפופולרי בזמן "שאגת הארי" ● אלא שלא בטוח כי מבצע השיר הוא בעל זכויות היוצרים בשיר, בעקבות טענה כי הטקסט לקוח בכלל מהסרט סופרמן

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

לאחר הפרידה מוולט: סיבוס עוברת לכרטיס חיוב ותתחבר למועדון תעופה

לגלובס נודע כי מנכ"ל סיבוס איתן זינגר הציג ללקוחות החברה מהלך שעיקרו להפוך את כרטיס ההטבות שמחזיקים מאות אלפי עובדים בישראל לכרטיס חיוב של כאל ● בנוסף, סיבוס צפויה לחבור לאחד ממעדוני התעופה הגדולים בישראל

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

רימונים מתפוצצים בג'פניקה: דמי חסות הפכו למכת מדינה, והאכיפה זעומה

החל מהמטענים בסניפי ג'פניקה ועד לרצח של הקבלן מהצפון, הפרוטקשן והפשיעה הקשה הפכו למכת המדינה ● שנתיים לאחר שהכנסת חוקקה את התיקון לחוק העונשין, נתוני האכיפה הזעומים מוכיחים שהמדינה רחוקה מפתרון ● וגם: איך המיליארדים שגובים ארגוני הפשיעה מבעלי העסקים הופכים לנטל ישיר ביוקר המחיה

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בהסכמת הממשלה: בג"ץ ביטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

ועדת האיתור תדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנהל רמ"י, בהם יהודה אליהו ● נקבע כי אליהו יישאר בתפקידו עד 22 ביולי, ולאחר מכן ימונה ממלא-מקום בהתאם להוראות החוק ● השופטים ציינו כי תוצאות ההליך הנוכחי לא שוללות את מינויו של אליהו לממלא-המקום

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון: מזכר הבנות לרכישת וויקום מובייל בכ-265 מיליון שקל

העסקה, אם תושלם, צפויה לחזק את פעילות הסלולר של הקבוצה ● בבזק צופים חיסכון של כ-50 מיליון שקל בטווח הקצר ועד כ-100 מיליון שקל בטווח הארוך