נתניהו: "העתירה השנייה לפרסום תמלילי שיחותיי עם נוני מוזס – ניסיון לפגוע במעמדי כראש ממשלה"

רה"מ הגיש תגובה לעתירה בה מתבקש בג"ץ להורות ליועמ"ש, שוב, לפרסם בציבור את תמליל השיחות שהתקיימו בין נתניהו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" • "תקופת הבחירות מחייבת את בית המשפט הנכבד לנקוט משנה זהירות"

ארנון (נוני) מוזס ובנימין נתניהו / צילום: מגד גוזני, דניאל שמיל
ארנון (נוני) מוזס ובנימין נתניהו / צילום: מגד גוזני, דניאל שמיל

"העתירה במסגרתה נדרש היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את תמלילי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למו"ל 'ידיעות אחרונות', ארנון (נוני) מוזס, מהווה המשך ישיר לשרשרת עתירות (שכולן נדחו על הסף), וכל מטרתה אינה אלא ניסיון נוסף לפגוע במעמדו ולהכפיש את שמו של ראש הממשלה והמועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת הליכוד לכנסת ה-22. מדובר בהתנהלות צינית ופסולה שיש לשים לה סוף".

כך טוען ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתגובה לעתירה בה מתבקש בג"ץ להורות ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, שוב, למסור ולפרסם בציבור את תמליל השיחות שהתקיימו בינו לבין המו"ל ובעל השליטה ב"ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, המהווים חלק מחומרי החקירה בתיק 2000.

נזכיר כי מדובר בעתירה שנייה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יובל יועז, במסגרתה מתבקש בג"ץ להורות על פרסום התמלילים. באוגוסט אשתקד דחו שופטי בג"ץ את העתירה הראשונה שהוגשה נגד היועמ"ש בדרישה לפרסם בציבור את תמלילי השיחות שנערכו בין ראש הממשלה ומו"ל "ידיעות אחרונות", המהווים חלק מחומרי החקירה בתיק 2000, וקבעו כי "יש טעם ממשי שלא לחשוף מידע זה לציבור, על-מנת לאפשר לחוקרים לבצע את עבודתם נאמנה ולאפשר לגורמי התביעה להגיע למסקנה באופן שקול".

העתירה השנייה באותו עניין הוגשה לאחר שהסתיימה החקירה, החומרים הועברו להכרעת הפרקליטות והיועמ"ש, והוחלט להעמיד לדין את נתניהו ומוזס, בכפוף לשימוע.

לפני עשרה ימים הגיש היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, את תגובתו לעתירה, במסגרתה הודיע כי הוא מתנגד להעברת התמלילים לפרסום, אשר לדבריו פרסומם עלול לפגוע בחקירה ובהליך הפלילי שעשוי להיפתח נגד החשודים בה.

כעת הגיש גם ראש הממשלה את תגובתו, באמצעות עו"ד עמית חדד, במסגרתה הוא טוען כי "עתירה זו חריגה במיוחד, שכן היא בבחינת מיחזור עתירה אחרת שנדחתה על הסף, אשר הוגשה על-ידי אותם עותרים ממש".

נתניהו מוסיף כי יש לדחות את טענת העותרים, לפיה לאור העובדה שקיים שינוי נסיבות מאז העתירה הקודמת, מכיוון שלאחר דחיית עתירתם הקודמת הוחלט על העמדת ראש הממשלה לדין בכפוף לשימוע, וכו לאור הבחירות לכנסת ה-22, יש מקום לפרסם את התמלילים.

"עם כל הכבוד", נכתב בתגובת נתניהו, "שינוי הנסיבות הנטען אינו שינוי נסיבות כלל, ובכל מקרה אין בו כדי לשנות מהחלטת בג"ץ הקודמת. ראשית, דומה כי אפילו העותרים עצמם לא סברו בזמן אמת כי חל שינוי נסיבות המצדיק הגשת עתירה חדשה, שכן ההחלטה להעמיד את המשיבים 3-2 (נתניהו ומוזס, א' ל"ו) לדין בכפוף לשימוע התקבלה כבר ביום 28.2.2019 - חודשים לפני שהוגשה העתירה. למותר לציין כי אז, כמו היום, התקיימו בחירות לכנסת. אם העותרים סברו כי מדובר בשינוי נסיבות המצדיק את הפיכת ההחלטה בבג"ץ 4123/18, ברי כי היו מגישים את עתירתם במועד ולא בשיהוי ניכר כל-כך. מכל מקום, יש לדחות את העתירה שבכותרת על הסף מטעמים של שיהוי.

"שנית, תקופת הבחירות מחייבת את בית המשפט הנכבד לנקוט משנה זהירות.

"שלישית, המסד המשפטי שהוביל את בית המשפט הנכבד לדחות את העתירה שהוגשה במסגרת בג"ץ 4123/18, נותר כשהיה - בניגוד לטענת העותרים כאילו לרשות יש חובה להעביר לעיון הציבור חומרי חקירה חלקיים מתוך תיקי החקירה בעניינו של המשיב 2 (נתניהו, א' ל"ו), חובה שכזו לא קיימת בדין - לא בכלל, וביתר שאת לא בטרם הגשת כתב אישום".

לסיכום, כותב נתניהו, הכלל המשפטי הוא כי "בטרם הגשת כתב אישום אין לאיש זכות מוקנית לעיון בחומרי חקירה, וההכרעה בבקשת העיון נתונה לשיקול-דעתם של גורמי החקירה". כלל זה, נטען, רלוונטי גם כיום, שכן טרם התקיימו השימועים בעניינם של נתניהו ומוזס.

עוד מוסיף נתניהו כי לפי הנחיות פרקליט המדינה, העברת חומרי חקירה תיעשה רק בהתקיים אינטרס אישי מיוחד בקבלת המידע, וזאת "במקרים המתאימים, על-פי שיקול-הדעת של הגוף המחזיק בו", אך כבר בפסק הדין הקודם הדוחה את העתירה הראשונה נקבע כי לעותרים אין אינטרס אישי בהליך, ולכן אין עילה להתערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. "ברור כי גם עתה אין לעותרים כל מעמד אישי, לא כל שכן מעמד אישי מיוחד, בקבלת המידע המבוקש", נכתב בתגובה.

עמדתו של נתניהו מצטרפת כאמור לעמדת היועמ"ש מנדלבליט, לפיה לא התקיים כל שינוי נסיבות מאז דחה בג"ץ לפני כשנה את העתירה בה ביקשו העותרים סעד זהה.

בפסק הדין נקבע כי בטרם הגשת כתב אישום אין לאיש זכות מוקנית בדין לעיון בחומרי החקירה, והדבר נתון לשיקול-דעת גורמי החקירה. עוד נאמר כי אומנם בינתיים החקירה הסתיימה, אולם עדיין קיים טעם במניעת פרסום תמלילי השיחות משיקולים של מניעת פגיעה אפשרית בחקירה גם לאחר סיומה, או בהליך הפלילי שעשוי לנבוע ממנה.

בתגובת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, צוין כי מאז ההליך הקודם פורסם כתב החשדות, ובמסגרתו פירטו רשויות התביעה עובדות עיקריות שעלו מן השיחות שפרסומן מבוקש, כך שהן חשופות וגלויות לעיני הציבור.

החשד: הצעה לסיקור אוהד תמורת הגבלת "ישראל היום"

נזכיר כי בתיק 2000 נשקלת העמדתו לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בחשד לביצוע מעשה מרמה והפרת אמונים; ושל מוזס בחשד לביצוע עבירת שוחד.

על-פי כתבי החשדות, ברבעון האחרון של שנת 2014 קיימו נתניהו ומוזס 6 פגישות. החשד בתיק 2000 מתמקד בעיקרו בפגישה הרביעית ביניהם, מיום 4.12.2014, שהתקיימה בפתח תקופת הבחירות לכנסת ה-20.

לפי הראיות לכאורה, בפגישה זו הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד לכאורה, שלפיה מוזס יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור של נתניהו ומשפחתו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים. לפי הראיות לכאורה, מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש ממשלה ויפעל במסגרת תפקידו לקידום חוק במתווה מוסכם, שיגביל את עיתון "ישראל היום" וייטיב עם מוזס כלכלית באופן משמעותי.

על-פי כתב החשדות, על אף שנתניהו לא נענה להצעת השוחד ולא ביקש או התנה שוחד, הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיביה של הצעת השוחד ועל האופן שבו ניתן להביא אותם ליישום בתקופת הבחירות. נתניהו טוען כי הוא עשה זאת כיוון שחשש מהכוח של מוזס ומפרסומים שליליים שקריים, שיפגעו בו או במשפחתו.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס וכל החשודים האחרים מכחישים את המיוחס להם בפרשות המוזכרות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.