השמש עולה לאט: האם עידן השקיעה הכלכלית של יפן מתקרב לקיצו?

הכתרתו של הנסיך נארוהיטו לכס הקיסרות במאי השנה מסמלת סוף עידן של כ-30 שנה, שחפפו לשקיעתה הכלכלית של יפן • ראש ממשלת יפן שינזו אבה, שזכה לאחרונה לקדנציה נוספת, אינו מסתפק בשינוי הסימבולי הזה ופועל ליישום רפורמות מבניות רחבות-היקף, שאמורות לזכות את ארץ השמש העולה בעידן של תקומה ושגשוג • מה שבטוח, בינתיים, שגם אם הוא יצליח - זה לא יקרה ביום אחד

שינזו אבה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
שינזו אבה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

"יפן, מדינה שבה לכל אחד יש תקווה לגבי מחר" - זוהי משאלת לבו של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, שאותה הביע בטקס הכתרתו של הנסיך נארוהיטו. נארוהיטו עלה לכס הקיסרות ב-1 במאי 2019, וכך תמו להן 30 שנה וארבעה חודשים של עידן אקיהיטו, אביו.

במקרה, או שלא במקרה, היו אלו 30 שנה שרובן חפפו את שקיעתה הכלכלית של יפן. פיצוץ בועות הנדל"ן ובועת המניות בתחילת שנות ה-90, והסחרור הכלכלי שהן גררו, ייזכרו לעולמים בספרי ההיסטוריה כאחד מ"הכישלונות המפוארים" ביותר של קובעי המדיניות.

החשש לחזור על שגיאות מדיניות של יפן, שבגינן לא נמנעה קריסה רב-מערכתית - התווה במידה מסוימת את הדרך שבה ההתמודדו הנגידים השונים עם משבר הסאב-פריים 20 שנה מאוחר יותר.

דור שלם של יפנים גדל ללא צמיחה כלכלית, והם הפכו לצרכנים פסימיים ולמשקיעים פסימיים. הממשל מאמין שזו אחת הסיבות לשיעורי הילודה הנמוכים כל כך. ברור שזהות הקיסר לא באמת משפיעה על מיקרו או על מאקרו כלכלה: היא לא באמת מורידה את מצבת החובות, לא באמת משנה את התמונה הדמוגרפית, לא תורמת לרווחיות החברות ואינה משפיעה על כל גורם אחר שמשפיע על זרימת ההשקעות ליפן.

עם זאת, לפי המסורת היפנית, קיסר חדש מביא עידן חדש. ראש הממשלה אבה, שזכה לאחרונה לקדנציה נוספת, ממנף את חילופי הקיסרים להעלאת המורל, אך לא מסתפק בהיבט הרוחני. עיקר פעולתו נעוצה ביישום רפורמות מבניות רחבות-היקף, והתקווה היא שהן אלו שיזכו את "ארץ השמש העולה" בעידן של תקומה ושגשוג. האם גם שוק המניות היפני, שידע רכבת הרים של ציפיות ואכזבות, יהיה שותף לאופטימיות של ראש הממשלה? חלק לא מבוטל מהאנליסטים סבורים שכן. 

אין אף חברה ב-30 הראשונות

מדד המניות ניקיי 225, כשמו כן הוא - כולל 225 מניות יפניות, שמשקלן מחושב לפי מחירים (ולא שווי שוק). עדכון ההרכבים מתבצע אחת לשנה. המדד הושק לראשונה בספטמבר 1950. יפן ידועה ככלכלה יצואנית, ולכן לתנודות הין ולביקושים חיצוניים יש השפעה מהותיות על ביצועי המדד. משקל גבוה של ענפים מחזוריים, כמו תעשייה, צריכה מחזורית וטכנולוגיה, הופכים את ניקיי 225 לרגיש מאוד למחזור הכלכלי העולמי. 

ערב משבר הנדל"ן ובועת המניות, ב-1989, נאמד שווי שוק המניות של יפן ב-5.4 טריליון דולר, פי 1.4 מהשוק האמריקאי. אז, שבע מתוך עשר החברות הגדולות בעולם היו יפניות. היום, אף לא אחת מהחברות היפניות נכנסת ל-30 הראשונות. טויוטה הגדולה נמצאת רק במקום ה-35.

רווחיות החברות נפגעה קשה כתוצאה מהמשבר; התשואה על ההון ירדה מ-8.8% ל-3.9% ב-2012, שנת הגעתו של אבה. מאז 2012, התשואה על ההון השתקמה לכ-9.8%. לכך תרמו שיפור במרווח התפעולי, הפחתת המסים, הריביות וצמצום בהוצאות הלא-תפעוליות. כלכלני מורגן סטנלי סבורים, כי עד 2025 תעלה התשואה על ההון לכ-12%. לשם השוואה, בארה"ב היא עומדת על כ-19% ובעולם על כ-15%.

אחת האבחנות המעניינות ביותר לגבי עידן אקיהיטו היא חוסר הלימה בין תנודתיות עצומה בשווקים לבין יציבותו של תיק הנכסים של הציבור. מאז המשבר ועד היום עומדות החזקות הציבור במזומן ובפיקדונות על כ-50%. ההשקעות במניות היו ונותרו זניחות - הציבור מדיר את רגליו מסיכון. אבה ראה לפניו שתי משימות חשובות: להעיר את "דוב" האינפלציה, ולשכנע את היפנים לשוב לשוק המניות. שתי המשימות עדיין לא צלחו, ושתיהן כנראה קשורות אחת בשנייה.

משבר הפנסיות והמצב הדמוגרפי

הבעיה הדמוגרפית של יפן איננה דבר חדש; האוכלוסייה, שמונה נכון להיום כ-127 מיליון, צפויה להתכווץ בשליש ב-50 השנים הקרובות. לאחרונה פרסמה סוכנות השירותים הפיננסיים של יפן (FSA) דוח מדאיג, שגרם לרעידת אדמה פיננסית. משק בית של זוג פנסיונרים (בני 65 לגבר ו-60 לנשים) יצטרך תוספת של 186 אלף דולר (20 מיליון ין) מעל הקצבה הלאומית, אם יש בכוונתם לחיות 30 שנים נוספות. בתגובה, קרן פנסיה ממשלתית התחילה להסיט את נכסיה לכיוון מניות ונכסים מסוכנים אחרים. אחריה התעוררו גם החוסכים באופן פרטי. ביפן מקווים שדווקא משבר הפנסיות עשוי להוות זריקת עידוד להשקעות יפנים בשוק המניות המקומי.

אבל מתברר שגם בבעיית הזדקנות האוכלוסייה ניתן למצוא צדדים חיוביים. בבתי השקעות מתנחמים בכך שבמוקדם או במאוחר המבוגרים יעבירו את עושרם אל הדורות הצעירים, וכוח הקנייה של האחרונים יעלה. נוסף על כך, נראה כי ליפנים יש דרך מקורית להפוך לימונים ללימונדה. התרגלנו לחשוב שאוכלוסייה מזדקנת יוצרת נטל על קדמה טכנולוגית ומעיבה על הגידול בפריון. ביפן לא מסכימים עם זה, ולשיטתם, בעולם חדש של רובוטיקה ובינה מלאכותית יש לאומה הזו יתרון מובהק - הם רגילים לטכנולוגיה ומאמצים בחדווה כל התפתחות טכנולוגית שיכולה לחפות על היעדר כוח אדם. יפן משקיעה בבינה מלאכותית, באוטמציה וברובוטיקה.

אבנומיקס: תוכנית חילוץ בשלושה חצים

באפריל 2013 השיק שינזו אבה תוכנית חילוץ חריגה שמטרתה להחזיר את יפן לפסי הצמיחה - מדיניותו קיבלה את הכינוי "אבנומיקס", שילוב של אבה ואקונומיקס. התוכנית כללה "שלושה חצים": הרחבה מוניטרית, הרחבה פיסקאלית ורפורמות מבניות. היקף הצעדים שכנע את המשקיעים שלא מדובר בעוד טלאי מדיניות חסר משמעות, אלא יש כאן סיכוי לשינוי אמיתי. המשקיעים מגיבים נהדר להבטחות, בעיקר אם אלו כוללות הקלות מוניטריות - ומדדי המניות הגיבו בנסיקה. לימים התברר כי מדובר בתהליך ולא בבליץ, ורמת ההתלהבות בשווקים ירדה בהתאם.

הסביבה הפוליטית הנוכחית תומכת באבה, ובספטמבר השנה הוא נבחר לקדנציה נוספת, מה שיאפשר לו ליישם את כל הרפורמות עם מעט מאוד התנגדות מצד האופוזיציה.

"החץ השלישי" באבנומיקס נועד להזניק את התוצר על-ידי שילוב הנשים בשוק העבודה, שיפור מערכת המס ורפורמות בענפים שבמשך שנים זכו להגנה ממשלתית מוגזמת (כגון רפואה וחקלאות).

ממשל תאגידי לקוי מאז ומתמיד היה אבן ריחיים על צוואר המשקיעים ביפן. בניגוד לארה"ב ולבריטניה, שם האינטרסים של בעלי המניות קודמים לכל, המודל היפני נשען על "שיתוף הערך" - והערך מתחלק בין כל הצדדים הקשורים, כולל עובדים, נושים, מוסדות ציבוריים וגופים אחרים. חקיקה חדשה שמה לה למטרה לגרום לחברות להתמקד ביצירת ערך עבור בעלי ההון. זה עבד: החברות הגדילו את פעילות הרכישות העצמיות, והן מחלקות חלק גדול יותר מהרווחים בתור דיבידנד. בשלב הבא צריך לשכנע את העסקים ביפן - שידועים כ"סרבני מינוף מושבעים" - להגדיל במידת מה את מצבת החובות, כדי לשפר רווחיות.

לפני 15 שנה מספר המבקרים ביפן עמד על 5 מיליון לשנה. ב-2018 אירחו היפנים קרוב ל-30 מיליון תיירים. 40 מיליון צפויים להגיע ב-2020 - שנת המשחקים האולימפיים. כמצופה, הממשלה משקיעה כבר עכשיו בתשתיות, כדי לסייע לעסקים לספק שירותים ומוצרים נאותים.

לסיכום, כלכלת יפן ושוק המניות שלה ידעו עשורים של דריכה במקום, תפיחת חובות, דפלציה ופסימיות כלכלית כללית. ממשלת יפן, יחד עם הבנק המרכזי, עושים מאמץ כביר להחיות את הכלכלה. ניתן לקוות כי שורה של רפורמות מבניות ומציאת פתרונות יצירתיים לבעיות ישנות, יתגלו כדרך נכונה ללידה מחדש. מדובר בתהליך ארוך, ויציבות פוליטית חיונית להשלמתו. אם הם יביאו את ההצלחות, המשקיעים כבר יבואו לבד. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לחברת קסם וחברות מקבוצת אקסלנס יש עניין במידע המוצג. האמור הוא למטרות מידע בלבד ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ או שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מדד NIKKEI 225 הוא קניינו הרוחני של Nikkei Inc