קיסריה / צילום: אורלי גנוסר
שרידי האבן המסותתת הנושקים למים, המפרצים הציוריים, המגדלים והחומות שבנה הורדוס לפני אלפיים שנה - נמל קיסריה הוא בעיניי אחד האתרים היפים בארץ, בעיקר בזכות החיבור המרגש בין הים למבני האבן ששרדו את תלאות הזמן, מי יותר ומי פחות. כשמגיעים לקיסריה, כדאי לקחת את הזמן ולטייל בנמל, לפסוע בטיילת החומות שהתחדשה בתאורה שמתאימה לטיול ערב, או לטייל על החוף.
לאחרונה נפתח במקום מרכז מבקרים חדש שהקימה החברה לפיתוח קיסריה בשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, שעושה סדר בהיסטוריה. המרכז שוכן בתוך ארבעה קמרונות, אשר שוחזרו במשך חמש שנים. אלה ארבעה מתוך שמונה קמרונות שהיוו את קיר הפודיום של במת המקדש שבמזח הנמל. בחזיתם היו אולמות פתוחים לעבר הנמל וביניהם מערכת קמרונות קטנים שעליהם נישא גרם מדרגות שהוביל למקדש והיה גם בית מרחץ. האזור היה כיכר העיר של הורדוס, אך בחפירות התברר שהקמרונות הרומים התמוטטו ושוחזרו בתקופה הביזנטית בהתאם למקור. גובהם למעלה משבעה מטרים והם הושלמו בהתאם למצב השימור שלהם, כאמור מי פחות, מי יותר.
מרכז המבקרים כולל תצוגות והמחשות המחולקות לנושאים, כל אחד בקמרון אחר. כשנכנסים למקום יש תחושה שנכנסים לחלל של היכל מלכותי מרשים. החלל הראשון מוקדש לציר הזמן של קיסריה, ויש בו מפה אינטראקטיבית שמשתנה בהתאם לתקופות וממחישה כיצד נראתה העיר בכל אחת מהן. את הציר מלווה חלון עם חרסים רבים שנמצאו במקום.
הקמרון השני דומה לבית קולנוע, ובו מוצג סרט על הורדוס החולם וההוגה, שאומנם מספר היסטוריה, אך בדרך כזו שגם בני הדור הצעיר יתעניינו בו. הקמרון השלישי מוקדש לסצנת המסחר הימי, ובו מפה עם נתיבי המסחר מקיסריה ואליה, וכן ממצאים שונים, בהם כאלה שטרם הוצגו לקהל, כמו כותרות שיש, גושי זכוכית גולמית וכלים. בקמרון הרביעי הדגש הוא על העיר והפולחן. קיסריה ידעה לאורך התקופות שליטים מכל הדתות, ומכל עידן השתמרו פריטים אופייניים. יש בהם כתובות בערבית, חריטה של מנורה, פסלים, צלב ועוד. הביקור במקום עצמאי, התצוגה מבטאת את הלך הרוח של העיר ואינה עמוסה, כך שיוצאים עם חוויה מהנה ועוד קצת ידע.
התקופה הרומית הייתה תחילת עידן ניפוח הזכוכית, וכלים שנמצאו בקיסריה מעידים על הטכנולוגיה העתיקה. במבנה המצודה שבקצה המערבי של הנמל מושלם בימים אלה "ספקולו", בר-גלריה של שלושה אומני ניפוח זכוכית צעירים, שמציגים את עבודותיהם, וגם עורכים סדנאות ו"מופעי" ניפוח. בחלל ההדגמה יש שלושה תנורים וכמו במופע אמנותי, הם מדגימים את תהליך הפקת הכלי.
כשיש סדנה, הקהל מוזמן לקחת חלק פעיל. אז ניסיתי. תוך דקות נטפתי מכף רגל ועד ראש, מה שלא מנע ממני להישאר מרוכזת כדי לסובב את מוט הניפוח ולמלא את ההוראות של גרישה האומן. המקום נמצא בהרצה והקהל מוזמן לטעום חוויה קצת אחרת.
אבל סיפור הזכוכית במקום אינו מסתיים כאן. במתחם האמנים בנמל פועל כבר כמה שנים אמן הזכוכית איתי מגר. בעבר עבד מגר בשיטת הפיוזינג (טכניקת עיצוב זכוכית בחום), ולפני חמש שנים עבר לניפוח זכוכית. היום הוא אמן בינלאומי והיחיד בארץ שגם מייצר את הזכוכית של עצמו מהחול של קיסריה. לדבריו, יש רק עוד אמנים בודדים כמותו בעולם שעובדים בשיטה המסורתית. מגר מספר שהוא עמל במשך חודשים ארוכים כדי למצוא את הנוסחה המתאימה עד שהגיע להרכב המיוחד של הזכוכית שלו, שגם קיבלה את צבע הים הנשקף מפתח הסטודיו.
במהלך שיפוץ הקמרונות נערכו חפירות נוספות, והתגלית המדהימה מכולן הייתה של בית מלאכה רומי לניפוח זכוכית עם שרידי כבשן, חומר כלים וכלים שנמצאו במרחק של 20 מטר מהסטודיו של מגר. בעקבות ההשראה, בנה מגר מודל של הכבשן, שאפשר לפתוח אותו ולגלות את העיקרון שעליו הוא פועל.
מגר מנפח כלים קטנים שהם העתק של האמנות הרומית, ובכך שומר אמונים להיסטוריה המקומית. הוא מספר שהמסורת המזרחית היא הכי קרובה לזו העתיקה, ובהתאם לשיטותיה עובד אמן הזכוכית לבד. כדי להמשיך את המסורת עורך מגר הדגמות לקהל, מסביר ומספר על עבודתו בצורה מרתקת. מומלץ.
אם תקף אתכם רעב, יש כמה וכמה מסעדות טובות (ויקרות) בנמל עצמו, כמו "הלנה בנמל", "מריפוסה" ועוד. אם רוצים לנסות משהו אחר ויוקרתי פחות, אפשר לקפוץ לאזור התעשייה של קיסריה, שאינו רחוק וגם בו יש מסעדות לא רעות בכלל. אחת מהן, "אפרטו", היא איטלקייה מוצלחת, עם עסקיות משתלמות ומבחר גדול של מנות. האוכל טעים, האווירה נעימה ומגיעים אליה עובדים מהסביבה, מטיילים והמון משפחות.