פרשת השוחד בטבע: מבטחי נושאי המשרה ישלמו 50 מיליון דולר, והתביעה הנגזרת תמחק

בעקבות 519 מיליון הדולר שטבע נאלצה לשלם לרשויות בארה"ב נוכח פרשת השוחד בקופקסון, הוגשה נגד החברה בקשה לעיון במסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת • בעקבות הבקשה הוקמה בטבע ועדה בלתי תלויה, שקבעה כי סיכויי התביעה נמוכים, אך מוטב להגיע לפשרה • שכר-הטרחה של מגישי הבקשה: 1.6 מיליון דולר

מפעל של טבע / צילום: איל יצהר
מפעל של טבע / צילום: איל יצהר

שנתיים וחצי אחרי שענקית התרופות טבע  נאלצה להודות בביצוע מעשי שוחד ברוסיה, מקסיקו ואוקראינה בקשר למכירת תרופת הקופקסון, והגיעה עם הרשויות בארה"ב להסדר לפיו תשלם בגין מעשיה אלה קנס בגובה של למעלה מחצי מיליארד דולר; ושנה וחצי אחרי שחתמה על הסדר עם משרד המשפטים הישראלי לפיו תשלם קנס של 75 מיליון שקל בשל אותה פרשה - אמש (ד') הוגש לאישור בית המשפט המחוזי בתל-אביב הסדר פשרה נוסף בנוגע לפרשה. הפעם מדובר בהסדר פשרה אליו הגיעו טבע ובעל מניות בחברה, שלומי טלמור, שהגיש בקשה לעיין במסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה בשל מעשי השוחד האמורים.

במסגרת ההסדר, שעדיין כפוף לאישורו של השופט חאלד כבוב, חברות הביטוח של נושאי המשרה שאותם ביקש בעל המניות מהחברה לתבוע, תשלמנה סכום כולל של 50 מיליון דולר. זאת, בתמורה לסילוק סופי ומוחלט של כל עילות התביעה שקיימות לחברה נגד נושאי המשרה והדירקטורים שלה בקשר לפרשת השוחד. בהסדר הפשרה שהוגש לאישורו של כבוב, לא צוין עבור מי מנושאי המשרה שכיהנו בתקופה הרלוונטית תשלמנה המבטחות.

ההסדר לפיו יפצו נושאי המשרה את טבע באמצעות מבטחיהם ב-50 מיליון דולר, הושג בתום משא-ומתן שנוהל בין ועדת תביעת אד-הוק שהקימה טבע לבין המבקש לאשר את התביעה הנגזרת, והוא קיבל את אישור דירקטוריון טבע.

כפי שנהגו חברות ציבוריות נוספות במרוצת השנים האחרונות, לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת הקימה טבע ועדת תביעות בלתי תלויה שתבחן, בין היתר, גם את הטענות שהועלו נגדה בבקשה הנגזרת. לפי החלטת הדירקטוריון החברה, תפקיד הוועדה היה "לבחון האם על טבע לנקוט הליכים משפטיים נגד דירקטורים, נושאי משרה ועובדים מטעמה ומטעם חברו- בת שלה, או כל גורם אחר, בעקבות החתימה על ההסדרים עם הרשויות בארה"ב והמעשים המפורטים בהם".

לפי ועדת התביעות, 50 מיליון דולר הם "סכום ראוי, בהתחשב בסיכונים ובסיכויים הכרוכים בהגשת תביעה על-ידי טבע נגד הדירקטורים ונושאי המשרה, שלפי הערכת הוועדה סיכוייה של טבע לנצח בה רחוקים מלהיות מובהקים".

ועדת התביעות: סיכויי התביעה נמוכים; פשרה היא הדרך העדיפה

בראש הוועדה עמד שופט בית המשפט העליון יוסף אלון, והיו חברים בה גם חמי פרס, דירקטור בלתי תלוי בטבע, ופרופ' גדעון פרחומובסקי מהאוניברסיטה העברית. תחילה היה חבר בוועדה גם שופט ותובע פדרלי אמריקאי, ג'ון גלסון, אך מאוחר יותר הוא פרש מתפקידו, לדבריו בשל היקף ההשקעה אליה נדרש במסגרת עבודת הוועדה.

לפי הבקשה המשותפת שהגישו מגיש הנגזרת וטבע לאישור הסכם הפשרה, הוועדה "פעלה באופן עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה - הועדה קבעה לעצמה את סדרי עבודתה, מינתה בעצמה את יועציה, קבעה בעצמה את אופן איסוף העובדות ובחינתן על-ידיה, קיימה את כל הדיונים המהותיים שלה במשרדי יועציה המשפטיים החיצוניים". במסגרת זו שכרה הוועדה את שירותיו של עו"ד אהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב-זליגמן, את ד"ר אסף אקשטיין מהקריה האקדמית אונו ומשרד עורכי דין אמריקאי.

לאחר שנתיים במהלכן בחנה הוועדה מסמכים שהוצגו לה על-ידי טבע, ושבמהלכן גם הופיעו בפניה דירקטורים ונושאי משרה (כיום ובעבר) בחברה, הגישה הוועדה את מסקנותיה וקבעה כי סיכויי ההצלחה של תביעה אפשרית שתוגש על-ידי טבע נגד נושאי המשרה שלה - אינם גבוהים, וכי ניהולה "אינו לטובת החברה". 

בכל הנוגע להערכת סיכויי תביעה בעילה של הפרת חובת אמונים של נושאי המשרה, הוועדה קבעה כי "לא ניתן לבסס תביעה לפיה הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים פעלו מתוך אינטרסים אישיים המנוגדים לאינטרסים של החברה או למען מטרה אישית או זרה". לכן, קבעה הוועדה, "סיכויי תביעה בעילה זו, של הפרת אמונים, נמוכים".

לקביעה זו יש משמעות חשובה גם בפן הביטוחי, שכן אם היה נקבע כי נושאי המשרה בטבע הפרו את חובת האמונים שלהם לחברה - הם היו נאלצים לשלם את הסכום מכיסם.

בכל הקשור לתביעה בעילת הפרת חובת הזהירות נגד הדירקטורים ונושאי המשרה, קבעה הוועדה: "לא ניתן יהיה להגדיר תביעה בעילה זו כמופרכת או כתלושה על פניה". עם זאת, קבעה הוועדה, "מדובר בתביעה קשה ומורכבת, אשר סיכוייה להתקבל נמוכים מסיכוייה להידחות".

מכאן, המלצת הוועדה לטבע הייתה כי "טובת החברה במובנה הרחב מחייבת במצב דברים שכזה לבחון בקפידה אפשרות של הימנעות מפתיחה בהליכים משפטיים מורכבים וסבוכים, וזאת בדרך של חתירה להסדר עם מבטחי האחריות האישית של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים", ונסללה הדרך לניהול המשא-ומתן להשגת הפשרה.

עוד סוכם במסגרת הסדר הפשרה כי תשלום סכום הפשרה ימצה את חובות המבטחים לפי פוליסת הביטוח בכל הקשור לתביעה שתוגש על-ידי החברה או בשמה בכל הנוגע לפרשת השוחד, למעט אם תיפתח חקירה נוספת מחוץ לישראל בקשר לפרשה, או אם יעלו טענות לגבי הפרשה שלא עלו בטרם הגיעו להסכם.

בנוסף, הצדדים הסכימו כי עורכי הדין יוקי שמש ועמית מנור, שהגישו את הבקשה לתביעה נגזרת, יזכו לשכר-טרחה של 1.6 מיליון דולר. מנור ושמש לא היו היחידים שהגישו נגזרת נגד טבע בגין פרשת השוחד, ובמהלך השנתיים האחרונות נאלצו לנהל מספר מאבקים משפטיים גם נגד מגישים נוספים, עד שבית המשפט העליון קבע כי התביעה שהגישו השניים היא התביעה העדיפה ובעלת הסיכויים הטובים ביותר.

הצדדים לבית המשפט: יש לאשר את הפשרה גם מכיוון שהדירקטוריון אישר אותה

יחד עם הסדר הפשרה, הגישו כאמור שני הצדדים גם בקשה לאישורו, ובה פורטו הטעמים שמצדיקים זאת לשיטתם. בין היתר, נטען בבקשה כי יש לאשר את הסכם הפשרה לאור החלטת הדירקטוריון שאישרה אותה.

לטענת שני הצדדים, "על החלטת הדירקטוריון של חברה, אם לאמץ דרישה של בעל מניות כי החברה תיפרע ממי שגרם לה נזק בדרך של הגעה לפשרה עם אותו מזיק לכאורה, חל 'כלל שיקול-הדעת העסקי'. לפי עיקרון זה, כל עוד ההחלטה שהתקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים בחברה היא מיודעת, בתום-לב ונקייה מניגוד עניינים - הרי שבית המשפט לא יתערב בה ולא יחליף את שיקול-דעתם של הגורמים המוסמכים בחברה, בשיקול-דעתו".

עוד טענו הצדדים כי ועדת התביעות שמינתה טבע, "בניגוד למקרה הרגיל בו חברה ממנה ועדת תביעות מקרב חברי הדירקטוריון בלבד", היא ועדה חיצונית בלתי תלויה. מכאן טענו כי יש לתת משקל רב ל"תום-ליבה וכנות מאמציה של החברה לבחון את האחריות של הדירקטורים ונושאי המשרה לנזקים אפשריים שנגרמו לחברה בעקבות פרשת השוחד".