גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נסגר המימון מחדש של 1.5 מיליארד שקל למנהרות הכרמל; כלל ביטוח תעניק גם הלוואת מזנין של 150 מיליון שקל

עסקת המימון מחדש לחברת כרמלטון נעשית ע"י קונסורציום מלווים, בהובלת בנק דיסקונט וקבוצת הביטוח הראל, וכוללת הגדלת חוב בהיקף של כחצי מיליארד שקל

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי
יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

מחר (ב') צפויה סגירת העסקה (קלוזינג) למימון מחדש לחברת כרמלטון, המפעילה את פרויקט כביש האגרה מנהרות הכרמל בחיפה - עסקה שנחשפה לראשונה ב"גלובס". עסקת המימון מחדש נעשית על ידי קונסורציום מלווים, בהובלת בנק דיסקונט וקבוצת הביטוח הראל, וכוללת הגדלת חוב בהיקף של כחצי מיליארד שקל - כך שהמימון הכולל יסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל.

לצד העסקה תעמיד כלל ביטוח הלוואה נוספת לפרויקט, כך שתגדיל את החוב הכולל של כרמלטון כלפיה לכ-450 מיליון שקל. מלבד מימון של כ-20% מהאשראי החדש לכרמלטון, תעמיד לה כלל ביטוח הלוואת מזנין (קרן מימון ביניים) של 150 מיליון שקל - חוב נחות שמצטרף לחוב הבכיר הניתן במסגרת הקונסורציום. בקונסורציום חברים, פרט לדיסקונט, שמנהל את הקונסורציום וגם מהווה כ-10% ממנו, הראל (כ-30% מהקונסורציום) וכלל, גם מנורה מבטחים (25%) ועמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר (15%). 

קונסורציום המימון מחדש של פרויקט מנהרות הכרמל

קבוצת כרמלטון הוקמה לפני כ-20 שנה לצורך מימון, תכנון, הקמה, הפעלה והחזקה של פרויקט מנהרות הכרמל - כביש אגרה עירוני, המאפשר מעבר של כלי רכב, המחבר בין מזרח למערב חיפה. הסכם הזיכיון בין החברה לממשלת ישראל נחתם ב-1999, ובדצמבר 2006 הסתיים שלב הסגירה הפיננסית של הפרויקט. סמוך למועד זה התחילה ההקמה, כשהבנייה הסתיימה בסוף נובמבר 2010. הסכם הזיכיון הוא לתקופה של 35 שנה (עד ליולי 2040). בתום תקופת הזיכיון יועבר הפרויקט לידי המדינה, ללא תמורה.

לפני כשנה, ביוני 2018, הושלמה העסקה למכירת עיקר החזקותיה של שיכון ובינוי בכרמלטון לשותפות מוגבלת בניהולה, המוחזקת בידי כמה משקיעים מוסדיים - כלל ביטוח, עמיתים, מנורה מבטחים והפניקס. במסגרת אותה עסקה, שיכון ובינוי ירדה מהחזקה של 50% בכרמלטון להחזקה של 5% בלבד, ו-45% מההחזקות הועברו לידי השותפות המוגבלת. יתרת מניות כרמלטון (50%) מוחזקת על ידי חברת אלייד, שאותה מוביל רו"ח יצחק סוארי.

בתמורה להעברת עיקר החזקותיה בכרמלטון ובחברת הפעלה נוספת, נתיבי הצפון, לשותפות המוגבלת של הגופים המוסדיים, קיבלה שיכון ובינוי תמורה של כ-580 מיליון שקל, ובעקבות השלמת המהלך כללה בדוחותיה הכספיים רווח, לאחר מס והפרשות הכרוכות בעסקה, בסך כ-277 מיליון שקל. כאמור, שיכון ובינוי מנהלת את השותפות המוגבלת, שבאמצעותה מחזיקים המוסדיים במניות, וזאת תמורת דמי ניהול הצפויים להסתכם לאורך השנים בעשרות מיליוני שקלים.

חיבור בין מיזמי תשתית למערכת הפיננסית

עסקת המימון של המוסדיים בכרמלטון מייצגת את מגמת החיבור בין פרויקטי תשתית גדולים, שדורשים מימון בהיקף גדול, המוחזר לאורך שנים (מהתזרים שאותם הפרויקטים מניבים), לבין המערכת הפיננסית - הגופים המוסדיים והבנקים. מבחינת המוסדיים, בדגש על קבוצות הביטוח, חברות ניהול קרנות הפנסיה וחברות ניהול קופות הגמל הגדולות, מדובר באפיק השקעה אטרקטיבי, שמספק עוגן יציב לתשואה ותזרים הכנסות קבוע.

קבוצת כלל ביטוח ניהלה, נכון לסוף הרבעון הראשון של 2019, נכסים בהיקף מצרפי של כ-202 מיליארד שקל. החברה, בניהולו של המנכ"ל יורם נוה, מנהלת נכסים בהיקף של 170 מיליארד שקל עבור עמיתיה ומבוטחיה, כשהיתרה הינה בכספי הנוסטרו שלה. הקבוצה רושמת פרמיות ודמי גמולים בהיקף רבעוני של כ-4.4 מיליארד שקל.

את עסקת המזנין הובילה מטעם כלל ליאת חזות, מנהלת מערך האשראי בחטיבת ההשקעות בקבוצה, בסיוע היועצים המשפטיים פישר בכר חן והיועצים הפיננסיים בטא פייננס. מנהל ההשקעות הראשי בכלל ביטוח הוא יוסי דורי. דורי אישר את המידע ואמר כי "אנו בכלל ביטוח מאמינים בהשקעות בתשתיות במדינה. כחברה איתנה המנהלת נכסים רבים יש לנו את היכולת הפיננסית להשקיע בפרויקטים ארוכי טווח, המשרתים את אזרחי המדינה הן בפיתוח התשתיתי והן בתשואה הגבוהה לעמיתים".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים ולהימנע ממתן הטבות מס"

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר ● בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

כלי רכב עוצרים מתחת לגשר בזמן אזעקה / צילום: פביו טרופה

האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

כאשר שומעים אזעקה על הכביש, המחשבה הראשונה תהיה למצוא מרחב מכוסה - כמו מנהרה או גשר ● פיקוד העורף ממליץ לפעול הפוך ● שאלת השעה

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות

מניות הנדל''ן יורדות / צילום: אילוסטרציה: shutterstock

הזרים מוכרים ומשקיעי הריטייל קונים: מי עומדים מאחורי השבוע התנודתי בבורסה

ימי המסחר הראשונים למלחמת "שאגת הארי" התאפיינו באופטימיות חריגה בתל אביב, אך בשבוע האחרון הרוחות שינו כיוון ● הערכות בשוק מלמדות על מכירות מניות של משקיעים זרים ומוסדיים, ומנגד, משקיעי הריטייל המשיכו לקנות מניות ● האם נוצרו בשוק הזדמנויות חדשות?

עו''ד לבנת עין-שי וילדר, היועצת המשפטית של הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של היועמ"שית: הבכירה בבורסה שהרוויחה 9 מיליון שקל ממימוש מניות

לבנת עין-שי וילדר, היועמ"שית של הבורסה, ביצעה את המימוש לאחר שמניית הבורסה צנחה בעקבות הדוחות השנתיים ● שורה של בכירים בבורסה מימשו אופציות באוקטובר ו"פספסו" רווח של עשרות מיליוני שקלים

רחובות דובאי בתחילת השבוע / צילום: ap, Fatima Shbair

מספר העסקאות צנח: שוק הנדל"ן המפתיע שנפגע מהמלחמה

המלחמה מול איראן פוגעת בשוק הנדל"ן המשגשג של דובאי, שמתבסס ברובו על משקיעים זרים ● כעת עולה השאלה האם טלטלה שחווה האמירות זמנית - או שמדובר בפגיעה לטווח ארוך

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות ישראל הושלם: מאות מיליונרים חדשים נולדו

הישג יוצא דופן לענקית הסייבר וויז: גוגל הודיעה על ההשלמה הסופית של הרכישה הגדולה ביותר בישראל, והרכישה הגדולה ביותר של חברת סטארט-אפ אי-פעם, בסכום של 32 מיליארד דולר ● המרוויחים הגדולים, הדרך להצלחה ומה יעלה בגורל העובדים - כל הפרטים על עסקת גוגל-וויז

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

יו"ר נקסט ויזן מגלה: מייצרים 2,000 מצלמות בחודש ו"הטלפון לא מפסיק לצלצל"

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים רשמה זינוק של 56% ברווח הנקי ל-104 מיליון דולר, ותחלק מחציתו כדיבידנד לבעלי המניות ● היו"ר חן גולן מספר על ביקוושים ערים: "כולם מתכוננים למלחמה הבאה ומבינים שיהיו בה מל"טים ורחפנים. אלה רכבות שכבר יצאו מהתחנה"

מגדל עלית ברמת גן לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: Reuters

המתכננת שהבית שלה נפגע מטיל: "עלויות השיפוץ יגיעו ליותר מ-100 מיליון שקל"

רננה ירדני, לשעבר מתכננת מחוז המרכז ומהנדסת העיר רמת גן, פונתה מביתה במגדל בעיר בעקבות פגיעה ישירה של טיל איראני ● בראיון לגלובס היא מתארת את הסאגה המורכבת של שיקום מגדל מגורים מודרני: "הבניין ישודרג ויהיה עדכני ל-2028, אבל תקופת הביניים היא סיוט אישי וציבורי"

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

תשובה, ורטהיים, עזריאלי ועופר: שיאני הדיבידנד שקיבלו מאות מיליונים בשנה

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר הציג את מתווה הפיצויים לעסקים

הסיוע יינתן לעסקים שמחזורם עד 400 מיליון שקל ושנפגעו בלפחות 25%, ויכלול מענקים להוצאות קבועות ולהוצאות שכר לצד מודל חל"ת לעובדים ● במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במודל שכבר הופעל במשברים קודמים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים

הנתונים היבשים מראים שהלילה שחלף היה קשה כפליים מבחינת התרעות אלא שרן כוכב, מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר טוען - "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים... אבל יותר התרעות" ● ואיך זה מסתדר עם הטענות שמרבית מיכולת השיגור הושמדה? ● שאלת השעה

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר עולה למתקפה: "הציניקנים טועים, לא מרוויחים מהמצב"

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

מחפשים טיסת חילוץ? כך תימנעו מעוקץ / אילוסטרציה: Associated Press, Oren Ziv

לידיעת הישראלים התקועים בחו"ל: היזהרו מהעוקץ הבא

נוכלים מנצלים את מצוקת הישראלים התקועים בחו"ל ופונים אליהם במסווה של נציגי חברות תעופה רשמיים ● בצ'ק פוינט מסבירים איך המידע האישי שלכם דולף

התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו מחוק ההסדרים

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

שני בנקים גדולים באיראן נפלו, לאזרחים אין גישה לכסף

הבנק הלאומי ובנק משמרות המהפכה הפסיקו את פעילותם, והאיראנים אינם יכולים למשוך כסף או להשתמש בצ'קים ● מומחים מעריכים כי ייתכן שמדובר במתקפה פיזית, מתקפת סייבר או בצעד יזום של המשטר לניתוק המערכות כדי למנוע פריצה ● במקביל, איראן מאיימת לפגוע במרכזים פיננסיים הקשורים לישראל וארה"ב

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

המומחה שמסביר למה המרוויחה הגדולה מהמלחמה היא סין

בזמן שארה"ב שוחקות חימושים, בבייג'ינג מסתכל מהצד ● יובל וינרב, מומחה ומגיש הפודקסט "להבין את סין", מסביר למה בייג'ינג לא תזיל דמעה אם איראן תיפול

ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס / צילום: ap, Ng Han Guan

צעד הצהרתי מספרד: סיימה רשמית את כהונת השגרירה בישראל

ממשלת ספרד הודיעה רשמית על סיום כהונת השגרירה בישראל, כחצי שנה לאחר שהוחזרה להתייעצויות בעקבות המשבר הדיפלומטי ● בישראל מעריכים כי מדובר במהלך הצהרתי שנועד לחזק את המסר הביקורתי של פדרו סנצ’ז כלפי ישראל