השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה / צילום: איל יצהר
למה לוקח לפרקליטות חמש וחצי שנים להכריע האם להגיש כתב אישום נגד בן אופק, מנכ"ל חברת איקיוטק לשעבר, הנמצא בשנים האחרונות בכותרות עקב טענות וחשדות לתרמית צרכנית שביצע? זאת השאלה שהעסיקה את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה (הפרקליטות והמשטרה), השופט בדימוס דוד רוזן, במסגרת החלטה חריפה בה ביקר את הפרקליטות על התנהלותה בפרשה. בהחלטה קובע הנציב כי לא מתקבל על הדעת מצב שבו לא הושלם השימוע שהתקיים לחשודים בפרשה בחלוף למעלה מחמש שנים וחצי מעת שהתיק הועבר לפרקליטות.
פרשת איקיוטק המפורסמת עלתה לכותרות ב-2013, כאשר החברה (לשעבר במרום הפקות) שיגרה למאות אלפי לקוחות דרישות לפירעון חובות שצברו לכאורה בעת שהצטרפו לשירותי תוכן לפני שנים (ולפעמים בגילאי ינקות). ב-2015 המשיכה הפרשה לעלות לכותרות, כאשר החברה ובעליה, בן אופק, כיכבו בבתי המשפט. שורה ארוכה של תביעות התנהלו - לעתים הלקוחות תבעו את איקיוטק, ולעתים ההפך. ברבות מהתביעות החברה הפסידה, ונפסק כי תשלם אלפי שקלים (כעת נותר לתובעים לקוות כי המרדף אחר כספם לא יהיה מייגע).
באוגוסט 2017 הגיע "מסע הגבייה" הידוע לשמצה של ספקית התוכן לסלולר איקיוטק והפיאסקו שהגיע בעקבותיו - שכלל דיונים בכנסת וחקירה פלילית - לשלב כתבי האישום, בכפוף לשימוע. פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הודיעה אז לבן אופק ועו"ד נועם קוריס כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. השניים חשודים בביצוע עבירות במיליוני שקלים כלפי עשרות אלפי מתלוננים במסגרת פרשת איקיוטק.
ואולם, מאז ההודעה על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע, לא נשמע עוד קולה של הפרקליטות בעניין פרשת איקיוטק.
על הרקע הזה הוגשה לאחרונה תלונתו של אחד מקרבנות החברה לנציבות. אותו אדם התלונן נגד הפרקליטות בגין אי-פרסום תוצאות השימוע שהתקיים לחשודים בפרשה בחלוף למעלה משנה וחצי ממועד הודעת הפרקליטות על שקילת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.
בירור התלונה על-ידי הנציב רוזן העלה כי התיק הועבר לטיפול הפרקליטות בנובמבר 2013, ועד למועד הגשת התלונה לנציבות טרם התקבלה החלטה בעניינו, שכן טרם הושלמו הליכי השימוע בתיק. לפיכך, הלכה למעשה הוא מצוי בטיפולה של הפרקליטות למעלה מחמש שנים וחצי, מתוכן כ-30 חודשים בהשלמות חקירה.
הנציב רוזן קבע בהחלטתו כי בהימשכות ההליכים המתוארת יש כדי לפגוע פגיעה לא מבוטלת בהליכים המשפטיים עליהם יוחלט בסופו של יום, ולא פחות חשוב לפגוע באמון הציבור ברשויות החוק.
עוד הבהיר רוזן כי העברת תיק להשלמות חקירה אינה בבחינת "שגר ושכח". גם משהתיק נמצא בהשלמת חקירה, והאחריות רובצת על שכם המשטרה, אין בכך בכדי לפטור הפרקליטות ממעקב אחר התיק, ועל-פי צורך על פרקליט בכיר לפנות פנייה רשמית בכתב לדרג פיקודי בכיר במשטרה על-מנת ללמוד ולראות מצב ההשלמה והצורך בהחשת הטיפול בה.
"לא נכון להשלים עם מצב דברים לפיו טיפול בתיק חקירה, ובהמשך ההכרעה בו, ישתרכו לאורך מספר שנים בין רשויות אכיפת החוק. לא מדובר בגזירת מצב ללא מענה", כתב רוזן.
בעקבות התלונה המליץ הנציב רוזן ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט לעשות בכוחו לסיום הטיפול ארוך-הימים בתיק זה וכן להורות על ריענון וחידוד ההנחיות הקיימות למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
הודעות בלשון חריפה ומאיימת
פרשת איקיוטק החלה עם שליחת הודעת דרישת תשלום מעורכי דין שונים שייצגו את החברה והחברות הקשורות אליה לכ-100 אלף "לקוחות". ההודעות נוסחו בלשון חריפה ומאיימת. רבים מבין הלקוחות שזכו לקבל מכתבים אלה טוענים כי מעולם לא נרשמו לשירות.
חלק מהחשדות בפרשה נחשפו בתוכנית "צינור לילה" בערוץ 10. המחאה נגד איקיוטק החלה ברשתות החברתיות, זכתה להד תקשורתי רב ואף עלתה על סדר היום של ועדת הכלכלה בכנסת. בהמשך החלה המשטרה בחקירה פלילית, במסגרתה נחקר מנכ"ל איקיוטק בן אופק על-ידי חוקרי מפלג הונאה במחוז תל-אביב של משטרת ישראל, בחשד לגניבה, מרמה ועבירות נוספות. יחד עם אופק נחקר גם עורך דינה של החברה לשעבר, נועם קוריס.
על-פי כתב החשדות שנשלח אל אופק וקוריס, אופק כיהן כבעלים ומנכ"ל של חברת במרום הפקות 2004 בע"מ; וקוריס שימש כעורך הדין, בין היתר, של בן אופק ושל חברת במרום. חברת במרום סיפקה שירותי תוכן ללקוחות ובהם שירות אודישנים. במסגרת זו הועברו מסרונים ללקוחות ובהם מידע על אודישנים המתקיימים על-ידי חברות הפקה שונות ברחבי הארץ. בשנת 2013 החל אופק, בעזרתו של קוריס, בנקיטת הליכים משפטיים שונים לגביית חובות של לקוחות. לשניים ניתנה אפשרות' בהתאם לחוק, לקיים הליך שימוע בפני פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם.
חברת איקיוטק שירותי תוכן אינה פעילה כיום ונמצאת בהליך של פירוק באמצעות עו"ד אוריאל זעירא וביוזמת עו"ד אופיר לב המיצג את הנושים. הליך הפירוק הוא תוצאה של חובות שלא שילמה איקיוטק עבור הפסדיה בכל ההליכים המשפטיים. גם כיום ממשיכה חברת במרום, תחת אותה הבעלות, לפתוח תיקים ותביעות נגד חייבים לכאורה (תחת השמות במרום הפקות ושמות נוספים כמו או אמ.סי ניהול, אקסטרז ותגליות). למשרדו של עו"ד לב מגיעים תיקים חדשים כאלה מדי יום.
בפרקליטות ציינו בעבר כי מדובר בתיק בעל היקף גדול ומורכבות ראייתית רבה, אשר נשלח למספר השלמות חקירה והעלה שאלות משפטיות שנידונו במהלך החקירה בבית המשפט. ואולם כאמור, הנציב לא קיבל תירוץ זה ומתח ביקורת על התנהלותה.
מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) נמסר בתגובה: "כפי שנמסר בתגובה לנציב רוזן, מדובר בפרשה רחבת-היקף המכילה חומרי חקירה רבים, ואשר חקירתה התנהלה במקביל גם ברשות המסים. הליך השימוע התארך, בין היתר, בשל מורכבות התיק, היקף חומר החקירה שהועמד לעיון הסנגורים ובחינת הטענות שהועלו בישיבות השימוע. אנו מודעים למשך זמן הטיפול בתיק ועושים את מרב המאמצים לסיים את הליך השימוע ולקבל החלטה בהקדם".
ח"כ בועז טופורובסקי, שעסק בעבר בטיפול בפרשת איקיוטק, מסר בתגובה: "עם חשיפת הפרשה, בהיותי חבר כנסת, עסקתי רבות בכדי למצות הדין עם האחראיים בחברת איקיוטק, שפגעו נפשית וכלכלית באלפי אזרחים.
"הידיעה היום אכזבה אותי. במדינה מתוקנת מצופה ממערכת המשפט להעמיד את הצדק על כנו, אך בפועל אנו רואים פעם אחר פעם כיצד ההליכים נגררים, מתמשכים ולבסוף יוצרים פגיעה אנושה באמון הציבור במערכת המשפט והחוק. אני מתכוון לפנות באופן מיידי לשר המשפטים, בכדי לוודא שבעתיד הקרוב נראה התקדמות משמעותית בהכרעת התיק".
*** חזקת החפות: החשודים בפרשת איקיוטק לא הורשעו בכל עבירה. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדם, בכפוף לשימוע, הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.