יש לכם 7 מיליון שקל כדי להיטיב עם מצבם של חשודים ומתלוננים - לא תשתמשו בהם? במח"ש מעדיפים שלא

בעקבות תלונה נגד מח"ש שנמצאה מוצדקת, נציב התלונות דוד רוזן המליץ לפרקליט המדינה לחייב לשלוח למתלוננים ולחשודים הודעות על סגירת התיק בעניינם בדואר רשום - ולא בדואר רגיל • במח"ש זעמו, הזהירו מפני ההשלכות הכלכליות ופנו לקבל חוות-דעת משפטית - אלא שמבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בעלות שולית

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות / צילום: תמר מצפי
השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות / צילום: תמר מצפי

נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות (נציב התלונות על הפרקליטות), השופט בדימוס דוד רוזן, התייצב לצדם של המתלוננים על ביצוע דבר עבירה והחשודים בעבירות, כשהמליץ לפרקליט המדינה לכלול בהנחיותיו הוראה, שלפיה יש להודיע לכל מתלונן ולכל חשוד על סגירת התיק בעניינו באמצעות דואר רשום - ולא רק באמצעות דואר רגיל כפי שנעשה היום. במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) שבמשרד המשפטים לא קיבלו בעין יפה את ההחלטה ויצאו למאבק נגד החלטת הנציב.

המלצתו של רוזן נכללה בהחלטה שקיבל לאחרונה, שבמסגרתה ביקר את העובדה שהודעות על סגירת תיק שיצאו ממח"ש לקצינת משטרה שהתלוננה נגד מפקדה, לא נשלחו בדואר רשום. בכך, קבע רוזן, "הפסידה" הקצינה המתלוננת את המועד לערער על ההחלטות.

אלא שרוזן לא הסתפק בכך שקבע כי תלונתה של הקצינה מוצדקת, והתייחס בהחלטתו לכל המתלוננים והחשודים באשר הם: רוזן המליץ לפרקליט המדינה לכלול בהנחיותיו הוראה, שלפיה "הודעה בכתב למתלונן, כמו לחשוד, יש לשלוח בדואר רשום, לפי מענו של אדם, עם אישור מסירה". לפי עמדתו, לפי חוק סדר הדין הפלילי, על החלטה שלא להעמיד לדין קיימת חובה למסור למתלונן הודעה בכתב במשלוח מכתב רשום.

מה שעל פניו נראה כמו צעד קטן לכיוון הבטחת זכויותיהם של מתלוננים וחשודים, נתפס על-ידי מח"ש כאסון גדול. כך, לטענת מח"ש, החלטתו של רוזן טומנת בחובה עלויות כספיות ניכרות - עבורם וגם עבור יתר היחידות בפרקליטות.

עוד בטרם קיבל הנציב רוזן את החלטתו, טענה בפניו מנהלת מח"ש, עו"ד קרן בר-מנחם, כי אין חובה לפי חוק לשלוח הודעת סגירה של תיק חקירה בדואר רשום. כחלק ממאבקה בהחלטתו של רוזן, פנתה לאחרונה מח"ש למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, כדי לקבל חוות-דעת בעניין. בימים אלה, כפי שאישרו במשרד המשפטים, אכן נבחנת החלטתו של רוזן ומשמעותה.

אלא שמבדיקת "גלובס" עולה כי "הנזק" הכספי שצפוי להיגרם למח"ש - כמו גם לפרקליטות ולמשטרה, שצפויות גם הן להיות מושפעות מהחלטתו של רוזן - מסתכם בעלות שולית בלבד של שברירי אחוזים מהתקציב של גופים אלה.

העלות המשוערת של משלוח דואר רשום למתלוננים ולחשודים
 העלות המשוערת של משלוח דואר רשום למתלוננים ולחשודים

הרציונאל: הקפדה על זכויות 

לפי החוק, חלה חובה על כל יחידה חוקרת ליידע את המתלונן כי התיק שנפתח בעקבות תלונתו נסגר. הרציונל ברור למדי: מי שמתלונן על ביצוע עבירה, ולרוב מדובר גם במי שנפגע ממנה, לא אמור להישאר בעלטה בנוגע לתיק שנפתח בעקבות תלונתו. בנוסף להגברת האמון בין המתלונן ליחידה החוקרת, יידוע של המתלונן כי התיק בעניינו נסגר, אמור גם להבטיח שהוא יוכל להגיש ערר על הסגירה. בהתאם, מחיל החוק חובה ליידע גם את החשוד שבעניינו הוגשה התלונה שהתיק נגדו נסגר. זכותו זו של החשוד מובנית מאליה: למי שנחקר ונחשד בביצוע עבירה מוקנית הזכות לדעת כי העננה מעל ראשו חלפה.

הבחינה שמבצעים בימים אלה במשרד המשפטים בעקבות החלטת רוזן יכולה להיתפס כחשש של המערכת לצעוד לקראת המתלוננים והחשודים. מתלוננים רבים מעידים כי משך הזמן העובר בין מועד הגשת התלונה ליום שבו מתקבלת בו החלטה, אינו קל עבורם. מרבית המתלוננים הם גם נפגעי עבירה, וככאלה הם זכאים לקבל עדכון מוגבל על הנעשה בתיק. הואיל ומרבית החקירות נמשכות זמן רב, מרבית המתלוננים נשארים בעלטה ובחוסר ודאות לגבי הסטטוס של תלונתם במשך זמן רב. גם זכותו של חשוד לדעת כי התיק בעניינו נסגר היא זכות בסיסית.

מנגד, יש גורמים במערכת אכיפת החוק המביעים מורת-רוח מסגנונו של רוזן, שבהינף קולמוס יכול לדרוש לשינוי דרמטי של נוהלי העבודה ביחידות החוקרות, מבלי באמת לדעת כיצד מתנהלים הדברים בפועל. כמו כן, יש המאשימים את רוזן בפופוליזם וטוענים כי בהחלטתו הוא חרג מסמכותו.

ואכן, התייצבותו של רוזן לימין המתלוננים והחשודים גררה גם זעם רב מצד מח"ש, שם חולקים על עמדתו של רוזן ופרשנותו לחוק, וטוענים כי יש לפרש את החוק באופן שונה. עוד טוענים במח"ש כי אף יחידה בפרקליטות אינה מוציאה הודעות בדואר רשום, וכי המשמעות של שליחת אלפי מכתבים כל חודש בדואר רשום היא בעלת משמעות תקציבית גבוהה, שאין סיבה להטיל אותה על הפרקליטות.

שברירי אחוז מהתקציב

האם אכן החלטתו של רוזן צפויה להטיל על מח"ש ועל הפרקליטות חיוב כספי גבוה ומוגזם? מבדיקת "גלובס" עולה כי התשובה לכך שלילית. בהתאם למחירון דואר ישראל, עלות שליחת הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה היא 13.5 שקל למכתב.

במשרד המשפטים, שאליו משתייכות מח"ש והפרקליטות, לא ידעו להגיד כמה מכתבי יידוע למתלוננים ולחשודים על סגירת תיק נשלחו בשנה האחרונה. בהיעדר נתונים אלה, פנה "גלובס" לנתונים רשמיים שפרסם משרד המשפטים בנוגע למספר התיקים שנסגרו בעבר, וחישב בהערכה את מספר מכתבי היידוע למתלוננים ולחשודים שנשלחים מדי שנה.

תחילה למח"ש: לפי הדוח השנתי האחרון שהוציאה מח"ש, במהלך 2017 היא חקרה חשודים באזהרה במסגרת 641 תיקים, שמתוכם נסגרו 391. עוד עולה מהנתונים כי מח"ש בדקה 639 תלונות שלא הבשילו לכדי חקירה, טיפלה ב-589 תלונות שלא נחקרו וכן ב-744 תלונות שלא היה בסמכותה לברר.

תחת ההנחה המחמירה כי לא קיימת חפיפה בין "התלונות שנבדקו שלא הבשילו לכדי חקירה" לבין "התלונות שלא נחקרו", ובהיעדר נתונים מטעם מח"ש בנוגע למספר החשודים בכל תיק, יוצא כי אם מח"ש תידרש לשלוח הודעה בדואר רשום גם למתלונן וגם לחשוד שתיקיהם נסגרו, המשמעות הכספית עבורה תהיה זניחה לחלוטין - כ-37.5 אלף שקל בשנה.

בפרקליטות כבר מדובר בסכומים גבוהים יותר, אך גם שם נראה כי מדובר בעלות תקציבית זניחה. אגב, למרות שבמח"ש מתייחסים גם להשפעת החלטתו של רוזן על הפרקליטות, לפי החוק, הפרקליטות אינה מחויבת לשלוח מכתב לחשודים ומתלוננים, שכן המשטרה היא זו שאחראית על ניהול המרשם. בכל מקרה, "גלובס" בדק מהי העלות המשוערת לפרקליטות של משלוח דואר רשום לחשודים ולמתלוננים שהתיק בעניינם נסגר. 

מנתונים שפרסמה הפרקליטות ביחס ל-2017 עולה כי בשנה זו היא סגרה כ-21 אלף תיקים, שבהם היו 29 אלף חשודים. מכאן שבעוד שתקציבה השנתי של הפרקליטות מוערך בכ-500 מיליון שקל בשנה, הרי שעלות שליחת הודעות למתלוננים ולחשודים על סגירת תיקים מסתכמת במאות אלפי שקלים בשנה בלבד: 283.5 אלף שקל בשנה עבור מכתבים שנשלחים למתלוננים; ו-391.5 אלף שקל בשנה עבור מכתבים שנשלחים לחשודים.

למרות שרוזן לא התייחס למשטרה בהחלטתו, אותו סעיף חוק שמכוחו קבע הנציב קבע כי על מח"ש והפרקליטות לשלוח בדואר רשום הודעות על סגירת תיק למתלוננים ולחשודים - חל גם על המשטרה.

חרף פניות חוזרות ונשנות, במשטרה סירבו למסור את מספר התיקים שנסגרו בשנה החולפת או בזו שקדמה לו. עם זאת, מתשובה ששלחה המשטרה בתחילת 2019 לבקשת התנועה לחופש המידע עולה כי במהלך 2018 סגרה המשטרה 220 אלף תיקים, וב-2017 - 274 אלף תיקים. מכאן שבהנחה שגם המשטרה תחויב לשלוח בדואר רשום הודעות למתלוננים שהתיק שנפתח בעקבות תלונתם נסגר - מדובר בסכום של 2.97 מיליון שקל בשנה.

ובאשר למשלוח דואר רשום לחשודים שהתיק בעניינם נסגר - שימוש ביחס בין מספר התיקים שנפתח לבין מספר החשודים באותם תיקים, שסיפקה הפרקליטות, מביא לכך שבאותם 220 אלף תיקים שסגרה המשטרה קיימים במשוער כ-303 אלף חשודים, מה שמוסיף עבור המשטרה עלות של 4 מיליון שקל נוספים בשנה.

כלומר, העלות שתוטל על המשטרה בגין חיובה לשלוח לחשודים ולמתלוננים הודעות בדואר רשום על סגירת התיק בעניינים - ככל שמשרד המשפטים ימצא כי החלטת רוזן מוצדקת - תעמוד על כ-7 מיליון שקל בשנה. זאת, בשעה שמהדוח השנתי האחרון שפרסמה המשטרה עולה כי תקציבה ב-2017 עמד על 11.6 מיליארד שקל. 

ראשת מח"ש: המתלוננת הסתירה כי הודענו טלפונית על סגירת התיק

על רקע ההחלטה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, התפתח עימות בין בא-כוחה של המתלוננת בתיק שבו התקבלה ההחלטה, עו"ד פנחס (פיני) פישלר, לבין ראשת מח"ש, עו"ד קרן בר-מנחם. לדברי ראשת מח"ש, פישלר משתמש בסגנון בוטה ו"בחר להסתיר" את קיומה של שיחת יידוע בטלפון בין מח"ש לבין המתלוננת.

לדברי בר-מנחם, פישלר חזר מספר פעמים "על טענתך הכוזבת", שלפיה המתלוננת לא יודעה אודות ההחלטה בתיק תלונתה, ורק בסוף פנייתו הזכיר פישלר את השיחה הטלפונית, כאשר טען: "ממתי מקבלים הודעה טלפונית בדבר סגירת תיק פלילי?".

פישלר מצדו התלונן בפני רוזן על דבריה אלה של בר-מנחם, ביקש "לבחון את התנהלותה המשתלחת חסרת המעצורים בהתייחסותה לתלונה לגיטימית" ודרש לקבל ממנה התנצלות.

עו"ד פישלר מסר: "עניין טענת עלות הדואר הרשום מגוחך בעיניי. השופט דוד רוזן היה בעל סמכות לקבוע כי זכויות חשודים ומתלוננים לקבל הודעות ממח"ש בדואר רשום, חשובות וגוברות על האספקט הכספי, שהוא ממילא מינורי, ויש להקפיד על זכויות אלה, הכול על-מנת למנוע תקלות מבט צופה פני עתיד.

"ראשת מח"ש מזלזלת, לצערי, בהכרעת הנציב רוזן ובנציב עצמו, שהורה להעמיד את חומרי החקירה לרשות מרשתי בהקדם וללא שיהוי. אלא שחלף זמן רב, ועד לרגע זה היא לא העמידה לרשותנו את חומרי החקירה לצורך הגשת ערר. מדוע? ממה נובע השיהוי? שמא, חלילה, שוב 'תקלה?'".

ממח"ש נמסר: "עם קבלת ההחלטה בתיק, עדכנה פרקליטה ממח"ש את המתלוננת טלפונית בדבר ההחלטה. על כן אנו מצרים על כך שבא-כוח המתלוננת בחר מספר פעמים לטעון כי המתלוננת לא יודעה בדבר ההחלטה. בהמשך, לאחר היידוע הטלפוני, כאשר נודע למח"ש כי מכתב הסגירה לא הגיע ליעדו, מח"ש אפשרה למתלוננת להגיש בקשת אורכה להגשת ערר, מבלי שייפגעו זכויותיה. החלטת הנציב בדבר חובת הרשויות ליידע מתלוננים באמצעות שליחת מכתבים בדואר רשום, נבחנת בימים אלה".

כתובת המתלוננת השתנתה - והודעות מח"ש הגיעו באיחור

החלטת נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, שפורסמה באתר "גלובס" (7.7.19), עוסקת בקצינת משטרה בדרגת רפ"ק, שהתלוננה על כך שמפקדה, בדרגת סנ"צ, דרש ממנה להכין עבורו עבודות סיכום בקורס פו"מ ועבודה סמינריונית בלימודי משפטים, על חשבון ימי עבודה. בכך, לטענתה, ניצל הקצין לרעה את מעמדו ועבר עבירות פליליות.

תחילה החליטו במח"ש להעביר את התיק שנפתח בעקבות תלונתה של הקצינה לטיפול משמעתי. בהמשך הוחלט לסגור את התיק בעילה של "היעדר התאמה לדין פלילי", ולבסוף, בעקבות החלטת המשטרה שלא לנקוט הליכים משמעתיים נגד הקצין הבכיר, הוחלט לשנות את עילת סגירת התיק ל"היעדר אשמה".

מח"ש הודיעה למתלוננת על כל אחת מהחלטותיה באמצעות משלוח דואר רגיל, ובאחד המקרים, נטען, אף נמסרה לה הודעה טלפונית על ההחלטה לסגירת התיק. אלא שבשל שינוי כתובתה של המתלוננת, לא הגיעו לידיה במועד ההודעות, ובכך, לטענתה, נפגעה זכותה להגיש ערר על ההחלטות.

בהחלטה ששלח רוזן לבא-כוח הקצינה, עו"ד פנחס (פיני) פישלר, נקבע כי הטענה מוצדקת, שכן משלוח ההודעות בדואר רשום היה מגלה כי המתלוננת שינתה מקום מגורים.