גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לכם 7 מיליון שקל כדי להיטיב עם מצבם של חשודים ומתלוננים - לא תשתמשו בהם? במח"ש מעדיפים שלא

בעקבות תלונה נגד מח"ש שנמצאה מוצדקת, נציב התלונות דוד רוזן המליץ לפרקליט המדינה לחייב לשלוח למתלוננים ולחשודים הודעות על סגירת התיק בעניינם בדואר רשום - ולא בדואר רגיל • במח"ש זעמו, הזהירו מפני ההשלכות הכלכליות ופנו לקבל חוות-דעת משפטית - אלא שמבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בעלות שולית

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות / צילום: תמר מצפי
השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות / צילום: תמר מצפי

נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות (נציב התלונות על הפרקליטות), השופט בדימוס דוד רוזן, התייצב לצדם של המתלוננים על ביצוע דבר עבירה והחשודים בעבירות, כשהמליץ לפרקליט המדינה לכלול בהנחיותיו הוראה, שלפיה יש להודיע לכל מתלונן ולכל חשוד על סגירת התיק בעניינו באמצעות דואר רשום - ולא רק באמצעות דואר רגיל כפי שנעשה היום. במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) שבמשרד המשפטים לא קיבלו בעין יפה את ההחלטה ויצאו למאבק נגד החלטת הנציב.

המלצתו של רוזן נכללה בהחלטה שקיבל לאחרונה, שבמסגרתה ביקר את העובדה שהודעות על סגירת תיק שיצאו ממח"ש לקצינת משטרה שהתלוננה נגד מפקדה, לא נשלחו בדואר רשום. בכך, קבע רוזן, "הפסידה" הקצינה המתלוננת את המועד לערער על ההחלטות.

אלא שרוזן לא הסתפק בכך שקבע כי תלונתה של הקצינה מוצדקת, והתייחס בהחלטתו לכל המתלוננים והחשודים באשר הם: רוזן המליץ לפרקליט המדינה לכלול בהנחיותיו הוראה, שלפיה "הודעה בכתב למתלונן, כמו לחשוד, יש לשלוח בדואר רשום, לפי מענו של אדם, עם אישור מסירה". לפי עמדתו, לפי חוק סדר הדין הפלילי, על החלטה שלא להעמיד לדין קיימת חובה למסור למתלונן הודעה בכתב במשלוח מכתב רשום.

מה שעל פניו נראה כמו צעד קטן לכיוון הבטחת זכויותיהם של מתלוננים וחשודים, נתפס על-ידי מח"ש כאסון גדול. כך, לטענת מח"ש, החלטתו של רוזן טומנת בחובה עלויות כספיות ניכרות - עבורם וגם עבור יתר היחידות בפרקליטות.

עוד בטרם קיבל הנציב רוזן את החלטתו, טענה בפניו מנהלת מח"ש, עו"ד קרן בר-מנחם, כי אין חובה לפי חוק לשלוח הודעת סגירה של תיק חקירה בדואר רשום. כחלק ממאבקה בהחלטתו של רוזן, פנתה לאחרונה מח"ש למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, כדי לקבל חוות-דעת בעניין. בימים אלה, כפי שאישרו במשרד המשפטים, אכן נבחנת החלטתו של רוזן ומשמעותה.

אלא שמבדיקת "גלובס" עולה כי "הנזק" הכספי שצפוי להיגרם למח"ש - כמו גם לפרקליטות ולמשטרה, שצפויות גם הן להיות מושפעות מהחלטתו של רוזן - מסתכם בעלות שולית בלבד של שברירי אחוזים מהתקציב של גופים אלה.

העלות המשוערת של משלוח דואר רשום למתלוננים ולחשודים

הרציונאל: הקפדה על זכויות 

לפי החוק, חלה חובה על כל יחידה חוקרת ליידע את המתלונן כי התיק שנפתח בעקבות תלונתו נסגר. הרציונל ברור למדי: מי שמתלונן על ביצוע עבירה, ולרוב מדובר גם במי שנפגע ממנה, לא אמור להישאר בעלטה בנוגע לתיק שנפתח בעקבות תלונתו. בנוסף להגברת האמון בין המתלונן ליחידה החוקרת, יידוע של המתלונן כי התיק בעניינו נסגר, אמור גם להבטיח שהוא יוכל להגיש ערר על הסגירה. בהתאם, מחיל החוק חובה ליידע גם את החשוד שבעניינו הוגשה התלונה שהתיק נגדו נסגר. זכותו זו של החשוד מובנית מאליה: למי שנחקר ונחשד בביצוע עבירה מוקנית הזכות לדעת כי העננה מעל ראשו חלפה.

הבחינה שמבצעים בימים אלה במשרד המשפטים בעקבות החלטת רוזן יכולה להיתפס כחשש של המערכת לצעוד לקראת המתלוננים והחשודים. מתלוננים רבים מעידים כי משך הזמן העובר בין מועד הגשת התלונה ליום שבו מתקבלת בו החלטה, אינו קל עבורם. מרבית המתלוננים הם גם נפגעי עבירה, וככאלה הם זכאים לקבל עדכון מוגבל על הנעשה בתיק. הואיל ומרבית החקירות נמשכות זמן רב, מרבית המתלוננים נשארים בעלטה ובחוסר ודאות לגבי הסטטוס של תלונתם במשך זמן רב. גם זכותו של חשוד לדעת כי התיק בעניינו נסגר היא זכות בסיסית.

מנגד, יש גורמים במערכת אכיפת החוק המביעים מורת-רוח מסגנונו של רוזן, שבהינף קולמוס יכול לדרוש לשינוי דרמטי של נוהלי העבודה ביחידות החוקרות, מבלי באמת לדעת כיצד מתנהלים הדברים בפועל. כמו כן, יש המאשימים את רוזן בפופוליזם וטוענים כי בהחלטתו הוא חרג מסמכותו.

ואכן, התייצבותו של רוזן לימין המתלוננים והחשודים גררה גם זעם רב מצד מח"ש, שם חולקים על עמדתו של רוזן ופרשנותו לחוק, וטוענים כי יש לפרש את החוק באופן שונה. עוד טוענים במח"ש כי אף יחידה בפרקליטות אינה מוציאה הודעות בדואר רשום, וכי המשמעות של שליחת אלפי מכתבים כל חודש בדואר רשום היא בעלת משמעות תקציבית גבוהה, שאין סיבה להטיל אותה על הפרקליטות.

שברירי אחוז מהתקציב

האם אכן החלטתו של רוזן צפויה להטיל על מח"ש ועל הפרקליטות חיוב כספי גבוה ומוגזם? מבדיקת "גלובס" עולה כי התשובה לכך שלילית. בהתאם למחירון דואר ישראל, עלות שליחת הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה היא 13.5 שקל למכתב.

במשרד המשפטים, שאליו משתייכות מח"ש והפרקליטות, לא ידעו להגיד כמה מכתבי יידוע למתלוננים ולחשודים על סגירת תיק נשלחו בשנה האחרונה. בהיעדר נתונים אלה, פנה "גלובס" לנתונים רשמיים שפרסם משרד המשפטים בנוגע למספר התיקים שנסגרו בעבר, וחישב בהערכה את מספר מכתבי היידוע למתלוננים ולחשודים שנשלחים מדי שנה.

תחילה למח"ש: לפי הדוח השנתי האחרון שהוציאה מח"ש, במהלך 2017 היא חקרה חשודים באזהרה במסגרת 641 תיקים, שמתוכם נסגרו 391. עוד עולה מהנתונים כי מח"ש בדקה 639 תלונות שלא הבשילו לכדי חקירה, טיפלה ב-589 תלונות שלא נחקרו וכן ב-744 תלונות שלא היה בסמכותה לברר.

תחת ההנחה המחמירה כי לא קיימת חפיפה בין "התלונות שנבדקו שלא הבשילו לכדי חקירה" לבין "התלונות שלא נחקרו", ובהיעדר נתונים מטעם מח"ש בנוגע למספר החשודים בכל תיק, יוצא כי אם מח"ש תידרש לשלוח הודעה בדואר רשום גם למתלונן וגם לחשוד שתיקיהם נסגרו, המשמעות הכספית עבורה תהיה זניחה לחלוטין - כ-37.5 אלף שקל בשנה.

בפרקליטות כבר מדובר בסכומים גבוהים יותר, אך גם שם נראה כי מדובר בעלות תקציבית זניחה. אגב, למרות שבמח"ש מתייחסים גם להשפעת החלטתו של רוזן על הפרקליטות, לפי החוק, הפרקליטות אינה מחויבת לשלוח מכתב לחשודים ומתלוננים, שכן המשטרה היא זו שאחראית על ניהול המרשם. בכל מקרה, "גלובס" בדק מהי העלות המשוערת לפרקליטות של משלוח דואר רשום לחשודים ולמתלוננים שהתיק בעניינם נסגר. 

מנתונים שפרסמה הפרקליטות ביחס ל-2017 עולה כי בשנה זו היא סגרה כ-21 אלף תיקים, שבהם היו 29 אלף חשודים. מכאן שבעוד שתקציבה השנתי של הפרקליטות מוערך בכ-500 מיליון שקל בשנה, הרי שעלות שליחת הודעות למתלוננים ולחשודים על סגירת תיקים מסתכמת במאות אלפי שקלים בשנה בלבד: 283.5 אלף שקל בשנה עבור מכתבים שנשלחים למתלוננים; ו-391.5 אלף שקל בשנה עבור מכתבים שנשלחים לחשודים.

למרות שרוזן לא התייחס למשטרה בהחלטתו, אותו סעיף חוק שמכוחו קבע הנציב קבע כי על מח"ש והפרקליטות לשלוח בדואר רשום הודעות על סגירת תיק למתלוננים ולחשודים - חל גם על המשטרה.

חרף פניות חוזרות ונשנות, במשטרה סירבו למסור את מספר התיקים שנסגרו בשנה החולפת או בזו שקדמה לו. עם זאת, מתשובה ששלחה המשטרה בתחילת 2019 לבקשת התנועה לחופש המידע עולה כי במהלך 2018 סגרה המשטרה 220 אלף תיקים, וב-2017 - 274 אלף תיקים. מכאן שבהנחה שגם המשטרה תחויב לשלוח בדואר רשום הודעות למתלוננים שהתיק שנפתח בעקבות תלונתם נסגר - מדובר בסכום של 2.97 מיליון שקל בשנה.

ובאשר למשלוח דואר רשום לחשודים שהתיק בעניינם נסגר - שימוש ביחס בין מספר התיקים שנפתח לבין מספר החשודים באותם תיקים, שסיפקה הפרקליטות, מביא לכך שבאותם 220 אלף תיקים שסגרה המשטרה קיימים במשוער כ-303 אלף חשודים, מה שמוסיף עבור המשטרה עלות של 4 מיליון שקל נוספים בשנה.

כלומר, העלות שתוטל על המשטרה בגין חיובה לשלוח לחשודים ולמתלוננים הודעות בדואר רשום על סגירת התיק בעניינים - ככל שמשרד המשפטים ימצא כי החלטת רוזן מוצדקת - תעמוד על כ-7 מיליון שקל בשנה. זאת, בשעה שמהדוח השנתי האחרון שפרסמה המשטרה עולה כי תקציבה ב-2017 עמד על 11.6 מיליארד שקל. 

ראשת מח"ש: המתלוננת הסתירה כי הודענו טלפונית על סגירת התיק

על רקע ההחלטה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, התפתח עימות בין בא-כוחה של המתלוננת בתיק שבו התקבלה ההחלטה, עו"ד פנחס (פיני) פישלר, לבין ראשת מח"ש, עו"ד קרן בר-מנחם. לדברי ראשת מח"ש, פישלר משתמש בסגנון בוטה ו"בחר להסתיר" את קיומה של שיחת יידוע בטלפון בין מח"ש לבין המתלוננת.

לדברי בר-מנחם, פישלר חזר מספר פעמים "על טענתך הכוזבת", שלפיה המתלוננת לא יודעה אודות ההחלטה בתיק תלונתה, ורק בסוף פנייתו הזכיר פישלר את השיחה הטלפונית, כאשר טען: "ממתי מקבלים הודעה טלפונית בדבר סגירת תיק פלילי?".

פישלר מצדו התלונן בפני רוזן על דבריה אלה של בר-מנחם, ביקש "לבחון את התנהלותה המשתלחת חסרת המעצורים בהתייחסותה לתלונה לגיטימית" ודרש לקבל ממנה התנצלות.

עו"ד פישלר מסר: "עניין טענת עלות הדואר הרשום מגוחך בעיניי. השופט דוד רוזן היה בעל סמכות לקבוע כי זכויות חשודים ומתלוננים לקבל הודעות ממח"ש בדואר רשום, חשובות וגוברות על האספקט הכספי, שהוא ממילא מינורי, ויש להקפיד על זכויות אלה, הכול על-מנת למנוע תקלות מבט צופה פני עתיד.

"ראשת מח"ש מזלזלת, לצערי, בהכרעת הנציב רוזן ובנציב עצמו, שהורה להעמיד את חומרי החקירה לרשות מרשתי בהקדם וללא שיהוי. אלא שחלף זמן רב, ועד לרגע זה היא לא העמידה לרשותנו את חומרי החקירה לצורך הגשת ערר. מדוע? ממה נובע השיהוי? שמא, חלילה, שוב 'תקלה?'".

ממח"ש נמסר: "עם קבלת ההחלטה בתיק, עדכנה פרקליטה ממח"ש את המתלוננת טלפונית בדבר ההחלטה. על כן אנו מצרים על כך שבא-כוח המתלוננת בחר מספר פעמים לטעון כי המתלוננת לא יודעה בדבר ההחלטה. בהמשך, לאחר היידוע הטלפוני, כאשר נודע למח"ש כי מכתב הסגירה לא הגיע ליעדו, מח"ש אפשרה למתלוננת להגיש בקשת אורכה להגשת ערר, מבלי שייפגעו זכויותיה. החלטת הנציב בדבר חובת הרשויות ליידע מתלוננים באמצעות שליחת מכתבים בדואר רשום, נבחנת בימים אלה".

כתובת המתלוננת השתנתה - והודעות מח"ש הגיעו באיחור

החלטת נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, שפורסמה באתר "גלובס" (7.7.19), עוסקת בקצינת משטרה בדרגת רפ"ק, שהתלוננה על כך שמפקדה, בדרגת סנ"צ, דרש ממנה להכין עבורו עבודות סיכום בקורס פו"מ ועבודה סמינריונית בלימודי משפטים, על חשבון ימי עבודה. בכך, לטענתה, ניצל הקצין לרעה את מעמדו ועבר עבירות פליליות.

תחילה החליטו במח"ש להעביר את התיק שנפתח בעקבות תלונתה של הקצינה לטיפול משמעתי. בהמשך הוחלט לסגור את התיק בעילה של "היעדר התאמה לדין פלילי", ולבסוף, בעקבות החלטת המשטרה שלא לנקוט הליכים משמעתיים נגד הקצין הבכיר, הוחלט לשנות את עילת סגירת התיק ל"היעדר אשמה".

מח"ש הודיעה למתלוננת על כל אחת מהחלטותיה באמצעות משלוח דואר רגיל, ובאחד המקרים, נטען, אף נמסרה לה הודעה טלפונית על ההחלטה לסגירת התיק. אלא שבשל שינוי כתובתה של המתלוננת, לא הגיעו לידיה במועד ההודעות, ובכך, לטענתה, נפגעה זכותה להגיש ערר על ההחלטות.

בהחלטה ששלח רוזן לבא-כוח הקצינה, עו"ד פנחס (פיני) פישלר, נקבע כי הטענה מוצדקת, שכן משלוח ההודעות בדואר רשום היה מגלה כי המתלוננת שינתה מקום מגורים. 

עוד כתבות

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס: ארה"ב תתחייב שהמלחמה תסתיים, גם ללא אישור ישראלי

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?