גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשכחו מתחושת בטן: מדוע חברות רבות נעזרות בתחום המחקר?

יותר ויותר חברות מסחריות חוזרות לעשות שימוש בכלי מחקר מסורתיים לצורך תכנון מהלכים שיווקיים וקידום הפעילות העסקית של הפירמה ● כיצד יכולים מחקרי שוק לסייע בהתמודדויות מול האתגרים הרבים העומדים בפני מנהלי הארגון ולהביא תועלת בתהליכי קבלת החלטות?

מחקרי שוק יכולים להוות בסיס בתהליכי קבלת החלטות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
מחקרי שוק יכולים להוות בסיס בתהליכי קבלת החלטות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף גיאוקרטוגרפיה

מה הלקוחות חושבים על המותג שלי? על המוצר שלי? על השירות? האם הקמפיין שלי עובד? באיזה קונספט להשתמש בקמפיין הבא? מי הפרזנטור הנכון ביותר עבורי? איך מזהים קהלי מטרה? איך להגיע לקהלים חדשים? ומה ניתן לעשות עם אלו שנטשו? והמתחרים, מה איתם?...

אלו הן רק חלק מהשאלות המרכזיות העומדות מדי יום בפני מקבלי ההחלטות ומנהלי הפירמה בדרגים השונים. לדברי אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, המתמחה במחקרי שיווק ופרסום, הדרך היעילה ביותר לקבל מענה מושכל על השאלות הללו עובר דרך מחקר שוק. מחקר כזה, שמבוצע באופן מקצועי ושואל את השאלות הנכונות, יודע לתרגם את הממצאים מעבר לסטטיסטיקה לכדי תובנות שיווקיות מבוססות מהשטח. כל זאת תוך שימוש בכלי מחקר מגוונים (כמותיים ואיכותניים) כגון: סקרים, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק, לקוחות סמויים ועוד. "יותר ויותר מנהלים לומדים להעריך את החשיבות והתועלות של מחקר 'מסורתי', ונעזרים במחקרי שוק על מנת שיהוו עבורם בסיס יציב בתהליכי קבלת החלטות. הם פחות מסתמכים רק על היכרות סובייקטיבית עם התחום שבו הפירמות פועלות", מסביר משולם. עוד הוא מציין כי "בסביבה תחרותית, שבה לכל מהלך שיווקי יש משמעות רבה והשפעה על פעילות והצלחת הפירמה, אנו עדים לחברות רבות הבוחרות לקדם תהליכים מחקריים על מנת לצמצם סיכונים ולסייע בקבלת החלטות מבוססות ידע, שעליהן ניתן לבסס אסטרטגיה שיווקית מנצחת".

את תרומתו של המחקר להתפתחות העסקית של חברות ולתמיכה בתהליכי קבלת ההחלטות ניתן לראות במגוון רחב של תחומים. מזיהוי ואפיון קהלי מטרה לצד קהלים פוטנציאלים נוספים, דרך ניהול חוויית שירות הלקוחות ועד לבחינת האופן שבו המותג נתפס והפרסום משפיע על דעת הקהל. כיצד, אם כן, יכול מחקר שיווקי לתרום לחברות ולעסקים בתכנון האסטרטגיה העסקית והשיווקית?

מעמד שיווקי? נכסיות מותג? האם הפרסום באמת עובד?

בעולם שבו קמפיינים פרסומיים מתחרים ביניהם מי יהיה היצירתי ביותר ויזכה ב"קקטוס הזהב", אחת השאלות שנותרת לעיתים ללא מענה היא: האם המסר עבר? האם הוא בכלל מתאים לפירמה ומקדם את מטרותיה? האם הקונספט הפרסומי הנבחר הוא הנכון ביותר או שאולי דווקא הקונספט האחר הוא זה שישיג את המטרה?

צרכנים מוצפים במסרים פרסומיים, כמעט בכל רגע נתון, לכן חשוב שהקונספט הפרסומי יהיה מחד יצירתי כדי לבלוט מעל כולם, אך מאידך, ולא פחות חשוב מכך, הוא צריך להיות מובן, כזה שיעביר באופן המדויק ביותר את המסר הנכון. כאן, לדברי משולם, נכנס המחקר לתמונה, חברות רבות נעזרות היום, יותר מתמיד, בביצוע מחקרי שוק על מנת לבדוק את המסר הפרסומי ואת התאמתו ליעדי הפירמה, ואף לאתר בעיות עוד בטרם הושק הקמפיין. מרביתן אף מלוות לאחר מכן את המהלך הפרסומי במחקר שייבחן את התועלת של הפרסום והתרומה שלו לפעילות הפירמה.

אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה / צילום: יוהנס פלטן

"חברה שעמדה בפני השקת קמפיין של אחד המוצרים המובילים שלה ביקשה שנערוך עבורה מחקר שיבחן את הקונספט הפרסומי לפני העלייה לאוויר", מספר משולם. "כך מצאנו שאלמנט מאוד שולי בפרסומת הצליח לעורר תגובה מאוד שלילית בקרב הנחקרים. הוא הסיט את כל תשומת הלב מהמוצר. מדובר במקרה קלאסי בו המחקר מסייע בהליך השקה נכון יותר".

ישנם כיום מגוון רחב של מחקרים המותאמים לעולם התוכן של פעילות השיווק והפרסום, המשלבים כלים כמותיים ואיכותניים, שמטרתם הינה לסייע בקבלת ההחלטות הנכונות הקשורות עם פעילות הפירמה במרחב השיווקי. ניתן למצוא למשל מחקרים העוסקים ב: בחינת קונספטים פרסומיים או פרסומות לפני השקתן, בחינה של פרזנטורים והתרומה שלהם לפירמה, בחינה של אפקטיביות פרסום כולל מידת ההשפעה על הפרמטרים השיווקיים של המותג וכדומה.

כחלק מאותן בדיקות, חברות רבות בוחנות בתדירות גבוהה יחסית גם את נכסיות המותג (Brand equity) - המשמשת כאחד מכלי עבודה החשובים ביותר לכל איש שיווק לבחינת מעמדו של המותג ביחס למותגים אחרים בזירת התחרות שבה הוא פועל. פעמים רבות גם נעזרים במודלים מחקריים שמטרתם הינה לזהות את נקודות החוזקה והתורפה של הפירמה, למקד את המסרים השיווקיים הנכונים, ולזהות פרמטרים המצריכים התייחסות ופעילות אופרטיבית לקידום המותג.

להכיר ולהבין את הלקוחות: זיהוי קהלים, חוויית לקוח ואיתור בעיות

הבסיס העיקרי של הפירמה הוא הלקוחות שלה ולכן לא מפתיע שארגונים משקיעים משאבים רבים בזיהוי ואפיון של קהלי המטרה. על פניו נשמע עניין בסיסי, אבל כפי שמסביר משולם, מדובר בסופו של דבר באחת השאלות המרכזיות שארגון מתמודד עימן. על מנת לתת מענה מיטבי בהבנת קהלי היעד הצורכים או עתידים לצרוך את מוצרי הפירמה, או לחלופין בהבנת מיהם קהלי היעד הנכונים, כדאי לעשות שימוש בכלים מחקריים שעונים בדיוק על הסוגיה הזו. "לעיתים עיקר המאמצים השיווקיים מכוונים לקהלי מטרה לא מדויקים או שהם מפספסים קהלי מטרה נוספים שלא נלקחו בחשבון", אומר משולם, "אתן דוגמה ללקוח שלנו, שבאחד המחקרים שביצענו עבורו גילינו כי למרות שהוא מכוון את המוצרים שלו לקהלים חזקים מבחינה כלכלית, דווקא חלק בלתי מבוטל מנתח הלקוחות שלו הם כאלה שבאופן אינטואיטיבי הוא לא היה פונה אליהם. מדובר בקהל שמבחינתו רכישת המוצר היא הישג או פסגה שהוא שואף להגיע אליהם. אין לקבוצה הזו ממון רב, אבל הם מקדישים את הסכום במיוחד כדי להתהדר במוצר של אותה החברה, שהוא סמל סטטוס עבורם. התובנה הזו שינתה עבור הלקוח את כל הגישה השיווקית. הוא החל לפנות גם לקהל המדובר, הפחות חזק מבחינה כלכלית, שאליו לא חשב לפנות לפני כן".

מנהלי שיווק, בואו להבין מה מחקר שוק יכול לעשות בשבילכם. לפרטים הקליקו כאן>>

מקרה זה שמציג משולם, ממחיש את הרעיון שבעולם המחקר והשיווק מכונה "סגמנטציה" - חלוקת קהל היעד לתתי קבוצות, לעיתים ברזולוציות מאוד מדוקדקות. היכולת לזהות מגוון רחב של קהלים הצורכים את מוצרי או שירותי הפירמה, ולהבין באופן פרטני מה כל אחד מהם אוהב, מה ההעדפות שלו, מה הסביבה שבה הוא צורך את המוצרים או השירותים של הפירמה, ועל איזה נקודות צריך "ללחוץ" בהתייחס לכל קהל בנפרד על מנת להתאים את המסרים השיווקיים בהתאם לצרכים של הסגמנטים השונים, נגזרת מתהליכים מחקריים המאפשרים אף לזהות קהלים פוטנציאליים נוספים שהם בבחינת "Look-alike".

למשל, בקרב הורים לילדים, בבואנו להשיק גאדג'ט חדש המיועד ללימוד ילדים, יש משמעות עצומה לניתוח של קהל היעד שמחקר מעמיק יוכל לאתר. במחקר שכזה ניתן לזהות מס' סגמנטים של הורים - הורים שלא מוכנים לשמוע על פיתוחים חינוכיים שאינם מאושרים על ידי משרד החינוך; הורים שמגלים פתיחות לרעיון, אבל חוששים מסוגיות של פרטיות ואיסוף מידע; הורים שמאוד רוצים לרכוש לילדים שלהם את המוצר, אבל לא בטוחים לגבי התגובה של האחרונים; והורים שחוששים מהתגובות של הורים אחרים (מה יגידו עליהם וכו'). כל סגמנט כזה, בסופו של דבר, יקבל ביטוי באסטרטגיה השיווקית של הפירמה למוצר.

מאמצים רבים נוספים שמשקיעה הפירמה היא במדידת איכות השירות וחוויית הלקוח. ישנו מגוון רחב של כלי מחקר כמותיים (כגון סקרים טלפוניים, סקרים אינטרנטיים, סקרי SMS וכדומה) או איכותניים (כגון לקוח סמוי, מודיעין עסקי ועוד), המסייעים לפירמה לזהות נקודות חולשה וחוזקה בתהליכי השירות והמכירה, ולהרים דגל אדום כשצריך, בכל נקודת זמן, על מנת לתת לפירמה תובנות מיידיות מהשטח, שיסייעו לשיפור מתמיד בשירות הלקוחות ובחוויית הלקוח. למה זה כל כך חשוב? כי לקוחות מרוצים מפתחים נאמנות ובשלב מאוחר יותר גם משמשים כשגרירים של הפירמה כלפי חוץ, מה שמביא בסופו של דבר להגדלת היקף הפעילות.

כיום קיים מגוון רחב של מחקרים המותאמים לעולם השיווק והפרסום / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

ישנם מקרים רבים שבהם פעילות מחקרית נכונה יכולה לתמוך ולסייע בהגברת נאמנות הלקוחות או לחלופין בצמצום נטישה של לקוחות שעברו חוויית שירות פחות טובה. משולם, מנגד, בוחר להביא דוגמה שבה חברה לא זיהתה נכון את חוויית המכירה של הסוכנים שעבדו עבורה: "לקוח שלנו, המבצע את עיקר הפעילות המכירתית שלו באמצעות מתווכים, המהווים למעשה את לקוחות הפירמה, זיהה כי הגיע לתקרת זכוכית ולעיתים אף לירידה במכירות. באמצעות מחקר מקיף שביצענו עבורו גילינו כי המתווכים שהוא פועל באמצעותם מעדיפים לעיתים להמליץ על מוצרים של חברות מתחרות, אפילו שהעמלות שהם מקבלים מהן עבורם נמוכות יותר. זאת רק כי הבירוקרטיה שכרוכה במילוי הטפסים של הלקוח שלנו הייתה סבוכה יותר", משתף משולם בממצאים, שהובילו את הלקוח לפרוץ מחדש את תקרת הזכוכית שנתקע בה.

נושא נוסף שמעורבים בו תהליכים מחקריים קשור עם חוויית הלקוח בתחום ה-e-commerce. לאור חשיבותו הרבה של התחום, והעובדה כי פירמות רבות מפנות משאבים רבים כדי לשפר ביצועים בכל הקשור עם מכירות On-Line, ניכרת השקעה רבה גם בפיתוחים של אפליקציות ואתרי סחר, בדגש על התאמתן המרבית לצרכי הלקוחות. "אנו מלווים מגוון פירמות בביצוע תהליכים מחקריים לבחינת חוויית הגולשים באפליקציות ו/או באתרי הסחר שלהם", אומר משולם. "במקרים רבים אנו מזהים עבורם אלמנטים שיש לתת עליהם את הדעת על מנת לשדרג את חוויית הגלישה וכפועל יוצא מכך לשפר את יחסי ההמרה בין שיעור הגולשים לבין שיעור הרוכשים. מדובר במערכים מחקריים המאפשרים התנסות של לקוחות פוטנציאליים באתר או באפליקציה, באמצעות פאנל מתנסים שאנחנו מקימים בהתאם לקהל המטרה של הלקוח שלנו".

התאמת שיטות המחקר ובחירת הכלים

על אף הזמינות הרבה של כלים עצמאיים לאיסוף ולניתוח מידע, מחקר שוק אינו עניין של מה בכך. חברות עושות לעיתים שימוש בכלים חינמיים או בתשלום מועט יחסית, כגון: אתר הסקרים Survey Monkey, גוגל דוקס ועוד, כדי לאסוף בעצמם נתונים ולנתח אותם באופן עצמאי - אך הדבר עומד להם פעמים רבות לרועץ. סקר אשר נשלח לרשימת תפוצה כלשהי, שאינה מייצגת את קהלי המטרה, יביא בהכרח לתובנות מוטות. הן לא יוכלו לקדם את הפירמה לכדי קבלת החלטות נכונה.

תכנון המחקר ובחירת הכלים שבאמצעותם נאספים ומנותחים הנתונים דורשים מחשבה. לצד כלי מחקר מסורתיים, דוגמת סקרים, ראיונות, קבוצות מיקוד, לקוחות סמויים ועוד, החלו בשנים האחרונות חברות מחקרי השוק לפתח כלים מחקריים לפתרון בעיות מורכבות.

לדברי משולם, במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה פותחו בשנים האחרונות שיטות מחקר חדשניות ומודלים ייחודיים המסייעים במתן פתרונות מותאמים אישית. "אנחנו מחזיקים במערכת מידע ייחודית, ברמת כל בניין מגורים במדינת ישראל, המאפשרת לאפיין ולזהות קהלי מטרה במרחב הגיאוגרפי כבסיס להגדלת מעגל הלקוחות. המערכת, הנקראת Mosaic Israel, מפלחת את קהל היעד לקבוצות, ויודעת לזהות סוגים שונים של קהלים וטיפוסים צרכניים או לחשב את כוח הקנייה שלהם. המיפוי שלה נעשה על בסיס מיקום גיאוגרפי, המאפשר לתת מענה לשאלות רחבות כגון: היכן לפרוס שלטי חוצות, היכן הפעילות הפרסומית-שיווקית אפקטיבית יותר, איפה יש בעיות (כגון, תתי-קבוצות שיש להן עמדה שלילית על המוצר או פרסום שאינו אפקטיבי באזורים מסוימים) ועוד".

בשורה התחתונה, משולם מסכם ואומר כי "בעולם המחקר יש חברות רבות והתחרות מאוד גדולה, אבל בסופו של דבר, מחקר שוק דורש ידע מקצועי ומומחיות ממי שמבצע אותו. זו לא רק שאלה של מחיר, אלא בעיקר של איכות וידע - איך לעשות את הדברים, כדי שבאמת יהיה אפשר ללמוד מהתוצאות ולקדם את הפירמה, או במילים אחרות: לדעת כדי להצליח".

מנהלי שיווק, כך תיקחו את המותג שלכם צעד אחד קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה