ד"ר רולף וירץ וחנן כרמלי, מייסד theDOCK / צילום: דודו קורן
השקעה נוספת של קונצרן טיסנקרופ הגרמני בהייטק הישראלי: מנכ"ל חברת טיסנקרופ מערכות ימיות (tkMS), ד"ר רולף וירץ, חתם הבוקר (ד') על הסכם שיתוף-פעולה בין החברה, המייצרת עבור ישראל את הצוללות בגרמניה, לבין מרכז החדשנות וקרן ההשקעות לתחומי ספנות, נמלים ולוגיסטיקה ימית, theDOCK בחיפה. על פי הודעת החברה, ההיקף הכספי של ההסכם עומד על מיליון שקל. עסקה זו מצטרפת להסכם של טיסנקרופ מלפני כחודשיים עם חברת הקלינטק הישראלית Aqwise שפיתחה טכנולוגיית טיהור מים.
במסגרת ההסכם, תשמש theDOCK זרוע החדשנות של טיסנקרופ בישראל ותאתר עבורה סטארט-אפים המפתחים טכנולוגיות רלוונטיות לאתגריה וצרכיה העסקיים. טיסנקרופ תיקח חלק באירועים ובפעילויות שמטרתם לחבר בין היזמים לבין ארגונים רב לאומיים מתחום הספנות, ולהציע הזדמנויות עסקיות משותפות כגון פילוטים והשקעות. מפגשים אלו כוללים האקתונים, מיטאפים, כנסים, ופגישות אישיות. לדברי טיסנקרופ, "מדובר בצעד נוסף של חברת טיסנקרופ שמטרתו לקדם חדשנות ויזמות בתעשייה הישראלית, שמגיע בהמשך להזמנות של למעלה מ-100 מיליון שקל בחברת ההייטק הישראלית אקוויז ופרויקטים נוספים".
בטקס חתימת ההסכם נכחו בין השאר חובב רף, מנהל הפיתוח העסקי ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות (רשפ"ת), וכן אור שחף, מנכ"ל החברה הכלכלית לחיפה, אשר השקיעה לאחרונה 50 אלף דולר ב-theDOCK במסגרת קול קורא של מנהלת החדשנות ב"חברה הכלכלית לחיפה".
ההסכם עם theDOCK היא ככל הנראה חלק מהתחייבות גדולה הרבה יותר של טיסנקרופ - שטרם מומשה - לרכש גומלין מישראל. כמו רוב עסקאות הנשק, גם עסקאות הצוללות וספינות הקרב בין מדינת ישראל לחברה כרוכות בהתחייבות של הצד המוכר לרכש גומלין בשווי הקרוב לסכום ששילם הלקוח. בעקבות סכומי העתק של העסקאות, לחברת טיסנקרופ יש לפי הערכות חוב שנע בין 150 מיליון ל-200 מיליון אירו, שאותם היא צריכה להשקיע בישראל.
באחת הפעמים האחרונות שבהן ביקר המנכ"ל וירץ בישראל, ביולי 2017, הוא נפגש על פי דיווחים עם גורמים במשרד הכלכלה האחראים לוודא כי ההשקעה מתקיימת ולכוון אותה לאינטרסים ישראלים. האיום המרחף מעל החברה הוא להיכנס ל"רשימה השחורה" של הרשפ"ת, האחראית על הנושא מטעם המשרד .
מאז, שינתה טיסנקרופ את הדרך שבה היא פועלת בישראל. במקום עבודה באמצעות נציג הגוזר עמלות גבוהות - תפקיד שמילא מיקי גנור ושבמסגרתו לפי החשדות נגדו שיחד שורת בכירים בממסד הביטחוני והפוליטי - היא מנהלת את עסקי כלי השיט באמצעות עובדים של החברה, הממוקמים בישראל. נציג של החברה הצטרף בשנה שעברה למועצת המנהלים של לשכת הסחר ישראל-גרמניה, בין השאר על רקע מעורבות של הלשכה במציאת השקעות מתאימות בעבור התאגיד הגרמני .
לפי הערכות ראשוניות, טיסנקרופ מתכוונת להשקיע לפחות 10% מהסכום שאותה היא צריכה להוציא על רכש גומלין בחברות סטארט-אפ ישראליות, והסנונית הראשונה בכיוון זה עשויה להיות השקעתה באקסלרטור העוסק בתחום השיט. גורמים המעורבים בתהליך סיפרו בעבר ל"גלובס" כי הממשלה הציעה לחברה הגרמנית להשקיע בפתיחת מפעל בישראל, אולם לא ברור אם הדבר ייצא לפועל. החברה גם הביעה עניין בהשקעות בחברות העוסקות בתהליכי ייצור .
גם אם טיסנקרופ מתעכבת עם ההשקעות הנדרשות ממנה, נראה כי היחסים בינה לבין מדינת ישראל ממשיכים כרגיל. במאי האחרון ביקרו במספנות בקיל, שם בונה החברה ארבע ספינות קרב בעבור ישראל בשותפות עם מספנות German Naval Yards , בכירים ביטחוניים ישראלים לרגל השקת הספינה הראשונה אח"י מגן. כמה שבועות לפני כן הודיע לראשונה התובע הכללי בעיר בוכום בגרמניה, כי גם הוא חוקר את פרשת הצוללות, וכי שני מנהלים בטיסנקרופ, אחד עדיין מכהן, תושאלו כחלק מהליך הבדיקה. החברה הדגישה אז כי היא אינה חשודה בשלב זה במעורבות בחשדות לשוחד ומרמה.
theDOCK לקראת הקמת קרן שנייה
מאיץ הסטארט-אפים וקרן ההשקעות theDOCK הוקם לפני כשנתיים על ידי חנן כרמלי וניר גרצמן. בשיחה עם "גלובס", הסביר כרמלי את הרקע להקמת הקרן: "הבנו שהמהפכה הדיגיטלית שקרתה בעולם הרכב החכם, עומדת להגיע גם לתחום הימי, והקמנו את theDOCK כגורם שמפגיש את האומת הסטארט-אפ ניישן עם ענקי עולם הספנות והנמלים, עשינו זאת על ידי קרן השקעות סיד קטנה, והבאנו לשולחן נוסף למשקיעים גם שותפים בינלאומיים".
עד כה, לדברי כרמלי, השקיעה הקרן בעשרה סטארט-אפים כאשר theDOCK עצמה "השקיעה כ-100 אלף דולר בכל סיבוב, שהיה בדרך כלל בהיקף כולל של 300-500 אלף דולר". עוד לדברי כרמלי, כיום יש בישראל כ-60-70 סטארט-אפים בתחום הימי, ובימים אלה היא מקימה קרן שנייה שתשקיע בחברות בשלבים מתקדמים יותר. על ההסכם עם טיסנקרופ, שאינו הסכם השקעה, אמר כרמלי כי "טיסנקרופ היא השותף השמיני העולמי שלנו והראשון במשבצת המספנות, לצד ענקית הספנות מרסק, נמל סינגפור ואחרים, המשלמים דמי חברות שנתיים".