צילום: shutterstock
12 נערים ישראלים נפגעו ממה שהוכח מעל לכל ספק כתלונת-שווא בגין אונס, שהגישה נגדם תיירת בריטית בקפריסין. חלקם קיימו עימה יחסים בהסכמה, חלקם צפו, ולחלקם לא היה כל קשר למעשה, אך כולם הואשמו באונס שלא היה, וכולם הושמו במעצר, הושפלו ועברו טראומה נפשית, מהחשש שלבסוף גם יורשעו בדין על לא עוול בכפם.
למרות שנגרם לנערים עוול נורא, נדמה שהם זכו למעט מאד אמפתיה מהציבור הישראלי, והסיבה לכך נובעת בעיקר מכך שהישראלי הממוצע מתבונן בהם, ולא רואה את עצמו. הרושם שנוצר הוא שרובם ניהלו בקפריסין אורח חיים פרוץ, חוליגני ובלתי ראוי, ולכן קצת "מגיע להם" שהסתבכו ונענשו, אבל חשוב להבין שמה שקרה להם יכול לקרות לכל אחד, וגם אנשים נשואים שמנהלים אורח חיים נורמטיבי, מוסרי ואפילו שמרני, עלולים ליפול קורבן לתלונות-שווא.
התופעה של הגשת תלונת-שווא כאמצעי לנקמה או להשגת יתרונות אסטרטגיים בהליך גירושים הלכה והתגברה בשנות ה-90' ובתחילת המילניום, בין היתר בעקבות הנחיה שקיבלו המשטרה והפרקליטות, להימנע מהעמדה לדין פלילי בגין תלונות-שווא. ההנחיה נועדה לטפל בתופעה בעייתית אחרת: הימנעותם של קורבנות אלימות ואלימות מינית מלהגיש תלונות מוצדקות, מחשש שאם לא יצליחו להוכיח את טענותיהם, הם יואשמו בהגשת תלונת-שווא.
בשנת 2016 עודכנה ההנחיה, ותחת איסור גורף על העמדה לדין פלילי בגין תלונות-שווא, ניתנה הוראה לבצע אבחנה בין מקרים שבהם המתלונן פעל בתום-לב, גם אם שגה - לבין מקרים כדוגמת איה נאפה, שבהם המתלונן העליל במודע עלילת-שווא מתוך אינטרסים זרים.
עדכון ההנחיה לא הביא למבול של הגשת כתבי אישום בגין תלונות-שווא, אך הוא העביר את זירת ההתמודדות נגד תלונות-השווא למישור המשפטי האזרחי, שהוא פעמים רבות אפקטיבי לא פחות מהפלילי.
אז מה צריך לעשות אדם שהוגשה נגדו תלונת-שווא? ראשית, לתעד ולצבור ראיות שיביאו לסגירת תלונת-השווא נגדו במישור הפלילי: הקלטות, עדים ומצלמות אבטחה הן הדרכים היעילות ביותר, וכן ניתן לבקש מבית המשפט הפניה של הצדדים לבדיקת פוליגרף בהסכמה.
בשלב השני, ככל שהתלונה נסגרה בעילה של היעדר ראיות מספקות, יש לפעול לשינוי עילת הסגירה ל"היעדר אשמה". סגירת תלונה בגין היעדר ראיות מותירה את הספק שמה התלונה נכונה, ורק מכשולים משפטיים יוצרים עוול כלפי הקורבן ומזכים את המעוול.
לאופן סגירת התיק יש השלכה גם לגבי הרישום הפלילי: בעוד שתיק סגור בשל היעדר ראיות נותר במרשם המשטרה ויופיע בכל פעם שאדם נדרש להציג את עברו הפלילי (למשל במסגרת תחקיר בטחוני) - תיק שנסגר בשל חוסר אשמה נמחק מהמערכת.
השלב הבא הוא הגשת תביעה אזרחית לפיצוי כספי בגין לשון הרע. בית המשפט מוסמך לפסוק בתביעת לשון הרע סכום פיצוי מקסימלי של 50,000 שקל, גם כאשר התובע לא מוכיח שנגרם לו נזק שהוא יכול לכמת כספית. כך למשל, בשנת 2017 בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב חייב אישה לשלם סך של 30,000 שקל לגרושה, בשל הגשת תלונת-שווא על תקיפה פיזית שלא התקיימה במסגרת מריבה שנערכה ביניהם, וזאת על בסיס עוגמת-הנפש שנגרמה לו.
פעולה משפטית נוספת שניתן לשקול במסגרת תלונת-שווא נגד בן הזוג נוגעת למשמורת על הילדים המשותפים. עצם הגשת תלונת-שווא נגד ההורה האחר יכולה להעיד על שיקול-דעת הורי לקוי ועל ניסיון ליצירת ניכור הורי מצד הילדים כלפי ההורה הנאשם. ככל שתלונת-השווא מערבת את הילדים עצמם, יכולות להיות לכך השלכות חמורות אף יותר.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il