גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החרדים והערבים לא מתגייסים? מודל חדש מנסה לשנות את מפת ההתנדבות בארץ

המודל מנסה לפתור את המחלוקות סביב חוק הגיוס באמצעות מתן תמריצים כלכליים לאוכלוסיות שלא מתגייסות • המטרה: שילוב בחברה הישראלית באמצעות לימודי מקצועות נדרשים • פרופ' צבי אקשטיין, שאחראי על החלק הכלכלי במודל: "ההכשרה בשירות הלאומי כיום לא מחוברת לשוק העבודה ולא נותנת למשרתים תמורה" ● ישראל 2048

חרדים בירושלים /  צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חרדים בירושלים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

"האוכלוסייה בישראל גדלה מהר מאוד והאיומים גדלים בקצב קצת פחות מהיר, לכן גם בשירות הסדיר וגם במילואים אנחנו כבר לא צריכים את אותם ההיקפים של כוח האדם. כבר היום יש הרבה אנשים שלא בטוח שהצבא מנצל אותם בצורה שהיא אופטימלית למשק, והוא מחזיק אותם רק בגלל שיש חוק גיוס חובה", אומר ראש מכון אהרן ודיקן בית הספר לכלכלה בבינתחומי פרופ' צבי אקשטיין.

את הדברים הוא אומר בהקשר ליוזמה שמקדמת תנועת "פנימה", שהקים הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי והעומד בראשה הרב שי פירון. התנועה מקדמת מודל שירות חדש ושאפתני שאמור לפנות לכל צעיר שלא יגויס לצבא. לחלק הכלכלי במודל אחראי פרופ' אקשטיין. 

צבי אקשטיין  / צלם: איל יצהר

בראשית, כלומר עם קום המדינה, השירות הצבאי היה מסלול השירות האפשרי היחיד. ב-1953 נולד מסלול השירות הלאומי במטרה לאפשר גם לבנות יהודיות דתיות, שלא גויסו לצבא עד אז, לבצע שירות אזרחי. בתחילת העשור הקודם נעשה ניסיון להרחיב את מודל השירות האזרחי למגזרים נוספים - המונח אזרחי נועד לאפשר למסלול להיות רלוונטי גם עבור בני מיעוטים.

המודל החדש הולך צעד אחד רחוק יותר מקודמיו ומציע להחליף בשמו את מילת המפתח "שירות" במילה אחרת כמו שותפות. שם חדש עדיין לא נקבע ושאלות רבות נוספות עדיין פתוחות, אבל גיבוי פוליטי לא חסר. המודל שאומץ בגרסאות שונות על ידי מפלגות 'כחול-לבן' ו'המחנה הדמוקרטי' ונפתלי בנט מהבית היהודי, יציע לכל אזרח ישראלי בגיר שירות של שנתיים באחד ממגוון תחומים שמשוועים לידיים עובדות: ביטחון פנים, הצלה, רפואה, חינוך לגיל הרך.

מי שיבקשו להתמחות במקצועות כמו פרמדיק יידרשו לחתום על התחייבות לשירות ארוך יותר בדומה להתחייבות לשירות קבע הנדרשת ממי שמבקש להיות קצין. מסלול מצטיינים מיוחד יאפשר לתלמידי חכמים לחזור לישיבות בתום ארבעה חודשי הכשרה.

הרעיון הבסיסי של המודל הוא לעקוף את המבוי הסתום הפוליטי שנוצר סביב חוק הגיוס ושאלות נפיצות כמו הסנקציות לסרבנים, באמצעות תמריצים כלכליים שישכנעו את הצעירים להתנדב. לראיון איתו ב"גלובס" מתלווה ענבר הרוש-גיטי מנכ"לית תנועת "פנימה". לפני שהוא מגיע למודל האזרחי, מבקש אקשטיין להסביר את הרקע המקצועי שהביא אותו לגיבושו - העבודה על גיבוש מודל שירות צבאי חדש, לה היה שותף כחבר בוועדת בן-בסט.

ענבר הרוש-גיטי/  צילום: קרן גפני

הנתונים על מחזורי הגיוס מראים כי אם ב-2008 התגייסו 50% בדיוק מהשנתון של הצעירים הישראלי בני ה-18 הרי שבשנת 2020 צפוי לרדת חלקם של המתגייסים ל-47.7%. ציבור הלא-מתגייסים מורכב מערבים ישראלים (59%) וחרדים שתורתם אומנותם (37%) לצד קבוצה קטנה של בעלי פרופיל 21 ואחרים שמהווים כ-4% מכלל השנתון. תופעה אחרת לא פחות משמעותית היא הגידול באוכלוסייה המתגייסת - מ-68 אלף איש לשנה ב-2018, לכמעט 90 אלף איש ב-2034 - נתונים שמחדדים את השאלה מה הצבא יעשה בכל האלפים הנוספים?

השירות הלאומי מתחזק1

למה בעצם צריך עדיין שירות חובה? למה לא לעבור לצבא מקצועי?
"אנחנו צריכים שירות חובה כי אנחנו צריכים את הכי טובים בצבא. אני צריך אותם פעם אחת בשירות הסדיר ופעם שנייה בחובה ובמילואים בזמן חירום. נגיד שאני מסדר את כל המחזור לפי הקב"א - אתה רוצה שלצבא תהיה זכות לקחת את בעלי הקב"א הגבוה ביותר ואתה שואל את עצמך, איך אפשר להצדיק חברתית מצב כזה לא שוויוני, שבו הצבא לוקח רק 30% מכל מחזור גיוס.

"עולות כאן בעצם שתי שאלות: אחת, האם נוכל לשמור את המודל הזה של שירות צבאי ל-30% הכי טובים ושתיים, האם נוכל לקחת את אלה שלא משרתים ולהשקיע בהם באופן שיניב תשואה חיובית למשק וגם יצמצם את האי-שוויוניות. השאלה אם יש מנגנון כלכלי שיכול לרכך את זה".

ההזדמנות: הכשלים של מערכת החינוך

את ההזדמנות הגדולה ליצור מנגנון כלכלי כזה מוצא אקשטיין בכשלי מערכת החינוך הישראלית. "מערכת החינוך בישראל היא מאוד סגמנטלית ומנתקת חלק גדול מהילדים מהבנה של החברה הישראלית. זה משהו מאוד עמוק במערכת. אני למשל, שנולדתי עם קום המדינה, גדלתי בקיבוץ יקום של השומר הצעיר ואסרו עלינו ללכת לתיכון משותף עם קיבוץ שפיים, כי הם היו אחדות עבודה. שלחו את הילדים באוטובוס שעה כל יום לקיבוץ מעברות, רק שלא ילמדו עם הילדים של שפיים, שהיו שייכים לזרם שהיה באותה מפלגה. יולי תמיר טוענת שהפיצול הענק הזה במערכת החינוך לזרמים וקבוצות - גורר עלות ענקית למשק. מה שקורה זה שילדים יוצאים ממערכת החינוך מאוד מאוד מפוצלים - עבורם הצבא הוא כור היתוך.

כור היתוך זה מונח קצת טעון, לא?
גיטי: "הכוונה היא לכור היתוך בלי הטעויות שנעשו בעבר".

אקשטיין: "החיבור הזה לחברה הישראלית הוא מאוד רלוונטי למשל בחברה הערבית - גם תלמידים שמקבלים 100 בחמש יחידות עברית לא מסוגלים לדבר עברית. המורים שלהם הם דוברי ערבית. גם החברה החרדית חיה בעולם שלה. הטענה שלנו היא שההתגברות על כשל השוק הזה היא כשלעצמה מהווה תמריץ כלכלי".

את ההתגברות על כשל השוק אמור לספק המודל באמצעות שלב ההכשרה הבסיסית ומקצועית. השלב הזה שיימשך ארבעה חודשים אמור להקנות למשתתפים כישורים כלליים כמו עברית מדוברת לצד הכשרה בסיסית למקצועות שתציע המערכת הציבורית. החלק המעשי בשירות יימשך שנה ושמונה חודשים העלויות אמורות להתחלק בין הממשלה למעסיקים. בשלב המעשי נכנסת לפעולה מערכת תמריצים נוספת.

"אתה רוצה שזה לא יהיה חינם ושהמקומות שייקחו אותם יצטרכו לשלם", מסביר אקשטיין, "אז מצד אחד אתה צריך שיהיה להם כדאי לקחת את המשתתפים כי ישלמו להם פחות מלעובד רגיל, אבל מהצד השני צריך שההכשרה המקצועית תהיה מספיק טובה, כדי שהם יוכלו להיות כוח עזר ברפואה כאחים או במערכת החינוך כעוזרי הוראה, במעונות היום כסייעים או בשיטור. גם אם הוא לא יישאר שוטר הוא יקבל מיומנויות שיעזרו לו בשוק העבודה".

אתה יכול להמחיש את זה בדוגמה?
"נניח שאח מתחיל עם הכשרה דומה עולה היום לבית החולים, עלות מעביד עם פנסיה, 7,000 שקל? אז במקרה של משרת שבחר להיות אח, אתה צריך שיעלה לבית החולים מחצית הסכום. מצד שני חשוב שהמעסיק ישים כסף משמעותי כדי שזה לא יהיה לו בחינם ומצד שלישי המדינה צריכה לתת איזשהו סכום למעסיק כדי שיהיה לו כדאי להיכנס לזה.

"אנחנו צריכים לראות בדיוק את האיזון בין שלושת הגורמים הללו. עוד אין לנו את כל המודל אבל נראה לנו שיש כדאיות כלכלית ושזה מחזיר את עצמו. בהנחה שיש לזה היתכנות כלכלית זה רעיון מאוד יפה. שנתיים שירות נוספות לכל אזרחי ישראל, שהממשלה משתתפת בהן".

למשרת תהיה משכורת ותנאים כמו של חייל?
"כל הזכויות בדומה לחייל, אך לא בהכרח בתנאים שווים".

אז למה שאותו צעיר לא יעדיף ללכת לעבוד כאח ויקבל שכר כפול? הרי אין היום בעיה להשיג עבודה. למה הוא צריך את השירות שלך?
"כי אני מציע לו אל"ף הכשרה מקצועית ברמה טובה ובי"ת חיבור לחברה הישראלית. בחורה ערבייה לדוגמה תלמד עברית, תוכל להמשיך ללימודים באוניברסיטה ותהיה לה עבודה".

מה לגבי המבנה הארגוני, מי צריך להוביל מהלך כזה?
"זו צריכה להיות רשות עצמאית שיהיה לה יעד לטפל בכמעט 50% מהאוכלוסייה וצריך למדוד אותה לפי ההצלחה שלה".

מה אתה אומר על המערכת הנוכחית של השירות הלאומי-אזרחי?
"נורא ואיום. כל המבנה שלהם מרחיק את האוכלוסיות האלה משם. אין בכלל את התהליך של ההכשרה המתאימה, שמעניינת את האדם, שמחברת אותו לשוק ושנותנת לו תמורה".

מאיפה תייצר יכולת לתת הכשרה מתאימה?
"אם אתה מדבר על הכשרה, המשטרה לדוגמה יכולה להכפיל בכלום כסף את היקף ההכשרות שלה".

כמה זמן ייקח להקים מערך הכשרות לכל המשרתים?
"זה ייקח שנה מינימום להתחיל להתארגן, במחזורים הראשונים יהיו אלפים בודדים ולאט לאט התשתיות יורחבו".

גיטי מוסיפה כי "במגזר הערבי אין מספק תשתיות, אין מספיק מוסדות להתנדבות - זה ידרוש זמן".

כמה כסף האוצר יצטרך לשים?
"אנחנו עוד לא יודעים. נצטרך לעבוד על זה".

במקביל מדובר על קיצור שירות החובה בצה"ל לשנתיים?
"זו המלצה של מכון אהרן ושל וועדת בן-בסט. זה מופיע בחלק הכלכלי של הדוח".

"אי אפשר לפתור את בעיית אי השוויון"

בתנועת "פנימה" משוכנעים שמציאת מקור תקציבי למימון התוכנית השאפתנית תהיה בעיה קלה יחסית לפתרון. באוצר הרי מבינים עד כמה חשובה למשק השתלבותם של ערבים וחרדים, ומעבר לכך המודל אמור להגיע לאוצר כחלק מההסכמים הקואליציוניים בממשלה העתידית. המכשול העיקרי צפוי להיות ההתנגדות מצד המפלגות והפוליטיקאים החרדים והערבים. בהקשר הזה מקווים ב"פנימה" שעבודת השטח שנעשתה בשני הציבורים תוכיח את עצמה ותמנע הטלת וטו מצד רבנים חרדיים בולטים או מנהיגי הציבור הערבי.

סוגי פטור משירות

עד כמה מנסה המתווה החדש לשירות בישראל לקרב ולהכיל, תעיד העובדה שהמילה 'שירות' אמורה לצאת ממנו ולהיות מוחלפת במילה אחרת, ניטרלית יותר כשותפות או שייכות. היוזמים מתקשים בעצמם לעכל את השינוי הזה ומתקנים את עצמם שוב ושוב כשהם אומרים בטעות שירות. "אנחנו קוראים לזה שותפים לתהליך התנדבותי", מסבירה גיטי, "המילה שירות מאוד קשה לחלק מהאוכלוסיות, ושפה קובעת מציאות".

גיטי מוסיפה כי "ברור שדרושה מנהיגות כדי שזה יצליח. אנחנו לא מצפים שיבוא רב ויגיד 'קדימה!' אבל אם זה ינוהל נכון - הם לא יתנגדו. אנחנו בונים על הארגונים החרדיים. ההתנדבות בעולם החרדי אצל בני נוער חרדים היא פי שתיים מבני נוער באותו הגיל בעולם החילוני. יש שם מערכי התנדבות יוצאים מהכלל. על כל מקום בשירות הלאומי יש שלוש מתמודדות. יש המון מוטיבציה, אבל אין הכשרה.

אני מבין את הרצון להוציא את הבנות החרדיות לשוק העבודה אבל איך תתמודדו עם הדרישה להשאיר את הבנים בישיבות?
גיטי: "לגבי הבנים, השירות הוא מגיל 21, אחרי שהאברכים כבר נשואים. יהיה פטור משירות לתלמידי חכמים שיוגדרו מצטיינים, בדומה לפטור שמקבלים היום ספורטאים מצטיינים. יש שונות בדרכי השירות ולחרדים תהיה אפשרות להיות ג'ובניקים. הם יעשו הכשרה ובתום ארבעת חודשי ההכשרה הם יחזרו לישיבה ויהיה להם ביפר של מד"א. זה מודל שעובד כבר במד"א בצורה מעולה".

תוותרו על כל המהלך של חוק הגיוס?
"כן אנחנו חושבים שחקיקה בנושא הזה מיותרת לגמרי. כל הריב הגדול על חוק הגיוס היה בסך הכל על 200 בחורי ישיבה. אנחנו כ'פנימה' באים ואומרים שמנקודת המבט הערכית לא נפתור את בעיית השוויון בנטל - אי אפשר לפתור אותה. הציבור מתחיל לקבל את זה שהסיסמה של שוויון בנטל כבר לא רלוונטית. הנטל הוא כלכלי בכלל. אנחנו רוצים לצמצם אותו, בכך שמשך הזמן שיוקדש יהיה שווה בכל המסלולים".

יהיה צורך גם בסנקציות?
"זו שאלה, אבל דבר ראשון צריך לראות שזה מודל עובד ואטרקטיבי לאוכלוסיות הלא-משרתות". 

עוד כתבות

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: "אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה-קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של גוגל את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה