30 שנה חלפו מאז העלייה הגדולה של יוצאי ברית-המועצות לשעבר, ומאז ועד היום בכל מערכת בחירות ניכרת טביעת האצבע של המגזר הרוסי, שהפך לכוח אלקטורלי שמכריע מאז 1992 את כול מערכות הבחירות.
פעם אמרו שהרוסים הם שמאלנים כי הם הביאו לשלטון את יצחק רבין ואהוד ברק; אחר-כך החליטו שכמעט כל הרוסים ימנים; והיום טוענים כי הם לא ימין ולא שמאל.
מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה, 770 אלף הם יוצאי ברית-המועצות לשעבר שעלו לישראל מאז שנות ה-90. לפי מחקר של פרופ' זאב חנין, בבחירות שהתקיימו באפריל 2019 ישראל ביתנו קבלה 40.2% מקולות המגזר הרוסי, הליכוד - 26.7%, כולנו - 5.8%, כחול לבן - 15.1%, זהות - 4%, ימין חדש - 3.2%, העבודה - 2.3%, וש"ס - 1.5%.
במרכז מערכת הבחירות הנוכחית עומד הקרב על הקול הרוסי, או במלים אחרות - הקרב בין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן. נכון לעכשיו כל המפלגות האחרות לא במשחק. כל המפלגות מדברות על בעיות העולים - פנסיה ודיור ציבורי - ורואים בהבטחות בנושאים הנ"ל מפתח לקול הרוסי. מי שמבטיח יותר, מצפה לקבל יותר קולות, כי להבטחות אין ריח ואין זיכרון.
בשביל לפתוח את הדלת ללב המצביעים, צריך לקחת בחשבון כמה מפתחות:
■ מאבק על ראשות הממשלה - בסקרים התמיכה בבנימין נתניהו הרבה יותר גבוהה מהתמיכה בבני גנץ. תמיכה זאת נותנת לליכוד בסיס איתן במגזר - כשלושה מנדטים.
■ נציגי המגזר הרוסי ברשימות לכנסת - לפי סקרים, 45% מהעולים מברית-המועצות הודיעו כי יצביעו רק למפלגות שיש בהן נציג המגזר. בישראל ביתנו 60% מהמועמדים הם עולים מברית-המועצות לשעבר. בליכוד - שלושה, שאחד מהם יו"ר הכנסת, והשני שר. ברשימת כחול לבן נבחרו שלושה עולים: שניים מאתיופיה ואחד מהמגזר הרוסי. המפלגה הבהירה באמצעותם כי מאבק על שני מנדטים (1.4% מבעלי זכות בחירה) חשוב לה יותר ממאבק על 16 מנדטים של המגזר הרוסי. המפלגות האחרות ויתרו מראש על הקול הרוסי.
■ מאבק בכפייה החרדית - מאבק זה הפך לקלף המנצח של ישראל ביתנו, שליקטה אותו מיש עתיד ויאיר לפיד. בזכות דגל אנטי-חרדי בבחירות האחרונות, ישראל ביתנו הצליחה לעבור את אחוז החסימה. סיסמה זאת מושכת קהל יעד חדש, עולים שאינם יהודים לפי ההלכה, המהווים 4.5% מבעלי זכות הבחירה והצעירים.
■ אפליה כלפי העולים מרוסיה - המפלגות מדברות בסיסמאות על בעיות המגזר ומוחקות מהזיכרון עובדות: רק עולים קשישים מרוסיה במקום דירה של 25 מטר מקבלים 10 מטר. שלושה דוחות בנדון מטעם מבקר המדינה לא הצליחו לשנות את המצב. בנוסף לכך, בגלל אי-קיום הסכם קואליציוני, כ-2,000 משפחות עולים לא קיבלו דיור ציבורי.
אחוז ההצבעה בשנות ה-90 ובתחילת שנת 2000 היה מאוד גבוה והתקרב ל-80%. בתקופה האחרונה הייתה ירידה דרמתית באחוז ההצבעה: 63% ב-2012, 60% ב-2015 ו-50% ב-2019. ההסבר לכך היה שמי שלא רצה ליכוד וישראל ביתנו, ברובו לא בא להצביע. בבחירות הקרובות מורגשת שינוי מגמה, ואם לא יהיה שינוי, הדבר ישפיע לטובת ישראל ביתנו.
ב-17 בספטמבר 2019 המפתחות ל"קול הרוסי" יקבעו מי יהיה ראש הממשלה ומי יהיה ראש האופוזיציה. הקול הרוסי יקבע אם נתניהו יוכל להרכיב את הממשלה ללא ליברמן. לעומת זאת, הצלחתו של ליברמן יכולה לגרום לסיום הקריירה הפוליטית של בנימין נתניהו. עד סיבוב הבחירות הקרוב המצב הפוליטי, ביטחוני וכלכלי יכול עדיין לשנות הכול. הכול פתוח, המשחק רק התחיל.
הכותב הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.