מפעל לייצור כלי עבודה בסין / צילום: רויטרס
היואן הסיני נחלש היום (ב') אל מתחת לשבעה יואן לדולר, לראשונה זה יותר מעשר שנים. נדיר שתנודה קטנה כזו בשווקים מעוררת כה הרבה תשומת-לב, אך יש לה משמעות רבה.
בנק העם הסיני, הבנק המרכזי, שהגן עד כה על השער של שבעה יואן לדולר, הניח ללא ספק למטבע להיחלש בתגובה לאיום המכסים החדש שהשמיע הנשיא טראמפ ביום חמישי שעבר. הבנק המרכזי קבע ליואן שער יציג, אמצע טווח המסחר היומי שלו, חלש בהרבה בהשוואה ליום שישי. כאשר השער הסחיר פרץ את רמת השבעה לדולר כעבור זמן קצר, הבנק המרכזי פרסם הודעה שנאמר בה שהמטבע נחלש "תחת השפעת צעדים פרוטקציוניסטיים וציפיות למכסים נוספים נגד סין".
ליואן החלש יש יתרונות: הוא הופך את הסחורות של סין לזולות יותר בחו"ל, וירחיב את גירעון הסחר האמריקאי הענק עם בייג'ין, שגורם לנשיא טראמפ נדודי שינה קבועים.
אבל לחציית מה שהמשקיעים חשבו עד כה לקו אדום שלא יעלה על הדעת לפרוץ, שבעה יואן לדולר, יש גם סיכונים רציניים.
הבנק המרכזי נראה בטוח בעצמו שהפיקוח שלו על ההון פחות רופף מאשר בשנים 2016-2015, כאשר התקופה הקודמת של ירידה חדה ביואן הציתה את בריחת ההון הגדולה ביותר בהיסטוריה של סין, לפי המכון לפיננסים בינלאומיים. באותה עת ירדו יתרות המט"ח של סין בטריליון דולר בערך, כאשר הבנק המרכזי ניסה לעצור את זרם העברת הכספים לחו"ל.
סוחרים ומשקיעים נוהגים גם להתקבץ סביב מחירים סמליים אלו של היואן כדי להגן על עצמם. אופציות וחוזים עתידיים על המטבע נסחרים בהנחה שמחיר של שבעה יואן לדולר יישמר. לכן, כאשר המחיר הזה נפרץ, התנודות עלולות להיות פראיות יותר כתוצאה מתמחור מחדש של אופציות וחוזים עתידיים.
בנוסף, חובות סיניים במט"ח נצברים עם האשליה של יציבות מטבע. בסין זה נכון במיוחד לגבי קבלני בנייה ממונפים מאוד שהפכו לכוח המניע בשוק האג"ח עתירות התשואה בדולרים באסיה. הם לוו השנה דולרים בסכומי שיא, בציפייה לעליית ריבית בארה"ב. מדד פוטס"י של האג"ח הללו באסיה עלה בהיקפו ב-50% השנה.
לפי חברת דירוגי האשראי מודי'ס, קבלנים סינים הנפיקו בסין סך של 33.8 מיליארד דולר באג"ח ומחוץ לסין סך של 19.3 מיליארד דולר. אג"ח אלה עומדות בפני פדיון או הפכו יעד לאופציות מכירה (put) - מה שאומר שהמשקיעים יכולים לדרוש פדיון מוקדם שלהן - בשנה הבאה.
כמה מאות שחקנים קטנים יותר בשוק החוב כבר פשטו רגל השנה. לקריסות עסקיות כאלה עלול להיות אפקט הרסני במערכת פיננסית שברירית ממילא, שחלקים ממנה כבר משוועים לדולרים. בחודש שעבר, ממשלת סין הגבילה את יכולת קבלני הבנייה לגייס הון באג"ח בשוקים מחוץ לסין לכל מטרה מלבד מימון מחדש של חוב דולרי לפדיון, אולי בציפייה לפיחות היואן.
אם שבעה יואן לדולר כבר אינו מספר הקסם של הבנק המרכזי הסיני, קובעי המדיניות צריכים לשדר יעד אחר, כדי שהיואן לא ייפול יותר מדי. פיחות קצר וחד יועיל לנציגים הסינים במו"מ המסחרי עם ארה"ב, אבל אם ירידת היואן תקבל תאוצה מסוכנת, בייג'ין תרגיש הרבה יותר כאב מאשר וושינגטון מחולשת המטבע הסיני.