מפעל שבבים בישראל / צילום: יח"צ
קטר ההייטק סוחב את המשק הישראלי כל הדרך במעלה המדדים המאקרו-כלכליים העולמיים, בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז מעל כל במה כי "הפכנו את ישראל למעצמת סייבר". ואולם דוח של איגוד ההייטק שפועל בהתאחדות התעשיינים מצביע על נתונים מעוררי דאגה, לפיהם בשנה האחרונה חלה ירידה עקבית בקצב הצמיחה של ההייטק - ענף היצוא המרכזי של ישראל.
הדוח מצביע על כך שברבעון הראשון של השנה צמח מדד ההייטק הישראלי ב-1.1% בלבד לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. מדובר בקצב צמיחה נמוך במיוחד - בחמש השנים האחרונות היו רק שלושה רבעונים עם קצב צמיחה נמוך יותר. הדוח נכתב על ידי המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות, ומבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחברת המחקר IVC. המדד פותח על ידי ההתאחדות וכולל ייצור סחורות, שכר, יצוא סחורות ושירותים, גיוסי הון, השקעות במכונות ובציוד ומועסקים.
על פי הדוח, אחת הסיבות לירידה בקצב הצמיחה היא שבעוד שקצב יצוא השירותים ממשיך לצמוח, השקעות התעשייה בסחורות הייטק ויצוא סחורות ההייטק נמצאים בירידה. שירותים כוללים פעולות כמו מחקר ופיתוח, תיכנות וייעוץ, ואילו סחורות כוללות מכשור רפואי, תרופות, ייצור מחשבים וכו'. במידה רבה, הסחורות משקפות את תעשיית ההייטק הוותיקה יותר.
היקף השירותים עלה ב-13%, בין היתר בזכות זינוק חד של כ-130% ביצוא ענף המחקר המדעי והפיתוח, וזינוק של כ-11% ביצוא ענף התכנות והייעוץ. שני הענפים נהנו גם מעלייה משמעותית ברבעון האחרון של 2018, של כ-23% וכ-15%, בהתאמה.
לעומת זאת, רכיב יצוא סחורות ההייטק רשם נסיגה של כ-15% בתקופה הנסקרת, על רקע ירידה חדה ביותר של כ-21% ביצוא ענף המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, ולצד נסיגה של כ-5% ביצוא ענף התרופות. על פי הדוח, ירידות אלה קוזזו במעט הודות לצמיחה של כ-1% ביצוא ענף כלי הטיס.
"ההייטק לא גדל בקצב מניח את הדעת, הנתונים רק מדגישים את הבעיות ארוכות-הטווח שקיימות וישראל עדיין לא מראה שהיא מצליחה לגדל חברות גדולות ושלמות שהן בעלי השפעה מהותית על כלל החברה במדינת ישראל", מזהיר צבי מרום, מייסד ומנכ"ל חברת באטמ, המשמש גם כיו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. מרום התייחס גם לשער הדולר ולהשפעה שלו על תעשיית ההייטק: "אין ספק שהוא מזיק בצורה משמעותית למגזר היצרני הישראלי בכלל, וזה כולל בתוכו גם את ההייטק. זה מגדיל את העלויות הגבוהות גם ככה של כוח-האדם ופוגע מהותית בכושר התחרות.
"יש צעדים שניתן לעשות מעבר לרכישת מט"ח. למשל, צריך לברר בצורה אובייקטיבית אם ספקולנטים משחקים בשער השקל בזמנים שבנק ישראל מסיבות כאלו ואחרות לא פועל, כגון סופי שבוע. לדעתנו, צריך להחזיר אחורה את ההחלטה להעלות ריבית, שהתקבלה בזמן שלא היה נגיד קבוע לבנק ישראל".
"מה ניתן ללמוד מנתונים על אקזיטים?"
מרום מסביר בשיחה עם "גלובס" כי נתוני הצמיחה מבוססים יותר מדי על אקזיטים ומשכורות בענף ההייטק, וכך יוצרים אשליה מסוכנת של משק בריא בצמיחה. "המצב האמיתי הוא שיצוא הסחורות בסטגנציה. חלקים שלמים מההייטק הישראלי לא שייכים לישראל. או שהם בבעלות זרה, או שחלקים מהתעשייה נמצאים מחוץ לישראל.
"שמעתי השבוע ש-2.5% מהתל"ג של מדינת ניו יורק נובע מסטארט-אפים ישראליים שנמצאים בעיקר באזורי ההייטק בעיר שהקים מייקל בלומברג בשיתוף עם אוניברסיטאות קורנל והטכניון. מדובר במיליארדים. אני יודע על 250 סטארט-אפים אבל קיימות הערכות שמדובר בהרבה יותר - אפילו 400-600. אני שמח בשמחת הישראלים שנהנים שם ואשמח אם הם יפתחו בארץ שלוחות, אבל ברמת המדינה זה לא מועיל לנו. תוך 7-10 שנים אפשר להכפיל את התל"ג לנפש כולל הבאה בחשבון של גידול הילודה. אבל הכפלה שנובעת מהגדלת היצוא - ולא מהגדלת הצריכה, כפי שקורה היום", הוא אומר.
מרום מציע נקודת מבט אחרת על האקזיטים שבמסגרתם חברות נמכרות לתאגידי הטכנולוגיה הרב-לאומיים והופכות למרכזי פיתוח: "המשמעות של הנתח הגדול שתופסים 'תכנות ויעוץ' במדד אומר שאנחנו נותנים יותר ויותר שירותי תכנות יקרים בקבלנות משנה. כשאמזון קונה בית תוכנה והוא מייצר כל מיני דברים לאמזון - זאת קבלנות משנה יקרה. הסיבה לכך היא שמצד אחד השכר של המועסקים יקר בכל קנה-מידה, יותר מאירופה - מה שעלול לפגוע בתחרותיות, ומצד שני זה מראה שאנחנו נכשלים בהקמת חברות שלמות וגדולות. חברות אלה מחזיקות בנוסף למחקר ופיתוח גם פעילות של יצוא ושיווק. אנחנו נכשלים בזה, ולכישלון הזה יש מחיר חברתי - בלי חברות גדולות ושלמות העושר לא יכול לחלחל לכלל שכבות האוכלוסייה. אם יש בית תוכנה מפואר של אמזון שהעובדים בו מועסקים בשכר גבוה, זה משפיע על מעט אנשים, אבל אם חברת טבע מכפילה את עצמה זה משפיע על המון אנשים".
מרום מציע "להחריג את כל נושא האקזיטים מנתוני הסטטיסטיקה של יצוא ענפי ההייטק התעשייתיים", משום שהם חסרי משמעות וכי האופן שבו הם מוצגים פוגע בקבלת החלטות. "האם יש דרך לחזות מה הסיכוי שיהיה אקזיט ברמה רבעונית בשלוש שנים הקרובות?", שואל מרום, "אם אתה מפעל יצוא כמו אינטל, אז אתה יכול להניח מה תהיה תחזית הייצור בשנים הקרובות, כך שאם צפויה פעולת תחזוקה מהותית במפעל, אפשר לצפות לירידה במכירת השבבים. אבל מה יכולה לתת לך סטטיסטיקה על אקזיטים?", הוא שואל. לדבריו, "מדובר באירועים בלתי קשורים לחלוטין. אין קשר בין מכירת מובילאיי לאקזיט בסטארט-אפ פיננסי. כשהמנכ"ל של אינטל החליט לקנות את מובילאיי הוא ככל הנראה לא הביט בשום גרף על מכירות סטארט-אפים במדינת בישראל".
"במשרד האוצר צריכים להכיר באמת"
הנתונים שכן חשובים, לפי מרום, הם הגידול בתעסוקה והגידול בגיוס הון. "סביר להניח שיש איזשהו קשר בין כמות הכסף המושקע לציפיות לתוצאות. וכנ"ל בתעסוקה - כי אם אתה מוכר שירותי תוכנה יש קשר בגדול בין כמות המועסקים לכמות ההכנסות. כך למשל, אם אתה אומר שאתה מגדיל את התעסוקה ב-5%, אז אתה יכול לעשות אומדן ולחזות מה יקרה לך בעתיד".
בלי סטטיסטיקה טובה, מזהיר מרום, אין יכולת טובה לקבלת החלטות. "קודם כל שבמשרד האוצר יגידו לעצמם את האמת, ואז שיסיקו את המסקנות ויגידו מה שצריך להגיד לאדונים הפוליטיים שלהם", הוא מציע. "יותר ויותר מדינות מבינות את חשיבות ההייטק ונוקטות צעדים לשנות את הכלכלה בהתאם. ההייטק הישראלי לא נוצר בזכות הממשלה, אלא בשל שתי סיבות: הראשון, הצורך בחדשנות של מערכת הביטחון, והשני, היעדר המעורבות של הממשלה. זה לא שמישהו בממשלה באמת ישב וחשב. השמן השמין עד אין קץ והרזה בקושי נושם. אף אחד בעולם לא מציין לשבח את המגזר הציבורי והרגולציה הישראליים, והם לא זוכים לציונים נורמליים ברמה העולמית, בעוד שההייטק מדורג בחמישייה המובילה".
מרום טוען בעצם שישראל יכולה להגיע להישגים טובים יותר. "התוצר לנפש בסינגפור הוא 84 אלף דולר - פי שניים מישראל. אם אם אנחנו רוצים להכפיל את התוצר לנפש צריך לעבור דרך שותפות אמיתית בין המגזר הציבורי והפרטי. המגזר הציבורי מוכרח לשפר דרמטית את הסטנדרטים שלו, ללמוד הרבה יותר טוב את הנתונים ואת הצפוי מהם. גם הדוח שאנחנו פרסמנו הוא דוח חסר אם הוא לא חלק ממשהו יותר גדול".
"אנחנו מדברים כל הזמן על איך נהפוך לנסיכות גז ועל ההשפעה החיובית של זה על כלל האוכלוסייה - בהנחה שמאמינים לשלטונות, ובהנחה שכל הדברים האלה אכן יקרו, ובהנחה שהמדינה לא תזלול את התקבולים אלא תחלק אותם לאזרחים - גם אז הסכומים יהיו זניחים בהשוואה ליצוא ההייטק. אם נצליח להגדיל את יצוא ההייטק אפילו במספרים צנועים של 5%-10% בשנה, בלי אקזיטים אלא רק מכירות, הם יגמדו את מאות המיליונים שנקבל בשנה מהגז".