גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל התחזקות השקל: יבוא עכשיו ולתמיד

אין דרך לחזק את היצוא הישראלי בלי לאפשר עוד יבוא. התערבות בשערי המטבע רק תעשה נזק

שטרות של שקלים / צילום: שאטרסטוק
שטרות של שקלים / צילום: שאטרסטוק

השקל מתחזק, וזעקות השבר של היצואנים גוברות, אך האם זו בעיה, ואם כן - איך צריך לטפל בה?

השקל הוא מוצר ככל המוצרים. יש לו ביקוש, היצע, ומחיר במטבעות אחרים. כשאנחנו מייבאים, אנחנו למעשה שולחים שקלים לחו"ל. לא באופן ישיר, כמובן - כסף עובר למוכר בחו"ל, שמוכר את השקלים לחלפן כספים בתמורה לדולרים או למטבע המקומי שלו. אבל לא משנה כמה גלגולים זה עובר, בסוף יש יותר היצע של שקלים. זה מוריד את מחיר השקל, מה שאנחנו קוראים לו "החלשת השקל" או "התחזקות הדולר" (המטבע הזר הנפוץ ביותר בסחר הבינלאומי).

יצוא עושה את האפקט ההפוך בדיוק. יצואנים מרוויחים במטבע זר שאותו הם מכניסים לישראל, מה שמעלה את ההיצע שלו. המחיר של המטבע הזר בשקלים יורד, לכן ניתן לקנות יותר מטבע זר עם אותה כמות שקלים. לזה אנחנו קוראים "התחזקות שקל" או "היחלשות הדולר".

היופי הוא שככל שאנחנו מייבאים יותר, כך השקל נחלש. זה הופך את היבוא ליקר יותר, כך שמוצר שעולה 10 דולר למשל, עכשיו יקר יותר בשקלים. בו זמנית, זה הופך את היצוא למשתלם יותר, שהרי כל דולר שמקבלים כרווח ניתן להמרה ליותר שקלים. לכן, כל יבוא מרסן יבוא נוסף, ומעודד את היצוא. היצוא עושה את הדבר ההפוך בדיוק - הוא מחזק את השקל, דבר שמרסן יצוא נוסף ומעודד את היבוא.

זה בדיוק מה שקורה בישראל. אנחנו כלכלה מוטת-יצוא, כלומר אנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים. לכן, לאורך זמן, עוד ועוד כסף זר נכנס לישראל ובהתאם לכך השקל מתחזק. זה, בתורו, מוריד את רווחי היצוא ומנפה החוצה את היצוא הפחות-יעיל. היבוא, לעומת זאת, הופך לזול יותר, וכך יבוא נוסף הופך למשתלם כלכלית. מנגנון שער המטבע מאזן בין היצוא ליבוא, ובכל פעם שיש פער רציני ביניהם - הוא ידחוף לאיזון. מכיוון שאנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים, השקל ילך ויתחזק עד שנגיע לאיזון.

יבוא ויצוא בישראל

אם מסתכלים על זה ברמה הלאומית, המטרה היחידה של יצוא, כלומר ייצור מוצרים בישראל ושליחתם לשימוש של אנשים בחו"ל, היא לאפשר מטבע זר לצורכי יבוא. לכן, יש קשר הדוק בין היבוא ליצוא. כשאחד עולה, השני עולה, וכשאחד יורד גם השני יורד. הקשר הזה הוא סיבתי, פשוט, ובלתי ניתן לניתוק. דרך אחרת לחשוב על זה, היא שכשאנחנו מייבאים, אנחנו שולחים שקלים לחו"ל. יש רק דבר אחד לעשות עם שקלים - לקנות מוצרים ישראליים. כלומר, היבוא בהכרח גורר יצוא, ולהיפך. הפערים המעטים שקיימים בין היבוא ליצוא נובעים מהשקעות זרות בישראל (ולהיפך - השקעות ישראליות בחו"ל) שכרגע עולות כסף, אך יישאו פירות בעתיד.

ברגע שמבינים את זה, קל לראות למה הדרישה להתערב בשער המטבע היא חסרת תועלת ומזיקה. קנייה של עשרות מיליארדי דולרים בבנק ישראל, מעבר למה שהיא תעלה, בסך הכל תהיה מכשול זמני בדרך לעלייה חזקה יותר של השקל כדי לכסות את הפער בין היבוא ליצוא. חמור מכך - כל מה שהיא תעשה זה להעלות את יוקר המחיה לכולנו, דבר המקביל לסבסוד היצואנים על חשבוננו. אין שום דרך בת-קיימא לחזק את היצוא בלי לחזק גם את היבוא. שני הצדדים של הסחר הבינלאומי קשורים זה בזה, וניסיון לעודד אחד ולדכא את השני נידון בהכרח לכישלון.

התערבות בשער המטבע כדי לעודד חלקים מסוימים בכלכלה על חשבון אחרים אומרת ניצול גרוע של משאבים. כל עסק שמייצר מוצר או שירות לוקח משאבים מוגבלים-מטבעם כמו קרקע, כוח אדם איכותי, מכונות והשקעות זרות, ומנסה לנצל אותם כדי להפיק כמה שיותר ערך. כאשר מעוותים את הכלכלה כדי להיטיב עם עסקים מסוימים, מנתבים משאבים מוגבלים מאיפה שצריך אותם אל עבר הסקטורים המקורבים לשלטון. על כל עסק שמתנפח בעקבות סבסוד יש עסק אחר שלא יצליח לקבל את המשאבים המוגבלים בכלכלה, או שאלו יהיו לו יקרים מדי מכדי שיוכל לייצר את מה שאנחנו באמת טובים בו. עיוות שער המטבע לא יועיל ל"תעשייה הישראלית", אלא רק לאלו שהתאחדות התעשיינים דואגת להם - על חשבון כל שאר התעשייה.

הדרך היחידה לעודד את היצוא הישראלי, ואיתו את המשרות, השכר והידע שמגיעים בו בזמן, היא לאפשר עוד יבוא. כיום, יש הגבלות אדירות על יבוא חופש בדמות מכסים, מכסות יבוא ומגבלות רגולטוריות על הסחר החופשי בישראל. שחרור שלהם יוריד את יוקר המחיה לכלל אזרחי ישראל, ובו זמנית יאפשר לנו לייצא יותר. ככל שנשתלב בסחר הבינלאומי, כך נוכל לייבא את המוצרים שאנחנו לא טובים בלייצר, ולייצא את אלו שכן. זה יוביל לפחות אבטלה, שכר גבוה יותר, ויוקר מחיה שפוי הרבה יותר.

 הכותב הוא פעיל ליברל, ממייסדי "חופש לכולנו" וכלכלן במשרד "סמקאי אסטרטגיה בע"מ"

עוד כתבות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר