בין אם גנץ או נתניהו ייבחרו, בכנסת הבאה יכהנו יותר נשים ופי ארבעה אנשי מערכת הביטחון

אחת השאלות הפוליטיות המרכזיות כיום היא כיצד יראה ההרכב של הכנסת ה-22, שתבחר חמישה חודשים בלבד לאחר בחירתה של הכנסת ה-21. בשלב זה ניתן להגיד כי לאחר הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, נדמה שאחוז החסימה הגבוה של 3.25% חלחל לתודעתם של ראשי המפלגות, ובכנסת ה-22 צפויות להיות רק תשע סיעות - המספר הנמוך ביותר בעשורים האחרונים.

הסיעות הצפויות בשלב זה לעבור את אחוז החסימה הן הליכוד, כחול לבן, הרשימה המשותפת, הימין המאוחד, ש"ס, יהדות התורה, מפלגת העבודה, המחנה הדמוקרטי וישראל ביתנו.

על סקרי דעת הקהל, שמנסים לחזות את מספר המנדטים שיקבלו המפלגות, קשה להסתמך בשלב זה. זאת גם לאור החששות משיעור השתתפות נמוך בבחירות ועל כן התסריט שנציג כאן עשוי להיות שונה בפועל, ובכל זאת ניסינו לתאר בקווים כלליים את מבנה הנציגים של הכנסת ה-22.

ההנחה כיום במערכת הפוליטית היא שהתיקו בין הליכוד וכחול לבן יישאר גם בכנסת ה-22 ויעמוד על 31 מנדטים. לגבי שאר המפלגות ההערכות מדברות על כך שהימין המאוחד יקבל 10 מנדטים, הרשימה המשותפת 11 מנדטים, יהדות התורה שמונה מנדטים, ש"ס שבעה מנדטים, המחנה הדמוקרטי שמונה מנדטים, מפלגת העבודה ארבעה מנדטים וישראל ביתנו 10 מנדטים.

בהנחה שתוצאות הבחירות אכן יהיו דומות להערכה זאת, אפשר כבר להעריך את הייצוג שיקבלו מגזרים שונים בכנסת הבאה.

ייצוג נשי: פמיניזם גם במעוזי השמרנות

לפי הערכות לכנסת ה-22 צפויות להיבחר כ-33 נשים (27%), כאשר רק בראש מפלגה אחת הוצבה אישה - השרה לשעבר איילת שקד. מדובר בהתפתחות מדהימה מפני שדווקא במפלגה שמייצגת את ציבור הדתי-לאומי, כלומר אחת מהקבוצות הכי שמרניות במדינה, עומדת אישה בראש. הדבר זה מעיד, אולי יותר מכל, על חדירת הפמיניזם כמעט לכל שכבות האוכלוסייה בישראל, כשרק החרדים-האורתודוקסים נותרו מחוץ לשיח הזה.

רבים, כולל גברים ונשים בציונות הדתית, עדיין נמנעים מלתייג עצמם כפמיניסטיים/פמיניסטיות, אך העובדה שבראש הרשימה של הציבור הדתי-לאומי עומדת אישה, ושהעיסוק בנושא המגדרי לא גלש יתר על המידה, היא עדות עכשווית חשובה לשינויים בחברה הישראלית.

לשם השוואה, הכנסת ה-20 הסתיימה עם 35 ח"כיות, אך החלה עם 29 ח"כיות ואל המספר הגבוה הגיעו בשל התפטרויות ח"כים במהלך הקדנציה, דבר ששילב יותר נשים מן החלקים האחוריים של הרשימות. בכנסת ה-21 כיהנו 29 ח"כיות.

בכנסת ה-22 צפויות לכהן בשלב זה 33 ח"כיות, וההסבר לכך נעוץ דווקא בסיעות קטנות כמו המחנה הדמוקרטי ומפלגת העבודה, שעמדו על שילוב של 50% הנשים, דווקא בצמרת הרשימה.

ערבים: ייצוג החסר יימשך גם בכנסת ה-22

אם מבנה הכנסת יהיה כפי שמצוין בכתבה זו, כ-13 ח"כים צפויים להיות מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדואים. למעט חברי הרשימה המשותפת, המייצגים את החברה הערבית - רק ח"כ אחד שמוצב במקום ריאלי, עופר כסיף, הנו יהודי - צפויים להשתלב בכנסת ח"כית דרוזית אחת (מריח ע’דיר) מכחול לבן, ח"כ דרוזי אחד (עמאר חמד) בישראל ביתנו וח"כ מוסלמי אחד (עיסוואי פריג’) במחנה הדמוקרטי. בליכוד מוצב מולא פטין הדרוזי במקום שלא נחשב כרגע לריאלי, ובמפלגת העבודה מוצב סעד סאלח גם במקום שלא נחשב בשלב זה לריאלי.

הייצוג של החברה הערבית בכנסת היה בחסר מאז ומתמיד: אף שהם מהווים 20% מהאוכלוסייה הכללית, השווה כ-24 מנדטים, לפי תחזית של מבנה הכנסת, ייצוגם יעמוד רק על 11% מכל חברי הכנסת.

מערכת הביטחון: ריבוי טייסים וקצינים בכירים

בכנסת ה-22, בדומה לכנסת ה-21, צפוי להיות ייצוג גבוהה של קצינים בכירים בדימוס. ברשימת הרמטכ"לים בדימוס נמצאים: אהוד ברק - לפי התחזית הנוכחית אינו נבחר לכנסת, בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי.

אך אנשי מערכת הביטחון לא ייוצגו בכנסת ה-22 רק על ידי רמט"כלים לשעבר. בין המתמודדים לכנסת במקומות ריאליים, ניתן למצוא גם גם ראשי שב"כ, סגניהם, סגן רמטכ"ל, ניצבים בדימוס, אלופים, תתי-אלופים וטייסי קרב כיואב גלנט, יאיר גולן, אבי דיכטר, רם בן ברק, אורנה ברביבאי, רפי פרץ, מירי רגב, מיקי לוי, יואב סגולביץ’, אלעזר שטרן, יואב קיש, ומתן כהנא, כאשר השניים האחרונים הם טייסי קרב בדימוס.

דתיים וחרדים: הייצוג הגבוה צפוי להישאר

הייצוג בכנסת של מגוון הזרמים הדתיים/אמוניים של היהדות הוא גבוה מאוד. לפי התחזית של מבנה הכנסת ישבו בכנסת ה-22 לפחות 15 ח"כים חרדיים מש"ס ויהדות התורה וח"כית חרדית אחת - עומר ינקלביץ - מכחול לבן.
בנוסף רשימת הימין המאוחד כוללת תשעה דתיים, ונציגה חילונית אחת שעומדת בראש הרשימה - איילת שקד.

מהליכוד ומכחול לבן צפויים להיבחר עוד כשבעה דתיים ובסך הכל בכנסת ה-22 צפויים לכהן כ-32 ח"כ דתיים מקרב מגוון הזרמים בישראל. זאת עוד לפני שכללנו ברשימה ח"כים החברים בקהילות דתיות שמנהלים אורח חיים כמעט דתי - אנשי "הכיפה השקופה, המעידים על עצמם כקרובים מאוד לדת, כגון דוד אמסלם, מיקי זהר, יעל כהן-פארן ועוד.

אזורי: ייצוג בולט לדרום הארץ בקואליציה

בדיקה של רשימות המועמדים מגלה ייצוג רב לדרום הארץ ומעט פחות לצפון. בכל מקרה, יותר ח"כים שמגיעים מהדרום צפויים לשבת בקואליציה לעומת נציגי הצפון שמגיעים בעיקר ממפלגות כמו המשותפות או העבודה העשויות לשבת באופוזיציה.

ח"כים מדרום הארץ: מיכאל ביטון (כחול לבן), מירוחם; מאיר כהן (כחול לבן), מדימונה; עמיר פרץ (העבודה), משדרות; אלון שוסטר (כחול לבן), מעוטף עזה; שלמה קרעי (הליכוד), מעוטף עזה; רפי פרץ (ימין מאוחד), מעוטף עזה; מיקי זהר (הליכוד), מקריית גת; אבי דיכטר (הליכוד), מאשקלון; מארק איפראמוב (ישראל ביתנו), משדרות; אלכס קושניר (ישראל ביתנו), מאשקלון; יעקב מרגי (ש"ס), משדה צבי; ויצחק כהן (ש"ס), מאשקלון.

ח"כים מצפון הארץ: אורלי לוי-אבקסיס (העבודה-גשר), מהיישוב הקהילתי שלפים; אופיר סופר (הימין המאוחד), ממושב טפחות; אלעזר שטרן (כחול לבן), ממושב הושעיה; אופיר כץ (הליכוד), מעפולה; חמד עמאר (ישראל ביתנו), משפרעם; ר’דיר מריח (כחול לבן), מדאלית אל כרמל; רם בן ברק (כחול לבן), מנהלל; מטאנס שחאדה (המשותפת), מעוספייה; מַנְסוּר עַבַּאס (המשותפת), ממע’אר; עאידה תומא סלימאן (המשותפת), מעכו; היבא יבזק (המשותפת), מנצרת; ואוסמה סעדי (המשותפת), מעראבה.

נציגי יהודה ושומרון: בעיקר בימין המאוחד

גם תושבי יהודה ושומרון קשה למצוא בקרב 120 המועמדים הריאליים לכנסת. רוב המועמדים הם ממפלגת הימין המאוחד - בצלאל סמוטריץ’, מוטי יוגב ואורית סטרוק - ובנוסף, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הוא תושב נוקדים.

אומנם בליכוד ובימין המאוחד מאמינים רוב הח"כים בסיפוח מלא או חלקי של שטחי יהודה ושמרון, אך מאז החיבור עם הימין החדש בראשו עומדים איילת שקד מתל-אביב ונפתלי בנט מרעננה, וכאשר גם בליכוד 31 הנציגים הראשונים ברשימה מגיעים מערי המרכז, אין המון נציגים לתושבי יהודה ושמרון - דודי אמסלם וזאב אלקין הם תושבי ירושלים רבתי.

ומה עם קיבוצניקים? כמעט ואין. מצאנו את רם שפע (כחול לבן) מקיבוץ גבעת חיים איחוד, ואלון שוסטר (כחול לבן) מקיבוץ מפלסים. בקרב מפלגת העבודה והמחנה הדמוקרטי, העשויים לזכות לשיעורי תמיכה גדולים יחסית בקיבוצים, לא משובצים נציגים מהקיבוצים במקומות ריאליים.