מכשיר לבדיקת קנאביס רפואי / צילום: גמאסרט
זה מספר חודשים שכלי התקשורת השונים מציגים תמונת מצב שלילית לגבי התקדמותה של רפורמת הקנאביס הרפואי, אשר צברה תאוצה לקראת השלמתה הצפויה בספטמבר הקרוב.
התחושה היא כי קשה להתמודד מול עדויות קורעות לב בהסברים רציונליים, שעשויים להיתפס כ"קרים" אל מול סבלו של פרט, אשר לו אמורה הרפורמה לעזור. במידה מסוימת, ניתן להקביל התמודדות זו לניסיון להסביר את צדקת מאבקה של ישראל במלחמה למען תושבי הדרום. פרסום תמונת ילד פצוע בעזה קוטעת באבחה אחת את ההסברה של ישראל, שהפסידה מיידית בזירת ההסברה. עם זאת, ולמרות הקושי המובנה, אנסה להפריך מעט את דיס האינפורמציה המופצת חדשות לבקרים באמצעי התקשורת - למען עשרות אלפי המטופלים הצורכים קנאביס רפואי, אשר יוכלו ליהנות ממוצרי קנאביס רפואי איכותיים, אשר יוצרו תחת פיקוח ורישיונות המהווים חותמת לרמתם כ"מדיקל פארמה גרייד".
"ביטול הזנים המוכרים למטופלים". לא קיימת מניעה מהמשך מכירת זני הקנאביס הרפואי המוכרים למטופלים. החברות יכולות להמשיך ולמכור בבתי המרקחת את אותם זנים וותיקים, אך זאת תחת התחייבות מדעית לגבי טווח אחוזי הרכיבים הפעילים העיקריים בתפרחות, THC ו-CBD, ולא על סמך סוג זן הקנאביס בלבד. ההתבססות העיקרית על היקפי רכיבים אלו עושה שכל כחלק מתהליך ה"מדיקלזציה" שהחל משרד הבריאות. בדרך זו, יוכלו רופאים להסתמך על הטיפול התרופתי המתאים לאינדיקציות ספיציפיות עבור המטופלים, ללא צורך בהסתמכות כמעט רנדומלית על עדויות כי זן מסוים עוזר לאינדיקציה רפואית אחת או הערכות כי זן אחר יקל על כאב הנובע מסיבה אחרת.
"ביטול הרצף הטיפולי". בניגוד לנטען חדשות לבקרים, רצף טיפולי הוא לא פחות ממיתוס כאשר הטיפול ניתן באמצעות תפרחות קנאביס. במסגרת האסדרה הישנה, איכות הזנים והגידולים משתנים מעונה לעונה, ואפילו באותה אצוות גידול היו קיימים פערים של עשרות ואף מאות אחוזים בחומרים הפעילים. עקב כך, לא באמת קיים רצף טיפולי בתצורת מתן של עישון או אידוי באמצעות תפרחות. דווקא במסגרת האסדרה החדשה יש משמעות גדולה בהרבה לאותו "רצף טיפולי", הודות לעקביות גבוהה יותר של היקף החומרים הפעילים המרכזיים של הצמח.
"סכנה לידע הנצבע ולמחקרים בתחום". בניגוד לאגדה האורבנית בדבר "דאטה קלינית" שנצברה בקרב השחקניות הוותיקות, רובם המכריע של המחקרים בהם הן מתגאות הם אנקדוטליים - וגם זאת במקרה הטוב. לרוב, אלו מחקרים לא מפוקחים, ללא ואלידציה או קונסיסטנטיות, ולעתים אף ללא קבוצת ביקורת.
רבים מהמחקרים בתחום בוצעו באמצעות עישון הקנאביס הרפואי על ידי הנבדק - צורת מתן אשר לעולם לא תאושר על ידי ה-FDA (בניגוד למתן באמצעות שמנים, טבליות וכדומה). הכרזות החמס בדבר "ידע שיאבד" בגלל הרפורמה הן שגויות, וזאת בשל היעדר תוקף מדעי לאותו ידע שנצבר. גם ברובד זה, האסדרה החדשה של משרד הבריאות דווקא מקדמת את המחקרים הקליניים הפוטנציאליים: מוצרי קנאביס רפואי באיכות GMP, בהתאם לנדרש באסדרה החדשה, ייוצרו מאצוות שכן יעמדו בתוקף של ניסויים קליניים. שאיפת המדינה לתקוע יתד כמובילת המחקר המדעי העולמי בתחום תוכל לבוא לידי ביטוי אך ורק בדרך זו.
כבכול רפורמה, חבלי הלידה אינם נעימים - אך הם זמניים בלבד, עד ליציאתו של הולד לאוויר העולם. ניסיונם של חלק ממגדלי הקנאביס לבלום את הרפורמה אינו נובע מדאגה כנה למטופלים, אלא מדאגה לשורת הרווח שלהם. זו מצטמצמת לאור אבדן היתרון היחסי מול שאר החוליות ההכרחיות בשרשרת - היצרנים, בתי המרקחת והמפיצים. אמת היא כי ריבוי חוליות זה - לצד שיפור משמעותי באיכות המוצר - מביא לעליית מחירים למטופלים, אך הדבר פתיר באמצעות התערבות הרגולטור בשיעורי רווח של חלק מהשחקנים, בשילוב הכנסת הקנאביס הרפואי לסל התרופות (יתרון אפשרי נוסף של הרפורמה). בניגוד לנטען על ידי גופים אינטרסנטים, האסדרה החדשה מהווה תיקון של עולם הקנאביס הרפואי בישראל.
ד"ר תמיר גדו הוא מנכ"ל ובעלים משותף של חברת BOL Pharma, ממגדלות הקנאביס הוותיקות בישראל