מגלילות לירושלים: אור ירוק לבניית מכללות צה"ל בבירה

לאחר דיונים שהתקיימו זמן רב וכללו חלופות שונות למיקום בניית המכללות, הפרויקט יוצא לדרך • זאת אחרי שהמועצה הארצית דחתה את העררים להקמת המבנים בשכונות עין-כרם וקריית מנחם • לאחר בניית הפרויקט תעבור פעילות משמעותית שמתבצעת כיום בגלילות לירושלים

מכללת צה"ל / הדמיה: ארד סימון אדריכלים
מכללת צה"ל / הדמיה: ארד סימון אדריכלים

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, דחתה את העררים שהוגשו על אישור תוכנית מכללות צה"ל בירושלים באזור שכונות קריית מנחם ועין-כרם, ובכך למעשה נתנה אור ירוק לצה"ל להקים את הפרויקט.

התוכנית שהוגשה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, ממוקמת על שטח של 39 דונם, בין רחוב הנרייטה סולד מדרום, הכפר השוודי ומרכז "אלווין ישראל" ממערב, דרך כרמית ממזרח ומורדות הגבעה ושכונת עין-כרם מצפון. הקרקע המתוכננת היא חטיבת שטח ציבורית בבעלות המדינה אשר חל בה תוכנית מאושרת עבור מוסד ציבורי. חלופת המכללות נבחרה כמיטבית ביותר, מתוך חלופות רבות שכללו היבטים תכנוניים, כלכליים, חברתיים, יישומיים וסביבתיים.

התוכנית כוללת הקמת קמפוס חדש שיקלוט את פעילות מכללות הפיקוד והמטה של צה"ל ממחנה גלילות, ויכלול שמונה בית ספר להכשרות צבאיות שונות, מבנים משותפים כגון אודיטוריום, מתקני ספורט, בניינים למנהל וכן מתקני מגורים. הבינוי המוצע בתוכנית נע בגובה של 3-5 קומות, בהיקף של 76 אלף מ"ר.

כשהופקדה התוכנית לראשונה בשנה שעברה, הוגשו נגדה התנגדויות רבות, בין היתר בשל הכוונה לעקור מאות עצים. בנוסף הוטחה ביקורת רבה באשר לכוונה למקום את הבנייה דווקא באזור זה.

בדיונים שהתקיימו בהמשך במסגרת הוועדה הוחלט לדחות את מרבית ההתנגדויות. למעשה, התקבלה רק התנגדות אחת, שנגעה להסגת שטח, בחלקו הצפוני של המתחם, והתקבלה באופן חלקי הטענה כי בסמיכות לשטח התוכנית ישנם דיירים שרגישותם למפגעים גבוהה מהממוצע. בהחלטה נקבע כי בעת התכנון המפורט ייבחן נושא הפחתת המטרדים לתושבי הכפר השוודי הסמוך, על ידי המחלקה לאיכות הסביבה, כפי שנקבע בתוכנית, ויבוצע תיאום נוסף מול אלווין ישראל כדי לוודא כי ניתן מענה לצורכי דיירי מוסד זה.

בהמשך הוגשו שני עררים לוועדת המישנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה על ההחלטה. אחד הוגש על ידי שלושה מחברי הוועדה המחוזית- עופר ברקוביץ', אברהם שקד וניב ויזל. וערר אחר על ידי ועד שכונת עין-כרם.

בדיון שהתקיים כעת הוועדה החליטה פה אחד לדחות את רוב טענות העררים. בין היתר קבעה, כי השתכנעה כי לחלופה הנבחרת יתרונות מבחינת זמינות קניינית, נגישות בתחבורה ציבורית ופרטית ובהתחשב בכך שמדובר בבסיס סגור - מיקומה בשולי השכונה ולא במרכזה. הוועדה ציינה כי לאור מאפייני הבינוי בתצורת קמפוס, ובהינתן שהשטח המדובר כבר מיועד לבינוי בתוכניות מאושרות, מבנה ציבורי בשטח זה היה עשוי להוביל לפגיעה נופית גבוהה יותר.

ביחס לטענות לפיהן שטח התוכנית דרוש לצורכי ציבור של השכונות הסמוכות, סברה הוועדה כי באיזון הלא פשוט בין צורכי הציבור המקומיים, היכולים לקבל מענה באופן אחר, לבין הצורך הלאומי, מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים את שינוי ייעודו של השטח ממבני ציבור לייעוד אחר. הנימוק המיוחד הקיים במקרה זה הוא הצורך ליישם את החלטות הממשלה לעניין העברת מכללות צה"ל לירושלים, והבשלת הנכונות של כל הגורמים הרלוונטיים לממשו. בעיתוי הנוכחי, ניתן לממש את הצורך והרצון בהעברת מכללות צה"ל לירושלים בשטח התוכנית, ולא ניתן לממשו בחלופות מיקום אחרות, נאמר.

עוד סברה הוועדה כי למרות השיקולים כבדי-המשקל כנגד שינוי ייעודו של שטח מבני ציבור, קיימות נסיבות ייחודיות שבגינן ניתן לאשר את שינוי הייעוד ואת התוכנית ולהשלים עם ביטול הייעוד הציבורי של השטח: השטח אינו חיוני עבור השכונות הסובבות לפחות עד לשנת 2040, קיים מנגנון בקרה על קצב מימוש התוכניות להתחדשות עירונית, מחסור בשטחים ציבוריים יחייב ניצול יעיל של שטחים קיימים, בעוד התוכנית התקפה ביחס לשטח התוכנית אינה מהווה ניצול יעיל של השטח. טעם נוסף שהוזכר הוא כי ניצול יעיל יותר של השטח בייעודו הנוכחי עלול, לגרום לפגיעה נופית וסביבתית גדולה יותר, ובעיות תנועה חמורות יותר. בנוסף נאמר כי, אין הצדקה להותיר את השטח בלתי-ממומש במשך 20 שנה, ולוותר על הצורך הלאומי הקיים כיום.

ועד תושבי עין-כרם, מסרו באמצעות עוה"ד יובל גלאון ושלי לב שרמן ממשרד שביט בר און גלאון צין ויתקון ושות': "המערכה על עין-כרם נמשכת - ומעתה עם רוח גבית של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. אמנם הקרב על הטעות הקשה שבמיקום מכללות צה"ל בעין-כרם הוכרע על ידי מוסדות התכנון לטובת משרד הביטחון, אך המערכה על שימור דמותה של עין-כרם ונוף התרבות והמורשת הייחודי לה, קיבלה חיזוק משמעותי ביותר למאבקים הבאים. ועדת המשנה לעררים קבעה כי יש ממש בטענותיו של ועד עין-כרם כי 'לבנייה באזור האגן הנופי של עין-כרם יש השפעה רחבה יותר משטח עין-כרם עצמה', וכי 'היבט זה צריך להילקח בחשבון... על ידי מוסדות התכנון בעת הדיון בתוכניות המבקשות להוסיף שטח לבינוי באזור זה". כלומר, המועצה הארצית אומרת כי זהו 'קו פרשת המים'. מעתה ואילך, כל תכנית עתידית במרחב זה תצטרך להתחשב באגן עין-כרם כולו. לאמירה זו תהיה משמעות רבה ביחס לתוכניות רבות שנמצאות כעת בדיונים, כגון תוכניות לבניית אלפי יחידות דיור בכרמית-אולסוונגר, במורדות אורה ובשלוחת הדסה, התוכנית לחפירת קו המים החמישי דרך עמק התימנים, ועוד. המועצה הארצית אף הדגישה כי אלמלא היה מדובר בשטח שאושר לבינוי לפני שנים רבות, השאלה האם נכון להוסיף שטח לבינוי במיקום בעל רגישות נופית כמו אגן עין-כרם, הייתה כבדה יותר".