גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיתוס ושמו שליטה בכוחות השוק: האם הבנק המרכזי בארה"ב באמת יודע לנהל את הכלכלה

הבנק המרכזי האמריקאי דואג להפיץ בשנים האחרונות תפיסה לפיה הוא יודע לנהל את הכלכלה, לפתור משברים ולמנוע את המחזוריות הכלכלית - והכול באמצעות הדפסת כספים ● למרות זאת, מצטברים הסימנים לכך שההרחבות האלה לא יביאו לגידול אמיתי, אלא רק ימשיכו לנפח בועות נכסים ולהעמיק את הפערים הכלכליים והחברתיים באוכלוסייה

נגיד הפד, ג'רום פאואל/ צילום: רויטרס / Jonathan Ernst
נגיד הפד, ג'רום פאואל/ צילום: רויטרס / Jonathan Ernst

המדינה הדמוקרטית המודרנית היא כמו מטוס עם שני מנועים. המנוע הראשון הוא המיתוסים. הראשון שבמיתוסים הוא המיתוס המייסד, זה ה"משכנע" עשרות או מאות מיליוני בני אדם כי הם נמנים עם קבוצה אחת שיש לה מכנה משותף, עמוק בהרבה מסך האינטרסים האלטרואיסטיים או האגואיסטיים של כל אחד מהם. מעין "שבט" מודרני אחד גדול, אך לא שבט של 150 או 300 איש כמו השבטים הקדמונים, אלא שבט של 300 מיליון איש ויותר, המאכלסים טריטוריית ענק אשר כמעט כולם לא ביקרו או לא יבקרו בחייהם ברובה.

למיתוס המייסד, ההופך צאצא למהגרים מבוואריה לפני 300 שנה שמתגורר בקנזס, מוסלמי שהגיע לפני עשר שנים מסומליה ונוהג במונית במינסוטה, ובן למהגרים הודים העוסק בתכנות בעמק הסיליקון, לשבט אחד המכונה "אמריקאים", יצטרפו מיתוסים רבים אחרים.

אחד מהם למשל, "נילחם על חירותנו", ישכנע אותם לממן בדם ובדמים מלחמה רחוקה עם שבטים אחרים שמעולם לא פגשו, ואשר פייק-מיתוס אחר הפך אותם למשל ל"עיראקים".

המנוע השני של מטוס המדינה הדמוקרטית הוא האליטות. לארכיטקט מניו יורק אין שום מושג אם אמריקה צריכה חמישה, 50 או 500 מטוסי אף-35, או אם בכלל. למנהלת חברת הפרסום המקוונת מסן פרנסיסקו אין כלים לדעת אם מטוס כזה צריך לעלות 500, 800 או 1,000 מיליארד דולר. למורה מקנזס אין מושג אם 6,230 טנקים שיש לאמריקה זה הרבה או מעט, ולעקרת הבית ממיין אין דרך לדעת את מחיר הטנק צריך להיות מיליון או עשרה מיליון דולר.

בשביל זה יש אליטות, פוליטיקאים, גנרלים, פרופסורים, מנהלי חברות ענק. בהם האיש הרגיל שם את מבטחו, ולהם הוא מאמין כאשר הם אומרים כי רק טובת ה"שבט" (המיתולוגי) מול עיניהם.

אך ההמון לא תמים. הוא מבין כי האליטות מסדרות משהו גם לעצמן, אבל בגדול הוא מאמין שהאינטרס ה"שבטי" אכן בראש מעייניהן. לכן הוא מאמין להן כשהן אומרות שאמריקה צריכה להוציא יותר על צבא מאשר 15 המדינות הבאות בעולם מוציאות ביחד, אף על פי שהוא יודע שאין למדינה כסף והיא מריצה גירעונות שמרוששים את עתיד תשלומי הביטוח הלאומי והביטוח הרפואי שלו.

נוסחת הקסמים שמבטלת את כוחות השוק

בראש פירמידת המיתוסים והאליטות בימים אלו עומד הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב. ארגון זה, שבו עובדים כ-20 אלף איש ותקציבו כמעט 6 מיליארד דולר בשנה, מפיץ מיתוס אחד פשוט: הוא יודע לנהל את הכלכלה, הוא יודע לפתור משברים, והוא יודע למנוע את כל המחזוריות הכלכלית. הוא, כך על פי המיתוס, מחזיק נוסחת קסמים המבטלת את כל כוחות השוק, מונעת תשלום מחיר על בזבוז ועל חוסר יעילות, מעלימה את הצורך בתיקונים, מאיינת את מחזוריות האשראי, ומבטיחה תעסוקה מלאה ולכולם.

נוסחת הקסמים מתמצה באמצעי אחד - ייצור עוד ועוד כסף וחוב. לשם כך יש שתי דרכים: הראשונה, באופן ישיר, קרי כסף שהפד ידפיס ו"ילווה" לממשלה, כאילו זו הלוואה שתוחזר אי פעם, והשנייה באמצעות מניפולציה במחיר הכסף, קרי בריבית.

עד לפני כמה עשרות שנים הפד היה משתמש בכוחות שבידיו במשורה, ולעולם לא לפי דרישות פופוליסטיות בכלל ושל פוליטיקאים בפרט. ויליאם מקצ'סני, שכיהן כיו"ר הפד בין 1951 ל-1970, ראה תפקיד מתון ומוגבל למוסד. בלשונו הציורית אמר, "תפקיד הפד הוא להרחיק את קערת הפונץ' כאשר המסיבה מתחילה להתחמם". פול וולקר, שכיהן כיו"ר הפד בין 1979 ל-1987, התנגד למערכת כולה והעלה את הריבית שוב ושוב עד מעל 18%, עד שבלם את האינפלציה של שנות השבעים.

מעולם עד 1987, שעה שאלן גרינספן נחלץ לטובת שוק המניות הקורס והוריד את הריבית, הפד לא ראה את ניפוח שוק המניות כחלק מתפקידו. הוא גם לא חשב שתפקידו הוא "לתמרץ" את המשק, למשל בדרך של "הרחבות". אם וכאשר הפד מצא לנכון להתערב היה זה במקרי חירום בלבד, באופן מוגבל ביותר ולתקופה קצרה.

אך בעיקר מאז כהונת יורשו של גרינספן, בן ברננקי, נראה שמצב החירום לעולם אינו מסתיים. הפד נמצא על המשמר 24/7/365 כבר 11 שנים, וצינור המזומנים שבידו ממטיר כספים לכל עבר, גם שעה ששוק המניות בשיא היסטורי והאבטלה, לפחות רשמית, נמוכה משהייתה ב-50 השנים האחרונות.

הפד הפך בתוך 50 שנה לא רק למייצר הפונץ', אלא גם לספק העיקרי שלו. בשבוע שעבר השלים הבנק המרכזי את סיבוב הפרסה שלו, כשהפך את כיוון הריבית והוריד אותה ב-0.25%. את הסחורה הזו, של הזרמה בלתי נגמרת של כסף - המכונה גם אינפלציה בלשון כלכלית - עוטף יו"ר הפד הנוכחי, ג'רום פאואל, במילים שאיש אינו באמת מבין.

איפה בדיוק הנקודה הניטרלית של הריבית?

בהופעה בפני ועדה של הסנאט בחודש שעבר אמר פאואל: "אנחנו לומדים כי השיעור הניטרלי של הריבית הוא נמוך יותר ממה שחשבנו וכי השיעור הטבעי של האבטלה הוא גם נמוך ממה שחשבנו".

למה התכוון פאואל בביטוי "שיעור ניטרלי של הריבית" אנחנו יודעים, זוהי נקודה דמיונית שבה כביכול מדיניות הפד אינה מרחיבה ואינה מצמצמת, נקודה שבה הכלכלה מקיימת תעסוקה מלאה מחד ויציבות מחירים מאידך. הבעיה היא שאין באמת נקודה כזו בנמצא, וגם אילו הייתה, הפד לעולם לא היה יכול לדעת מראש מה היא.

ההנחה כאילו המחירים והתעסוקה הם תוצאה של שיעור הריבית כפי שקובע אותה הפד היא מיתוס. זה שחוזרים על מיתוס, מדברים עליו בסנאט, או מלמדים אותו באוניברסיטאות לא הופך אותו לעובדה.

לולא היו הסנאטורים חוששים להיתפס כאילו אינם מבינים, הם לבטח היו מבקשים מפאואל לתרגם את המשפטים הסתומים האלו ללשון בני אדם. אולי הם היו שואלים למשל, "מה הבסיס לאמונה כי יש נקודת ריבית שאתם יכולים לקבוע ואשר תקיים שיווי משקל במשק? האם יש מחירים שאנחנו כחברה משלמים בשעה שאתם מבצעים את הניסויים האלו בריבית?".

או אולי סנאטור אחר, קצת יותר ישיר, היה שואל: "מר פאואל, מהו השיעור הניטרלי הזה של הריבית ומתי הוא יגיע, כאשר מדד הדאו ג'ונס יעלה ל-50 אלף נקודות או אולי ל-60 אלף, ובכך יהפוך את העשירון העליון המחזיק ב-84% מהמניות לעוד יותר עשיר, על הנייר לפחות?"

וסנאטור אחד נועז במיוחד היה אולי שואל: "אם יש בעולם יותר מ-12 טריליון דולר חוב ממשלתי הנסחר בריבית שלילית, כולל של מדינות כמו סלובניה ופורטוגל, וכן איגרות חוב ממשלתיות, של אוסטריה למשל, למאה שנה, לא פחות, הנסחרות בריבית שנתית של 1.17% - האין זה סימן כי "השיעור" הזה הגיע ל"ניטרליותו" וכי כנראה יש יותר מדי כסף שאין מה לעשות עימו במערכת הפיננסית?"

שאלות כאלו לא נשאלו. לו נשאלו, מותר לנו רק לנחש, שום תשובה בעלת ערך לא הייתה ניתנת. פשוט משום שכל הז'רגון הזה הוא מילים פורחות באוויר. אין באמת דבר כזה "ריבית ניטרלית", המתקיימת לאורך זמן.

באותה מידה אין "שיעור טבעי" של אבטלה". עבודה היא מוצר, וההיצע שלה משתנה בין השאר לפי מחירה. השיעור הטבעי של האבטלה במחיר של 500 דולר לשעת עבודה יהיה מאוד שונה מהשיעור הטבעי ב-5 דולרים לשעה, והיפוכו בביקוש. שיעור האבטלה והביקוש לעובדים בתקופה של מלחמה שונה מאוד מאשר בזמן שבו בועות אשראי מתפוצצות. אין שום "נקודת קסמים" בעניין הזה, והשימוש במילים ובמונחים פסבדו-מדעיים לתרופות האליל של קברניטי הפד לא יעזור, שעה שהם מובילים את כולנו לאט אבל בטוח לאבדון כלכלי וחברתי.

עיוותים במניות מעוותים את כל המשק

בינתיים כל מה שאוקיינוס ההדפסות וההמרצות יכול להציג כהישג הוא את הגידול האנמי ביותר בתולדות אמריקה, כ-2% בממוצע בעשור האחרון.

מה שההדפסות כן הביאו זה זינוק אדיר במחירי הנכסים, בעיקר במניות אך גם בנדל"ן. הזינוק הזה הוא מסוכן יותר ומזיק יותר מזינוק דומה במחיריהם של מוצרי צריכה כמו לחם וחלב, והסיבה פשוטה: מחיר הכסף, הריבית, וכמותו המוגבלת הם הכלי המרכזי ש"מנהל" את הקצאת המשאבים במשק. התפקיד המרכזי של הכסף, דרך מנגנון המחירים, הוא לשדר לכל השחקנים את סדרי העדיפויות של כל המשתתפים בכלכלה, ובעקבות כך "לנהל" הקצאת משאבים יעילה של משאבי המשק. עיוות של מחירי המניות מעוות לחלוטין את פעילות המגזר העסקי והפיננסי כולו, אשר מנסה להקדים את הסחרחרת הפיננסית.

במקום לקדם חברות המייצרות מוצרים שאנשים באמת ובתמים רוצים ויכולים לשלם עבורם, השוק מבקש לקדם חברות שיכולות לייצר סיפור שהשוק הפיננסי יכול לנפח ולמכור לציבור במיליארדי דולרים, כך שהיזמים והמשקיעים הראשונים יהפכו את ניירות-החלומות לכסף בבנק והבנקאים יגזרו לעצמם עמלות עתק. כך מייצר הפייק-כסף פייק-גידול, והמניות הרלוונטיות מייצרות פייק-עושר בקרנות הפנסיה.

איש חכם לימדני לפני שנים כי "את הכסף סופרים במדרגות", או במילים אחרות עושר בתדפיסי הדוח הרבעוני של חיסכון הפנסיה אינו עושר עד שהפך לכסף אמיתי ביד שניתן לקנות בו דברים. מעניין איך יגיב הציבור כשיתברר לו ביום שיבוא לממש את התדפיסים כי העושר שהם מראים לא ממש קיים, וכי והמניות של חברות הבועה שבפורטפוליו של קרנות הפנסיה, חברות החסרות מודל עסקי בר קיימא או ששוויין מגיע לשמיים, הפכו למאות מיליונים בכיסי היזמים והבנקאים - בעשר השנים האחרונות הסקטור הפיננסי גרף כ-1.5 טריליון דולר - אך שוות פרוטות כאשר משקיעי הטווח הארוך יבקשו לחיות מהם בזקנתם.

תקציב העתק של הנשיא טראמפ

אך לא רק האליטות הכלכליות בוגדות בהמונים זה כשלושה עשורים. גם האליטות הפוליטיות מתנהגות בהתאם. בשמונת החודשים הראשונים של שנת התקציב 2019 (שהחלה באוקטובר 2018) הסתכם הגירעון ב-738.6 מיליארד דולר. זהו גידול של 39% לעומת אותה תקופה בשנה שעברה, וגידול של יותר מ-70% לעומת 2016.

ומה בתקציב שהגיש הנשיא טראמפ לשנה הבאה, תקציב שיא של 4.75 טריליון דולר? עוד עלייה של 5% בהוצאות הצבא, סך של 750 מיליארד דולר, לא כולל הוצאות המשרד לחיילים משוחררים. טראמפ, שלא מפסיק לתקוף את הפד על שאינו מנפח את הכלכלה מספיק מהר לטעמו ובהתאם ללוח הזמנים הפוליטי שלו, דואג מצידו לתרום את חלקו.

לפני שבועיים הגיעו נציגי הדמוקרטים השולטים בקונגרס ונציגי הנשיא להסכמות להגדיל את מסגרת התקציב לשנה הבאה ב-320 מיליארד דולר מעבר לתקציב של השנה שעברה, וכן לבטל את תקרת החוב של הממשלה עד לאחר הבחירות של 2020. התקציב בשנה הבאה עשוי אפוא בקלות להציג גירעון של יותר מ-1.2 טריליון דולר.

למרות המיתוסים החדשים שמפזרות כיום האליטות, כאילו נולדה פתאום כלכלה חדשה שבה החוב לא חשוב, הריבית חייבת להישאר על אפס וייצור כסף הוא תרופת הפלא, המציאות תתפח בסוף על הפנים והיקיצה מהחלומות תהיה מרה ומהירה. ההרחבות המוניטריות והפיסקליות האלו לא יביאו לגידול אמיתי ולייצור עושר בר קיימא, כמו שהן לא הביאו אותם בעשור האחרון - ואף ולא במאה הנוכחית - מלבד לעשירון העליון. אם הדפסת כסף הייתה מייצרת עושר, ונצואלה וזימבבואה היו המדינות העשירות בעולם.

כל אשר הניפוח המוניטרי והפיסקלי יעשה זה להמשיך לקיים את בועות הנכסים, לעודד עוד ועוד בזבוז נורא של משאבים על מיזמים כלכליים חסרי שחר, להמשיך את העברת העושר מההמון לידי ה-1% העליון ולהמשיך להעמיק את הפערים הכלכליים בין ה-10%, בעיקר הבייבי בומרס, לבין שאר ה-90%, ובראשם המילניאלס.

מיתוסים אלו, שלעתים נראה כי הם מפוזרים מתוך חשש יותר מאשר מתוך אמונה, ובגידת האליטות המקדמות אותם, הם מסוכנים ביותר. הפעם האחרונה שההמון איבד את האמון באליטות שלו הייתה בגרמניה, אז הן הוחלפו במהירות מסחררת בטיפוסים משולי החברה, צרחניים ומסוכנים להחריד, לבושי חולצות חומות, ששיווקו מיתוסים מסוכנים משלהם.

כך ניפחה מכונת הדפוס גם את שוק המניות

הרעיון המוזר של הבכיר בענקית ניהול הנכסים

לפני כמה שבועות הציע ריק ריידר, מנהל ההשקעות הראשי באג"ח של בלקרוק, ענקית ניהול הנכסים שמנהלת יותר מ-6.5 מיליארד דולר, כי "חלק מרכזי בפתרון הבעיה יהיה להמריץ את מלאי (כמות) ההון, לא להקטין את מחיר החוב. משכלו כל הקצין בצד החוב, הבנק המרכזי של אירופה צריך לשקול להרחיב את ההרחבה הכמותית, כך שתכלול השקעה בהון מניות של חברות, כך שעלות ההון עבורן תרד. זה יצמצם את הפער הלא נורמלי בין המחיר (הנמוך) של האשראי לבין הגידול הכלכלי האיטי. הקטנת מחיר ההון (התניות) תתמרץ את הגידול דרך צינורות אורגניים של השקעה, כולל מחקר ופיתוח, ותספק רווחים כלכליים".

ריק ריידר / צילום: צילום: רויטרס, Mike Segar

בתרגום ללשון בני אדם: מאחר שאת האשראי בריבית נמוכה ביותר החברות לא מוכנות לקחת ומאחר שהמוסדות הפיננסיים וקרנות הפנסיה מעדיפים להשקיע בריבית שלילית שמשלמות להם ממשלות באמצעות אג"ח, הבנק המרכזי (האירופי במקרה הזה) מוזמן פשוט לחלק את הכסף לחברות באופן ישיר, וזה ייצור את הצמיחה המסרבת בעקשנות להגיע למרות גידול של כ-70 טריליון דולר בחוב העולמי, קרי בכמות הכסף, בעשור האחרון.

המחשבה שמא הבעיה היא בקונספציה, קרי באמונה שגידול בכמות הכסף מביא גידול בצמיחה, לא חלפה במוחו של ריידר, וחבל. לו הייתה חולפת, ייתכן שהוא היה בודק את נתוני 70 השנים האחרונות ומגלה ממצאים אמפיריים מעניינים, כמו למשל יחס הפוך בין השניים.

אך הרעיון של ריידר, כך מסתבר, אינו כה חדשני. הבנק המרכזי של יפן, חלוץ ופורץ דרך בתורת ההרחבות, פעיל מאוד בתחום כבר עתה. הבנק הוא לא רק בעל החוב הגדול של ממשלת יפן, אלא שבשנה הבאה צפוי גם לעבור את קרן הפנסיה הגדולה של המדינה כבעל המניות הגדול ביותר בבורסה היפנית, עם החזקה של כ-5% מהשוק. אילו היה ריידר בודק איך השיטה עבדה עבור יפן, הוא היה מגלה שהמדינה רשמה גידול בשיעור אפס בשנת 2018 וגידול בשיעור של כ-0.5% נכון למחצית 2019. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר