שלדון אדלסון / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque
בעיצומה של סערה ציבורית בגין מאמצים לבייש תורמים לדונלד טראמפ ולהטיל חרם על עסקיהם, קורא עיתון בלאס וגאס לשלדון אדלסון להפסיק לתרום לטראמפ ולרפובליקנים כדי להבטיח שארה"ב תנקוט מדיניות פרו-ישראלית.
במקום זאת, קורא העיתון לאיל ההימורים להשתמש בתרומותיו למפלגה הרפובליקנית כמכשיר לחץ להסרת ההתנגדות המסורתית של המפלגה להגברת הפיקוח על מכירות נשק חם לאזרחים.
הרקע: הקלות שבה יכול כמעט כל אחד לרכוש אקדחים, רובי סער ואפילו תחמושת חודרת שריון בוול מארט, בחנויות למוצרי ספורט או בעסקים אחרים הייתה מאז ומתמיד סוגיה שנויה במחלוקת. סקרים מראים שרוב האזרחים תומכים בהחמרת הפיקוח על מכירות נשק חם, והתמיכה הזו מתחזקת משמעותית בעקבות כל פיגוע ירי המוני. אך כמעט כל המחוקקים הרפובליקנים, ולא מעט מחוקקים דמוקרטים, שבויים במוסרות אגודת בעלי הנשק החם (NRA), שמתנגדת לכל צעד, ולו הקטן ביותר, שיצמצם את החירות של כל אזרח להתחמש בנשק, חירות שמובטחת בתיקון השני בחוקה.
שדולת NRA, שנחשבת השדולה החזקה ביותר בוושינגטון, אפילו יותר מאייפק, השדולה הפרו-ישראלית, תורמת סכומים גדולים למסעות הבחירות של מחוקקים שתומכים באג'נדה שלה, ומנסה לרמוס כל מחוקק שמפנה לה עורף ותומך בהטלת מגבלות, זעירות וקוסמטיות ככל שיהיו, על מכירות נשק לאזרחים. המשמעות היא, ששני בתי הקונגרס - בית-הנבחרים שנמצא עתה בשליטת הדמוקרטים, וכמובן הסנט שבשליטת הרפובליקנים - הם הפודל של אגודת בעלי הנשק החם.
אך שני פיגועי הירי ההמוני בשבוע שעבר, באל-פאסו (טקסס) ובדייטון (אוהיו), שבהם נקטלו 31 חפים מפשע, חוללו מחאה ציבורית אדירה, חזקה משבעבר, לנוכח אזלת היד של הממשל והקונגרס לעשות משהו להגבלת גישתם של קיצונים, עבריינים או חולי נפש לנשק חם. אפילו טראמפ, שהתרפס בעבר לפני NRA, הכריז אתמול כי הוא "משוכנע" שהקונגרס ו-NRA יתנו יד לחקיקה שתטיל מגבלות "הגיוניות" על מכירות נשק.
הבעיה היא, שהמחוקקים ואגודת בעלי הנשק החם הודיעו, כל צד בנפרד, שאין להם כל כוונה להחליש את התיקון השני לחוקה. בשלב זה, הכרזת טראמפ על הגבלות "הגיוניות" נראית אפוא תלושה מהמציאות. שעת הכושר להכניס מעט שפיות לג'ונגל מכירות הנשק החם בארה"ב מעולם לא נראתה קרובה כל-כך ורחוקה כל-כך בעת ובעונה אחת.
וכאן נכנס לתמונה בריאן גרינספאן, העורך הראשי של "לאס וגאס סאן", שקורא לאדלסון לשנות את סדר עדיפויותיו ולהעמיד את טובתם של קורבנות פוטנציאליים בפיגועי ירי עתידיים לפני טובתה של ישראל. לאס וגאס היא עיר הבית של אדלסון. הוא קשוב לקולות שעולים ממנה.
"ישראל יכולה לדאוג לעצמה", כותב גרינספאן, במאמר מערכת. "ילדים, וחפים מפשע אחרים במרכזי הקניות של אמריקה ובמרכזי הבידור שלה, אינם יכולים לדאוג לעצמם".
"מדובר בכסף", מכריז העורך. "לא, לא הכסף מאגודת בעלי הנשק החם, שזמן רב מדי משלמת לקונגרס כדי שלא ינקוף אצבע ולא ישנה את החקיקה שנוגעת למכירות נשק... אני מדבר על הכסף שמתדלק את המפלגה הרפובליקנית ובמיוחד את הבית הלבן ואת הנהגת הסנט".
"שלא תהיה לכם טעות, הרפובליקנים הם אלה שמסכלים כל מאמץ לגבש תגובה שפויה לאירועים העקובים מדם שמכתימים את רקמת החיים האמריקאית", הוא ממשיך. "איננו צריכים להרחיק לכת כדי למצוא תורם אחד שיוכל לחולל תזוזה בצמרת הרפובליקנית - במשיכת עט או פשוט באיום להפסיק לתרום".
"האיש הזה חי בלאס וגאס והוא יוכל לחולל שינוי בין לילה; שמו שלדון אדלסון", מציין מאמר המערכת. "הוא נותן מאות מיליוני דולר לקידום האג'נדה של המפלגה הרפובליקנית. אדלסון עושה זאת מפני שהוא מאמין שהוא קונה בכך יחסים קרובים ומועילים בין ארה"ב לישראל, מדינה שאותה הוא אוהב".
"עד עתה, כשמדובר בישראל, טראמפ עושה כל מה ששלדון מבקש ממנו, ואני מצפה שהטבות נוספות יגיעו בהמשך", מוסיף גרינספאן. "כתומך חסר בושה של יחסים (טובים) בין ארה"ב לישראל, אני מרוצה מהמחויבויות של שלדון ומהקדימויות שלו".
"אבל, עתה ישראל אינה זקוקה לסיוע נוסף שלנו. ישראל זקוקה שמי שתתייצב לימינה תהיה אמריקה בריאה, שתתמוך בחירות ובצדק למען אנשים בכל קצווי תבל. אך אנו, האמריקאים, לא נוכל לעשות זאת אלא אם כן נחוש בטוחים בבתינו שלנו, בערינו, בכנסיות ובבתי-הכנסת שלנו, במרכזי הקניות שלנו. לא נוכל אפילו להתקרב למידה כזו של שלום וביטחון עד שלא נעשה משהו כדי לשים קץ לרציחות האוויליות האלה..."
"לכן, כל מה ששלדון צריך לעשות הוא לטלפן לידידו הנשיא ולומר לו בפשטות: 'גם השנה אני כותב צ'ק בסך כמה מאות מיליוני דולר, אך אני משאיר את שורת שם המוטב ריקה בשלב זה. האם ייכתב בשורה זו בשלב מאוחר יותר, דמוקרט או רפובליקאי? זה יהיה תלוי במהירות שבה תתקבל חקיקה שתגביר את הביטחון בזירת הנשק החם, כלומר עכשיו".
"אינני יכול לחשוב על מישהו שיכול לעשות כל-כך הרבה למען אמריקאים כה רבים כמו שלדון אלדסון", כותב בעל המאמר. "...לאחר הכל, תיקון עולם הוא לב החיים היהודיים. אפשר להתחיל כאן ועכשיו".
עיתוי הקריאה לאדלסון אינו נראה מקרי. מזה כמה שבועות גובר העניין הציבורי בתורמים לקמפיין של טראמפ. חלק מהתורמים האלה נחשפים לביקורות, תמונת ראי לביקורות שהוטחו - ומוטחות - בפיננסיר ג'ורג' סורוס, אחד מהתורמים הגדולים ביותר לקידום אג'נדות ליברליות.
בעקבות חשיפה שהמיליארדר סטיוון רוס, אחד מאילי הנדל"ן הגדולים במנהטן, בעל השליטה בחברת האחזקות רילייטד ובעל רשת מועדוני הכושר האקסקלוסיביים אקווינוקס וסולסייקל, עומד לערוך ערב התרמה לטראמפ (250 אלף דולר מזכים אורח בסעודה עם הנשיא) הוא שימש מטרה לביקורות רבות על תמיכתו בנשיא "גזעני" ומשתמשים רבים במועדוניו איימו להחרים את המועדונים. ערב ההתרמה נערך בסוף השבוע וטרם ברור באיזו מידה נפגעו עסקי רוס.
ציר בית-הנבחרים הדמוקרטי חואן קאסטרו, שמתמודד על מועמדות מפלגתו בבחירות לנשיאות ב-2020, חשף בשבוע שעבר שמותיהם של 44 תורמים קטנים יחסית לטראמפ. שמות תורמים למועמדים פוליטיים אינם סוד. כולם חייבים בדיווח פומבי. אך כדי למצוא שמות צריך לדעת היכן לחפש. הצוות של קאסטרו עשה את עבודת הרגליים ופרסם את הרשימה. התורמים זכו לקיתונות של חרפות ברשת וקאסטרו ספג ביקורת בגין פרסום הרשימה. תגובתו: כל השמות הם נחלת הציבור.