לראשונה: מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מפרסמת דוח שנתי

מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים פרסמה היום (א') את דוח הסיכום שלה לשנת 2018. הדוח מתפרסם לראשונה, ביוזמת ובהכנת המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי.

אחד הנושאים שמחלקת ייעוץ וחקיקה נדרשה לגבש עמדה עקרונית לגביו, הוא דרך הטיפול במדליפים של מידע מחקירות פליליות וביטחוניות.

לפי הדוח, המדינה תוכל לעשות שימוש בכלים פליליים נגד מדליפים בעיקר במקרים בהם קיים חשש שההדלפה תביא לפגיעה בביטחון המדינה. כאשר מדובר בהדלפות מחקירות משטרה, רשות ניירות ערך או רשויות חקירה נוספות, ייבדקו הדלפות במקרים בהם הן הביאו לשיבוש החקירה.

לפי הנחיית מחלקת ייעוץ וחקיקה, עיתונאים שפרסמו מידע שהודלף להם מתוך חקירות, ייחקרו רק במקרים יוצאי דופן כגון הפרה של צו איסור פרסום ותוך איזון בין צורכי החקירה לחיסיון העיתונאי שלהם.

מחלקת ייעוץ וחקיקה, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה, מסייעת ליועץ במתן חוות-דעת והנחיות משפטיות לממשלה על זרועותיה וגופיה. במסגרת זו עובדת מחלקת ייעוץ וחקיקה באופן שוטף מול היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וברשויות המוסמכות האחרות, בהכוונה משפטית-מקצועית ובקביעת מדיניות משפטית וחוקתית.

מחלקת ייעוץ וחקיקה היא הגוף המנחה המקצועי המוסמך עבור הממשלה לעניין הכנתן של הצעות חקיקה ויוזמות של חוקי יסוד. מחלקת ייעוץ וחקיקה מלווה את הליכי החקיקה של הצעות החוק הממשלתיות והצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת ושל ועדות הכנסת, מנחה את משרדי הממשלה לגבי הכנת החקיקה בנושאים אשר בתחום אחריותם ומסייעת בהתקנתה של חקיקת המשנה של כל משרדי הממשלה. כמו כן, מחלקת ייעוץ וחקיקה יוזמת ומובילה הליכי חקיקה בנושאים אשר באחריות משרד המשפטים.

הדוח שפורסם היום כולל סקירה על תחומי האחריות של מחלקת ייעוץ וחקיקה, נתונים כמותיים שונים על היקפי הפעילות של ייעוץ וחקיקה בשנת 2018 בתחומי החקיקה, בתחום הייעוץ המשפטי ובגיבוש עמדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה המוגשות לבתי המשפט (התייצבויות יועץ והתנגדויות להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות). כמו כן, הדוח סוקר את הנושאים העיקריים שבהם עסקו המחלקות השונות בייעוץ וחקיקה בשנה החולפת וכן את תחומי האחריות של כל אשכול.

לפי הדוח, במהלך שנת 2018 הועברו לטיפולה של מחלקת ייעוץ וחקיקה למעלה מ-2,000 פניות בנושאים משפטיים שונים.

בשנת 2018 הונחו על שולחן הכנסת 107 הצעות חוק ממשלתיות, 127 תזכירי חוק הופצו להערות הציבור, ו-92 חוקים שמקורם בהצעת חוק ממשלתיות נחקקו.

בהיבטי הובלת תהליכי חקיקה של משרד המשפטים: 27 תזכירי חוק של משרד המשפטים הופצו להערות הציבור, 32 הצעות חוק ממשלתיות הונחו על שולחן הכנסת, ו-30 חוקים שמקורם בהצעת חוק ממשלתית נחקקו.

במהלך שנת 2018 נכתבו על-ידי ייעוץ וחקיקה חוות-דעת ביחס ל-547 הצעות חוק פרטיות שהועלו לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

בשנת 2018 השתתפו משפטני ייעוץ וחקיקה בגיבושן של 60 עמדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה שהוגשו לבתי המשפט במהלך דיונים בסוגיות שונות.

לדוגמה, במסגרת הליך בו נדרש בית המשפט לשאלה האם לחיצה על "לייק" או שיתוף בפייסבוק של תוכן פוגעני נחשבת כ"פרסום" לעניין חוק איסור לשון הרע, התייצב היועמ"ש להליך והביע את עמדתו שלפיה יש לראות בפעולת השיתוף, האקטיבית יותר, כפרסום לעניין חוק איסור לשון הרע. לעומת זאת, היועמ"ש סבר כי אין לראות בפעולת ה"לייק" כפרסום לעניין חוק זה. במסגרת עמדתו היועמ"ש עמד על האיזון שבין חופש הביטוי והחשש מפני "תביעות השתקה" לבין הצורך במתן סעד לציבור של נפגעים, אשר עשויים להיפגע מפרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, אשר הפכו זה מכבר ל"כיכר העיר החדשה".

במקרה אחר הוגשה לבית המשפט העליון עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה צרכנים ישראלים יוכלו לתבוע בבית משפט בישראל את אתר hotels.com, וזאת על אף שבתקנון האתר נאמר כי תביעות יוגשו בארה"ב ויתבררו לפי הדין המקומי. בעמדה נאמר כי היועץ המשפטי לממשלה סבור כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד, ומשכך דינה בטלות, ואין בקיומה כדי לשלול את ההתדיינות המשפטית בישראל.

היועץ המשפטי לממשלה רשאי, על-פי חוק תובענות ייצוגיות, להתנגד להסדר פשרה המוגש לבית המשפט במסגרת תובענות ייצוגיות, ככל שהוא סבור כי ההסדר אינו ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי קבוצת הנפגעים שבשמם מוגשת התובענה הייצוגית.

לפי דוח מחלקת ייעוץ וחקיקה, בשנת 2018 הועברו לבחינת ייעוץ וחקיקה 187 הסדרי פשרה, והוגשו לבתי המשפט 37 התנגדויות ו-67 הערות להסדרי פשרה.

כך למשל, היועמ"ש החליט להתייצב בהליך ולהגיש עמדה מטעמו המתנגדת לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה הטעיה בנוגע לתרופה המיועדת לטיפול בחולים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס. בין היתר היועמ"ש עמד על כך שההסדר אינו עולה בקנה אחד עם התפקיד החשוב של התובענה הייצוגית, במתן מענה ראוי הן לצורך בפיצוי הניזוקים והן להכוונת התנהגות הגורמים הפועלים בשוק התרופות בעתיד.

במקרה נוסף הגיש היועמ"ש התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שבה נטען כי מסעדת "צפרה" מוכרת מוצרי מזון אשר הוצגו כמכילים בשר עגל, בשעה שבפועל הכילו בשר חזיר. בהתאם להסדר, הנתבעים הציעו לפצות את לקוחות המסעדה בהטבות מסוימות לסועדים (מתאבן או קינוח חינם). היועץ המשפטי לממשלה עמד על כך שניתן להניח כי דווקא חברי הקבוצה שנפגעו מהתנהלות הנתבעת לא ישובו למסעדה, ולכן קיים חשש שלא תהיה חפיפה בין מי שזכאי לסעד במסגרת הסדר הפשרה לבין חברי הקבוצה שנפגעו. בנוסף, ככל שתנאי לקבלת הפיצוי הוא רכישת ארוחה במסעדה - הרי שהפיצוי הניתן יכול דווקא להגדיל את הכנסות המסעדה, ומשכך לא משמש כגורם הרתעה כלל ואף מהווה תמריץ שיווקי.