גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תושבי טבריה הכי קרובים לכנרת, אז איך זה שהם שותים מים מלוחים פי 10 מכולם?

ראש עיריית טבריה לשעבר קידם הקמת מתקן התפלה לתושבים, שיאפשר להם להתחיל לצרוך מים מותפלים • אלא שרשות המים מעדיפה לתמוך בהקמת מתקן התפלה למים לחקלאות בעמק הירדן, שימומן ב-300 מיליון שקל מכספי הציבור ולא יפתור את בעיית המים בעיר

טבריה / צילום: שאטרסטוק
טבריה / צילום: שאטרסטוק

למי הברז בטבריה יש טעם שונה, וכך גם לקפה או תה שמכינים בטבריה על בסיס מי ברז. הסיבה לכך היא שטבריה (ומספר יישובים קטנים באזור) עדיין מקבלת את המים שלה ישירות מהכנרת, אחרי שהם עוברים סינון בסיסי. ריכוז המלחים (כלורידים) במי הכנרת עולה בשנים האחרונות במקביל לירידת המפלס ומגיע כבר ליותר מ-300 מיליגרם לליטר - פי עשרה ויותר מזה שבמים שמספקים מתקני ההתפלה. ירידת מפלס הכנרת היא בעיה לאומית, והחדשות הטובות הן שבשנים הקרובות יהיו באזור הכנרת שפע של מים מותפלים. אלא שתושבי טבריה לא יזכו כנראה ליהנות מהמים האלה.

ראש עיריית טבריה הקודם יוסי בן-דוד קידם תוכנית להקמת מתקן התפלה עבור תושבי טבריה, אבל רשות המים מעדיפה לתמוך בהקמת מתקן התפלה שישמש להשקיית גידולים חקלאיים. הרשות תומכת בתוכנית של יישובי עמק הירדן להקמת מתקן התפלה באזור דגניה, שיהיה בבעלותם. לפי ההחלטה, שתוגש בקרוב לאישור מועצת רשות המים, תממן המדינה 75% מעלות ההקמה של המתקן, בסכום של כ-300 מיליון שקל, שייגבו מהציבור באמצעות תעריפי המים.

יוסי בן דוד, לשעבר ראש עיריית טבריה / צילום: תמר מצפי

ריכוז המלחים הגבוה במי השתייה של טבריה מביא לכך שגם מי הקולחין של העיר הם בשיעור מליחות גבוה במיוחד ולא ניתן להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים, גם לאחר טיפול במתקן הטיפול בשפכים שהוקם ליד דגניה. מתקן ההתפלה שיוזמת אגודת המים עמק הירדן יפחית את שיעור המלחים בקולחין של טבריה ויאפשר שימוש בהם להשקיית השדות והגידולים החקלאיים של יישובי עמק הירדן. חקלאי עמק הירדן, שיעברו להשתמש במי קולחין, "ישחררו" את המים השפירים שהם צורכים כיום לטובת אזורים צחיחים יותר ויתרמו לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן.

אלא שאת אותה תוצאה בדיוק תשיג גם החלופה של הקמת מתקן התפלה עבור תושבי טבריה: אם תושבי העיר יעברו לשתות מים מותפלים במקום מי כנרת, יירד שיעור המלחים במי הקולחין שלהם וניתן יהיה להשתמש בהם להשקיית גידולים חקלאיים ללא צורך בהקמת מתקן ההתפלה היקר. חברת מקורות שבחנה לפני שנה את שתי החלופות, קבעה כי החלופה של הקמת המתקן בטבריה עדיפה, משום שהיא מביאה לאותן תוצאות של מתקן ההתפלה בדגניה, בתוספת פתרון לבעיית איכות מי השתייה בטבריה. יתרון נוסף של חלופת טבריה הוא שהמתקן יהיה בבעלות המדינה ולא בבעלות אגודת המים של עמק הירדן, שתוכל לעשות במים כרצונה, כולל למכור עודפי מים לשכניה.

אלא שרשות המים מעדיפה את החלופה של הקמת המתקן בדגניה. מנכ"ל רשות המים גיורא שחם הוא תושב המושבה כנרת, השייכת למועצה האזורית עמק הירדן. שחם אינו מסתיר את תמיכתו בפרויקט של המועצה שלו וטוען כי יתרום לשיקום הירדן הדרומי, כפי שישראל התחייבה בהסכמים עם ירדן. אלא שגם החלופה של הקמת מתקן התפלה בטבריה תביא לתוצאות דומות. המים למתקן בטבריה אמורים להגיע ממפעל הטיית המעיינות המליחים - שמזרים כיום מים בשיעורי מליחות גבוהים מאוד לערוץ הירדן הדרומי.

פתרונות התפלה באזור הכנרת ועמק הירדן

אם תתקבל עמדת הדרג המקצועי ברשות המים והמתקן יוקם בסופו של דבר בדגניה, תישאר לתושבי טבריה אפשרות אחרת לקבל מים מותפלים. פרויקט "המוביל הארצי ההפוך", שאושר לאחרונה בממשלה ביוזמת שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, אמור להזרים לכנרת מים ממתקני ההתפלה מ-2024. המים ייכנסו לכנרת באזור גינוסר וניתן יהיה לחבר את טבריה למערכת בחיבור פשוט וזול יחסית. הרעיון נשמע הגיוני אלא שכרגע אין שום תוכנית לעשות זאת.

מרשות המים נמסר כי הקמת מתקן התפלה בטבריה לא תייתר את הצורך בהקמת מתקן בדגניה. "את הקולחין מטבריה נידרש להמשיך ולמהול, ובנוסף מתקן ההתפלה בעמק הירדן נועד להוסיף מים לאזור". ברשות הדגישו כי עד החורף האחרון האזור סבל מרצף נדיר של חמש שנות בצורת קשה וציינו כי "זו תופעה שבהחלט יכולה לשוב ואף להחריף". גורמים ברשות דחו את הטענה כי מנכ"ל רשות המים שחם נמצא בניגוד עניינים לגבי תוכנית הקמת המתקן ואמרו כי ההקמה מעוגנת בהסכם שנחתם בין המדינה לאגודת המים עמק הירדן ב-2008, לפני ששחם נכנס לתפקידו. ברשות אמרו כי המתקן בדגניה עדיף על המתקן בטבריה, משום שיוכל לקלוט כמות גדולה יותר של מים מליחים. באשר לעלות התקציבית ציינו ברשות המים כי ככלל זוכים כל מפעלי השבת המים בישראל להשתתפות המדינה במימון הקמתם בשיעור של 70% מעלויות ההקמה. במקרה של המתקן בדגניה מדובר בשיעור השתתפות גבוה מעט יותר, בין היתר בגלל התרומה שתהיה לפרויקט לשיקום הירדן הדרומי. מהאוצר נמסר כי השתתפות המדינה במימון מפעל ההשבה היא חלק מהסכם בין רשות המים ובין אגודת מים עמק הירדן, ואולם על-פי האוצר "פרטי ההסכם סוכמו בין הצדדים, אך ההסכם עצמו טרם נחתם מפני שעדיין לא נידון ואושר במועצת רשות המים. מכל מקום משרד האוצר שותף לדיונים ולגיבוש ההסכם ובוודאי אינו מתנגד לו".

ממועצה אזורית עמק הירדן נמסר בתגובה: "המועצה רואה בהקמת מפעל ההשבה ומתקן ההתפלה כפרויקט אסטרטגי. זאת לאור התחייבותה של המדינה לממלכת ירדן להפסיק ולהזרים לנהר הירדן מים מושבים כמו גם את מימי המוביל המלוח בכנרת. בפרויקט זה כבר הושקעו קרוב ל־200 מיליון שקל בתשתיות וכעת יש להשלים אותו ולהקים את מתקן ההתפלה. תושבי עמק הירדן יחד עם תושבי טבריה שותים כבר עשרות שנים את מימי הכנרת, שהם המים הטובים ביותר הקיימים במדינה וכך יהיה גם בעתיד. כל ניסיון ולעצור את התוכנית הקיימת להקמת מתקן ההתפלה בעמק הירדן - אינו נובע משיקולים מקצועיים אלא אך ורק משיקולים זרים. חקלאי עמק הירדן והאזור כולו ממתינים בכליון עיניים ליום שבו יוכלו להמיר את מי הכנרת שמליחותם פוגעת בגידולים החקלאיים במים מושבים שיימהלו במים המותפלים שייצר מתקן ההתפלה ויסייעו להם להמשיך ולקיים חקלאות משגשגת כפי שהם עושים כבר מאה שנה". 

"ריכוז כלורידים גבוה במי השתייה עלול לגרום נזק בריאותי עקיף"

ריכוז הכלורידים המותר במי שתייה בישראל לפי תקנות בריאות העם לאיכות מי שתייה מיוני 2013 הוא לא יותר מ 400 מג"ל (מיליגרם לליטר). בתקנות הקודמות הריכוז המרבי המותר היה 600 מג"ל.

לדברי פרופ' אבנר עדין מהמחלקה למדעי הקרקע והמים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות. עדין שעמד בראש הוועדה לקביעת תקנות לאיכות מי השתייה בישראל מסר ל"גלובס" כי "ריכוזים גבוהים של כלורידים במים אמנם אינם מהווים סיכון בריאותי בשתיית המים, אך הם פוגעים בטעם המים ולכן עלולים לגרום להקטנת שתיית מים , ולנזק בריאותי עקיף כתוצאה מכך. לכן רצוי להקטין את הריכוז המרבי של כלורידים במי השתייה במידת האפשר".

עדין, שייסד את אגודת המים ציין כי ביציאה ממתקן התפלה בישראל ריכוז הכלורידים המותר נקבע לרמה מירבית של 20-50 מג"ל, דהיינו של כעשירית מאשר במי שתייה. לדבריו הסיבה כאן היא תפעולית, כאשר ריכוז הכלוריד מהווה מדד ליעילות התפלת המים, כלומר הוצאת המלחים וגורמי זיהום אחרים ממי הים; וכן בקרה על הקרום (ממברנה) ש"מסנן" את מי הים ומונע כניסת המלחים שלא תהיה תקלה או פריצה.

עוד כתבות

תושב הולך בבייג'ינג'. שיפור איכות האוויר / צילום: NG Han Guan, AP

הנתון היומי: שיפור באוויר שאנחנו נושמים עקב הבלימה הכלכלית

בעולם נרשמה ירידה משמעותית בזיהום האוויר בתקופה האחרונה, שמיוחסת להפחתת הנסועה ולצמצום המשמעותי בשימוש בדלקים מאובנים ● המשרד להגנת הסביבה דיווח על הפחתה של 42% בחנקן הדו-חמצני בישראל בשבוע החולף

שלט שמזכיר לשמור על מרחק של 2 מטר זה מזה, בניו יורק / צילום: Kathy Willens, AP

האם חברי סנאט השתמשו במידע מסווג על הקורונה לטובת השקעות בבורסה?

משרד המשפטים האמריקאי בודק האם חברי סנאט עשו שימוש במידע פנים מסווג שקיבלו בתדרוכים רגישים בדלתיים סגורות - ואז מכרו מניות במאות אלפי דולרים

אורן שובל מייסד שותף ומנהל מרכז הפיתוח של Via / צילום: יח"צ

מה עומד מאחורי גיוס של מאות מיליוני דולרים בלב המשבר? מייסד Via מדבר

חברת Via הודיעה על גיוס לפי שווי של 2.25 מיליארד דולר ● אורן שובל, ממייסדי החברה, מסביר למה הם לא חוששים מפגיעה בנסיעות התחבורה הציבורית, מספר איך הרימו פרויקט חדש בברלין תוך יומיים כדי להסיע עובדי קורונה ואומר: "קשה לדעת אם המשבר יפגע בכלכלה השיתופית"

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פרטנר: העסקה עם הוט התפוצצה לאחר שאלטיס לא הצליחה להשיג מימון

דירקטוריון פרטנר טוען: ביקשנו מכתב מאלטיס המבטיח קו אשראי לעסקה מהבנק הצרפתי BNP וכן התחייבות לדמי ביטול - אך לא קיבלנו זאת

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד המשפטים הקים ועדה לטיפול בסוגיית "כוח עליון" בחוזים שמופרים בתקופת הקורונה

זאת לאור ההערכה, כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות משפטיות בין צדדים שונים לחוזים, וכי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה

הטבות נדל"ן בצל הקורונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מוותרות על כספים ודוחות תשלומים: אלה ההטבות שמעניקות חברות הנדל"ן

משבר הקורונה משפיע על כל ענף הנדל"ן, ולכל החברות ברור שקשיים או קריסה של סקטורים מסוימים תשפיע עליהן במוקדם או במאוחר ● כמה חברות בענף כבר מציעות הטבות שונות ללקוחותיהן

רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד  / צילום: רויטרס

האם המחיר הכבד של המלחמה בקורונה שווה את זה? המחקרים הכלכליים הטריים סבורים שכן

שני מחקרים טריים הגיעו למסקנה כי ריחוק חברתי הוא המדיניות הנכונה, למרות הנזק הכלכלי הניכר ● כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT בדקו את מגפת השפעת הספרדית בארה"ב ומצאו כי ערים שנלחמו מהר ובאגרסיביות - צמחו יותר בהמשך ● האזינו

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

לראשונה: ממשלת ישראל מגייסת אג"ח ל-100 שנה

גיוס החוב בשווקים הבינלאומיים צפוי להתבצע ביממה הקרובה ● בין הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים בהנפקה: גולדמן זאקס, סיטי ובנק אוף אמריקה

אורי וטרמן, מנכ"ל BE / צילום: איל יצהר

"אין פרסום, אין השקות, אין דיילות. זו דרמה. כרגע אנשים מתמקדים בקניות אוכל"

מנכ"ל רשת הפארם Be, אורי וטרמן, מספר על האתגרים בפעילות בצל הקורונה ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על שינוי טעמי הצרכנים והפרת האיזון של המודל העסקי, ומעריך כי מי שיתרגל לקנות אונליין כבר לא יבוא לסניף ● למרות הכול הוא משוכנע שיעמוד בתוצאות שהבטיח

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

ת"א בירוק; מדדי הבנקים והביטוח נוסקים, מניית בזן ממשיכה את הראלי

מדד ת"א 35 קופץ ב-2.5%, מדד ת"א 90 עולה ב-3.7%, מדד הבנקים מזנק ב-3.3% ● טבע קופצת על רקע אישור תרופה שלה לשימוש בקורונה ● השקל מתחזק מול הדולר והאירו ● הממשלה אישרה אתמול תוכנית חילוץ למשק שהיקפה עומד על 80 מיליארד שקל - הגדולה בתולדות המדינה

אלונה ברקת / צילום: דייאגו מיטלברג

פרשנות: אלונה ברקת ערערה את מודל הבעלות על קבוצות בישראל

הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע ב-13 השנים האחרונות הודיע על עזיבה בגלל סירובם של שחקני הקבוצה לקצץ בשכרם ● סביר להניח שנטישתה היא רק הסנונית הראשונה, מאחר שרבים מבין בעלי ההון שמחזיקים בקבוצות ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם הצלקות שיותיר משבר הקורונה

אתר בנייה באשדוד / צילום: יח"צ

הממשלה החליטה: ענף הבנייה לא יושבת

ההחלטה התקבלה לאור ההכרה בנזקים הכלכליים המרובים שהפסקת עבודה מוחלטת עלולה לגרום ועקב העובדה שבתוך כשבוע הענף יושבת בשל חג הפסח

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

עוד קורבנות לקורונה בישראל: שתי נשים כבנות 50

מספר מקרי הקורונה בישראל עלה ל-4,831 - מתוכם 83 במצב קשה, כאשר 69 מהם מונשמים ומורדמים ● הממשלה אישרה הלילה מגבלות חדשות הנוגעות לתנועה במרחב הציבורי, לתפילות ולהקפדה על תנאי העבודה ● משרד הבריאות עדכן על קבלת 27 מכונות הנשמה ו-8 מיליון מסכות

שלומי שוב  / צילום: יחצ

כמו ב-2008: הרגולטורים בעולם מגייסים את החשבונאות לטובת הבנקים

רו"ח שלומי שוב מהמרכז הבינתחומי, מסביר אילו הקלות מעניקים הרגולטורים בעולם לחברות הציבוריות בניסיון לסייע להן על רקע משבר הקורונה

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

נשים ערביות ישראליות מפגינות נגד אלימות במגזר הערבי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

מתווה לתוכנית חומש נוספת למגזר הערבי: הסללה להייטק, העלאת התוצר לנפש וצמצום האלימות

ברקע הבחירות ומשבר הקורונה הכין המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גמליאל את מתווה התוכנית החדשה, שמהווה המשך לתוכנית החומש שמסתיימת השנה • המתווה כולל, בין היתר, הגברת נגישות המערכת הפיננסית לערבים, הגברת הפעילות המשטרתית בקהילה ושיפור שירותי הבריאות

נמל ריק, ואלפים שממתינים להחזר / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

שילמתם על כרטיס והטיסה בוטלה? כל השיטות של חברות התעופה לא לעזור לכם

חוק התעופה הישראלי מעגן את הזכות להחזר כספי של עלות כרטיס הטיסה בבירור ● אולם תלונות רבות שהגיעו לידי "גלובס" מספרות כי החברות עושות ככל שביכולתן על-מנת לעקוף את החוק, תוך שימוש באמצעים פסולים ● אז מה בכל זאת ניתן לעשות? לא בטוח שהרבה

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מיזם הבדיקות בסופרמרקטים של משרד הבריאות ומכון ויצמן נדחה

עפ"י הערכות, הסיבה לדחייה עשויה להיות פערים בין משרד הבריאות לבין מכון ויצמן, שהיה אמור לבצע את בדיקות הקורונה ברשתות השיווק ● עדיין לא ברור אם המיזם הוקפא או בוטל לחלוטין

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

עוצרות דיבידנדים למרות רווחי הגז: מורה נבוכים למצבן הפיננסי המורכב של דלק קידוחים ותמר פטרוליום

חובות של מיליארדי שקלים והאטה כלכלית בהשפעת משבר הקורונה מכניסים את החברות המחזיקות במאגרי הגז של ישראל לעמדת מגננה ● הנפגעת העיקרית עלולה להיות קבוצת דלק, שיכולת החזר החוב שלה נסמכת במידה רבה על הדיבידנדים מדלק קידוחים

ג'ונסון, מקרון וטראמפ. כל האמת על תוכניות החילוץ / צילום: רויטרס

האותיות הקטנות של תוכניות החילוץ הגדולות שפועלות מסביב לעולם

חברי הכנסת יאיר לפיד, ניצן הורוביץ ואיציק שמולי התייחסו השבוע למדיניות הכלכלית בעולם בימי המשבר, אבל לא תמיד דייקו ● צוות "המשרוקית של גלובס" יצא לבדוק מי אמור לקבל כמה, איפה ומתי, ומה שלא פחות חשוב - מה מופיע באותיות הקטנות