הסכנה האמיתית בשווקים היא לא להיות שם / אילוסטרציה: shutterstock
שנת 2018 הכניסה משקיעים רבים ללחץ. התנודתיות שליוותה את שנה זו ואקורד הסיום הצורם של חודש דצמבר, שהיה הגרוע ביותר מזה מספר עשורים עם כותרות שחורות וניתוחי וודו טכניים של עובדי אלילים, הביאה ליציאה מסיבית של משקיעים מהשוק והכניסה אותם להפסדים כבדים.
למרות כל זאת, אם נסתכל על מדד המניות האמריקאי S&P 500, נוכל לראות כי הוא השיא הגבוה של התשואות היה מתחילת 2018 עד לסוף יולי 2019 כ-13% תשואה, וניתן לראות כי מתחילת 2019 מדובר בעליה של יותר מ-20%!
הניסיון לתזמן את שוקי המניות הוא הסיכון האמיתי. אובדן של ימי מסחר בודדים יכול להביא אותנו להפסד תשואה מהותי, כאשר כל ניסיון להשלים את הפער יטמון בחובו רמות סיכון שיהיו חייבות להיות גבוהות יותר. כמה קריטי יהיה הפסד? לפי מחקר של "פידליטי" שבוצע על טווח השנים של 1980-2018, סטטיסטית, אובדן של 5 ימי המסחר הטובים ביותר יפחיתו את תשואת ההשקעה בכ-35%. מי שיפסיד את 10 ימי המסחר הטובים ביותר, כבר יאבד כמחצית מהתשואה.
מי שחושב שבמהלך 38 שנים אלה היו די ויותר הזדמנויות לתקן את אובדן הימים הטובים להשקעה - שיחשוב פעם נוספת. משמעות אובדן הימים הטובים נכונה גם בטווחי הזמן הקצרים יותר. ב-12 החודשים שכללו את מחצית השנה השנייה של 2018 והמחצית הראשונה של 2019, השיא מדד ה-S&P 500 כ-8% תשואה, כאשר ימי העליות החזקים ביותר בשווקים התרחשו מיד עם סיום העליות, כך שתזמונם היה כמעט בלתי אפשרי. אובדן של שני הימים הטובים ביותר להשקעה בלבד מוריד את התשואה מתחת לאפס לתקופה זו, אובדן של חמשת הימים הטובים כבר ישיא לנו תשואה שלילית של כ-7%, בעוד אובדנם של עשרת הימים הטובים ביותר יעלה לנו בתשואה שלילית של יותר מ-15%!
רובם של הימים הטובים ביותר יגיעו מיד לאחר סיומה של מגמת הירידות ולרוב יגיעו בליווי התערבות, בין אם מילולית או אקטיבית של גורמים רגולטורים או פוליטיים, אשר היכולת לחזות אותם עומדת על מספר נמוך ועגול - אפס.
במהלך המחצית השנייה של 2018 שוקי ההון התחילו לראות את מה שיו"ר הפד האמריקאי ג'רום פאואל לא ראה קדימה - הריביות בשוקי המערב סיימו את מגמת העלייה ועברו להורדות ריבית.
לאחר כעשור של ריביות אפסיות בעולם המערבי, כאשר רוב התשואות באפיקי החוב נבעו מרווחי הון ולא מתשואה שוטפת, ומאחר שההבנה שנכונות לפנינו שנים נוספות של ריביות אפסיות, ורווחי ההון באפיקי החוב נשחקו עד דק - חובה לחפש את התשואה העודפת באפיקי המניות מצורך לתשואה גרידא.
תשואה היא צורך ולא מותרות. כאשר תוחלת החיים של העולם המערבי עולה, כך גם יוקר המחיה, ומתחילות לצוץ בעיות כמו השאלה האם נוכל לצאת לפנסיה, האם יעלו לנו את גיל הפרישה למול גירעונות אקטוארים של הפנסיות שלנו. בעיה זו כבר קיימת היום, כאשר הריביות שאנו מקבלים על חסכונותינו אינה עולה אלא יורדת, והמשמעות של התשואה עולה באופן ניכר והופכת לצורך אמיתי.
טור זה מגיע אולי במאוחר עבור הפורשים החדשים שיצאו זה עתה לפנסיה, לאחר שניסו לתזמן רק מספר ימים בודדים משנת 1980 והפסידו כמחצית מתשואת אפיק המניות או אפילו רק מספר ימים בודדים בשנת העבודה האחרונה שלהם ושילמו על כך, אבל גם מי שעדיין חוסך בהחלט חי בעולם בו הסכנה האמיתית בשווקים היא לא להיות שם.
הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות יצירה