ג'קי בן-זקן ואברהם נניקשווילי / צילום: תמר מצפי
מכירת נכסים של חברת מנור א.ד. בניין והשקעות, שבבעלותה נכסים רבים ברובע מע"ר באשדוד, ב"מחירי חיסול" ובתנאים פחותים למקורבים; קבלת טובות הנאה אישיות ושימוש בתמורה שהתקבלה למימון צרכים אישיים; פעילות ממניעים זרים; זיוף חתימת השותף הזר וקיפוח השותף הזר - אלה הן חלק מהטענות החמורות שמעלה איש העסקים הצרפתי מוריס חליווה נגד אנשי העסקים ג'קי בן-זקן ואברהם נניקשווילי, במסגרת כתב תביעה מתוקן שהגיש נגדם השבוע, בטענה כי עשו לו תרגיל עוקץ במסגרת השקעותיו בארץ.
חליווה הוא תושב זר שפעל במסגרת עסקיו בחו"ל ואף השקיע בישראל. בן-זקן ונניקשווילי הם אנשי עסקים ישראלים הפעילים, בין היתר, בתחום הנדל"ן בישראל ומחוצה לה, ובמשך השנים היו והינם שותפים בלא מעט חברות בישראל, דוגמת מנור וסטאר.
בן-זקן, נזכיר, הורשע בפלילים בשנת 2016 בשתי פרשות שונות: פרשת מנופים פיננסיים, שבגינה ריצה עונש מאסר בפועל; ובפרשץ פואד-נניקשווילי, שבה נאשם נניקשווילי בעבירות שוחד והלבנת הון, ושבמסגרתה הודה בן-זקן, בהסדר טיעון, בעבירה של סיוע להפרת אמונים.
חליווה, בן-זקן ונניקשווילי הם בעלי מניות בחברת מנור, שמחזיקה נכסים במתחם מע"ר דרום באשדוד ומהווה את לב המחלוקת ביניהם. את התביעה המקורית הגיש חליווה ב-2016 לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בין היתר נגד בן-זקן ונניקשווילי. בתביעה טען חליווה כי השניים ניהלו את מנור בפועל, העמיסו עליה באופן שיטתי הוצאות עתק שקשורות לענייניהם האישיים ופעלו ממניעים זרים כדי לכרות עסקאות פסולות עם מקורבים להם.
אולם המאבק המשפטי הזה קיבל השבוע תפנית דרמטית, לאחר שחליווה הגדיל את תביעתו נגד בן-זקן ונניקשווילי ונגד חברות הקשורות אליהם - מסך של 18 מיליון שקל לסך של 100 מיליון שקל, לצורכי אגרה. לטענת חליווה, מסמכים שנחשפו בפניו במהלך ניהול התביעה המקורית הבהירו לו כי תמונות המצב עגומה הרבה יותר ממה שחשב.
הוצאות אישיות
בכתב התביעה המתוקן - שהוגש באמצעות עורכי הדין זוהר לנדה, נועה הבדלה ויתיר מדר ממשרד עורכי הדין ברנע-ג'פה-לנדה וכן באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ואבי אברהמוף ממשרד עורכי הדין בעז בן-צור - מציין חליווה כי בתגובה לטענותיו, שלפיהן הוסתרו ממנו מסמכים מהותיים הקשורים בחברה, קבע השופט עמית כהן, שבפניו מתנהל ההליך, כי בן-זקן ונניקשווילי יעבירו אל חליווה את מלוא המסמכים המבוקשים על-ידו ביחס לחברה, ולאחר מכן יוגש כתב תביעה מתוקן.
לדברי חליווה, מעיון במסמכים שהועברו לידיו עלתה תמונה מדאיגה המשקפת מציאות שבה בוצעו לא מעט עסקאות במחירים הנמוכים משמעותית ממחיר השוק, וזאת בין השאר עם מקורבים של בן-זקן. עוד לטענתו, התברר כי לא אחת תמורות הנדרשות בגין אותן עסקאות לא שולמו לחשבון החברה, כי אם לחשבונה של סטאר, שהיא חברה בבעלות בן-זקן ונניקשווילי, וזאת בניגוד גמור למוסכם בין הצדדים.
לטענת חליווה, גם בחינת ההוצאות השונות שהוציאו בן-זקן ונניקשווילי מלמדת כי אלה הועמסו באופן שיטתי על קופת מנור, וזאת על-מנת לממן הוצאות אישיות שלהם ושל מקורביהם. בכך, נטען, פעלו בן-זקן ונניקשווילי לדילול החברה, תוך קיפוחו של חליווה כבעל מניות בחברה.
כך, נטען כי בין ההוצאות הרבות, הוצאו באופנים שונים סכומי עתק מכספה של החברה לצורך מימון גופים הקשורים לבן-זקן ולנניקשווילי, כמו גם למקורבים שונים, דוגמת מאיר אלמוזלינו (אחיו של בן-זקן), הרב יאשיהו פינטו ואיש העסקים ופעיל שוק ההון פרדי רובינסון, לשעבר בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית מילומור. כן, נטען, הוצאו הוצאות לטובת מ.ס. אשדוד, שמטרתן היחידה הייתה לממן את מועדון הכדורגל המקושר והמזוהה עם בן-זקן, וזאת על חשבון קופת חברת מנור.
מעשים דורסניים
במסגרת כתב התביעה המתוקן, נטען עוד כי בן-זקן ונניקשווילי ביצעו "שורה של מעשים דורסניים", "עשו יד אחת מאחורי גבו של חליווה, במטרה לנשלו מזכויותיו ומרווחיו בחברה, תוך שהם מפרים ברגל גסה ובהפרות יסודיות את המערכת ההסכמית החלה בין הצדדים, בניגוד לחובות המוטלות עליהם ואף חלילה תוך ביצוע מעשי תרמית, באופן המקפח את זכויותיו".
לטענת חליווה, השניים שכנעו אותו להשקיע סכומי עתק במנור, ולאחר שפעילות החברה החלה לשגשג, הם החלו לנהוג בחברה כבתוך שלהם ממש, פעלו למכור את נכסיה ועשו שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתם למימון צורכיהם האישיים, זאת תוך קיפוח ורמיסת זכויותיו בחברה, וגרמו במעשיהם ובמחדליהם לפגיעה חמורה בזכויותיו.
לפי הנטען, בן-זקן ונניקשווילי "פעלו להגביר באופן ניכר את קצב מכירת נכסי מנור, לעתים אף ב'מחירי חיסול' ובתנאים פחותים, ולעתים תוך קבלת טובות הנאה אישיות להם ולמקורביהם, וזאת על-מנת שיתאפשר להם למשוך כספים מקופת החברה לצורכיהם האישיים לפני כיסוי חובות החברה".
בלב טענות המרמה של חליווה עומדות עסקאות שביצעו בן-זקן ונניקשווילי בשנים 2016-2007 בנכסי מנור, שמהן עולה לכאורה תמונה שלפיה מדובר בעסקאות שנעשו בניגוד עניינים חמור של השניים או לא בתנאי שוק. בין העסקאות הללו מציין חליווה עסקאות שנעשו מול כדורגלן העבר חיים רביבו, שהיה שותף עסקי של בן-זקן באותה תקופה; עסקה מול חברת לידה שתומחרה לכאורה במחיר נמוך בכ-5.4 מיליון שקל ממחיר השוק; עסקה מול קרן פייר II, שלטענת חליווה המחיר שסוכם בה היה נמוך בכ-21.5 מיליון שקל ממחיר השוק; ועסקה שבה דאג בן-זקן לשלם מכספי מנור "דמי תיווך" לחברה המצויה בבעלותו המלאה של אחיו, עוד לפני שנכרתה העסקה.
זיוף חתימות
חליווה פורש בתביעתו את העובדות שהובילו להגשתה, ובין היתר את ימי הקמתה של חברת מנור על-ידי חליווה, בן-זקן ונניקשווילי, ב-2004. זאת, לצורך רכישת מתחם מע"ר דרום באשדוד, שיוחד מלכתחילה להיות הרובע היקר והיוקרתי באשדוד.
לפי התביעה, ב-2005 נרכשו 50% מהזכויות במתחם המבוקש, בתמורה לכ-130 מיליון שקל, שמתוכם העמידו בעלי המניות את ההון העצמי הדרוש לרכישה בהיקף של למעלה מ-37 מיליון שקל. לטענת חליווה, הוא העמיד את חלקו בסך של למעלה מ-12 מיליון שקל, שהיווה שליש מהמימון הדרוש לרכישת המקרקעין, בהתאם להסכם השיתוף.
עוד טוען חליווה כי בסמוך למועד רישום הזכויות של כל אחד מבעלי המניות, ביקש ממנו בן-זקן שיסכים לצמצם את זכויותיו לשיעור של כ-25% לתקופה קצרה (שכן לדבריו, הדבר נדרש לאור מחויבות שקיימת לבן-זקן כלפי פרדי רובינסון), שלאחריה יירשם חליווה כבעל שליש ממניות החברה, כפי שסוכם מלכתחילה. בהתאם, נטען, הועברו מניות לחברה בשליטת רובינסון, וכן נרשמו כבעלי מניות במנור, בן-זקן, חיים רביבו, נניקשווילי וחליווה. אולם, טוען חליווה, עד עתה לא רשמו אותו בן-זקן ונניקשווילי כבעל מניות בשיעור של שליש מהון מניות החברה.
עוד לטענת חילווה, התברר לו כי בן-זקן ונניקשווילי העלימו ממנו את העובדה כי רביבו מכר להם את החזקותיו בחברה. בכך, לדבריו, הם מנעו ממנו לממש את זכות הסירוב הראשון העומדת לו ולרכוש חלק מהחזקות אלה. לדבריו, גם התברר לו באקראי כי חתימתו זויפה על גבי מסמך שנערך בהקשר זה.
מחברת מנור נמסר בתגובה: "התביעה לא התקבלה במשרדי החברה באורח פלא אלא רק בתקשורת, אך מבירור הפרטים שניתנו על-ידי 'גלובס' עולה כי מדובר בתביעת-סרק וחסרת כל בסיס של איש עסקים שירד מישראל. חברת מנור מכינה בימים אלה תביעת ענק נגד חליווה בגין נזקים שגרם לחברה. אנו מאחלים למוריס חליווה בהצלחה בעסקיו, ושיתמקד בהם במקום ייזום תביעות-סרק שמיועדות לצרכים תקשורתיים".