מרכז גב ים בבאר-שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
לפני שבועיים, לראשונה מזה שנה וחצי, הגיע השקל לשער חליפין הנמוך מ-3.5 שקלים לדולר. זאת לאחר שהדולר השלים מהלך של ירידות מול השקל, בשיעור של 7% מתחילת השנה. מאחורי התחזקות השקל עומדות שלל סיבות הקשורות לחוזקתה של הכלכלה הישראלית ומאפייניה, אך גם להורדת הריבית בארה"ב יש חלק בכך.
למעשה, הריביות בארה"ב נמוכות כבר מזה עשור - מהמשבר הכלכלי של 2008. הבנק הפדרלי העלה באחרונה את הריבית, אך בחודש שעבר - לראשונה מאז 2008 - הוא החליט להוריד אותה חזרה. שער הדולר הגיב באופן מיידי. אם מישהו חשב שנחזור בהדרגה לסביבת ריבית יותר גבוהה - הוא התבדה בהחלטה האחרונה של הבנק הפדרלי.
בשנים האחרונות נמצאת תעשיית ההייטק בגאות חסרת תקדים. מאחורי התהליך הזה עומדות התפתחויות טכנולוגיות שהובילו למהפכה דיגיטלית ולחיבור של מכשירים רבים לרשת האינטרנט. אולם לריבית הנמוכה הייתה גם תרומה משמעותית: "הריבית הנמוכה, שכנראה אפילו תמשיך לרדת בישראל ובעולם, גורמת לכך שיותר כספים ומשאבים מופנים להשקעות ברמות סיכון יותר גבוהות, שיכולות לייצר תשואה גבוהה יותר - ומן הסתם עולם ההייטק ייהנה מזה", אומר רו"ח טל חן, מנהל משותףDeloitte Catalyst | Tel Aviv, פרקטיקת הסטארטאפים של Deloitte.
. לא רק זאת, אלא שההשקעות הרבות והתחרות הרבה של המשקיעים על הסטארט-אפים עצמם הובילו גם הם לעלייה ברמות השווי ולהיווצרותם של חדי קרן רבים (חברות פרטיות בעלות שווי של מעל מיליארד דולר).
נטהלי רפואה, שותפה שותפה בקרן ויולה צמיחה, צופה כי הנוכחות של גופים מוסדיים בהשקעות הייטק תעלה בתקופה הקרובה, ומתייחסת גם לגופים המוסדיים הישראלים - שממעטים להשקיע בהייטק בהשוואה לעולם. "למשקיעים המוסדיים הישראלים יש יותר כוח היום, כי הם מנהלים כספים רבים שמגיעים אליהם בשקלים ויכולים לבצע השקעות יותר גדולות בדולר", אומרת רפואה.
אם מסתכלים רק בפריזמה של הריבית הנמוכה, ניתן להעריך כי החגיגה צפויה להימשך. אגב, גם במתווה של העלאות ריבית, אף אחד לא חשב שהכסף הולך להיעלם מתעשיית ההייטק ביום בהיר אחד - אלא שבאופן הדרגתי ולאורך מספר שנים, כן הייתה עשויה להיות השפעה. אולם זה אינו המשתנה היחיד, ולמשוואה נכנסת גם אי ודאות שנגרמת ממצב הכלכלה העולמית כולה.
"אנחנו נמצאים בתקופה בה כלכלנים ואנשי כלכלה אומרים שחוקי הכלכלה מתחילים להישבר לנו מול העיניים. הכללים לא עובדים עד הסוף ויש המון וקטורים שמשחקים היום תפקיד ומושכים לכיוונים שונים", אומר גיא פרמינגר, ראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת ראיית החשבון PwC ישראל.
"יש עכשיו מלחמות סחר ומטבע בין הגושים. זה לא רק בין סין וארה"ב, אלא גם ארה"ב עם טורקיה, איראן ורוסיה. ויש גם מוקדים כאלה באירופה ובאנגליה. זו תקופה די ייחודית ויכול לקרות מכאן כל דבר: זה יכול להיגמר בכך שכל המנהיגים ילחצו ידיים ונחזור למצב בו היינו לפני שנה-שנתיים, אבל אם זה ייגמר ב'כאסח' זה יכול להוריד את הסחר העולמי בכמה אחוזים משמעותיים", מוסיף פרמינגר.
למרות זאת, רפואה מציגה תפיסה מעודדת: "יש מי שמדברים על משבר קולוסאלי שיגיע בקרוב ויש מי שמאמינים שהכול ימשיך לעלות. כאנשים שמנהלים כסף הרבה מאוד שנים, אנחנו יודעים שהשוק מתאזן בסוף. המספרים והנתונים בשוק לא מראים שאנשים חושבים שהולך להיות משבר מבחינת הדינמיקה של השווקים. אנשים ממשיכים להשקיע, השווקים ממשיכים לעלות והכל רק הולך וגדל כמעט בכל מקום בעולם".
ישראל הופכת פחות אטרקטיבית
אם הריבית הנמוכה אמורה לדחוף את תעשיית ההייטק העולמית כולה, ההשפעה של השקל החזק על התעשייה הישראלית לאו דווקא חיובית. למעשה, שחקנים שונים בתעשייה מושפעים מייסוף השקל באופן שונה - מרכזי פיתוח מושפעים בצורה שונה מסטארט-אפים, ולהם יש שיקולים שונים מאלה של קרנות הון סיכון.
"הצרכן הישראלי יחשוב שהתחזקות השקל היא טובה כי היא מאפשרת לטייל בחו"ל יותר בזול או לייבא מוצרים בזול יותר (טוב ליבואנים) וכך לרכוש בזול יותר בארץ. אבל זה לאו דווקא טוב לכלכלה הישראלית ולהייטק הישראלי", אומר זיו נוי, סמנכ"ל כספים בחברת ראונדפורסט. "ההייטק הישראלי הוא תחום שפונה לרוב לשווקים זרים (ארה"ב, אירופה, אסיה) כי השוק הישראלי קטן מדי כדי לבנות מודל עסקי חזק ויציב, ולכן כל חברת סטארט-אפ שקמה ופונה לשווקים זרים - באופן מיידי נחשפת לסיכון של שערי חליפין. בצורה הפשוטה ביותר, ברגע שאתה מכניס במטבע זר ומוציא בשקל, אז 'כוח הקנייה' שלך נחלש ככל שהשקל חזק יותר. זה מוביל, לדוגמא, לכך שעלויות כוח האדם בישראל הופכות יקרות יותר עבור החברה.
"תנאי בסיסי היום בכניסה לחלק מהמסלולים של חוק עידוד השקעות הון הוא שלחברה תהיה פעילות יצוא משמעותית. כלומר למדינה אינטרס דומה לזה של חברות הסטארט-אפ והוא להגדיל את היצוא, ולכן היא צריכה לדאוג לסטארט-אפים - וזה אומר גם מדיניות מוניטרית שתחליש את השקל כאשר זה נדרש", מוסיף נוי.
"היום, אחת ההתלבטויות הגדולות של סטארט-אפים, ממש מההתחלה, היא איפה להקים מרכז פיתוח - בישראל או מעבר לים. מרכז פיתוח בחו"ל דורש למשל עלות פיתוח נמוכה בהרבה, אבל מרכז מקומי נותן ניהול קרוב והרבה יותר שליטה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות אבל לשער חליפין יש השפעה מאוד גדולה על הדילמה הזו, וככל שהשקל מתחזק הגורם הזה הופך להיות משמעותי יותר", אומר נוי.
התייקרות כוח האדם משפיעה לא רק על הסטארט-אפים הישראליים, אלא גם על האטרקטיביות של ישראל כיעד להקמת מרכזי פיתוח בינלאומיים. "ככל ששער החליפין של הדולר יורד, אז במונחים דולריים שכר המתכנתים עולה, וזה יכול להוביל למצב שהחברות הבינלאומיות שפועלות פה בארץ יצמצמו כאן פעילות. אין ספק שאם המגמה של התחזקות השקל תימשך זה יגרום ללחץ מאוד גדול בתעשייה", אומר רו"ח דב קצוביץ׳, מוביל פרקטיקת הערכות שווי בחטיבת הייעוץ הכלכלי - פיננסי,Deloitte.
"ההייטק הישראלי נמצא בשנים האחרונות בתהליך של התייקרות, עלייה ברמות השכר לרמות שכר אמריקאיות - נמוכות אולי רק מעמק הסיליקון, אך יקרות בצורה משמעותית מאזורים אחרים בעולם איתם אנחנו מתחרים", מוסיף חן מדלויט. "בכל הקשור למרכזי מו"פ ופעילות של חברות זרות, רובן עובדות בארץ עם שולי רווח של בין 7% ל-12%, ובחודשים האחרונים - כשהשקל ממשיך להתחזק - הן נדרשות להגדיל את התקציב על מנת לשמור על רמת הרווחיות הזו".
"הסטארט-אפים - לא סוחרי מט"ח"
ההשפעה של שער החליפין הגבוה על מגזר הייטק היא רחבה, אך גורמים שונים עימם שוחחנו סבורים כי ישנה השפעה משמעותית במיוחד דווקא בגיוסי הון של סטארט-אפים בשלבים המוקדמים - כאלה שעדיין לא מחזיקים במרכזי פיתוח מעבר לים ולא התחילו במכירות. זאת, בנוסף על ההשפעה של השקל החזק על המשק הישראלי בכללותו.
כך למשל, גורם בתעשייה שביקש ששמו לא יוזכר בכתבה, אמר לנו כי "עם שקל חזק, חברות צמיחה שההכנסות שלהן הן בדולרים פשוט יחזקו את המשרדים הבינלאומיים שלהם ויעבירו פעילות מישראל החוצה. עבורן זה לא בעיה לעשות זאת, אבל עבור המשק זה יהיה נזק בלתי הפיך. לעומתן, לסטארט-אפים בתחילת הדרך אין את הגמישות הזאת, וכל השקעה שהם מקבלים בדולרים תהיה שווה פחות עובדים, פחות שנות פיתוח ומוצר פחות בשל. אף אחד לא יחזיר להם את הזמן והכסף שיאבדו עם התחזקות השקל, זה פשוט אסון למשק".
"חברות בשלבים המוקדמים מגייסות בדולרים ומוציאות את הכסף בשקלים. כשאנחנו משקיעים בחברה, אנחנו אומרים למייסדים להסתכל על ההוצאות שלהם בשקלים ובדולרים ולהמיר את כל הכסף לשקלים מראש איפה שאפשר. אנחנו אומרים להם - לא אנחנו ולא אתם סוחרי מט"ח, ויש לכם כל כך הרבה צרות על הראש, אל תתעסקו גם עם זה", אומר טל סלובודקין, שותף בקרן ההון סיכון סטייג' וואן. "חברות שיש להן כבר סמנכ"ל כספים יתחילו לנסות לנהל את זה עם טריקים פיננסיים יותר מורכבים, אבל לא החברות הקטנות".
לדברי סלובודקין, בקרב קרנות המתמחות בהשקעה בחברות סטארט-אפ צעירות בישראל, מקובל לכוון את חברות הפורטפוליו להמיר את גיוסי ההון לשקלים, או להשתמש בכלים של גידור (שמירת ערך קבוע עבור סכום מסוים של מט"ח). עם זאת, "היום בנקים בישראל נותנים ריבית הרבה יותר טובה על הפקדות בדולרים מאשר בשקלים. זה מטופש ומחזק את חוסר התחכום של סטארט-אפים צעירים, כי אם הם מפקידים גיוסי הון בדולרים, הם מרוויחים אולי 2% על הריבית - אבל מפסידים 10% אחוז על זה שהדולר יורד".
החוב הזול לא בהכרח עוזר
חברות ההייטק הישראליות צפויות ליהנות מההשפעות העקיפות של הורדת הריבית - בדמות משקיעים חדשים עם הון זמין וצריכה מוגברת של מוצרים טכנולוגיים. עם זאת, דרכי המימון הנהוגות בתעשייה אינן תואמות למצב הכלכלי החדש. "חברות הייטק, ובוודאי חברות שנמצאות בשלבים של לפני ההכנסות, הן לא חברות שמממנות את עצמן באמצעות חוב - בטח שלא חוב בנקאי - ולכן הן לא נהנות מהורדת הריבית", אומר חן. "הן מממנות את עצמן באמצעות גיוסי הון, והירידה בריביות מעלימה את הריביות המינימליות גם ככה על הפיקדונות שיש להן".
בגיוס הון, בעיקר בשלבים המוקדמים, עשרות אחוזים מהבעלות בחברה מועברים למשקיעים כתגמול על הסיכון הגבוה. לעומת זאת, גיוס חוב הופך לאטרקטיבי במיוחד כאשר הריבית עומדת על אחוז נמוך. לכן, לדברי נוי, "יש היום טרנד בקרב חברות בשלב קצת יותר מאוחר לפנות לגיוס חוב מקרנות ובנקים בריביות יותר אטרקטיביות. מחלקות ההייטק בבנקים יודעות להציע היום לחברות הייטק הלוואות על בסיס הכנסות נוכחיות וצפי הכנסות עתידיות. גם הקרן שעומדת מאחורי החברה יכולה להשפיע על האם היא תקבל הלוואה או לא".
עם זאת, כלי הגיוס של חוב הם עדיין מוגבלים, וחן מדגיש כי "האלטרנטיבות של חוב עבור סטארט-אפים הן לא משמעותיות היום בישראל. בעוד שאנחנו רואים שחברות תעשייתיות כן מצליחות בשנה האחרונה לגייס חוב בריביות מאוד נמוכות, הריביות של חוב בעולמות ההייטק והסטארט-אפים במיוחד לא יורדות לאותה הרמה. לחלק משמעותי מהחברות אין גישה לגיוס חוב משום שהן לא נמצאות בשלבים הרלוונטיים".