אורי אריאל, ד"ר חנה רוזנפלד, שרה ובנימין נתניהו במרכז לחקלאות ימית באילת / צילום: יוד צילומים
"פרויקט גידול הטונה הוא מזון העתיד, הרבה מדינות רוצות את זה. תחשבו על זה כ-8200 שאנחנו רוצים להרחיב אותו ולהצמיד לו סטארט-אפים" - כך הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשביקר בשבוע שעבר במרכז לחקלאות ימית (מלח"י) באילת, גוף מחקר שיקבל תקציב ממשלתי מיוחד של כ-90 מיליון שקל לצורך ניסוי מיוחד במינו: גידול להקות טונה כחולת סנפיר בשבי. בביקור השתתף גם שר החקלאות אורי אריאל, ונתניהו ואשתו שרה התקבלו בו בכבוד הראוי.
את הפרויקט שאליו התייחס נתניהו בביקורו התניע גיסו ואחיה של שרה נתניהו, אמציה בן ארצי, איש הייטק ותיק המושקע בכמה חברות טכנולוגיה וגם בחקלאות ימית. בן ארצי הוא איש הייטק ותיק ושותף במיזם שגייס 30 מיליון דולר, של גידול סרטן המייצר "סידן אמורפי", מינרל המשווק כתוסף מזון ונחשב למסייע במחלות שונות, כמו בריחת סידן, איחוי שברים וסרטן, ונמצא כרגע בניסויים קליניים בניסיון להעניק לו מעמד של תרופה. בן ארצי הציג את הפרויקט לצמרת משרד החקלאות ב-2016 ושכנע את הגיס וראש הממשלה, וגם את שר החקלאות, להשקיע בפרויקט הטונה.
הקשר המשפחתי לא מסתיים כאן: בביקור במלח"י קיבלה את פני הזוג נתניהו מנהלת מלח"י ד"ר חנה רוזנפלד, המתמחה ברביית דגים, שתוביל את המחקר. הביקור נערך יום אחרי ישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה באילת, בין השאר לצורך הרגעת הרוחות אחרי סגירת שדה דב, ובישיבה הוכרז על השקעות של 400 מיליון שקל בעיר הדרומית. כלתו של בן ארצי היא אחיינית של ד"ר רוזנפלד.
"אבי שמחון הסתייג וחשש מהסיכונים"
פרויקט גידול הטונה הוא תהליך של רבייה מבוקרת וגידול דגיגי טונה מבקיעתם, פיטומם ועד למכירתם לשוק הדגים העולמי, שבו הטונה כחולת הסנפיר נחשבת למעדן ומבוקשת במיוחד בתעשיית הסושי. השווי הכלכלי של הצלחה בפרויקט כזה מוערך במיליארדים רבים.
למובילת המחקר רוזנפלד מייעץ ד"ר הלל גורדין, מדען מוכר ומוביל בתחום מחקר הדיג, שעמד בעבר בראש מלח"י. ד"ר גורדין עמד בראש קבוצת חוקרים שקיבלה ב-2002 מימון אירופי למחקר על הטלת ביצי טונה בתנאי שבי בים הפתוח, יחד עם קבוצות מחקר ממדינות אירופה. מאוחר יותר המחקר קיבל תפנית לשלב הזחלים, גם כאן עם 15 קבוצות חוקרים משמונה מדינות באירופה. המחקר לא הניב את התוצאות המקוות ולמעשה נתקע.
רוזנפלד ירשה מגורדין את הפרויקט והציגה בפני אמציה בן ארצי את המחקר והשלכותיו. בן ארצי, שהשתכנע בחשיבות הלאומית של הפרויקט, קיבל עליו את תפקיד המתווך והציג כאמור את הרעיון בפני ראש הממשלה נתניהו ושר החקלאות אריאל. לדעת בן ארצי, הצלחת המחקר תהיה אחד ההישגים החשובים ביותר של המדע הישראלי, ובכוחו לסייע לעולם בתחום הנחשב לחשוב ביותר בתחזיות המזון העתידי מן החי.
נתניהו זימן ללשכתו את גורדין ואת רוזנפלד, כדי לשמוע מהמדענים עוד פרטים על המחקר המבוקש. בפגישה השתתף גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ובעבר ראש החוג לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית. נתניהו הביע התלהבות. לדברי גורדין, שמחון התלהב פחות והתעניין בסיכונים הכרוכים במחקר.
בעקבות הפגישה התחילו משרד ראש הממשלה ומשרד החקלאות במהלכים לתקצוב המחקר. בשלב הראשון, שעליו דווח ב"גלובס" ("דג הזהב", 29.3.19), קיבלה מלח"י לפני שנה 4 מיליון שקל לצורך הקמת התשתיות הראשונות של הפרויקט.
לדברי גורדין, יש התקדמות ביכולת השימוש בהטלות טבעיות כאשר הדגים בכלובים ובשליטה, אבל לדבריו, "הקוץ הוא שעונת ההטלה הטבעית של הטונה קצרה מאוד, ואז אין מספיק זמן לערוך מחקר, ושם זה תקוע. אנחנו מדברים על מתקן הטלה יבשתי בבריכות גדולות, שבו אפשר לשלוט בתנאי ההטלה והגידול, כי יהיו ביצים לתקופה ארוכה. אני רואה סיכויים גדולים להצלחה, אבל צריך להשקיע ולא לדבר".
לדברי מדען בכיר בתחום הדיג, "המשמעות הכלכלית של ביות דג הטונה היא גדולה ביותר, יש בה כדי להשפיע על הכלכלה העולמית. חברה או מדינה שתמצא את הדרך לביית את דגי הטונה תוכל להיות רווחית. אף שהמטרה יומרנית, והסיכוי להצלחה אינו גדול, השקעה של 90 מיליון שקל למען סיכוי מסוג זה נראית מבטיחה.
"יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי בניגוד למקובל, דג הטונה אינו בסכנת הכחדה ומכסות של כ-30 אלף טונות נידוגות מדי שנה. גידול בשבי של דגי טונה יביא למקום קיצוני את בזבוז המשאבים הימיים הכרוך בגידול דגים בבריכות ו/או בכלובים - וההערכות הן כי לצורך גידול של ק"ג אחד של דג טונה, יש צורך לדוג מהאוקיינוסים כ-7 ק"ג של דגים אחרים שישמשו לה כמזון".
"אנשים טובים בעלי ראש יצירתי"
איך יש להתייחס להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לתמוך בהשקעת עשרות מיליוני שקלים במחקר בתחום המזון מן הים שעליו המליץ גיסו ולא הניב תוצאות בשלביו הראשונים בפרויקט משותף עם מדינות האיחוד האירופי? אם המחקר יצליח, וערכו כפי שנטען הוא מיליארדים, והוא יהווה פתרון חשוב לבעיית המזון העולמית - האם לא צריך להודות למי שהעלה את הרעיון?
מההתבטאויות של נתניהו בישיבת הממשלה ובביקור במלח"י נראה כאילו פרויקט הטונה היה בראש מעייניו. בפתח ישיבת הממשלה באילת, יום לפני הביקור במלח"י, הוא אמר: "אולי הדבר החשוב ביותר שאנחנו הולכים להקים כאן זה פארק לפיתוח מזון מן הים. זה מזון העתיד. אי-אפשר להמשיך להאכיל את האנושות באמצעות פרוטאין מהיבשה - זה יקר מדי, זה לא יעיל, זה מזהם, וזה קשה. זה יישאר בוודאי, אבל הפרוטאין של העתיד מקורו בפרוטאין סינטטי, אבל ייקח הרבה זמן עד שנדע אם זה קיים. מה שבוודאות קיים זאת היכולת לקחת דגיגים קטנטנים שהופכים בים לדגים גדולים. זאת טכנולוגיית המזון של המחר - והיא כבר פה. אני רוצה להפוך את אילת למרכז תיירות ולמרכז ידע וטכנולוגיית מזון מן הים".
הממשלה כבר החליטה בעבר להוציא את מלח"י מ"החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים" ולצרף אותה כחברה-בת של מכון וולקני במשרד החקלאות או להפוך אותה לחברה ממשלתית עצמאית. בהחלטת הממשלה בשבוע שעבר באילת נאמר: "יוקם פארק לתעשיות מזון מן הים, חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית באזור ה'משתלות' ועין עברונה. הממשלה תפעל להקמתה של קהילת חדשנות וידע בתחום הביולוגיה והחקלאות הימית שתפעל מהעיר אילת ומחבל אילות, וכן תפעל למשיכת משקיעים זרים לעיר אילת בדגש על תחומי הביולוגיה והחקלאות הימית. יוחלט על הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיפעל לגיבוש תוכנית להעצמת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) לקידום פרויקט ייצוא דגיגים וביות דגי הטונה".
בביקור במלח"י אמר נתניהו עוד: "הטכנולוגיה היא פנטסטית. החלטנו להשקיע כאן כמה עשרות מיליוני שקלים, קודם כל כדי להזניק את המחקר, וגם בהמשך, יחד עם השר אורי, לחבר עוד חברות כלכליות עולמיות".
אריאל אמר כי בביקור "ישראל היא מהמובילות בעולם בתחום המחקר והפיתוח. לישראל יש ידע שלא יסולא מפז בתחום החקלאות הימית הדגיגים וייצור חלבון מן הים, מזון העתיד של העולם. ממשלת ישראל, באמצעות משרד החקלאות, אישרה תקציב גדול לקידום תחום מבטיח זה. הודות להחלטת הממשלה שקיימנו אתמול ואישור התקציבים, נמשיך לפעול לפיתוח ומחקר ענף החקלאות הישראלית".
"נקרית בפנינו הזדמנות בלתי רגילה", הוסיפה ד"ר רוזנפלד. "בשלו התנאים, וקיימת היכולת והמוטיבציה להגשים חזון גדול של ראש הממשלה ושר החקלאות ולחולל את המהפכה הכחולה".
משרד החקלאות הודיע כי הוא גאה בתקצוב מלח"י, וכי לפי סקר כלכלי חיצוני, תוצרי המחקר יכולים למצוא פתרון משמעותי למחסור העולמי במזון, וטמונה בו היתכנות כלכלית משמעותית עבור מדינת ישראל וחקלאיה. לדברי המשרד, "את הרעיונות הטובים ביותר לגבי התחומים שאותם כדאי לחקור ולפתח אנו מקבלים מאנשים טובים, בעלי ראש יצירתי, יזמי, לעתים מתוך המגזר הציבורי, אך על-פי רוב דווקא מהמגזר הפרטי. המשותף לכולם הוא שחשובה להם תרומת המחקר לכלכלת ישראל".
אמציה בן ארצי נשאל אם יש לו זיקה עסקית כלשהי לפרויקט, או שבכוונתו להשקיע בו - והשיב: "לא ולא".
ראש הממשלה נתניהו נשאל על החלטתו לתקצוב הפרויקט אף שמחקר קודם במלח"י לא הניב תוצאות, עד כמה השפיע בן ארצי על היוזמה, והאם הקשר המשפחתי השפיע על ההחלטה לתקצב את הפרויקט. כמו כן נשאל נתניהו על אילו חוות-דעת מקצועיות הסתמכה החלטתו.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "אנו דוחים את הטענות המופרכות על קשר אישי של ראש הממשלה לפרויקט. אמציה בן ארצי לא מושקע בפרויקט והצהיר כי גם לא ישקיע בו. הקשר שהכתב מנסה לקשור בין ראש הממשלה לרוזנפלד הוא הזוי ומגוחך - רוזנפלד היא דודה של אשתו של הבן של האח של אשת ראש הממשלה. חד גדיא, חד גדיא.
"משרד החקלאות הוא הגורם המקצועי שבחן את הנושא, שהצביע יחד עם הגופים המקצועיים כי המחקר יתרום רבות לפיתוח מנועי הצמיחה של אילת ושל כלכלת ישראל. ראש הממשלה אמר שכפי שהפכנו את מדינת ישראל להיות מעצמת סייבר - כך נוביל אותה להיות גם מעצמת טכנולוגיות מזון מן הים".