גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

SpaceX הגישה תשקיף לקראת הנפקה ואילון מאסק בדרך להפוך לטריליונר הראשון בעולם

SpaceX הגישה תשקיף לקראת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של לפחות 1.5 טריליון דולר, במהלך שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה ● בכך, חברת החלל מקדימה בינתיים את OpenAI ואנתרופיק במרוץ לבורסה ● מאסק, שמחזיק ב־85% מכוח ההצבעה בחברה צפוי להגדיל עוד יותר את הונו המוערך כיום בכ־667 מיליארד דולר

צילום אילוסטרציה: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה יכול לעשות לנו טיול שובר שגרה

מסעות נתפסו כטקס חניכה ואירוע מכונן עוד בימי הציידים־לקטים ● כיום, "תיירות טרנספורמטיבית" היא לא רק תחום מחקר תוסס אלא גם מוצר צריכה שמבטיח שינוי עוצמתי ● איך בדיוק הופך הטיול שובר השגרה לזהות חדשה, ולמה כמעט תמיד אנחנו חוזרים להרגלים ישנים רגע אחרי שפרקנו את המזוודה?

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%

חברת שטראוס גרופ השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון של 2026 ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית - הודות למחירים בסופר שנותרו גבוהים ● בעוד שההכנסות לפי הדוחות הניהוליים נותרו יציבות, שיעור הרווח הגולמי ברבעון קפץ מ-26.1% ל-31.9%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט קטעה שלושה ימים של ירידות, תשואות האג"ח נפלו

נאסד"ק זינק ב-1.5% ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אנבידיה הלילה ● טראמפ: "או שיהיה לנו הסכם, או שאנחנו הולכים לעשות כמה דברים שיהיו קצת לא נעימים ● מייסד אמזון, ג'ף בזוס, הודף  את החששות מפני בועת בינה מלאכותית, "אין מה לדאוג" ● הנפט צונח על רקע התקווה לפתיחת מצר הורמוז

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

גם לא איראן וקידוח כושל בבולגריה עצרו את קבוצת דלק: הרווח הנקי זינק ל-45 מיליון שקל

למרות התהפוכות הרבות בעסקיה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, הצליחה החברה בשורה התחתונה להזניק את הרווח הנקי פי 4.5 ל-45 מיליון שקל, וזאת הודות לפעילות הפיננסית החדשה – השליטה בחברת ישראכרט

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

צים עברה להפסד בעקבות ירידה בביקושים וזינוק מחירי האנרגיה

צים מסכמת רבעון חלש עם הפסד של 86 מיליון דולר, לאחר ירידה חדה בתעריפי ההובלה ובהיקף הפעילות ● בחברה מזהירים כי הזינוק במחירי הדלק בעקבות הסכסוך במפרץ הפרסי צפוי להשפיע יותר על תוצאות הרבעון השני, אך מצביעים על התאוששות בביקושים ועלייה בתעריפים בשבועות האחרונים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מדבר בכנס על מערכת ''ורה רובין'', שתנגוס בשוק מעבדי הליבה של אינטל / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

העסקה המשתלמת בישראל והנתון המדאיג: 5 הערות על דוחות אנבידיה

אנבידיה שוב ניפצה תחזיות עם הכנסות של יותר מ־80 מיליארד דולר ברבעון, אך מאחורי השיאים בדוחות הכספיים מסתמנות כמה מגמות מעניינות בשוק ● פעילות מלאנוקס הישראלית צומחת מהר יותר מליבת עסקי ה־AI של אנבידיה, אינטל על הכוונת, סין עדיין לא חוזרת - וארבע ענקיות הענן הופכות לחשובות יותר ויותר לעתיד החברה

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

המחתרת החדשה של חמאס: המפקדים הזוטרים שהפכו לאנשים הכי חזקים בעזה

חיסולו של עז א־דין אל־חדאד הותיר את חמאס ללא מנהיגות דומיננטית ברצועה ● מומחים משרטטים את פרופיל אנשי הצללים שעולים מהשטח - מפקדים אלמונים שחלקם לא מוכרים אפילו לאמ"ן, שמנסים להחזיק יחד את שרידי הארגון תחת לחץ צבאי כבד וחורבן כלכלי חסר תקדים

על כמה כסף תצטרכו לדווח בקרוב לרשות המסים?

שנה לאחר רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - מי המוצרים שמחירם ירד משמעותית? וגם: איזו חברה ישראלית עברה להפסד לראשונה מאז תחילת 2023 בגלל מבצע "שאגת הארי"? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

בת ים. כעשר שנים כדי לממש את המלאי / צילום: Shutterstock

מלאי הדירות בעיר הזו כה התנפח, שייקח 10 שנים למכור אותן

בישראל נותר מלאי של יותר מ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות ● מבדיקת גלובס עולה כי בבת ים יידרשו ליזמים כעשר שנים כדי לממש את המלאי, ואילו בערי הפריפריה המצב מאוזן בהרבה

עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל

נתוני המאקרו של המשק הישראלי מספרים סיפור מרשים של הצלחה, עם שווקים שמפגינים חוסן ועמידות יוצאת דופן מול משברים ● אלא שמאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות שוחקת: יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה מתמדת ברמת החיים ● סדרת הכתבות של גלובס צוללת אל שורש הפרדוקס, בניסיון להבין מדוע העושר הלאומי מסרב לחלחל אל החיים עצמם ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איראן מאיימת לפגוע במדינות "מחוץ למזרח התיכון" - אלו האפשרויות שלה

האיום האיראני על "מדינות מחוץ למזרח התיכון" מעלה שאלות לגבי היעדים האפשריים במקרה של הסלמה נוספת ● מטווחי הטילים ועד קשרי החוץ עם ישראל וארה”ב – אלו המדינות שנמצאות בהישג יד של טהרן, ואלו שסביר כי יישארו מחוץ למשוואה

אילוסטרציה: shutterstock

משטרת ישראל יכולה להקפיא ארנקים דיגיטליים בחו"ל ללא צו - איך?

ביהמ"ש העליון קבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות

בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון

ללא מינוי שופטים עד סוף 2026? מערכת המשפט עלולה להיכנס בקרוב להקפאה

שר המשפטים לוין מסרב לקדם מינויי שופטים ללא "הסכמה רחבה", בזמן שבכירים במערכת מזהירים מפני עינוי דין חמור, ושופטים עובדים עד השעות הקטנות ● כשהבחירות באופק ודיון מכריע בבג"ץ בפתח, החשש הוא שהסחבת תגבר, הדיונים יידחו, ותיקים יימשכו ללא הכרעה

מנכ''ל מגדל ביטוח ופיננסים, רונן אגסי, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

מגדל הציגה דוחות חזקים. אז למה המניה נופלת?

ברבעון הראשון של 2026 הציגה מגדל ביטוח רווח כולל של 322 מיליון שקל, קפיצה של 27% לעומת הרבעון המקביל ● המנכ"ל רונן אגסי אופטימי גם להמשך: "יש פוטנציאל מאוד משמעותי ביחס לצמיחה והריבאונד של אחרי המלחמה" ● אז למה המניה יורדת בכ-4%?

תא''ל אורן גיבר, ראש מנהלת המרכבה והרק''ם / צילום: רומי אדלר - אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

"לא ראינו את האמברגו הגרמני מגיע": הבכיר במערכת הביטחון מסכם 32 שנה

תא"ל במיל' אורן גיבר, שהוביל את פיתוח טנק "ברק" והנגמ"שים המתקדמים במדינה, נפרד ממנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) ● מדובר בגוף הממשלתי האחראי על הפיתוח, הייצור והאספקה של כלי הרק"ם לצה"ל ● בראיון פרישה הוא מדבר על ה"חוצפה החיובית" שקידמה אותו ועל האתגרים שמעצבים את שדה הקרב הבא ● וגם: ההלם ב־7 באוקטובר והפיתוח שסייע באיתור חטופים

שר החוץ הצ'כי פטר מצ'ינקה ושר החוץ גדעון סער / צילום: שלו מן

צ'כיה מתחייבת: נטיל וטו על סנקציות סחר על ישראל באיחוד האירופי

אחרי שהונגריה הודיעה כי לא תבלום החלטות נגד ישראל, שר החוץ הצ'כי התחייב לתפוס את מקומה ולבלום סנקציות נוספות על ישראל באיחוד האירופי ● "לא נאפשר עוד שום סנקציות מסחריות נוספות גם אם נצטרך לחסום זאת כמדינה יחידה", אמר

כותרות העיתונים בעולם

כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות בין ישראל ללבנון נכנסות לשלב גורלי, האסטרטגיה שבה איראן השיגה יתרון מול יריבות חזקות ממנה, והמלחים ששילמו את מחיר הקרב על הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החוק לסבסוד משכנתאות נפל - וזאת כנראה הסיבה האמיתית לכך

הנרטיב הרשמי בקואליציה מצביע על הקדמת הבחירות כגורם לעצירת החקיקה, אך גורמים כלכליים שליוו את המהלך מציגים גרסאות שונות

צילומים: Shutterstock, reuters, אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

עד שהממשלה מקדמת חיסכון לנהגים, תוקעים לה מקלות בגלגלים

למשרד התחבורה היה רעיון טוב - אבל יש מתנגדים אינטרסנטיים ● אין אופק למינוי שופטים חדשים ● ובאוצר תזמנו העברת אחריות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק