גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

חצי מיליארד שקל ביום: הגידול בהון של צדיק בינו מהמיזוג הצפוי עם הבינלאומי

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט, ו'להתקרב לצלחת'"

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

"לא זוכר חודש כזה בתעשייה האקטיבית": מאחורי הקאמבק של הקרנות המנוהלות

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, והתסמונת המפתיעה

דמיינו שאתם נעצרים על ידי שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" – מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה בונה ארגון פרו–איראני מקומי אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

מזמינים פחות חופשות / צילום: Shutterstock

מזמינים פחות חופשות, אבל משלמים יותר: מאחורי המספרים בענף התיירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במספר העסקאות בענף התיירות - אך על עלייה בגובה עסקה ממוצעת

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: שלומי יוסף, רמי זרנגר

באוצר מכינים תוכנית גיבוי: "קופסאות" של מיליארדים אם התקציב לא יעבור

על רקע המבוי הסתום בקואליציה, באוצר נערכים לניהול המדינה תחת פער של 43 מיליארד שקל מול התקציב ההמשכי ● בעוד שעקיפת המגבלות כנראה תספק למערכת הביטחון את מה שהיא צריכה, במשרדים החברתיים חוששים משיתוק פרויקטים ומפגיעה בשירות לציבור

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

צוות רמיטלי / צילום: אוהד כהן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● 110 מתוך 200 עובדי החברה פוטרו

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

חנוך מילביצקי, הליכוד שמונה אפס אפס, קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

ההתנגדות לרפורמה במשק החלב עולה על טורים גבוהים - ויש מי שמזהירים מפני גורל דומה לזה של החמאה • אבל מה באמת קרה כשפתחו את שוק החמאה ליבוא? • המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

איור: גיל ג'יבלי

"כמעט בלתי אפשרי לתזמן את השוק": איך בונים תיק השקעות כשהעולם סוער?

בין המתיחות הגיאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט