גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

נקניקיות של ערן ביק / צילום: יאיר ולר

נקניקיות שמוציאות את הגילטי מהפלז'ר: שני יצרנים של שרקוטרי מקומי איכותי

בשנים האחרונות צומח בארץ שרקוטרי מקומי נהדר ● עם שלל טכניקות יישון וכבישה מסורתיות, חומרי גלם מקומיים ופרשנות ישראלית, התוצר נפלא ורחוק מאוד מהסטיגמה התעשייתית

אילוסטרציה: Shutterstock

בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

דם המכבים. לפי האגדה, הוא צומח היכן שנשפך דם של לוחם מכבי / צילום: Shutterstock

הפרח האדום מהמדבקה: מה הפך את דם המכבים לאייקון של זיכרון

מאחורי הפרח שמופיע שוב ושוב על דש הבגד בכל יום זיכרון, מסתתר מטען כבד של מיתוס, הקרבה ותקומה ●  כך הפך דם המכבים לפרח שמדבר בשם הנופלים

עידו נוימן / צילום: פרטי

איך אפשר לצאת לפנסיה מוקדמת בזכות השקעה בנדל"ן?

חיסכון של 20% מההכנסה, מינוף נכסים משפחתיים ויציאה מאזור הנוחות: עידו נוימן משרטט בפרק מיוחד של "כסף בקיר" את מפת הדרכים ליצירת הון עצמי משמעותי ● האם 5 מיליון שקלים נזילים באמת מספיקים כדי לחיות מהריבית בלבד?

גבול סוריה (ארכיון) / צילום: Reuters, Hamad Almakt

תמורת 10 מיליון דולר: החברה האמריקאית שתפנה מוקשים בגבול סוריה

אונדס האמריקאית קיבלה ממשרד הביטחון זיכיון לפינוי מוקשים בגבול המזרחי, כחלק מיוזמה להקמת מכשול ביטחוני בעלות כוללת של כ־1.7 מיליארד דולר ● החברה, שרכשה בתקופה האחרונה שורה של חברות ביטחוניות מקומיות, פועלת גם בגבול ישראל-סוריה

בנקים בישראל

"אנטי-שבירות": בנק אוף אמריקה בהמלצה חמה למניות הישראליות האלו

האנליסטים מפרסמים המלצה אוהדת במיוחד למניות הבנקים הישראלים: "הם בנויים חזק באופן מבני" ● בבנק אוף אמריקה אף מציינים שהשלכות המלחמה נותרו מרוסנות ומזכירים שנתוני המאקרו של המשק חסינים

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בלשכת ראש הממשלה

טקס המשואות מסמן אירוע חסר תקדים. אבל האם כבר היו לו רמזים?

הבחירה במנהיג מדינה זרה להשיא משואה הפתיעה רבים, אך הזרעים נטמנו כבר בעבר ● ואיך משתנה תקנון הטקס שנה אחר שנה? ● המשרוקית של גלובס

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

השינויים באפל: הישראלי הבכיר בהייטק מקבל תפקיד חדש

ג'וני סרוג'י יחליף בתפקידו את ג'ון טרנוס שמונה למנכ"ל אפל במקום טים קוק שהודיע על פרישה ● התפקיד החדש של סרוג'י מציב אותו במקום מרכזי בחזון הבינה המלאכותית של החברה שעד כה לא הוכיח את עצמו

כוח המינוף הספורטיבי. מקרון ובעלי פ.ס.ז' נאסר אל־ח'ליפי בארמון האליזה / צילום: Reuters, Thomas Padilla

"מרכיב בתעשייה הביטחונית": התחום המפתיע שהמפרץ לא יוותר עליו

למרות שכטב"מים פוגעים במתקני התפלה וגז, והכלכלה המקומית דועכת, במפרציות לא ימהרו למשוך את ההשקעות מהספורט העולמי ● מתי הפך הכדורגל למרכיב קריטי בתעשייה הביטחונית של קטאר וסעודיה, כיצד התדמית של המדינות נפגעה במלחמה, ולמה איראן לא תמהר לבטל את ההשתתפות במונדיאל שייערך בארה"ב?

ג'ון טרנוס באחת ההכרזות של אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

מפיתוח האייפון ועד מהפכת השבבים: השינוי ההיסטורי בצמרת אפל וההשלכות

ג׳ון טרנוס, שהוביל את פיתוח האייפון, המק והמעבר ההיסטורי של אפל לשבבים עצמאיים, יחליף את טים קוק כמנכ״ל אחרי 15 שנה ● טרנוס נכנס לתפקיד כשהחברה בשיאה, אך גם בעיצומו של מרוץ טכנולוגי חדש סביב הבינה המלאכותית

משרד לייבפרסון , רעננה / צילום: תמר מצפי

אחרי שצנחה ב-99% מהשיא: לייבפרסון מסיימת את דרכה כחברה ציבורית

לייבפרסון נמכרת לסאונד האונד האמריקאית לפי שווי שוק של כ-43 מיליון דולר ● בזאת בא לסיומו תהליך ארוך של אובדן אמון משקיעים, מאבק אקטיביסטי וניסיון התאוששות כושל ● בשיאה נסקה לשווי של כ-5 מיליארד דולר, שווי השוק היום עומד על כ-40 מיליון דולר

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

טראמפ מאריך את הפסקת האש עם איראן, כשהוא מציין כי הממשל האיראני "מפולג קשות"

לקראת סבב השיחות השני בין ארה"ב לאיראן שצפוי להתחיל ביממה הקרובה בפקיסטן, בישראל נערכים לפיצוץ במגעים • באיראן מאיימים: "הכנו קלפים חדשים בשדה הקרב" • טראמפ: הוצאת האורניום המועשר מאיראן תהיה תהליך ארוך שייקח זמן • שר הביטחון מאיים על מזכ"ל חיזבאללה: "ישלם בראשו" ● עדכונים שוטפים

ניתוח חברה / צילום: ורד פיצ'רסקי

שני מהלכים נותנים למניה הזו גב פיננסי אדיר

חברת הנדל"ן המניב המסורתי שייסד ומוביל נחמיאס, מושבניק משילת, נכנסה לפעילות בתחום הדאטה-סנטרים, שבו היא מבססת מובילות מקומית ושותפויות אסטרטגיות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות ● האם הימרה על התחום הנכון, שיתגבר גם על המינוף הגבוה והסיכון הגיאו-פוליטי? ● ניתוח חברה, מדור חדש 

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר, או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים, אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות וההחמצה ב-AI: אפל מסכמת 15 שנה עם טים קוק

כהונתו של טים קוק כמנכ"ל אפל מסתיימת אמנם בתחושה חמוצה יחסית, אבל יש לו גם במה להתגאות: החל מצמיחת החברה, דרך חיזוק אפל כיצרנית מוצרי אלקטרוניקה ועד ההכנסות משירותי התוכן ● עיקר הביקורת, לעומת זאת, נעוצה בחוסר ההובלה של החברה בתחום הבינה המלאכותית ● ומה הייתה עמדתו ביחס לישראל?

הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל

העיטור הגבוה יחזור אחרי 50 שנה? כך מתכננים בצה"ל להכיר בגיבורי המלחמה

האופי חסר התקדים של שדה הקרב ב־7 באוקטובר הוליד סיפורי גבורה שהמדינה לא ידעה כמותם ● כעת, בצבא מנסים לחשוב מחדש על העיטורים שמוענקים לגיבורי המלחמה ● כך גדל מספר הגיבורים במדינה מתריסר לאלפים ● המשרוקית של גלובס

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות: מה עושות המלחמות למשוררים

גולדברג רדפה יופי, זך התריס ושבתאי הזכיר ● הפצע הוותיק נפתח מחדש: האם משורר בזמן מלחמה נדרש לנחם, לבקר או רק להישאר אנושי?