גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

מזון אורגני / צילום: תמר מצפי

אורגני רק על התווית: מקרים רבים לא עומדים בתקינת משרד החקלאות

מנתונים חדשים של משרד החקלאות עולה כי מספר המגדלים והיקף שטחי הקרקע של מזון אורגני פחתו ● בנוסף, נתגלו מוצרים ששווקו כאורגניים ואינם כאלה ● מה נחשב "אורגני", ואיך נדע?

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים, ומנכ''ל הראל ניהול השקעות / צילום: שרון אלדר

השקל יתחזק, והביטחוניות יככבו: מנהל ההשקעות שמעריך מה צפוי לשוק הישראלי ב־2026

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, בטוח שישראל תמשיך להוביל על העולם גם ב־2026, שמשקיעים זרים יזרמו לשוק המקומי, ושהשקל ימשיך להתחזק ● הוא מעדיף את מניות התעשיות הביטחוניות והפיננסים, כי זה "המקום הראשון שזרים מגיעים להשקיע בו"

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

השריפה בפליסיידס. השמידה 6,837 בתים / צילום: ap, Jae C. Hong

כמעט שנה לאחר ששכונת היוקרה ב־L.A עלתה באש - נבנה שם בית חדש

הבית הוקם עם קאץ’: אי־אפשר לקנות אותו, הוא אינו למכירה ● אבל הוא מרמז על מה שאפשרי, בזמן שקליפורניה מנסה להקל על תהליך השיקום

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: Reuters, POOL

בג"ץ הקפיא זמנית את סגירת גל"צ, אך ההתנגשות בין העובדים לכ"ץ רק מתעצמת

צו הביניים שהוציא בג"ץ לסגירת תחנת הרדיו הצבאית עד לדיון שיתקיים בסוף ינואר נותנת לכאורה לעובדיה מרווח נשימה ● בפועל, ההכנות לסגירת גלי צה"ל נמשכות, וועדת יישום ההחלטה בתוך משרד הביטחון כבר התחילה לעבוד ● עמדת הרמטכ"ל טרם נשמעה

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

חשופים לקנסות כבדים: רשות הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר

"תיקון 13" לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט, הגדיל את כוחה של הרשות הממונה וקבע דרישות חדשות לעסקים ● לאחר תקופת אכיפה סלחנית, המבצע יוצא לדרך: אתרי סחר קטנים קיבלו מכתבי התראה, והם חשופים לעיצומים כבדים ● במקביל, עורכי דין מתריעים מפני גל תביעות ייצוגיות, כפי שקרה עם חוקי הנגישות

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

דגם SPICE 1000 מתוצרת רפאל / צילום: Shutterstock

בדיוק של 3 מטר: הודו רוכשת מרפאל פצצות מתקדמות למטוסים

כחלק מחבילת רכש ביטחונית בהיקף של כ־8.7 מיליארד דולר, הודו אישרה את רכישת ערכות הנחיה ספייס 1000 של רפאל ● המהלך משקף העמקה נוספת של שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, על רקע המתיחות המתמשכת מול פקיסטן

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

פרסומת ב־ChatGPT: התכנון שישנה את עולם הבינה מלאכותית

לפי דיווחים בעולם, OpenAI שוקלת להטמיע פרסומות בתשובות של ChatGPT, זאת כדי לממן את תוכניות בניית מרכזי הנתונים השאפתניות שלה ולספק את המשקיעים ● למרות שהיוזמה עדיין בתכנון ראשוני, נראה כי החברה רואה בפרסומות מפתח לבניית מודל עסקי בר־קיימא

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

שיעור הרווח הדרוש בתוכניות פינוי-בינוי עודכן. מי ירוויח ומי יפסיד?

התקן הכלכלי לפינוי־בינוי עודכן לראשונה מאז 2022, זאת לאור השינויים שחלו בשוק הנדל"ן ● במחוז הצפון, חיפה והדרום שיעור הרווח המזערי הממוצע יעמוד על 17%, בעוד במחוז ת"א, ירושלים ומחוז מרכז שיעור הוא יעמוד על 16% בממוצע

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשורה לנהגים: ירידה חדה במחיר הדלק בינואר

לראשונה זה שנתיים, מחיר הבנזין יורד מתחת ל-7 שקלים לליטר: משרד האנרגיה הודיע כי החל מחצות הלילה שבין רביעי לחמישי המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן בתחנה בשירות עצמי לא יעלה על 6.85 שקלים לליטר - ירידה של 26 אגורות מהעדכון הקודם ● הסיבה: צניחה במחירי הבנזין הבינ"ל והיחלשות הדולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; מטא עולה ב-1%, אינטל ב-2%

עליות באירופה ● מסירות טסלה ברבעון הרביעי צפויות לרדת בחדות ● סופטבנק השלימה את התחייבותה להשקעה של 40 מיליארד דולר ב-OpenAI ● מטא דיווחה כי רכשה חברת AI בשם Manus, המבוססת בסינגפור ● מחיר אונקיית כסף מזנק ב-7% לאחר הנפילה החדה אתמול

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

חדרה / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

עיריית חדרה הפחיתה 40% מצריכת החשמל שלה. כך היא עשתה את זה

משרד האנרגיה פרסם את צריכת החשמל של הרשויות המקומיות, ומי שמובילות את הטבלה הן הרצליה, ראשון לציון, כפר סבא ותל אביב ● מנגד, עיריית חדרה רשמה בשנה האחרונה ירידה משמעותית, בזכות התייעלות בתאורת רחוב והחלפת גופי תאורה ישנים

רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדרות בחוק / צילום: תמר מצפי

התחדשות עירונית: רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדלות בחוק

המחוקק מחייב את היזמים להציע לקשישים פתרונות ייחודיים בפרויקטים של פינוי בינוי, אלא שחסמים רבים גורמים לכך שהשימוש בפתרונות היעודיים נמוך מאוד

שנת מבחן לכלכלת מדינות האיחוד / עיצוב: אלישע נדב

עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?

רמות החוב של מדינות האיחוד האירופי מאיימות לצאת משליטה, והן חורגות בהרבה מהגירעון שמתיר להן להיות חברות בו ● אצל רובן המצב הפוליטי גם תוקע צעדים שיסייעו בצמצום שלו ● אם במשברים קודמים דובר על צנע, קיצוץ הוצאות הממשלה והפחתת רמת החיים - היום הכיוון המרכזי הוא פשוט ללוות עוד ועוד ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: Associated Press

מסר אמריקאי לאיראן: מכירת F-15 לישראל ב־8.5 מיליארד דולר

מזכירות המלחמה האמריקאית אישרה מכירה של 25 מטוסי F-15IA מתוצרת בואינג לישראל, עם אופציה לרכישת 25 יחידות נוספות ● משך העסקה הצפוי הוא עד דצמבר 2035, והיא כוללת כספי סיוע ● המהלך צפוי לשדרג משמעותית את היכולות הישראלית נגד האיומים במרחב

המאבק על הרווחים הכלואים / אילוסטרציה: גלובס

עד מחר בחצות: בעלי חברות ארנק יכולים לחתום על הסכמי פירוק חברה ולהתחמק מהמס

הזדמנות אחרונה לבעלי חברות הארנק להתחמק מהמסים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים ● כל עוד ההחלטה על פירוק החברה תתקבל עד 31 בדצמבר, רשות המסים מתגמשת ומאפשרת הגשה מאוחרת של בקשות פירוק עד 31 בינואר 2026

"תרומה לכיבוש": הצעד החדש של ממשלת ספרד נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך סיקרו בארה"ב את המפגש של נתניהו וטראמפ, ממשלת ספרד דורשת להסיר מלונות ודירות Airbnb ישראליים שמעבר לקו הירוק, והפעיל האיסלמי שמסעיר את בריטניה • כותרות העיתונים בעולם

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

השחקן דן תורג'מן ירצה 9 חודשי עבודות שירות בגין עבירות מס

הסכום הכולל של העלמת ההכנסות המיוחסות לדן תורג'מן עמד על כ-3.7 מיליון שקל ● כתב האישום הוגש בחלוף למעלה מעשור מביצוע העבירות ● המדינה עתרה להטיל על תורג'מן 15 חודשי מאסר בפועל, אך ביהמ"ש קבע כי בשל השיהוי ועינוי הדין שנגרם לו, יש למקם את העונש מתחת למדרג הענישה הרגיל בעבירות דומות