גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

אמיר פנוש, מנכ''ל סיוה / צילום: נטי לוי

"אפקט אינטל": מניית השבבים מרעננה שזינקה בכמעט 70% בפחות מחודש

2025 הייתה שנה שהמשקיעים בחברת סיוה יעדיפו לשכוח. המניה צללה בכ־30% והיא נדחקה מחוץ למדד המניות הקטנות של S&P ● אבל השנה המניה מזנקת בחדות לשווי של 800 מיליון דולר

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

כמעט חודשיים מאז החלה המלחמה באיראן, ומתווה הפיצויים לעסקים שוב נדחה

ועדת הכספים מקדמת מתווה פיצויים עצמאי לאחר שדחתה את הצעת האוצר ● התוכנית החדשה צפויה לכלול הגדלת הפיצוי, הרחבת מענקים לעסקים קטנים ופתרון לעובדים שנעדרו רק בחמשת ימי הלחימה הראשונים ● הבשורה השלילית: הצורך בחקיקה צפוי לעכב את הזרמת הכספים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס; נבות בר, מנכ''ל קיסטון; אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: סטודיו דינו, דודי מוסקוביץ', יח''צ

הדד-ליין לעסקת הוט מובייל מתקרב: מור בחוץ, קיסטון במגעים להיכנס

מזכר ההבנות לרכישת הוט מובייל ב-1.88 מיליארד שקל צפוי לפקוע בסוף השבוע, וברקע מסתמן שינוי דרמטי בהרכב הקבוצה הרוכשת שמובילה דלק ישראל ● בפלאפון עוד מקווים לחזור לתמונה

קמפיין הסל של המדינה בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בדיקת גלובס: רק רשת אחת הורידה מחירים בעקבות "הסל של ישראל"

מיזם "הסל של ישראל" יצא לדרך ברשת קרפור, אך השוק לא ממהר להגיב למהלך ההוזלה כפי שקיווה שר הכלכלה ניר ברקת ● במחסני השוק הורידו מחירים ב-4%, וברשתות החברתיות צרכנים מתלוננים על פערי מחיר בעת הרכישה ועל קושי למצוא סניפים המשתתפים במיזם

שכונת יובלים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה

הגבוהה אי-פעם: עסקת הנדל"ן החריגה בקריית שמונה בשיא הלחימה

קוטג' חד-משפחתי בקריית שמונה נרכש ב-3.25 מיליון שקל, וזאת בשיאה של הלחימה ● בקנה-מידה של שוק הנדל"ן העירוני, מדובר בעסקת שיא

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

המשקיע שנעלם והחוב שנשאר: הבנקים מבקשים להכריז על נוחי דנקנר פושט רגל

דנקנר לא עמד בהסדר חוב מעודכן עם הבנקים, להם החזיר עד היום 110 מיליון שקל מתוך חוב כולל של כחצי מיליארד שקל ● הבנקים פנו לביהמ"ש בדרישה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון ולמנות נאמן לנכסיו ● דנקנר: "משקיע הותיר אותי בפני שוקת שבורה"

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס / צילום: אוריה תדמור

ההטבות שיבוטלו והפגיעה הכלכלית בחרדים: המשמעות של פסק הדין הדרמטי של בג"ץ

בג"ץ קבע היום כי רשויות המדינה צריכות לפעול להגבלת הטבות למי שמשתמט משירות צבאי ● מה הרקע להחלטה, מה שווי ההטבות, ומה הפגיעה הקשה ביותר הצפויה? ● גלובס עושה סדר

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים, ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא, וסאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: ap, Jeff Chiu

המוניים, קרים ואכזריים: גל הפיטורים ב־2026 שובר את כללי המשחק בהייטק

בשבוע האחרון הודיעו מטא ומיקרוסופט על קיצוצים של אלפי עובדים כל אחת, והצטרפו בכך לאורקל ואמזון שכבר ביצעו השנה קיצוצים דרמטיים ● נראה כי חלק מענקיות הטכנולוגיה מאמצות מודל פיטורים מנוכר וכירורגי, שעובדים מתארים כמשפיל ואכזרי ● לגלובס נודע כי הקיצוצים במטא מגיעים גם לישראל: כ־100 עובדים יפוטרו

לפיד ובנט בעת ההצהרה על האיחוד / צילום: ap, Ariel Schalit

נדוניה של מנדטים וחובות? המשמעויות הכלכליות של איחוד בנט־לפיד

המהלך של בנט ולפיד מציף את הדיון על אפקטיביות מימון המפלגות בישראל ● כך, מיליוני שקלים "מתאדים", וגירעונות עבר נותרים ללא כתובת ● מאיפה יגיע הכסף לקמפיין המשותף, מי נושא באחריות לחובות "הבית היהודי", והאם עשוי "חוק בנט" לטרוף את הקלפים?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה מעורבת בת"א; מדד הקלינטק קפץ, המניות הביטחוניות נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3% ● מדד הקלינטק משלים עלייה של כ-40% מתחילת השנה ● ירידות חדות במניות הביטחוניות - ארית תעשיות ובית שמש נפלו ● טאואר תייצר שבבים עבור אקסירו האמריקאית ● מנכ"ל בית הזיקוק אשדוד רונן יחזקאל הודיע אמש לדירקטוריון על כוונתו לסיים את תפקידו ● במיטב ממליצים על משקל יתר לשוק המניות הישראלי, אלו הסיבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מעסיקים של משרתי מילואים? שימו לב לתיקון החוק שעבר במליאה

מליאת הכנסת אישרה היום (ב') תיקון לחוק הביטוח הלאומי, לפיו מעסיקים של משרתי מילואים יקבלו שיפוי באופן קבוע בגין ימי השירות של עובדיהם ● שר האוצר סמוטריץ': "קיבוע השיפוי כהוראת קבע מייצר ודאות עסקית ומבסס מחויבות ארוכת טווח בין המדינה למגזר העסקי"

סקר הסקרים: מה עושה איחוד בנט ולפיד למפה הפוליטית?

חצי שנה לבחירות המשרוקית של גלובס מציגה את הממוצע של הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: הסקרים הראשונים לאחר האיחוד של בנט ולפיד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

דוברת הבית הלבן במסיבת עיתונאים: "דנים בהצעה האיראנית"

מרקו רוביו: "למרבה הצער, הקיצוניים בעלי החזון האפוקליפטי הם אלה שמחזיקים בכוח באיראן" ● בירושלים העבירו מסרים לוושינגטון שהקלה במצור בהורמוז לא תקדם את המו"מ ● שר החוץ האיראני בפגישתו עם פוטין: "ההרגלים ההרסניים של ארה"ב גורמים לעיכוב בהתקדמות הדיפלומטיה" ● 4 לוחמים נפצעו בתאונה מבצעית בבסיס בדרום הארץ, אחד מהם במצב קשה ואחד במצב בינוני ● עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיקפצו היום בת"א, ומה עומד מאחורי השיאים בוול סטריט?

וול סטריט ממשיכה לשבור שיאים חדשים בהובלת מניות הטכנולוגיה ובוחרת לשים את המלחמה בצד - אך יש גם מי שמצביע על עייפות בשווקים ● תופעה נדירה תירשם ביום רביעי, עם דיווחים של 4 מתוך "7 המופלאות" באותו ערב ● יו"ר הפד ג'רום פאוול יקיים את החלטת הריבית האחרונה שלו ● והאנליסט שממליץ על שוק המניות הישראלי: "ממשיך להציג ביצועים מהטובים בעולם" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר הדלק צפוי לעלות במאי ל-8.15 שקלים לליטר

לפי הערכות, מחיר הדלק, שעומד כעת על 8.05 שקלים, צפוי לזנק במאי ב-10 אגורות נוספות ● זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2012

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

האם החברה הגדולה בעולם עדיין אטרקטיבית להשקעה?

אנבידיה, החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אומנם תפרסם את תוצאותיה לרבעון הקרוב רק בעוד חודש, אבל לכולם ברור שהיא תמשיך לצמוח בקצב מהיר ● האם למרות השווי, היא עדיין עדיפה על שאר ענקיות הטכנולוגיה?

אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,

הקרב על OpenAI: מה צפוי במשפט המיליארדים בין אילון מאסק לסם אלטמן

מאסק תובע תשלום של 134 מיליארד דולר, בטענה שחברת הבינה המלאכותית, שהוא ממייסדיה, הפרה הסכמות בכך שהפכה לעסקית ● מעבר לפיצוי הענק, האיום על OpenAI טמון גם בשלב גילוי המסמכים, שעלול להפוך את המיילים הפרטיים של סם אלטמן לתיבת פנדורה ציבורית

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

בג"ץ לממשלה: גבשו מתווה לחקירת ה-7 באוקטובר עד 1 ביולי

בג"ץ הודיע כי יאפשר לממשלה שהות נוספת של כחודשיים למצוא מתווה ראוי לחקור את אירועי טבח ה-7 באוקטובר - "מתוך תקווה שיימצא בקרוב מתווה ראוי לחקר האירועים אשר יזכה להסכמה ציבורית רחבה"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה. איך הוא עשה את זה?

בתקופת המלחמה בנק ישראל פעל בשוק המט"ח, בדרך שעברה מתחת לרדאר ● אף שבמדינות רבות היא אחד מכלי המימון המרכזיים, בישראל היא עדיין לא מפותחת ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים