גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

הריקול של שטראוס ברחבי המרכולים / צילום: מיכל רז חיימוביץ

פרשת הסלמונלה בשטראוס: חברת הביטוח כלל תשלם לחברה כ-30 מיליון שקל

בשנת 2022 התגלתה סלמונלה במוצרי החברה שיוצרו במפעל עלית בגליל ● ועדה בלתי תלויה קבעה כי הנזק שנגרם לשטראוס בעקבות הפרשה מסתכם ב-293 מיליון שקל ● ביהמ"ש המחוזי אישר הסכם פשרה המשרת לדבריו את טובת החברה ובעלי מניותיה ומשקף באופן ראוי את הערכת הסיכויים והסיכונים ואת היתרון בסיום ההליך

תחנת דלק בלונדון / צילום: ap, Frank Augstein

10 מיליארד אירו זה רק ההתחלה: האיחוד האירופי במשבר אנרגיה

על פי נתוני האיחוד האירופי מחירי הנפט והגז המונזל זינקו ב-60%-70% מאז תחילת המלחמה עם איראן ● לפי חישובי הנציבות האירופית, מדינות האיחוד הוציאו 24 מיליארד אירו יותר ממה שהיה צפוי על אנרגיה מאז פרוץ המלחמה

טפסי הגרלת ווינר של הטוטו / צילום: איל יצהר

אחרי 17 שנים: בטוטו נפרדים מיהושע TBWA. מי יחליף אותו?

גליקמן-שמיר-סמסונוב PUBLICIS וגיתם BBDO זכו בתקציב הפרסום של הטוטו, העומד על עשרות מיליוני שקלים בשנה ● במסגרת החלוקה בין המשרדים הזוכים, גיתם BBDO ינהל את תקציב הווינר, וגליקמן-שמיר-סמסונוב ינהל את תקציב הטוטו - הפן התדמיתי ומשחקים באחריות

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

חברות התעופה יחזרו? הרגולטור האירופי יחליט בקרוב

הנחיות הרגולטור האירופי ממשיכות לעצב את מפת הטיסות לישראל, אך לא כל חברות התעופה פועלות לפיהן ● חברות עם זיקה לשוק המקומי כבר חידשו פעילות, בשעה שהרוב המוחלט בוחרות להמתין ● אילו חברות כבר חזרו למרות ההנחיה להימנע מטיסות לישראל, ואילו עדיין רחוקות?

מעבד 18A של אינטל / צילום: אינטל

לקוח דגל ראשון למפעלי הייצור של אינטל: טסלה תייצר שבבי AI בטכנולוגיה חדשה

מדובר בהישג משמעותי ראשון לאינטל בשנים האחרונות: זו הפעם הראשונה שבה לקוח גדול מודה כי הוא מתכוון לייצר שבבי AI באחת משתי הטכנולוגיות העתידיות של החברה - A18 או A14, שבבים בעלי טכנולוגיית מעגלים מתחת ל-2 ננומטר

נדב פרי / צילום: יח''צ

עם כ-12 מיליון שקל בכיס: נדב פרי עוזב את תשובה

נדב פרי כיהן מעל לעשור כסמנכ"ל הרגולציה וקשרי החוץ של שותפות ניו-מד אנרג'י ● עפ"י הערכות, עלות שכרו המצטברת בחברה עמדה על כ-12 מיליון שקל

הפגנה פרו־פלסטינית בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

מותג בסיכון גבוה: הכשל הניהולי שמאחורי ההסברה הישראלית

יהודים וישראלים כבר התרגלו לכך שעליהם להסתיר את זהותם בחו"ל - סימן לכישלון ההסברה של מדינת ישראל ● יש להתייחס למשבר האנטישמיות כמו למשבר תאגידי, לשנס מותניים ולהעביר את הניהול לגוף אחד מקצועי ויעיל

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

ענף הבנייה לא יוצא מהמשבר. איך הממשלה מתמודדת איתו?

הפערים היו ידועים, מבקר המדינה התריע - ואז באה המלחמה והחמירה עוד יותר את המשבר בענף הבנייה ● אומנם הממשלה ביצעה צעדים משמעותיים, אבל המהלכים המורכבים נותרו מאחור ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ענף הנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; מדדי הקלינטק ונפט וגז זינקו במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.2%, ת"א 90 עלה ב-0.8% ● מניות האנרגיה עלו בשל העלייה במחירי הנפט בעולם ● טאואר נפלה בכ-9% ● היום לאחר סיום המסחר בת"א, הבורסה תפרסם את הרכב המדדים שייכנס לתוקף בעדכון מאי

יוסי בן ברוך, מנכ''ל מגדל אחזקות הפורש / צילום:  יוסי צבקר

יוסי בן ברוך, מנכ"ל מגדל אחזקות, פורש מתפקידו

מנכ"ל החברה האם של מגדל ביטוח, הנחשב למקורבו של שלמה אליהו, פורש בתום 12 שנים ומספר תפקידים בכירים בקבוצה. ● בעבר, ניסה אליהו למנותו ליו"ר מגדל ביטוח – ללא הצלחה ● בן ברוך: "אני חש כי זהו המועד הנכון עבורי לעבור לאתגר הבא"

get taxi גט טקסי / צילום: יח''צ

בכ-50 מיליון דולר: גט מוכרת את פעילות המוניות בלונדון לליפט

אפליקציית הנסיעות האמריקאית רוכשת את פעילות המוניות של גט בלונדון ● בכך, למעשה, גט מסיימת את דרכה בחו"ל, לאחר שלפני מספר שנים סגרה את הפעילות ברוסיה ● ליפט, מנגד, מרחיבה בימים אלו את פעילותה מעבר לים

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

עסקת זפירוס הושלמה: דוראל קונה במיליארד שקל, קרן תש"י תרוויח 700 מיליון

דוראל אנרגיה מרחיבה דרמטית את פעילותה באירופה ע"י רכישת חברת זפירוס, המחזיקה בתשתיות ייצור חשמל ברוח ובשמש באירופה ובפולין בפרט ● העסקה, במסגרתה דוראל תקנה 56% ממניות זפירוס בתמורה למעל מיליארד שקל, מגלמת רווח של כ-700 מיליון שקל לקרן תש"י, לאחר שהחזיקה בחברה במשך כ-8 שנים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית והמחלוקת

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

אינטל מציגה דוחות חזקים; המניה מזנקת בחדות במסחר המאוחר

הכנסות החברה עמדו על 13.6 מיליארד דולר לעומת צפי של 12.3, הרווח 29 סנט למניה, הרבה מעל הצפי ● המאמץ של ליפ-בו טאן בתחום חוות השרתים נושא פרי עם גידול חד של 22% בהכנסות ● לעומת זאת, פעילות הייצור עבור לקוחות חיצוניים נותרה הפסדית ● החברה מעלה תחזיות

אילוסטרציה: Shutterstock

מרץ האדום בתשואות הפנסיה: אלו בתי ההשקעות שנפגעו הכי פחות

החוסכים סבלו מירידות חדות של 2.3% במסלולים הכלליים, ופי שניים מכך במסלולי המניות ובמסלולים מחקי מדד ה-S&P 500 ● הגופים שבלטו לטובה במסלולים הכלליים הם בית ההשקעות אנליסט, אחריו מור ובמקום השלישי נמצא אינפיניטי ● ומי בתחתית?

קמפיינים של אל על, בנק לאומי, בנק הפועלים ותנובה / צילום: צילומי מסך

תנובה, אל על ועוד 40: אילו מותגים מציגים את עצמם כישראלים, ואילו לא

בבדיקה שערכה חברת Good Vision למדד המותגים האחרון של גלובס עלה כי מתוך 100 המובילים, 56 הם ישראלים, ופחות מ־40 מציגים עצמם כך באופן אקטיבי ● מתי מבליטים יותר את הזהות המקומית, היכן מעדיפים שפה גלובלית, איך ומדוע מצניעים בעלות זרה, ואיפה מציגים בעיקר חדשנות?

פאונד / צילום: Shutterstock

האם מטבע נוסף "יחליף קידומת" בקרוב מול השקל?

הלירה שטרלינג מתקרבת לרמה של 4 שקלים, בה הייתה לאחרונה בשנת 2022 ולפני כן רק בתחילת שנות ה-90 ● וגם: האם ידעתם שבנק ישראל מחזיק בליש"ט כחלק מיתרות המט"ח העצומות שלו?

תושבים בתל באביב יורדים למרחב מוגן בשל אזעקות על ירי מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"יותר מדע בדיוני מאשר הנדסה": מדוע לא בונים שכונות שלמות מתחת לקרקע?

בתקופה שבה המיגון בבית הוא הדבר החשוב מכול, עולה שאלת הבנייה בתת־הקרקע ● כבר היום נבנים פרויקטים מתחת לאדמה, ושכונות שלמות שייבנו כך יהיו, על פניו, מוגנות במיוחד ● בפועל, אומרים אנשי המקצוע, זה לא מעשי וגם יקר: "פי 4 או 5 לעומת בנייה רגילה"

אלעד אהרונסון / צילום: נטלי כהן-קדוש

הנכס האסטרטגי השקט שבידי ישראל בסדר העולמי החדש

המאבק בין איראן לארה"ב על הורמוז החזיר לכותרות את החשש ממשבר נפט • אבל מאחורי הדרמה הגלויה מתנהל מאבק עמוק יותר - על מזון, חומרי גלם ושרשראות אספקה • דווקא שם מסתתרת עוצמה ישראלית שרבים עדיין לא מזהים - תעשייה מתקדמת לייצור דשנים מיוחדים ● טור דעה

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס בראיון בלעדי: "בכל הקשור למניות, אני על גבול הנאיבי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"