גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

מניות הנדל''ן יורדות / צילום: אילוסטרציה: shutterstock

"המשקיעים הזרים לא שותפים לאופוריה": מי עומדים מאחורי הירידות בתל אביב?

לאחר האופוריה של תחילת המלחמה באיראן, מדד ת"א-35 שינה כיוון וכעת הוא נמוך ביחס לרמה שבה ננעל ערב פרוץ המבצע באיראן ● מנהל השקעות בכיר אמר לגלובס כי להערכתו הירידות נעוצות בעיקר בפעילות המשקיעים הזרים: "הם לא שותפים לאופוריה"

הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון בשנה שעברה / צילום: Reuters, Yann Tessier Thomas Krych

לראשונה מזה עשור: בוטלה הפגנת ענק איראנית נגד ישראל בלונדון

הממשלה הבריטית הודיעה על ביטול הפגנת "יום אל-קודס" בלונדון בסוף השבוע הקרוב, שבה היו אמורים להשתתף רבבות בני אדם ● הנימוק הרשמי לביטול הוא המלצה של משטרת המטרופולין של לונדון, וזאת בשל חשש מ"חיכוך ואלימות" בין קבוצות פרו-פלסטיניות ופרו-איראניות לבין המפגינים נגדן

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

למה האיראנים משגרים פחות טילים?

היקף הירי מאיראן קטן משמעותית ביחס לתחילת המבצע ● זה מעיד על עוצמת הפעילות של חיל האוויר הישראלי, אבל גם על כניסה למערכה של שחקנית חדשה־ישנה ● שאלת השעה

העיר לרנקה, קפריסין / צילום: Shutterstock

בעקבות המלחמה: אלו היעדים שחוששים מהיעלמות התייר הישראלי

במדינות שבהן התייר הישראלי הפך בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי - מבולגריה וקפריסין ועד אזורי התרמילאים בהודו, כבר מתחילים לחשוש מהיעלמותו ● בתוך כך, מתרבים הדיווחים על האטה בהזמנות, ביטולים ועל חשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

התנועה בהורמוז נעצרה? כך מגיבים באיראן לאיומים מארה"ב

עפ"י לויד'ס ליסט, העוקבים אחרי תנועת הספינות באזור, מעבר הספינות צנח מ־60־70 בכל יום, לשלוש ספינות לכל היותר ● מי שבעיקר עוברות במיצר כעת הן ספינות "צי הצללים" האיראני

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

דיווח: איראן הניחה עשרות מוקשים במיצר הורמוז; טראמפ איים בתגובה עזה

הגסת': "היום יהיו התקיפות הכי עצימות באיראן, המלחמה לא אינסופית" ● המצב המיוחד בעורף הוארך בשבועיים ● חיל האוויר בגל תקיפות בטהרן ● צה"ל מעמיק את הפעולה הקרקעית בלבנון ● הותרו לפרסום שמות ההרוגים מהנפילה ביהוד: רוסטם גולומוב ואמיד מורטוזוב ז"ל • סמוטריץ' לתושבי גבול הצפון: "תקבלו פיצוי מלא" ● יו"ר הפרלמנט באיראן: "לא מחפשים הפסקת אש" ● טראמפ איים על איראן אם תעצור את הנפט במיצר הורמוז: "אש וזעם יירדו עליהם" ● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס

שר האוצר טען היום כי בשל המלחמה הוא מעדיף להגיע להסכמות רחבות לגבי הרפורמות אותן הוא קידם בלהט בחודשים האחרונים - ולכן קידומן מושהה כרגע ● אלא שגם לפני המלחמה סמוטריץ' התקשה להשיג להן רוב בכנסת, וספק אם היה מצליח להעביר אותן בכל מקרה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

בתי זיקוק של ארמקו בערב הסעודית / צילום: ap

המנכ"ל שמזהיר מ"השלכות קטסטרופליות" בעקבות המלחמה

מנכ"ל ענקית הנפט הסעודית ארמקו שבית זיקוק שלה נפגע מטיל, התייחס בסמוך לפרסום הדוחות הכספיים של החברה למלחמה והשלכותיה על שוק הנפט ● לדבריו מדובר בהשלכות קטסטרופליות שיובילו לתגובת שרשרת קשה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים

הנתונים היבשים מראים שהלילה שחלף היה קשה כפליים מבחינת התרעות אלא שרן כוכב, מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר טוען - "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים... אבל יותר התרעות" ● ואיך זה מסתדר עם הטענות שמרבית מיכולת השיגור הושמדה? ● שאלת השעה

התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה - גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מכה לסמוטריץ': רפורמת החלב נפלה מתקציב המדינה

פתיחת שוק החלב שיזם שר האוצר סמוטריץ' צפויה לצאת מחוק ההסדרים, זאת לאחר סדרת פגישות שזה קיים עם ראש הממשלה נתניהו ● סמוטריץ' תכנן במקור להתעקש על הרפורמה כמעט בכל מחיר, אך בסופו של דבר התקפל ואולץ לוותר עליה

פרויקט לנדמרק בשרונה / הדמיה: עמרי אמסלם

13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?

כפי שנחשף בגלובס, חברת הסייבר הישראלית Wiz תשלם 60 מיליון שקל לשנה לתקופת השכירות הראשונה שעומדת על שש שנים ● לפי הדיווח יש לה אופציה להאריך את החוזה אחרי כן לעוד תקופה, בעלייה של 5%

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

הרוכשים לא התרשמו מהורדות הריבית: גם בינואר נרשם שפל במכירת דירות

שוק הדירות ממשיך לדשדש למרות הורדות הריבית: לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, מכירות הקבלנים בינואר היו נמוכות בכ־30% מהממוצע בעשור האחרון ● גם מבצעי המימון של היזמים, שמשכו רוכשים בדצמבר, כבר לא הביאו קונים חדשים למשרדי המכירות

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

נתניהו וסמוטריץ׳: מקפיאים את חוק הגיוס ואת מרבית הרפורמות בתקציב

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו כי הממשלה לא תדון בנושאים שבמחלוקת ובהם חוק הגיוס ורפורמות שאין עליהן הסכמה כוללת כמו הרפורמה בחלב ומס הרכוש על קרקעות פנויות ● תוספת זו מבלי שיהיו צעדי התכנסות אחרים או תוספת במסים תגדיל את הגירעון הממשלתי באופן משמעותי כשלפי הערכות הוא יחצה את 5%

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסות אירופה; האינפלציה בארה"ב ללא שינוי ובהתאם לצפי

עליות קלות בחוזים בוול סטריט ● מחיר הנפט עולה ל-88 דולר לחבית למרות שסוכנות האנרגיה שוקלת הזרמת נפט מסיבית ממאגרי החירום ● מניית אורקל זינקה במסחר המאוחר בעקבות הדוח הכספי ● ביקוש שיא להנפקת האג"ח של אמזון

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה אישרה: החוק שיפתח את שוק הערבויות לתחרות עובר לקריאה שנייה ושלישית

על פי החוק, ערבויות, כולל אלה שניתנות לרוכשי דירות ע"י יזמי הנדל"ן, יוכלו להינתן גם ע"י גופים מורשים שאינם בנקים ● באוצר מעריכים כי המהלך עשוי לחסוך לציבור מאות מיליוני שקלים בשנה, בשוק שמוערך בכ־300 מיליארד שקל

הרס באחת הדירות בתל אביב, כתוצאה מהפגיעה של טיל איראני במהלך מבצע ''שאגת הארי'' / צילום: אלה לוי וינרייב

ראשי נפץ גדולים מול טילי מצרר: מה גורם יותר נזק?

מנתוני רשות המסים עולה כי מתחילת המלחמה הנוכחית התקבלו בקרן הפיצויים 9,115 תביעות - היקף שדומה למספר התביעות שהתקבלו ביום השני של "עם כלביא" ● הסיבה לפער הגדול: ירידה בהיקף הטילים שמשוגרים מאיראן לצד שינוי בסוג שלהם