גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

פרויקט גרדן טאוארס של קבוצת אורון בבת ים / הדמיה: ויו פוינט

התאומים שניצלו זינוק של 140% במניית נדל"ן לגיוס 130 מיליון שקל

קבוצת אורון השלימה הנפקה פרטית של מניות, בעיקר למגדל ומור ● מתוך סך הגיוס, 30 מיליון שקל יזרמו לכיסיהם של צמד בעלי השליטה, התאומים גילי ויואל עזריה

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

צבי אלון ויואב זייף / צילום: טיגו, סטרטסיס

ההודעה שהקפיצה את מניית סטרטסיס, והישראלית שזינקה במעל 60%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סטרטסיס קפצה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי מדפסות התלת־ממד שלה סייעו ליצרנית הרכב סובארו להפחית בחצי את זמן פיתוח הכלים בפסי הייצור שלה ● חברת האנרגיה הסולארית טיגו זינקה במעל 60% מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● פרייטוס זינקה גם היא בשיעור דו־ספרתי, בעקבות נתונים תפעוליים חיוביים

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה

בעידן של פריים גבוה, הפער בין מקורות האשראי עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה ● האם כדאי לנצל את החיסכון הפנסיוני, למה הלוואה בקליק עלולה לחנוק את המסגרת, ומתי המסלול החוץ־בנקאי הוא הכרח ● הנה מה שאתם צריכים לדעת

פינגוויני מגלן / צילום: Shutterstock

המפגש הבלתי צפוי עם הפומה לימד את הפינגווין לחשוש לא רק מהים, אלא גם מהיבשה

שינויי האקלים וההתערבות האנושית דוחקים מינים למפגשים שלא היו קיימים בעבר ● כזה הוא המקרה של הפומה, שהייתה רגילה לרדוף אחרי חיות יבשה, וגילתה "מוצר מדף" זמין בהרבה: פינגווין מגלן

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

עידן נסימי / צילום: שי בראל

"אמרו לי שהחלקתי על השכל, אבל עשיתי בשנה וחצי מה שאחרים עושים בחמש": מנכ"ל הסופר של ההסתדרות בראיון

עידן נסימי נכנס לתפקידו כמנכ"ל הסופר החברתי מבית ההסתדרות אחרי שניהל את חברת הגז של קבוצת דלק, וכולם סביבו חשבו שזו טעות ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע החליט להצטרף באמצע המלחמה, למה הוא מאמין במותג הפרטי, כיצד התמודד עם הספקים הגדולים, מה חשב כשראה שהקמעונאיות הגדולות "מחקות" אותו, ואיך הרגיש כשארנון בר-דוד נעצר

OnePlus / צילום: יח''צ

שיאומי רוצה תחרות עם כולם, אבל יש לה דרך ארוכה לפניה

שיאומי שחררה את סדרת Redmi Note 15 שלה, והדגם Pro+ 5G מנסה לטשטש את הגבול בין מכשיר ביניים לפרימיום ● הוא מציע חבילה מרשימה על הנייר, אלא שתחרות עזה, לצד מחיר של מעל 2,000 שקל, מעלים את השאלה האם התמורה מצדיקה את ההשקעה

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

ההצעה החדשה של פלאפון להוט מובייל: 2.3 מיליארד שקל

פלאפון מעלה את ההצעה לרכישת הוט מובייל מ-2.1 מיליארד שקל ל-2.3 מיליארד שקל, ותוחמת את זמן התגובה של אלטיס עד יום חמישי הקרוב ● המהלך מגיע בין היתר על רקע העובדה שישנן מתמודדות נוספות על רכישת הוט מובייל, ובהן דלק ישראל, קבוצה בהובלת גיל שרון וכן פרטנר וסלקום

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

צומת השלום, איילון / צילום: Shutterstock

איילון צפון ייחסם הלילה לצורך עבודות הקמת גשר יצחק נבון

במסגרת העבודות ייחסמו כלל נתיבי הנסיעה באיילון צפון במקטע שבין מחלפי השלום וההלכה, מהשעה 23:00 עד ל-05:00 בבוקר למחרת ● הגשר המוקם צפוי לחבר בין שכונת נחלת יצחק לבין אזור התעסוקה ממערב לנתיבים, בסביבת מידטאון 

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

למרות החובה בתקנון: מירי רגב שוב לא התייצבה לדיון בוועדת הכלכלה

תקנון הכנסת מחייב שרים בדיווח שנתי לוועדות, אך שרת התחבורה לא הופיעה גם לאחר שמונה ניסיונות תיאום ● לשתות טקילה עם ג'ורדן: מנהלת השיווק של אגדת הכדורסל הגיעה לישראל, ומגלה מה עומד מאחורי המותג Cincoro ● וגם: הסעיף שעיריית ת"א מוסיפה במכרזים להפעלת בתי קפה בנכסיה ● אירועים ומינויים

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים