גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"
אביאל קדם, מנכ"ל עמותת "צער בעלי חיים רחובות" / צילום: "צער בעלי חיים"

עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים רחובות" מקרקע שהעניקה לה העירייה לצורך פעילותה לפני 30 שנה, זאת על-מנת להכשיר את השטח לבנייה. העירייה אף הטילה על חשבונותיה צווי עיקול בגובה 1.2 מיליון שקל - כך עולה מעתירה שהגישה השבוע עמותת "צער בעלי חיים רחובות" לבית המשפט המחוזי מרכז.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עוה"ד חן לוי, ליויאן סגל ושיר-לי שיש ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי ללא התערבות בית המשפט, התנהלות העירייה תביא לקריסתה הכלכלית של העמותה, וכתוצאה מכך לפינויה מהשטח ולפגיעה במאות בעלי חיים בהם העמותה מטפלת מדי שנה.

בעתירה נטען כי ראש העירייה רחמים מלול לא גילה את מניעיו האמיתיים לעמותה, כאשר החליט לפתע פתאום להטיל עליה חיובי ארנונה גבוהים, לאחר עשורים שבהן קיבלה העמותה פטור מתשלום ארנונה. אך משניסה להערים קשיים על תשלום החוב ולא סייע להגעה להסדר בנוגע לתשלום, התגלתה לעמותה התמונה האמתית מאחורי מניעיו: במאי 2017, חודשים ספורים לפני הטלת העיקול הראשון בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה.

"אינטרס העירייה והסיבה בגינה הוטל העיקול הוא אחד - יצירת מנוף לחץ כלכלי על העמותה במטרה להביא לסגירתה, כך שהסכם החכירה לא יהיה רלוונטי, והחלקה תהיה פנויה לטובת הייעוד שהוקצה לה בתוכנית המתאר", נכתב בעתירה.

"עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. אומנם נפשות של בעלי חיים, אך עדיין - דיני נפשות", נכתב בפתח העתירה. העמותה, אשר פועלת בעיר רחובות למעלה מ-30 שנים, מצילה מדי יום כלבים וחתולים חולים ועזובים בעיר ומעניקה למעשה שירות עירוני רב-חשיבות לכלל תושבי רחובות וכמובן לחתולי וכלבי העיר. זאת, לצד פעילות חינוכית ענפה וחשובה. קיומה של העמותה תלוי בתורמים ובתרומות, שכן מדובר בעמותה ללא מטרות רווח. רבים מעובדיה עובדים בהתנדבות, וגם בעלי התפקידים להם משולם שכר מסתפקים בשכר צנוע.

עוד טוענת העמותה בעתירה כי בסוף 2017, ובניגוד להתחייבויות העירייה כלפי העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה, שמאיים על יכולתה להמשיך להתקיים.

לטענת העמותה, היא פועלת בעיר רחובות משנת 1986, כאשר בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה ממנה לעבור לנכס אחר במיקום פחות מיטבי, תוך שהיא מבטיחה לה כי תמורת מעבר זה תמשיך להקנות לה פטור ממס ארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג עד אותה עת. על-פי העתירה, בהסכם עליו חתמה העירייה צוין מפורשות כי הצדדים יתנהגו בדומה לתנאים בעבר ובהווה, ואף צוין מפורשות כי העמותה פטורה ממס הארנונה, ומשכך העמותה אכן עברה למיקום אחר. 

עוד נטען כי בשנת 1999 התנהלה חלופת תכתובות בין הצדדים, אשר בסיומה אישרה היועצת המשפטית דאז של עיריית רחובות כי העירייה פטרה את העמותה מתשלום מס הארנונה ומתשלום בגין חיובי המים. כמו כן, בהתחייבות בכתב מלשכת ראש העיר ובהתחייבות בכתב מטעם הווטרינר העירוני צוין מפורשות כי העמותה פטורה מהחיובים.

למרות זאת, נטען, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום בגין החיובים. העמותה מצידה הבהירה שוב ושוב כי העירייה פטרה אותה מתשלום החיובים, והנושא ירד ועלה מדי תקופה במשך מספר שנים. אלא שבסוף שנת 2017, ולתדהמת העמותה, הטילה העירייה עיקול על חשבון העמותה - המממנת בקושי רב את פעילותה - בגובה של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. באותה עת התחלפה הנהלת העמותה, ומנכ"ל העמותה הנכנס, שלא הכיר בקיומה של מחלוקת כלשהי ביחס לחיובי הארנונה, כיתת רגליו, עד שהעירייה נעתרה לבקשתו וביטלה את העיקול.

באותה עת התנהלה מערכת הבחירות בעיר רחובות. לכן, נטען, כאשר מנכ"ל העמותה פנה לנציגי העירייה השונים, רבים מהם היו נכונים לסייע. כך, למשל, משה כהן, סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה בעירייה, הציע להפחית את גובה החוב לכ-150-200 אלף שקל, וכן הוצע על-ידי סגן ראש העיר דאז, מתן דיל, כי יתרת החוב תשולם מכספי תרומה שהעירייה תסייע לגייס, או מהעברת תשלום לעמותה מהעירייה בגין שירותים ציבוריים שהיא מספקת. ואולם בסמוך לאחר יום הבחירות (שהתקיים בסוף חודש אוקטובר 2018) הוטל על חשבון העמותה עיקול נוסף.

לטענת העמותה, "לאחר שנערכו הבחירות, ומשלא חשש ראש העיר לתפקידו, 'התאדו' לפתע כל אותם גורמים שהיו נכונים לסייע לעמותה, והעמותה מצאה את עצמה עם עיקול לא חוקי, המנוגד להסכם ולהתחייבויות מפורשות של העירייה, ואשר מקשה על יכולתה לנהל את פעילותה השוטפת. על אף זאת, ההנהלה החדשה של העמותה, ובראשה המנכ"ל, החלה לפעול מול הספקים, עם עובדיה ונותני השירות בה, צמצמה את הפעילות שלה, ולמעשה מזה כשלוש שנים ההנהלה מקיימת את פעילות העמותה תוך שמירה על 'מינוס יציב' בחשבון הבנק".

על-פי העתירה, העמותה מטפלת בכ-80-100 כלבים וחתולים בכל זמן נתון, ששוטטו כשהם עזובים, רעבים וחולים בעיר רחובות. מי שפונה לעמותה אלה תושבי העיר רחובות, מתוך היכרות עם פעילות העמותה או לאחר הפנייתם על-ידי מוקד העירייה.

"העמותה משרתת את תושבי העיר, וחשיבותה לעיר עצומה. מעבר לפעילות השוטפת בטיפול בכלבים ובחתולים - העמותה גם עורכת פעילויות הסברה בבתי ספר ובמוסדות חינוך נוספים - להעלאת המודעות לבעלי החיים ולצורכיהם", נכתב בעתירה. "ואולם דברים אלה, כמו גם העובדה שהעירייה התחייבה במפורש, בהסכם חתום ובמספר התחייבויות נוספות בכתב לפטור את העמותה מהחיובים, כלל לא עניינו את ראש העיר ואת בעלי התפקידים השונים בעירייה".

לטענת העמותה, במסגרת פגישה שנערכה בין הצדדים בחודש יוני 2019, ראש העיר מלול התנער מכל ההתחייבויות בכתב ובעל-פה שניתנו לעמותה. לפי העתירה, באותה פגישה הציג ראש העיר בפני העמותה דרישה תמוהה לראשונה, והיא ויתור על מחצית מהחלקה עליה הוקמה העמותה, לטובת הקמת מבנה ציבור דוגמת גן ילדים או בית ספר, ודרישות נוספות שלמעשה חוסמות את היכולת של העמותה להמשיך פעול.

התנאי הראשון של ראש העיר ביחס להשבת מחצית משטח הקרקע העלה "דגל אדום" אצל העמותה. "טענתו של ראש העיר כי ירצה להקים בית ספר או גן על החלקה, הייתה תמוהה מאוד והובילה את העמותה לבדוק מה עומד מאחורי דרישה זו, שהרי העירייה היא זו שביקשה להעביר את העמותה מהחלקה הקודמת למקרקעין הנוכחיים. וחשוב לציין - מדובר בשטח שאין בו בנייני מגורים, אלא הוא מצוי בסמוך למזבלה העירונית, לחניון אוטובוסים של חברת אגד וכן בסמוך לכלבייה העירונית. השכונה הקרובה ביותר היא רחובות ההולנדית, שם כבר יש שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, בית ספר תיכון וגני ילדים רבים, והרי ממילא אף הורה לא היה מסכים כי ילדו ישלח לגן מנותק, מחוץ לשכונה, סמוך למזבלה ולחניון אוטובוסים", נכתב בעתירה.

וכך, על-פי העתירה, "בסיומה של אותה פגישה גם התגלתה התמונה המלאה והעגומה - ראש העיר כלל לא מעוניין בפעילות העמותה. ראש העיר מעוניין במקרקעין עליהם יושבת העמותה, והעיקול שהוטל, כך מתברר, איננו אלא אמצעי להפעיל לחץ פסול על העמותה על-מנת שזו תפנה את המקרקעין".

בפנייתה לבית המשפט מזכירה הנהלת העמותה כי היא איננה פועלת למטרות רווח. ועד העמותה פועל בהתנדבות מלאה. מנכ"ל העמותה, אשר עובד יום-יום בכל פעילויות העמותה, מרוויח מזה כשנתיים וחצי שכר מינימלי של כ-6,500 שקל, ועובד נוסף בבית המחסה עובד בימי ראשון עד חמישי בשכר שעתי (30 שקל לשעה). במרפאה עובדת וטרינרית בשליש משרה (כ-50 שעות בחודש) תמורת שכר שעתי של 45 שקל לשעה.

"ברור לכל שמדובר באנשים שפועלים מתוך שליחות גרידא ואהבת החיות", נכתב בעתירה, וצוין כי על אנשים אלה איים מנהל רשות האכיפה והגבייה של העירייה כי יטיל עליהם גם עיקולים אישיים (על אף שסמכות זו כלל אינה מוקנית לו על-פי דין), וזאת מתוך מטרה אחת - להלך אימים על העמותה ולהפעיל עליה לחץ בלתי הולם במטרה להביא לפינוי המקרקעין.

"העמותה היא יחידה במינה גם בקרב עמותות שמטרתן הצלת חיות. העמותה (בניגוד לרבות אחרות) איננה ממיתה את בעלי החיים שבאים לפתחה - היא מאכילה אותם, רוחצת אותם, מטפלת בהם רפואית ומחפשת להם בית חם עם משפחה שתאמץ אותם. קבלת העתירה הזו, ולחלופין הפחתת גובה החוב כמבוקש, תציל את פעילות העמותה ותמנע המתה של מאות בעלי חיים מדי שנה", נכתב בעתירה.

בדיון שנערך השבוע הוסר צו העיקול שהטילה עיריית רחובות על חשבונות העמותה, על-מנת לאפשר לה לקבל תרומות שיאפשרו את המשך פעילותה. זאת, בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה.

מעיריית רחובות נמסר: "עמותת צער בעלי חיים ברחובות לא טיפלה בתשלומים השוטפים של ארנונה ומים וצברה חובות עתק. עקב כך ובהתאם לסמכותה וחובתה על-פי חוק, העירייה פתחה לפני שנים בהליכי אכיפה נגד העמותה, הליכים שנמשכים עד היום". 

עוד כתבות

פטריק דרהי / צילום: איל יצהר

רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לערוץ 13

על פי המידע שהגיע לגלובס, רשות התחרות דחתה שנית את בקשת רשת 13 וקבוצת המשקיעים דרהי, אסבאג ופולסון להזרמת מימון ביניים ● הדחייה סוללת את המגעים בין בלווטניק לקבוצת ההייטקיסטים

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

קיבלתם התרעה, אבל האזעקה מעולם לא הגיעה? זו הסיבה

בשבוע האחרון נשמעו בת"א 35 אזעקות, אך מספר ההתרעות היה גדול יותר ועמד על 41 ● גם באזורי הדרום נשמעות לא פעם התרעות, שמסתיימות בלי אזעקה ● למה זה קורה, והאם זה צריך להשפיע עלינו? ● שאלת השעה

MG S6 / צילום: יח''צ

החל מ-179 אלף שקל: לרכב החדש שנחת בכבישי ישראל יש אתגר לא פשוט

למצטרף החדש לנבחרת דגמי הקרוס־אובר החשמליים של MG הסינית, MG S6, יש ממדים חיצוניים ופנימיים נדיבים, טווח גבוה מהממוצע ואבזור מכובד ● יש בפלח נוחים ממנו על כבישים משובשים, אבל כפיצוי מקבלים היגוי מדויק

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

אחרי עסקת אלומיי, מידרוג מאותתת לעופר ינאי: תכניס שותפים או תגייס הון

הרכישות האחרונות העלו את המינוף של נופר, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק" ● מידרוג: "הפחתת המינוף תלויה במידה רבה בחיזוק בסיס ההון אליו מכוונת החברה" ● מניית נופר זינקה ב-100% בשנה האחרונה לשווי שוק של 6.2 מיליארד שקל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

בנימין נתניהו וגל הירש במסע''ת, ינואר 26' / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ פירט את יעדי המלחמה, והבהיר: לא בטוח שהמשטר ייפול

צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● אירוע הירי בבית הכנסת במישיגן הסתיים ללא נפגעים ● בישראל שוקלים כניסה קרקעית רחבה ללבנון; הרמטכ"ל זמיר: "המערכה בצפון לא תהיה קצרה" ● חשד לפיגוע בר"ג: פצוע קשה מדקירות, החשוד נעצר בתום מרדף; בתוך כך, מחבלים ניסו לבצע פיגוע דריסה וירי סמוך לצומת תפוח - ונוטרלו ● מוג'תבא חמינאי פרסם "מסר ראשון" - נשבע לנקום וניסה לפייס את המפרציות • טראמפ: "האינטרס שלי - לעצור את אימפריית הרשע של איראן" ● עדכונים שוטפים

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-3%, מניית איי.סי.אל זינקה ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.5%, מדד ת"א 90 איבד כ-2% ● מדדי הבנייה ורשתות השיווק ירדו בחדות גם הם ● המשקיעים עוקבים אחר העלייה המחודשת במחירי הנפט וההתחממות בחזית מול חיזבאללה ● נפט מסוג ברנט נגע שוב ברמת ה-100 דולר לחבית ● וגם: בנק ההשקעות שמעריך - מניית ענקית הענן הזו צפויה להכפיל את שווייה

אולם תצוגה של GEELY / צילום: יח''צ

"פיזור הסיכונים" של יבואני הרכב הישראלים באירופה נושא פירות

מכירות כלי הרכב מצטמצמות בשל המלחמה, אך היבואנים הישראלים מרחיבים במהירות את פעילותם באירופה - מאוסטריה ורומניה ועד יוון ● במקביל מושקים בישראל דגמים חדשים ומעודכנים, לעיתים גם במחירים נמוכים יותר ● השבוע בענף הרכב

חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד המפציץ B-2 Spirit / צילום: ap

התשובה של ארה"ב לאיראן: מפציצי העל שמשנים את הכללים

הם יכולים לטוס אלפי קילומטרים, לשאת עשרות טונות של חימוש ולשהות באוויר יותר מיממה: שלושת מפציצי העל של ארה"ב והיכולות שהופכות אותם לכלי מרכזי במערכה נגד איראן

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

מהפך: ההייטקיסטים מתקרבים לרכישת רשת 13

לגלובס נודע כי הצדדים צפויים לחתום בקרוב על מזכר הבנות

חיפה. הובילה את מכירת הדירות בתקופת חגי תשרי האחרונים / צילום: Shutterstock

זו העיר שהקפיצה את היצע הדירות בישראל בחודש ינואר

מנתוני הלמ"ס עולה כי היצע הדירות בינואר גדל בעיקר בזכות חיפה, שבה נוספו 1,700 דירות חדשות לא מכורות ● סך הדירות העל המדף הגיע ל-86,290 - שיא כל הזמנים

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

מימין: יו''ר הסוכנות היהודית, אלוף (במיל) דורון אלמוג, ראש עיריית ב''ש רוביק דנילוביץ, מנכ''ל הסוכנות היהודית יהודה סטון, מנכ''לית עיריית ב''ש ליז עובדיה, ראש מינהלת ישראל בסוכנות היהודית עו״ד דפנה קירו כהן / צילום: גיא יחיאלי, הסוכנות היהודית

המינהלת החדשה שתסייע לנפגעי "שאגת הארי"

הסוכנות היהודית מקימה את "מינהלת ישראל", שתחזק אוכלוסיות שנפגעו מירי טילים ● בנק מזרחי טפחות יוצא בתוכנית "בוסט לעסקים", שבמסגרתה יעניק הטבה חד-פעמית לתושבי גבול הצפון ● וזה המותג שהשיק השבוע השבוע חנות פופ-אפ בקניון עופר רמת אביב ● אירועים ומינויים

טיפולי IVF. עשירים משתמשים ביכולות טכנולוגיות ליצירת תינוקות מושבחים גנטית / צילום: Shutterstock, bezikus

מי תביא לעולם את ילדו של המנוח? מאבק בין שתי נשים הגיע להכרעת בית המשפט

ידידתו של מנוח ביקשה לממש תוכנית הורות משותפת שתכננו השניים עוד בחייו, אך גילוי כרטיס שומר זרע שבו הופיע גם שמה של אישה נוספת הוביל לפתיחת ההליך מחדש ולדיון בשאלה מי רשאית להביא לעולם ילד מזרעו