גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השבוע שבו מתה האקרובטיקה הפוליטית: ישראל לא תהנה עוד מתמיכה דו-מפלגתית בארה"ב

במשך חצי מאה ישראל נהנתה מיחס מועדף שכמעט לא היה דוגמתו: תמיכה דו-מפלגתית גורפת בארה"ב ● כדי לקיים אותה היא הייתה זקוקה ללוליינות ● התנהלותה המגושמת בפרשת עומר-טלייב הביאה את התמיכה הזו סמוך מאוד אל קיצה ● ישראל מזוהה עכשיו עם צד פוליטי במחלוקת מרה, עם נשיא הלוחם על חייו ● פרשנות

רשידה טלייב ואילהאן עומר / צילום: רויטרס
רשידה טלייב ואילהאן עומר / צילום: רויטרס

סקרי דעת קהל אמריקאיים אינם מונחים בבוקר על שולחנו של שר הפנים. הוא אינו צריך להביא אותם בחשבון, כאשר הוא מחליט מי יורשו להיכנס לתחומי ישראל. אבל הדעת נותנת שהם, או לפחות הד קלוש שלהם, מגיעים אל משרד ראש הממשלה.

ביום ו' בבוקר היה בנימין נתניהו חופשי לעיין בתוצאות הסקר האחרון של רשת פוקס, זו הנהנית ממעמד נדיר באמריקה של דונלד טראמפ: הנשיא אינו מוסיף אוטומטית את הציון "פייק ניוז" לשמה. היא רשת הבית שלו, תומכת נאמנה. אבל סקר הוא סקר, והיא אינה מזייפת את סקריה רק מפני שאין הם נוחים לה, או למוטביה הפוליטיים.

הסקר של יום ו' הכיל חדשות מזעזעות בשביל נשיא ארה"ב: התמיכה האלקטורלית בו צנחה אל מתחת ל-40%. ארבעה עשר חודשים וחצי לפני הבחירות הבאות לנשיאות, כל ארבעת המובילים במקדימות של המפלגה הדמוקרטית היו גוברים עליו בקלות אילו הבחירות היו נערכות עכשיו.

הטוען העיקרי של המפלגה, סגו הנשיא לשעבר ג'וזף ביידן, היה מביס אותו בהפרש של 12%. גם הסנאטור ברני סנדרס, הסוציאליסט היהודי ממדינת ורמונט, היה מכה אותו שוק על ירך (9%). שתי האחרות, אליזבת' וורן וקמלה הריס, היו גוברות עליו בהפרשים של שישה עד שבעה אחוזים.

הפליא את כל רואיו

שטות תהיה להניח שזהו זה. באמתחתו של כל נשיא מכהן יש הרבה כלים, היכולים לעזור לו להטות את כיוון נשיבת הרוח. הסקר של פוקס אינו אלא צילום מצב, והוא נערך בשבוע שבו הנשיא סבל משטף בלתי פוסק של חדשות רעות, מבית ומחוץ. יהיו לו אל נכון שבועות טובים מזה, ההפרשים יצטמצמו, ושום דמוקרט רציני אינו תופר חליפות למעמד ההשבעה בינואר 2021.

כיוצא בזה, שום מנהיג רציני של מדינה זרה אינו מניח שבחירתו החוזרת של טראמפ מובטחת. שום מנהיג רציני של מדינה זרה אינו מהמר בשם ארצו על עוד ארבע שנים של טראמפ.

לרוע המזל, ראש ממשלת ישראל ולפחות חלק משריו עשו כן בסוף השבוע שעבר במהלך שהפליא כמעט את כל רואיו. מספיק לראות אילו יהודים בארה״ב התנערו מהחלטת ישראל לאסור את כניסת שתי צירות הקונגרס המוסלמיות, אילהן עומאר ורשידה טליב.

ארגונים שכל מהותם היא אמירת אמן וייצוג נאמן של עמדות ישראל סירבו להנהן. השדולה הפרו-ישראלית אייפ:"ק, הקיימת כדי לתמוך ללא עוררין, התנגדה בגלוי. ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים, אשר קמה בראש ובראשונה כדי לתמוך בעניינה של ישראל, הנידה בראשה, וביקשה הסברים דחופים משגריר ישראל בוושינגטון. הוועד היהודי האמריקאי אמנם לא קם כדי לייצג את ישראל (הוא נוסד 50 שנה ויותר לפניה), אבל הוא שייך לזרם המרכזי של יהודי אמריקה, ורק לעתים רחוקות התייצב נגד ישראל או ביקר אותה. הוא עשה כן ביום ו'.

שגריר ישראל רון דרמר היה עסוק מאוד לפני כניסת השבת. אחד האנשים שתבעו ממנו הסבר היה סטנלי הוייר, האיש מס' 2 במידרג הדמוקרטי בבית הנבחרים, שתוארו הוא "מנהיג הרוב" . אכן, לדמוקרטים יש רוב בבית הנבחרים מאז תחילת השנה. מותר לשער בלי עודף סרקזם, שהעובדה הזו הייתה ידועה לראש ממשלת ישראל.

יותר מכל יבשת אפריקה

אפשר לטעון (אני טוען), כי הנכס הגדול ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית בחצי המאה האחרונה היה האופי הדו-מפלגתי של התמיכה האמריקאית בעניינה. אני מתחיל את הספירה בימי נשיאותו של ריצ'רד ניקסון, שלא היה ידוע כידיד ישראל, והיה חשוד באיבה ליהודים. הנשיא הרפובליקאי הזה, שבקושי שליש מיהודי אמריקה הצביעו לטובתו, הציל את ישראל מהתמוטטות צבאית במלחמת יום הכיפורים.

בעקבות ניקסון ויום הכיפורים באה העסקה הגדולה, שפעם הייתה חשובה עד מאוד, לפני שהורדה קצת בדרגה: הפיכת הסיוע לישראל למענק. ישראל היא המסתייעת הזרה הגדולה ביותר של ארה"ב. היא מקבלת מארה"ב בשנה אחת יותר מכל יבשת אפריקה. זו תוצאה ישירה של הדו-מפלגתיות.

אני סוקר בחירות בארה"ב מאז 1984. אינני מצליח להיזכר בדוגמה אחת של אי הסכמה בין מועמדים מרכזיים על היחס לישראל. במקדימות הדמוקרטיות של 84', למשל, שני הטוענים הדמוקרטיים העיקריים לנשיאות התקוטטו בשאלה מי מהם היה הראשון שהציע להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים; לא אם כדאי להעביר אותה.

שמירת הנכס הזה חייבה את ישראל לעניין אחד בלבד: הימנעות קפדנית מלזהות את עצמה בפומבי עם אחת המפלגות הפוליטיות, או עם מועמדיהן לנשיאות. זו משימה המצריכה לפעמים אקרובטיקה לא מבוטלת, בייחוד כאשר השליטה על הבית הלבן ועל הקונגרס מתחלקת בין שתי המפלגות. אבל במשך חצי מאה האקרובטיקה עלתה יפה.

לא עוד. ראש ממשלת ישראל, המכיר את אמריקה לפני ולפנים, גדל בה, התחנך בה, עבד בה, ושימש במשך שלוש שנים ויותר סגן השגריר בוושינגטון, הצליח לשמוט את הנכס הזה מידי ישראל על עניין כמעט של מה בכך.

ישראל כהפלה מלאכותית

אין זה עניינו של הטור הזה לשער מה הביא את נתניהו להחלטתו, או אם אמנם לא שיער את תוצאותיה. אבל התוצאות הלוא הן כתובות עכשיו על עמודיהם הראשונים של הגדולים בעיתוני אמריקה. "הדמוקרטים", כתב אתמול ה"וושינגטון פוסט", "התחילו לראות את ממשלת ישראל כחורגת מכללי התנהגות נאותים (out of line), או אפילו גזענית, בעיניהם של לפחות שני טוענים לנשיאות".

הוויכוח על ישראל, טען העיתון בידיעה בעמודו הראשון, "עבר אל התחום המפלגתי, שבו מתנהלים בדרך כלל הוויכוחים על עניינים כמו הפלות מלאכותיות, בעלות על נשק פרטי והגירה".

לשון אחר, ישראל מצטרפת עכשיו אל רשימה ארוכה של עניינים, המפלגים את אמריקה וקורעים אותה לגזרים. העניינים המוזכרים למעלה הם מקור הקיטוב הפוליטי והחברתי של ארה"ב, החוצה משפחות, מוציא המונים אל מאבקים פוליטיים נואשים, ומסיים מאבקי בחירות דרמטיים בכמעט-תיקו. בדור האחרון, אי הסכמה באמריקה פינתה את מקומה לטינה ולשנאה.

האומנם ישראל עומדת למצוא את עצמה בשדה עקוב הדם שבו מתנהלת שאר הפוליטיקה האמריקאית? האם זה מצב עניינים שראש ממשלת ישראל חושב לרצוי, או לכל הפחות משאיר אותו שווה נפש?

בסוף השבוע הזה, ידידים ויריבים של ישראל מגרדים את פדחתם. מדוע זה ממשלה זרה תרצה לוותר על נכס, המעורר את קנאת העולם כולו, רק כדי להניח את דעתו של נשיא שהסקרים חוזים לו תבוסה ניצחת?

משימה עליונה בחשיבותה, החורגת מגבולות אי ההסכמה המפלגתית בישראל, היא להשתחרר מחיבוקו של דונלד טראמפ לטובת הטווח הארוך. אין צורך לנהוג בו בחוסר נימוס או בחוסר הערכה. צריך רק לחזור אל האקרובטיקה. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב - https://tinyurl.com/karny-globes ציוצים (באנגלית) ב - twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לקראת יום המסחר הטוב מפברואר: נמשכות העליות בוול סטריט

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון