גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתיד הרפואה בשלט רחוק: רופאים באוסטרליה יעשו משמרת לילה בארה"ב

משאבת הנקה שאוספת מידע, הולוגרמות שמספקות מידע לרופאים בלי להביט במסכים וניטור מרחוק של בתי חולים - חברת פיליפס בונה מסלול בריאות מקיף ועתידני לצרכן ● יארון טס, סמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברה, אומר שהטכנולוגיות קיימות, אבל הדרך להטמעתן ארוכה: "רופאים בבתי חולים לא מרגישים אחראים לבריאות החולים, אלא שתפקידם לתקן מה שמקולקל. לכן המערכת קורסת"

יש בית חולים בשם אמורי הלת' בג'ורג'יה, ארה"ב, שבו רופאים כמעט לא צריכים לעשות משמרת לילה, מספר יארון טס, סמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת פיליפס. איך זה יכול להיות? "בלילה חדר טיפול הנמרץ שלו מנוטר מפרת' שבאוסטרליה, ושם השעות הפוכות".

ומי מטפל בפועל בחולים, במקרה שהם צריכים משהו פיזי?

"יש אחיות בכוננות, אך הן לא מסתובבות ליד המיטות כדי לנטר את החולים בלילה, אלא מגיעות רק כאשר דרוש משהו. לכן נדרשות פחות אחיות כדי לטפל באותו מספר מיטות. יש גם רופא כונן שמגיע כשיש צורך, אולי ממחלקה אחרת בבית החולים. הוא יכול להגיע בתוך פחות משעה אם מתרחש שבץ, לדוגמה. בבית החולים גילו שלעתים קרובות אפשר לייצב את החולים בלילה בעזרת אחות ורופא מרחוק, ואת רוב הפרוצדורות החשובות הרופאים יבצעו בבוקר, כשיגיעו עירניים ומרוצים".

בית החולים משווק זאת כ"עוד זוג עיניים על כל חולה", ולא כתחליף לרופאים הקיימים. כלומר, ייתכן שהרעיון שהרופאים לא יגיעו למשמרות הלילה עדיין לא מומש במלואו בבית החולים הזה. אבל זה הכיוון שהוא הולך בו.

הניטור האוסטרלי של בית החולים בג'ורג'יה מתבצע באמצעות מערכות רפואה בענן של חברת פיליפס, פעם חברת מכשירי הדמיה גדולים בבתי חולים, מוצרי צריכה אלקטרוניים לבית ותאורה. היום פיליפס מתמקדת בתחום הרפואה בלבד - הדמיה, ניטור, מוצרי בריאות לבית ובריאות דיגיטלית.

"התפקיד שלי בארגון הוא לדמיין לאן השווקים הולכים ואיך אנחנו יכולים להתחבר למגמות ולהוביל אותן על בסיס היכולות הקיימות שלנו", אומר טס.

טיפול וניסוי במקביל

לדברי טס, אחד הטרנדים המובילים היום הוא "קונסיומריזציה" של הבריאות, כלומר הפיכת הבריאות למוצר צריכה, ובמובן הזה פיליפיס מרגישה בבית: "החברה תמיד פיתחה את המוצרים שלה לצרכן". כיום, היא מפתחת לדוגמה מוצרי בריאות בתחום ההיריון והטיפול בילוד בשנתו הראשונה, המיועדים לצרכנים. "אנחנו מפתחים מוצרים להורים - ממוצרים שדורשים דיוק רפואי כמו מוניטורים למניעת מוות בעריסה, ועד מוצרים כמו משאבות הנקה, טוחני מזון ואפילו מוצצים.

"אנחנו מנסים לאחד את המוצרים הללו לפתרון משולב, בעזרת אפליקציה להורים צעירים, שבה הם יכולים לחפש מידע ולשאול שאלות. אנחנו גם שואלים אותם שאלות, וכך אנחנו אוספים מידע ממיליוני אנשים. ראינו שיש לכך קשר לטיפול הרפואי ממש".

איך משתלבים מוצץ ומשאבת הנקה בטיפול רפואי?

"לדוגמה, פיליפס היא מומחית במוצרים לניטור שינה. גם בהקשר של תינוקות, אנחנו מאמינים שאם התינוק מתעורר ובוכה הרבה, יש לזה כנראה סיבה. אם לא מצליחים להניק, גם לכך יש השלכות וסיבות. אז אם אנחנו אוספים מידע ממשאבת ההנקה, מהמוניטור לתינוקות, מהשאלונים להורים, מהמידע על החיפושים והשאלות שלהם באפליקציה, אנחנו יכולים להנחות אותם לטיפול רפואי נכון ברגע הנכון".

תחום השינה, לא רק של תינוקות, הוא אחד המפותחים בחברה. פיליפס היא מהחברות המובילות בשיווק מסיכות לטיפול בדום נשימה בשינה, ובשנים האחרונות הוסיפה לכך בדיקות שינה, אפליקציות לאימון שינוי סגנון חיים להשגת "הגיינת שינה", כלומר התנהגות שצפויה להוביל לשינה מוצלחת יותר, וכן קסדות שמזהות את גלי המוח בשינה ומתאימות קולות המושמעים באוזניות כדי להשאיר את המוח בשינה עמוקה זמן רב יותר.

"יש לנו ידע מעמיק איך אפשר לעזור לאנשים לישון טוב יותר", אומר טס. "צריך לשאול מה קורה עם האור, מה קורה עם האוויר. אפשר לעקוב אחרי התנהגות ובריאות כדי לראות את הממשק של בני אדם עם שינה. ולהיפך, אנחנו לומדים מתי במעגל השינה ישנו סיכון רפואי גבוה במיוחד. למשל, רוב התקפי הלב מתרחשים בין 6 ל-12 בבוקר. אפשר לראות שאנחנו מעניקים באמצעות מכשיר צרכני תוצאה בריאותית, וגם אוספים באמצעותו נתונים ברמה של ניסוי קליני".

דוגמה נוספת לסוג מוצר צרכני בריאותי כה הציגה בראיון עבר ל"גלובס" ד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל ומנכ"לית החטיבה הגלובלית לאפליקציות קליניות בתחום הדימות: מטהר אוויר לחולי אסתמה, שהפך פופולרי במדינות עם זיהום אוויר רב. אם מחברים את כל המטהרים לרשת, אפשר למפות את זיהום האוויר באזור מסוים, לראות מהיכן הוא מתחיל ולאן הוא מתפשט, לזהות את המקור שלו ולהזהיר את החולים מראש.

"הרעיון הוא שיש לנו מערכת יחסים מתמשכת עם הצרכן", אומר טס. "אפשר למפות את השגרה, להתריע על חריגות ממנה, ואז כשהמטופל מגיע לבית החולים, יש לנו גם נתוני שגרה להשוות אליהם. תועלת נוספת היא שהצרכן כבר מכיר אותנו ונותן בנו אמון. הוא יודע שהיינו איתו ונתנו לו מידע רלוונטי בשגרה, ואז גם כשקורה משהו חריג, הוא יאמין שאנחנו יכולים לכוון אותו אל היעד".

אם היעד הוא בית החולים, יופעל מערך של איסוף מידע ייעודי לאירוע, שיאפשר לרופאים להבין מה בדיוק קרה למטופל, וכך ייחסך זמן כשהוא מגיע. "אנחנו יכולים לכוון אותו לחדר מיון פנוי, לעדכן את הצוות הרלוונטי שנמצא במקום ואולי צריך להיערך לניתוח. בבית החולים שאליו יגיע המטופל, 43% ממכשירי הניטור בממוצע הם של פיליפס.

"המטרה שלנו היא להביא את הניטור ברמה של בית החולים לבית ולהוציא את החולה מבית החולים, על ידי התראה מראש על מצבו", אומר טס. "אז אנחנו עובדים על מערך של צוות מבית החולים שיכול לעזור לניטור בבית: להתקשר לחולים המועדים כל יום, לוודא שהם נוטלים את התרופות שלהם באופן מסודר, כי כ-50% מהם לא עושים את זה, לוודא שהם מזינים את לחץ הדם והמשקל למערכת.

במערכות הביתיות שלכם, מי בעצם נענה לקריאה מהמערכת שלפיה יש משהו חריג?

"אחות, והיא אמורה לקרוא למי שצריך ונמצא בכוננות - רופא, פסיכיאטר, רוקח - באופן וירטואלי בלחיצת כפתור".

האם אנשים לא יהיו בודדים אם נעביר למכונות את המשימה להשגיח עליהם?

"כן, אך הבדידות היא סיפור אחר מהבריאות הפיזית המיידית, וכדי לפתור אותה אולי צריך להביא מומחה, לאו דווקא אחות. המידע שנאסוף יכול להפעיל לא רק עזרה רפואית אלא גם עזרה הדדית בין חולים ועזרה משפחתית. לעוזרים הקהילתיים הללו תהיה אפשרות להגיש עזרה בצורה טובה יותר מהיום, כי המכשירים שלנו יעזרו לזה. למשל, אולי התקנו מצלמה במראה שתלויה על הקיר בבית של סבתא, ובמצלמה הזו יש שבב AI, אבל זה שקוף לסבתא רוב הזמן. אלא אם כן יקרה משהו ואז המראה יכולה להפוך למסך שמסביר לסבתא או למטפלים בה מה לעשות.

"אנחנו מנצלים כך את כל מה שלמדנו מניטור בחדר מיון, אבל ההגעה הביתה מאפשרת לנו לעשות לזה סקייל אפ, הן בכמות הנתונים, הן במספר המטופלים שאליהם אנחנו מגיעים עם כל רופא. אני לא חושב שאי פעם יהיה לנו מודל מלא של הגוף האנושי, אבל אנחנו יכולים להיות פי עשרה יותר מדויקים מהיום".

"עדיין כמו עיוורים שממששים את הפיל"

מדוע אנחנו רואים כל כך מעט מהטכנולוגיה הזאת בחיי היומיום שלנו?

"כי הגישה כל כך שונה ממה שקורה היום בעולם, שייקח המון זמן להטמיע אותה. הטכנולוגיה כבר יודעת לעשות את זה פחות או יותר, אבל צריך חינוך שוק. אני מגיע מהתחום הפיננסי, ניהלתי את מעבדת הטכנולוגיה של סיטיבנק. עשינו שם דברים הרבה יותר מורכבים מזה מבחינה טכנולוגית, שדרישות הבטיחות והדיוק שלהם וגם הסיכון לתביעה לא היו הרבה פחות גבוהים - גם אם לא היה מדובר בחיים ומוות. מערכות התשלום האלקטרוניות התחילו לפני 25 שנה ולכן יש לפינטק יתרון יחסי על תעשיות אחרות, והם כבר במהפכת המידע השלישית שלהם.

"בתחום הרפואי, אין לי אפילו כלים לנבא מה יהיה קצב ההתקדמות, כי התחום מאוד איטי באימוץ המהפכה הטכנולוגית. אני לרוב מנבא לפי קצב ההתפתחות בתעשיות אחרות, ואז מכפיל בשלוש. אז כן, יכול להיות שייקח עוד הרבה זמן להטמיע את היכולות הללו, אבל לאן השוק הולך? ללא ספק זה הכיוון.

"היום אנחנו יודעים להסתכל על הגנומיקה של אדם, על הפיזיולוגיה שלו, על לחץ הדם, זרימת הדם, האולטרסאונד. עוד לא חיברנו הכול יחד. במקרה הטוב והיוצא דופן, מתרחש חיבור במוחו של רופא טוב במיוחד, אבל המטרה שלנו היא שהחיבור יתרחש כבר בשלב הטכנולוגיה. כרגע אנחנו בשלב העיוורים הממששים את הפיל. כל טכנולוגיה רואה את הגוף בזווית צרה".

יש בעיה נוספת שפיליפס מעוניינת להתמודד איתה: חוויית עודף המסכים של רופאים. אחד משיתופי-הפעולה המעניינים של החברה בתחום הזה הוא עם חברת Realview, שפיתחה הולוגרמות המציגות לרופא מידע על גבי הדמיה של הגוף, כך שהוא לא צריך להסיט את העיניים מהמטופל כדי לראות את המידע על מסך. הרופא מרכיב קסדה מיוחדת, והמידע פשוט מרחף מול עיניו.

"החוויה של הרופאים היא של עודף מסכים, המון מוניטורים מצפצפים מכל הכיוונים ושל יותר מדי מידע, ופחות מדי מבט על המטופל", אומר טס. "המטרה היא להציג לו מול העיניים, בדיוק במקום שהוא צריך, רק את המידע החשוב לו. הוא צריך שיהיה שם שקט, ושנעשה לו רעש רק כשיש לנו משהו לומר שהוא לגמרי חריג ושונה מדפוס הפעולה המתוכנן".

שיתוף-פעולה עם המתחרים

לפני כשנה רכשה פיליפס את חברת EDP הישראלית, המפתחת הדמיה תלת-ממדית ללב, שאינה מבוססת על רנטגן. במאי האחרון, חתמה EDP על הסכם שיווק דווקא עם חברת מדטרוניק, יצרנית מכשור רפואי שהחלה לאחרונה ליצור יותר ויותר עסקאות אסטרטגיות עם חברות בתחום ההדמיה. כלומר, היא מתקרבת יותר ויותר לתחום המסורתי של פיליפס.

"בטח ראית את ההסכם הזה ושאלת את עצמך, 'מה הם עושים?'", צוחק טס. "אבל אנחנו חושבים שאנחנו זקוקים לאקוסיסטם. אנחנו אמנם מתחרים, אבל המטרה המשותפת של חיבור וקישור כל רכיבי מערכת הבריאות אלה לאלה כל כך חשובה, שהיא תתרום לכל אחד מאיתנו יותר ממה שתחרות נקודתית עלולה לפגוע בנו".

אחד החסמים בפני יצירת אקוסיסטם הוא השמרנות של מערכת הבריאות. "אני שואל את מנכ"ל בית החולים, מיהם האנשים שמגיעים אליכם? מה המאפיינים שלהם? ממה הם מרוצים ולא מרוצים - הם לא יודעים. לבת שלי יש סוכרת סוג 1, והיא אמרה לי, אין לי מנהל מקרה. אני תמיד מנהלת המקרה של עצמי, ולכל רופא שאני פוגשת אני צריכה להסביר הכול שוב.

"פיליפס מאז ומתמיד הייתה חזקה מאוד בעיצוב, ואנחנו משתמשים לא מעט בחשיבה עיצובית כדי להראות לרופאים איך נראה בית החולים מנקודת המבט של החולה שלהם. אנחנו מראים להם את המסע של חולה מסוים, איך נראה היומיום שלו בבית ובבית החולים, אנחנו מספרים על הרגישויות ועל החרדות. לדוגמה, נשים עם מחלות מסוימות עלולות לחשוש לגבי פוריות, ורופא שלא מטפל בפוריות עלול לא להתייחס לזה. באמצעות מיפוי כל המסע של החולה, אנחנו רואים לאילו תחומים אין התייחסות, מה נפל בין הכיסאות, ואיפה החולה מטורטר סתם".

אז אם שרטטנו מסלול שמתחיל במשאבת ההנקה או במטהר האוויר ונגמר בבית החולים, מי הבעלים של המסלול הזה? אתם או בית החולים?

"זו שאלת השאלות, כי בית החולים היום לא מקבל אחריות על המסלול. בית החולים אומר, אני מקבל אנשים כשהם מגיעים, וכאשר הם הולכים - סיימתי. שאלתי רופאים אם הם רואים את עצמם אחראים לבריאות המטופל, והם ענו לי, 'לא! המטופל אחראי לבריאותו וזה לא ענייני. אני רק בא לתקן את המקולקל. לא למדתי שנים כדי שהתפקיד שלי יהיה להגיד לאנשים להפסיק לעשן'. לכן המערכת כושלת". 

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות