חצי מיליארד שקל בלי חניה: השכנים של בלומפילד המחודש מודאגים, ויש להם סיבה טובה

"בלומפילד, מעקב שיפוצים ועדכונים", הוא שמה של קבוצת פייסבוק עם מעל עשרת אלפים עוקבים, שלא תמיד סובלים האחד את השני, מסיבות ברורות. חלקם אוהדים את הפועל תל אביב, האחרים את מכבי, ויש ביניהם גם אוהדים של הקבוצה הכתומה בעיר - בני יהודה. 

בשבועות האחרונים התגברה הפעילות בקבוצה לאור העובדה ששיפוץ המגרש שישמש את שלושת המועדונים צפוי להסתיים החודש, לקראת עונת הכדורגל שנפתחת בסוף השבוע הקרוב. לצד תמונות מתוך המגרש, צילומים של סביבתו, וכמתבקש כמעט - הקנטות הדדיות ("הדשא צהוב מדי, מתי צובעים אותו") עולות שם מדי פעם תהיות בנוגע לסימן השאלה הגדול שמלווה את הפרויקט - חניות לאוהדים. או יותר נכון חסרונן.

 לבלומפילד מגיעים בלי רכב פרטי / צילום: תמר מצפי, גלובס

התחיל ב-350 מיליון ונגמר בכחצי מיליארד

על תכנון המבנה הופקד משרד האדריכלים מנספלד-קהת, שתכנן גם את אצטדיון סמי עופר בחיפה, והוא הותאם לסטנדרטים של UEFA (התאחדות הכדורגל האירופית). כחלק מהעבודות מספר המושבים הוגדל מ- 14,413 ל-29 אלף. העלות הראשונית עמדה על 350 מיליון שקל, אך בהמשך היא קפצה לכחצי מיליארד שקל (מרבית הכסף יוצא מתקציב עיריית תל אביב. ג'נ'). מה בתפריט? השטחים שמתחת ליציעים חדשים וכוללים מזנונים, שירותים ושטחי תחזוקה גדולים. בצד המערבי, תוכננו ארבעה מתחמים של חדרי הלבשה, חדרי שופטים, אולפני שידור, מועדונים, חדרי אירוח VIP , חדרי בקרה, אולם כנסים, עמדות צילום ואזורים ייעודיים לרכבי שידור. חניות אין ולא במקרה. כבר בתחילת הדרך הוחלט שהפרויקט לא יכלול חניונים. המחשבה הייתה להתבסס על הקו האדום של הרכבת הקלה. וכפתרון תחבורתי נוסף להיעזר בקירבה לציר שלבים, שאמור להפוך לעורק תחבורה משמעותי שיתמוך בשיטפון אוהדים שמגיעים לאזור בזמן קצר. הבעיה הזו הייתה מוכרת לאוהדים בעבר, אבל לאור הגדלת כמות המושבים באצטדיון, היא צפויה להחריף, ובוודאי בטווח הזמן הקרוב שכן הן הרכבת הקלה והן ציר שלבים עדיין בבנייה. כך שלפחות עד לתחילת 2022, אז צפויה הרכבת הקלה לפעול, לאוהדים מחכה אתגר משמעותי בהגעה למגרש, מה שעלול לפגום בחווית הכדורגל.

מי ששימש עד לאחרונה כעוזרו של ראש העיר רון חולדאי וכיום מכהן כמנכ"ל החברה העירונית היכלי הספורט, עו"ד מאור בנימיני מסביר "בלומפילד נשען על הסעת המונים, שזה הקו האדום. ההשקעה היא לא לשנה שנתיים. הנושא הזה קיים בתכנון. יש פה קטע של זמן שצריך לגשר עליו וגם במצב הזה יש פתרונות מספיק טובים. דווקא העובדה שאין חניה לכל מושב היא טובה ליצטדיון. אם כולם יגיעו לפתח האצטדיון ברכב פרטי יהיה פקק. ככה זה בסמי עופר, בחיפה. החניה כאן פרוסה על רדיוס של ק"מ. יכולים לחנות באזור הדולפינריום וללכת 600 מ' ברגל. הפתרון הוא מערכת הסעת המונים. אנחנו מקווים שנצליח לעשות שינוי התנהגותי. מעבר לזה, העירייה יוזמת גם קו שאטלים".

 מאור בנימיני, מנכ"ל היכלי הספורט / צילום: צלמונלה

בעבר ספג חולדאי ביקורת נוקבת על הרס מגרש הכדורסל המיתולוגי 'אוסישקין' שפעל לצד הירקון. יתכן מאוד שעל רקע הפרשה ההיא, הכיוון כעת היה לשפץ ולא לבנות מגרש כדורגל חדש כמו שנעשה בשנים האחרונות בנתניה, חיפה ופתח תקוה. "הכי קל להקים אצטדיון מסקרץ', שם אין אילוצים" אומר בנימיני שממשיך "מי שמכיר את תפיסתו של חולדאי יודע שהוא לוקח את הנכסים העירוניים ועושה להם אפגרייד. זו תפיסת ההתחדשות העירונית שלו. אם זה השדרות, כיכר דיזנגוף, הבימה, בית לסין והטיילת. בלומפילד הוא די דומה בהקשר הזה".

מבנה בולט בלב סביבה מחוספסת

האצטדיון הישן נחשב לאייקון לוקאלי אך לא יצא דופן באדריכלות שלו, שהייתה צנועה וטיפוסית לבנייה הישראלית בראשית שנות ה-60. באתר האינטרנט של "חברת היכלי הספורט ת"א-יפו" הוא מוגדר כ"מקדש" לכדורגל, ואכן התפיסה העיצובית של האדריכלים בתכנון המבנה החדש מבוססת על שמירת צורת האוכף של האצטדיון הישן. וכך המבנה החדש רם ונישא ובולט ויוצא דופן באיכויותיו האדריכליות בסביבה המחוספסת בתווך שבין יפו לדרום תל אביב.

ורד נבון, תושבת יפו ומומחית למורשת העיר, שאף פרסמה בשנה האחרונה את הספר "השדרה", המתאר את ההיסטוריה המצולמת של שדרות ירושלים ביפו, מאמינה שאופן קידום התכנון של האצטדיון בעייתי: "יש לי כבוד לאוהדי הכדורגל, אבל, אני רואה את הליקוי שחוזר על עצמו במקומות אחרים ביפו. בונים מיזם גדול ומשוכלל ושוכחים איך הוא מתייחס לסביבה. מה יקרה לבני אדם שיחיו מסביב? יש כאן אצטדיון ענק, שאין בו גג ואין בו חניה, והוא יושב בתוך שכונת מגורים. אין פה תחבורה ציבורית. איך האוהדים יגיעו בשבת? וזה אומר שיהיו כאן רעש ותאורה חזקה מדי. הבנייה הרסה את גינת כרונינגן, שבה ממוקם מרכז מוסיקה לתושבי דרום ת"א ויפו. לפי מה שכתוב באתר ה-GIS של העירייה הגן "יותאם לתפעול ביום משחק". מה זה אומר? אני מנסה להבין, למה לא שאלו אותנו? אנחנו חיים כאן". היא לא היחידה שחוששת. בשיחה שקיימנו עם מיכל, תושבת האזור, היא לא נשמעת נלהבת לחזור לתקופה של לפני 2016, אז הופסקו המשחקים במגרש לרגל השיפוץ. "כל משחק הביא איתו רכבים שחונים בפראות, רעש וגם אוהדים שעושים את צורכיהם ברחובות סמוכים", היא משחזרת.

עם זאת, יש להודות שהמגרש אומנם נמצא בקרבת אזורי מגורים, אך לא ממוקם בלב שכונה הומה, כך שכמות התושבים שנפגעים ישירות מהפעילות במקום אינה גבוהה יחסית. סביבתו הקרובה מאופיינת בשטחי תעשייה, לכן אנשי נדל"ן לא רואים בו כגורם שיביא לפגיעה במחירי הדירות באזור. "אצטדיון בלומפילד הוא חלק מההוויה של העיר. זה כמו שתגיד שרחוב דיזינגוף, או בן יהודה, רועשים. אנשים רוצים לגור ביפו. אני מכרתי דירות ברחוב פיקוס, בשכונת נווה גולן, שפונות למגרש הכדורגל של דרום יפו, ברחוב הבעש"ט, ואנשים מודים לי. אני לא חושבת שבלומפילד יוריד את מחירי הנדל"ן. תמיד יהיו את אלה שמתלוננים", אומרת אלינור נידם, ממשרד התיווך "הנדל"ניסטיות", שממוקם בשדרות ירושלים. כדי לחוש את המחירים עליה היא מדברת נציין כי מחיר מבוקש לדירת 65 מ"ר במושבה האמריקאית שבקרבת מקום עומד על כ 2.7 מיליון שקל. דירות 90-80 מ"ר במתחמים נגה ונויה הסמוכים מוצעות כיום למכירה ב-3.4 מיליון שקל.

יעל חרמש ממשרד התיווך "אורבניקס", ברחוב יהודה הימית ביפו, מגחכת כשאני שואל אותה אם פתיחת בלומפילד המחודש תשפיע על מחירי הדיור: "בלומפילד היה קיים כבר קודם. אז עכשיו הוא אולי יותר מסיבי ובוהק. לא נתקלתי בלקוח שהעלה את זה כשיקול האם לקנות דירה כזו או אחרת". אריה שפר, ממשרד התיווך "נדל"ן הים התיכון", אופטימי: "בלומפילד היה ובלומפילד נשאר. הצפי שלי הוא שאנשים יגיעו ברכבת הקלה. כל הסלאמס באזור אמור להעלם ויהיו שם פרוייקטי התחדשות שיביאו מגורים ותעסוקה".

ועו"ד בנימיני מסכם "זה אזור אורבני וזה חלק מהעניין. בסופו של דבר יש בנכס הרבה אלמנטים שיש להם ערך. לקחנו משהו שהיה לו ערך להרבה אנשים והגשנו אותו משודרג. כשאתה רוצה עיר מתחדשת, שלא מתבזרת, זה מה שעושים. מרכז של עיר בנוי מאיזונים. אין ספק שאצטדיון לוקח את הכף למקום של המולה. מצד שני, תראה מה קורה במרכז העיר אנשים רוצים לגור ממש על כיכר הבימה. הכיכר מכילה מדי ערב אלפי אנשים שבאים והולכים. יש בזה מטרדיות, אבל אם יודעים לנצל את זה נכון ולהפוך את זה למקום שיש בו היבטים חיוביים, אנשים רוצים לגור ליד זה".