עם רוח גבית מהפריחה בענף התיירות המקומי והעולמי, ועל רקע המשך רכישת המלונות שביצעה בשנתיים האחרונות, פרסמה הבוקר חברת פתאל החזקות דוחות טובים לרבעון השני ולחצי הראשון של השנה. בשורה העליונה רשמה החברה, המחזיקה ומפעילה כיום 210 בתי מלון בארץ ובאירופה, הכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל ברבעון השני, צמיחה של 74% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. זאת, על רקע תוספת הכנסות ממלונות שנוספו לפורטפוליו במחצית השנייה של שנת 2018, ובכלל זה מהשלמת עסקאות ג'וריז אין (36 בתי מלון בבריטניה ובאירלנד) ואפולו (13 בתי מלון בהולנד) באוגוסט 2018, ו-Grange (ארבעה בתי מלון במרכז לונדון) במרץ השנה. בהכנסות ממלונות זהים (הפועלים יותר משנה) נרשם גידול של 3%.
פתאל החזקות נמצאת בשליטת דוד פתאל (59.7%), המכהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל החברה. מניית פתאל הגיבה לפרסום התוצאות בעלייה של 2%. מאז הצטרפה למועדון החברות הציבוריות לפני כשנה וחצי רשמה המניה עלייה של 60% ושווייה של החברה הגיע לכ-7 מיליארד שקל - ממנו נגזר שווי של 4.2 מיליארד שקל למניות שמחזיק בעל השליטה.
הרווח התפעולי לפני הוצאות שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) ברבעון השני רשם עלייה של 69% לעומת הרבעון המקביל, והגיע ל-548 מיליון שקל, והשורה התפעולית הצביעה על קפיצה של 80% ברווח לכ-292 מיליון שקל. בשורה התחתונה הציגה פתאל ירידה של 35% ברווח הנקי ברבעון זה, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לרמה של כ-61 מיליון שקל. זאת, בעקבות יישום התקן החשבונאי 16 IFRS, שגרע כ-56 מיליון שקל משורת הרווח הנקי.
את המחצית הראשונה של השנה סיימה פתאל עם הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל, גידול של 73% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. ב-EBITDAR נרשם שיפור של 71% לכ-807 מיליון שקל, וב-EBITDAR על נכסים זהים (הפועלים יותר משנה) נרשמה עלייה של 6%. הרווח התפעולי קפץ ב-105% לרמה של כ-330 מיליון שקל. בשורה התחתונה הציגה פתאל הפסד נקי של כ-26 מיליון שקל בחצי הראשון, בהשוואה לרווח של 71 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ויישום תקן 16 IFRS "גילח" כ-92 מיליון שקל מהרווח.
השפעת התקן על התוצאות
תקן IFRS 16, שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2019, משפיע באופן ישיר על התוצאות הכספיות של פתאל, השפעה שבאה לידי ביטוי בהוצאות פחת והפחתות שרושמת החברה בגין "נכס זכות שימוש" ובהוצאות המימון שנרשמות בגין התחייבות החכירה. מנגד, מתבטלות הוצאות השכירות שהיו כלולות בהוצאות התפעול. כך, השינוי הגדיל משמעותית את הוצאות המימון של פתאל, ולכן פגע בשורה התחתונה, אבל גם את הרווח התפעולי ובמיוחד את הרווח התפעולי שמנטרל את הוצאות הפחת וההפחתות, כלומר את ה-EBITDAR.
רשת פתאל המשיכה לצמוח ולהתרחב השנה לא רק בתחום המלונאות: המיזם האחרון שאליו נכנסה הוא בתחום השכרת חללי עבודה עם המותג Rooms, שנמצא בשילוב עם מלון Nyx של הרשת בתל אביב, ובצמוד אליו. סניף נוסף צפוי להיפתח ברעננה, ולאחר מכן במיקומים נוספים בישראל ובאירופה.
עוד העמיקה פתאל את תחום השכרת דירות לטווח קצר (בפורמט Airbnb) באמצעות מספר בניינים בתל אביב במיזם המכונה Master. השנה גם הושק טרמינל העסקים בנתב"ג, טרמינל פרטי המציע אירוח והליך טרום-טיסה ליוצאים לחו"ל. הפעילות המלונאית היא ליבת העסקים של פתאל, והיא מונה כאמור 210 בתי מלון בארץ ובאירופה. 29 נכסים נוספים צפויים להצטרף למצבת המלונות של החברה בשנים הקרובות, בין היתר בלונדון, בוורונה ובפורטו (ביחד עם איסתא) - ארבעה מהם בישראל.
גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונות בלאומי שוקי הון, ציין בתגובה לדוחות כי "בישראל החברה מציגה גידול של 15% בהכנסות בשל גידול במספר המלונות, כאשר במהלך השנה האחרונה שני מלונות עברו ממודל של ניהול לבעלות/חכירה, מה שמעיב על הרווחיות. באירופה הציגה החברה גידול חד בהכנסות וברווחים בשל הוספה של חדרים בשנה האחרונה. במחצית הראשונה נרשמה יציבות בשיעור התפוסה, אך החברה הציגה עלייה בהכנסה היומית לחדר של 5%, וצמיחה חדה ברווח התפעולי התזרימי בנכסים זהים של 13%. התוצאה הזו מרשימה במיוחד בהתחשב בפיחות של 4% באירו באותה תקופה.
"לגבי הפעילות באנגליה ובאירלנד ניתן לציין לחיוב את הגידול בשיעור התפוסה במחצית, מ-67% ל-80%, תוך עלייה של 5.4% בהכנסה לחדר, למרות פיחות של 3.3% בליש"ט מול השקל באותה תקופה. במבט קדימה המגזר יתמודד עם האי-ודאות המשמעותית שהברקזיט מעלה, אולם מנגד, פיחות השטרלינג צפוי להגדיל את הביקוש לבתי המלונות במדינה".