ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי / צילום: תמר מצפי
הפסד לאיש העסקים ג'קי בן-זקן, שותפו אברהם ננקשווילי וחברות נדל"ן שבבעלותם: בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה את תביעתם בסך 26 מיליון שקל נגד הלן גלבר, חברת אופוזיציה במועצת העיר אשדוד, בטענה כי ניסתה לסכל ממניעים פוליטיים וכלכליים, ותוך אובססיביות ושנאה כלפי בן-זקן, כל פרויקט בנייה שהגישו.
בהחלטה נקבע כי לגלבר מוקנית חסינות נגד התביעה, וכי על התובעים לנהל את התביעה נגד עיריית אשדוד ולא נגד גלבר אישית. השופט יעקב דנינו קבע כי "אין יסוד לטענה כי הנתבעת גילתה אובססיביות כלפי התובעים, ומר בן-זקן בכללם"; וכן כי התרשם שגלבר "לא ביצעה את הפעולות המיוחסות לה בכתב התביעה, מתוך כוונה לגרום לתובעים נזק".
בתוך כך מתח בית המשפט ביקורת על עיריית אשדוד, שהגישה לבית המשפט עמדה לפיה אין להקנות לגלבר חסינות מפני התביעה. "דרך הילוכה של העירייה מניח מסד בדבר התנהלות שאיננה מיטבית", כתב השופט.
בן-זקן וננקשווילי פעילים, בין היתר, בתחום הנדל"ן. בן-זקן הורשע בפלילים בשנת 2016 בשתי פרשות שונות: פרשת מנופים פיננסיים, שבגינה ריצה עונש מאסר בפועל; ובפרשת פואד-ננקשווילי, שבה הורשע בשבוע שעבר ננקשווילי בעבירות שוחד והלבנת הון, ושבמסגרתה הודה בן-זקן, בהסדר טיעון, בעבירה של סיוע להפרת אמונים.
ביסוד התביעה שהגישו נגד גלבר עמדה הטענה לנזקים בהיקף של יותר מ-63 מיליון שקל (סכום התביעה הועמד, לצורכי אגרה, על סך 26 מיליון שקל), שגרמה להם לכאורה. לטענתם, הנזק נגרם לאחר שגלבר עיכבה תוכניות בנייה לאלפי יחידות דיור ובית מלון במרינה באשדוד, שקידמו על קרקע בבעלות בן-זקן בוועדות התכנון ובבתי המשפט. בין הפרויקטים שלגביהם עתרו לקבלת סעדים כספיים: פרויקט "סגול" ופרויקט מע"ר דרום.
בתביעה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין אילן סופר ויונתן דורי ממשרד אילן סופר ושות', נטען כי גלבר היא מתנגדת סדרתית לכל פרויקט שבן-זקן יוזם. לטענת בן-זקן, התברר לו כי התנגדותה הנחרצת והעקבית של גלבר אינה נובעת ממניעים ענייניים לטובת תושבי העיר, אלא מונעת מ"שנאה יוקדת" כלפיו וכן מהווה חלק ממאבק פוליטי שהיא מנהלת נגד ראש עיריית אשדוד המכהן, יחיאל לסרי, ואף בשל טובות הנאה אישיות.
בין היתר טענו התובעים כי גלבר חָבְרָה לאיש העסקים מוריס חליווה, שותף של בן-זקן המצוי עמו בסכסוך עסקי, ומסרה לו מידע שהגיע לידה במסגרת תפקידה. עוד נטען בתביעה כי גלבר הציעה לאיש עסקים נוסף לרכוש פרויקטים שבבעלות בן-זקן, להם היא התנגדה נחרצות, מתוך הנחה שבן-זקן יתייאש מדרך החתחתים שבה היא מעבירה אותו במשך כ-9 שנים וימכור את נכסיו בעיר במחיר נמוך.
בשולי התביעה נגד גלבר הועלו טענות גם בדבר שני פרסומים של גלבר על ג'קי זקן המהווים לשון הרע, בגינם נתבע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 100,000 שקל.
"תביעת השתקה" כנגד השליחות הציבורית
גלבר לא נותרה חייבת. באמצעות עורכי דינה בעז בן-צור, אבי אברהמוף וגיא רוה, הגישה חברת המועצה בקשה לדחות את התביעה, מחמת חסינות עובד ציבור, ולצרף במקומה כנתבעת את עיריית אשדוד. במסגרת הבקשה תקפה את מניעיהם של אנשי העסקים שתבעו אותה, כמו גם את עיריית אשדוד. זאת, לאחר שהעירייה הודיעה לבית המשפט כי לעמדתה אין מקום להעניק לגלבר חסינות ביחס לתביעה.
לטענת גלבר בבקשת החסינות, התביעה נגדה אינה אלא "תביעת השתקה", שנועדה להרתיעה מביצוע שליחותה הציבורית. לטענתה, דרך הילוכה לא נשא חן בעיני בן-זקן וננקשווילי, בעלי חברות נדל"ן ואינטרסים כלכליים בעיר אשדוד, ואף העירייה לא רוותה נחת מאותם הליכים, בהם התגלה לכאורה כי ההחלטות שנתקבלו היו מנוגדות לדין ובניגוד לכללי מינהל תקין.
עוד לטענתה, מאבקיה לאורך השנים יעידו כי היא הייתה מעורבת בנושאים שונים למיגור שחיתות, לבד מהתנגדות לפרויקטים שונים שביקש בן-זקן לקדם, והדבר לא נעשה מעולם מתוך מניע אישי.
באשר לתמלולי השיחות שהוגשו לבית המשפט, טענה גלבר כי מדובר בחלקי שיחות שנערכו בין שני חוקרים פרטיים מדיחים בזהות בדויה של חברת בלאק קיוב, ששלח אליה ג'קי בן-זקן (בעודו מרצה עונש מאסר לאחר הרשעתו במסגרת פרשת מנופים פיננסים), ואשר קיימו עמה עשרות שיחות ופגישות: החוקרת הראשונה, נטען, התחזתה לסטודנטית וביקשה לראיין אותה, והאחר הוצג לה כקרוב משפחה של "הסטודנטית", תוך שהתחזה להיות איש עסקים.
השופט יעקב דנינו קיבל את בקשתה של גלבר וקבע כי לגלבר עומדת חסינות, ולכן יש לדחות את התביעה נגדה ולנהלה נגד העירייה בלבד.
בין היתר דחה השופט את טענת התובעים, לפיה על-מנת להוכיח כי הפעולות שביצעה גלבר מצויות בגדר מילוי תפקידה השלטוני, עליה להצביע על קיומה של סמכות ספציפית. "קשת המקרים בהם נדרש עובד הציבור למלא את תפקידו אינה יכולה להצטמצם להיבטים מוגדרים בטיבם. שלטוניות התפקיד משתנה מעובד במשרה מסוימת לעובד במשרה אחרת", כתב השופט.
עוד הוסיף השופט בהקשר זה כי "בעידן בו אנו חיים, קצב השינויים וההתקדמות הטכנולוגית, כמו גם אופי עבודתם השונה של עובדי הציבור, מכתיבים צורך שלא להיזקק לדפוס אחיד להגדרת התפקיד השלטוני. הזיקה הדומיננטית בין הפעולה לבין התפקיד הציבורי חייבת להישמר, אך דרך הוצאת התפקיד מן הכוח אל הפועל - בהיעדר הוראות דין או הנחיות נורמטיביות אחרות - יכול שתלבש צורות שונות".
"פעולות הנתבעת - בזיקה לתפקידה"
השופט ציין כי מקום בו גלבר כחברת מועצה משמיעה את עמדתה הציבורית באמצעי מדיה שונים, בין על-מנת ליתן פומבי למשנתה ובין על-מנת לקדם פועלה, בכפוף לסייגים המתחייבים מאופי תפקידה, אינו חורג משלטוניות התפקיד.
השופט ציין כי השגותיה של גלבר ביחס לפרויקטים הנדל"ניים של בן-זקן ושותפו בוצעו "בזיקה מובהקת" לתפקידה הציבורי כחברת מועצה מטעם האופוזיציה בעיר אשדוד. "ניכר שכלל ההליכים בהם נקטה הנתבעת, נעשו תוך כדי מילוי תפקידה, ובזיקה מובהקת לתפקידה כעובדת ציבור... המטרות שהנחו את הנתבעת בנקיטתה בהליכים השונים ביחס לפרויקט 'סגול' ופרויקט 'מע"ר דרום', נבעו מתוך רצון להגשים את התפקיד הציבורי ולמלא את שליחותה כחברת מועצה, באופן התואם את השקפת עולמה ומשנתה הפוליטית, על-מנת לקיים סדרי שלטון תקינים. לא הוכח בפניי כי פעולות אלה נעשו כדי לספק אינטרס פרטי של הנתבעת או מי מטעמה".
עוד ציין השופט כי לא ברור מדוע התביעה הוגשה רק נגד גלבר, ולא גם נגד העירייה או גורמים נוספים שלקחו חלק בהשגות על ההליכים התכנוניים נושא התביעה.
באשר להקלטות השיחות שהוגשו, השופט ציין כי מסיבה שלא הובררה, התובעים לא צירפו לכתב התביעה את קבצי השמע; וזאת גם לאחר שנחשפו לטענה כי אותם מקטעי שמע נערכו, שובשו ולמעשה זויפו.
בשולי ההחלטה, בית המשפט קבע כי שני הפרסומים שנטען שמהווים לשון הרע נגד בן-זקן לא נערכו תוך כדי מילוי תפקידה של גלבר כעובדת ציבור, וכי היא לא פעלה בזדון או מתוך שוויון-נפש לאפשרות גרימת נזק לבן-זקן. עם זאת, נקבע כי ככל שהתובעים רוצים להמשיך את התביעה נגדה באופן אישי בגין עוולת לשון הרע, עליהם להגיש תביעה נפרדת.