איילת שקד / צילום: כדיה לוי
את טעם ההחמצה שהותירו בה בחירות אפריל איילת שקד מגייסת כנימוק במחלוקת עכשווית: הדרישה להציב מצלמות בוועדות הקלפי. בראיון לגלי צה"ל הסבירה יו"ר ימינה שזיופים יכולים להכריע גורלות. "אנחנו הרי לא עברנו על 1,400 קולות. עוד לא היה דבר כזה מאז קום המדינה".
שקד רמזה לכישלון הימין החדש שהנהיגה עם נפתלי בנט להגיע לאחוז החסימה, 3.25% מהקולות הכשרים, שפירושם בבחירות האחרונות היה בדיוק 140,051 מצביעות ומצביעים. לימין החדש הצביעו 138,598 איש ואישה, לפי הספירה החוזרת שדרשו שקד ובנט עצמם. חסרו להם אפוא בדיוק 1,453 קולות כדי להיכנס לבית הנבחרים.
האם הייתה אי פעם מפלגה ישראלית שגירדה את אחוז החסימה מלמטה גירוד כה קרוב? מאגר הנתונים המשובח של המכון הישראלי לדמוקרטיה שוב בא לעזרנו. אם נדרג את הרשימות שלא נכנסו לכנסת לפי מספר הקולות החסרים, הימין החדש תהיה שלישית בלבד. שנייה היא התנועה לאחווה שהוביל עזרא גבאי ב-1965, שחסרו לה 823 קולות; וראשונה - הגוש העובד, רשימה של פקידים וחקלאים ערבים שהתקרבה כדי 403 קולות להיכנס לכנסת הראשונה.
אבל בשתי המערכות הללו רף הכניסה היה נמוך בהרבה, משום שאחוז החסימה היה 1% בלבד, ומפני שפחות מצביעים השתתפו בבחירות. לכן שאלנו שאלה אחרת: כמה קרובות היו המפלגות, באחוזים, לקבל את מספר הקולות המינימלי לכניסה לכנסת?
ואמנם, כאן הימין החדש מובילה ללא עוררין. היא השיגה 98.96% מהמכסה, אחוז ופסיק מתחת ליעד. השנייה, התנועה לאחווה, קיבלה קצת יותר מ-93% ממה שנדרש בזמנה. שלישית - יחד של אלי ישי, שפרש מש"ס עם חזרתו של דרעי וקיבל בבחירות 2015 יותר מ-91% מהקולות הדרושים. רביעית - פנינה רוזנבלום, שב-1999, כשאחוז החסימה עמד על 1.5%, קיבלה 90% ממנו.
■ בשורה התחתונה: דברי שקד נכונים ברובם. בספירה פשוטה של הקולות, רק שתי מפלגות בתולדות ישראל התקרבו לאחוז החסימה מלמטה יותר מהימין החדש. אבל במונחים יחסיים, שום מפלגה אחרת לא הייתה קרובה כמוהם למספר הקולות הדרושים.
● תחקיר: ארן רונדל