גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פופוליזם וחולשה באירופה? פורטוגל שוברת את הרצף

בום תיירותי גובר, ירידה חדה באבטלה, עלייה בהשקעות זרות וצמיחה נאה - המדינה הדרום-אירופית, שנזקקה לחילוץ לפני פחות מעשור, מציגה התאוששות בהובלת ממשלה סוציאל-דמוקרטית

כיכר רוסיו בליסבון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כיכר רוסיו בליסבון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

בין הדיווחים על מיתון מתקרב בגרמניה להשפעות השליליות של הברקזיט ומלחמת הסחר על הכלכלה האירופית, מדינה אחת בגוש האירו מציגה בשנים האחרונות דופק כלכלי חיוני יותר מהשאר - פורטוגל. כשהיא נהנית מבום תיירותי הולך ומתגבר, מירידה חדה בשיעור האבטלה ומצמיחה שנתית חזויה של 1.7% - המדינה הדרום-אירופית, שהייתה זקוקה לחילוץ לפני פחות מעשור, משגשגת היום יותר מבכל רגע שעבר מאז.

"העתיד הוורוד של פורטוגל מעניק קצת תקווה לאירופה", קבע בחודש שעבר ה"פייננשל טיימס", קצת אחרי שסוכנות דירוג האשראי מודי'ס הקפיצה את דירוג המדינה מ"יציב" ל"חיובי".

ההצלחה של פורטוגל, על אף שהיא עדיין צנועה ובולטת בעיקר על רקע היחלשות מדינות אחרות ביבשת, היא גם נקודת אור נדירה לסוציאל-דמוקרטים באירופה.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, הצטרפה ב-2011 פורטוגל למדינות אירופיות אחרות ונזקקה להלוואות עתק מגוף המורכב מהבנק המרכזי האירופי, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית כדי לשרוד. גוף זה השית עליה צעדי צנע חמורים, שכללו קיצוץ במשכורות המגזר הציבורי וקיצוץ בפנסיות ובתשלומי רווחה. מי שנבחרה לבצע את המשימה הקשה של קיצוץ ופיטורים הייתה המפלגה השמרנית (PSD). בסך הכול, קיבלה פורטוגל 78 מיליארד אירו בהלוואות בחמש השנים שאחרי 2011.

כמו ביוון, בספרד ובמדינות אחרות, משטר הצנע הכלכלי גרר תגובת נגד פוליטית - והבחירות הכלליות שהתקיימו ב-2015 הובילו למעשה למבוי סתום פוליטי. השמרנים אולי זכו במספר המושבים הגדול ביותר, אולם נכשלו בהקמת קואליציה. הצנע שחק את התמיכה בהם ובשותפיהם לקואליציה, וממשלת מיעוט שהקימו לא שרדה הצבעת אי-אמון כמה חודשים אחרי הבחירות.

קואליציה נגד הצנע

בשלב זה עלה לבמה אנטוניו קוסטה. הפוליטיקאי הסוציאל-דמוקרטי כיהן במהלך שנות המשבר הכלכלי כראש העיר ליסבון, ובבחירות של 2015 הוביל את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PS). קוסטה, 58, פוליטיקאי ותיק ומנוסה, הצליח להקים אחרי כישלון השמרנים את מה שכינה "קואליציה נגד הצנע" - בעזרת שיתוף פעולה עם מפלגת השמאל הפורטוגלית (Left Bloc) והמפלגה הקומוניסטית. שיתוף פעולה הוא דבר נדיר בשמאל, גם בפורטוגל, ורבים חזו לממשלת המיעוט שהקים קץ מהיר.

זה לא קרה, וכך, בעוד מפלגות סוציאל-דמוקרטיות ברחבי היבשת נחלשות-על-סף-קורסות, ושמות קץ למסורת פוליטית של יותר ממאה שנים, דווקא בפורטוגל הובילה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית את המדינה בבטחה להתאוששות כלכלית. קוסטה עשה זאת על ידי שורת צעדים שבעצם ביטלו חלק מצעדי הצנע: הוא ביטל את הקיצוץ החד בפנסיות והעלה אותן חזרה ב-30%, הוא העלה את שכר המינימום, והשיב את השכר הממוצע לרמתו מלפני תקופת הצנע.

בריסל התנגדה

הוא עשה זאת בתחילה, למורת רוחה של בריסל והמלווים, על ידי העמקת הגירעון. למעשה, פורטוגל היא מעין תקדים עדכני למה שהממשלה הפופוליסטית באיטליה ניסתה לעשות בשנה שעברה מאז שעלתה לשלטון (ועד שהתפרקה) - להמריץ את הכלכלה באמצעות קיצוץ מסים, העלאת שכר ובעיקרון - הזרמת כסף לצד הביקוש בשוק והגדלת הצריכה.

בפורטוגל המדיניות הוכיחה את עצמה: האבטלה ירדה ל-6.7%, התמ"ג חזר לרמתו לפני המשבר של 2011, וההשקעות במדינה זינקו. בשנה שעברה עמדה הצמיחה בתמ"ג על 2.7%, יותר מהממוצע בגוש האירו.

חלק מהמומחים הכלכליים סבורים כי נסיבות אחרות שיחקו תפקיד מרכזי בהצלחה. חלק ממבקריו של קוסטה אומרים כי הוא פשוט "קוצר" את פירות הרפורמות וצעדי הצנע שיזמה הממשלה הקודמת, וכי ההצלחה של פורטוגל נובעת בין השאר מחולשתן של כלכלות אחרות. קוסטה עצמו אינו חושב ככה, ומסייע להפוך את עצמו למעין "מודל סוציאל-דמוקרטי" לאירופה.

"אנשים היו מאוד סקפטיים לגבי המדיניות הכלכלית שלנו", אמר בראיון בחודש שעבר ל"פייננשל טיימס", "אבל הראינו שאפשר גם להעלות שכר, גם להגביר השקעות פרטיות ולצמצם אבטלה - ובאותו הזמן לנהל תקציב ציבורי איתן".

אכן, אחרי החריגה מהגירעון המותר לפי כללי גוש האירו, בשנים האחרונות הממשלה שינתה את המגמה וצמצמה אותו בהדרגה. בשנה שעברה עמד הגירעון על 0.2% מהתמ"ג בלבד - השיעור הנמוך ביותר מאז שפורטוגל הפכה לדמוקרטיה לפני 45 שנים. השנה - לפי הערכות - תצליח פורטוגל לשמור על תקציב מאוזן לחלוטין, בסגנון ה"אפס השחור" של גרמניה. זה מה שהוביל את מודי'ס להעלות את דירוג המדינה ל-Baa3, מה שמשיב את המדינה לקטגוריה "חיובית" מבחינת השקעות. הסוכנות ציינה לחיוב את הקטנת שיעור החוב הממשלתי, שלווה בצמיחה וברפורמה במערכת הבנקאית.

יש גם סיכונים

עדיין, ישנם סיכונים לכלכלה. המדיניות של קוסטה - וההיסטוריה הכלכלית של המדינה בעשור האחרון - הובילו לכך שיחס החוב-תוצר של פורטוגל הוא השלישי בגובהו בגוש האירו (אחרי יוון ואיטליה). בנוסף, ממשלתו של קוסטה לא חפה משערוריות. האשמות על נפוטיזם ועל הקשרים המשפחתיים הענפים בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית כמעט הביאו לנפילת הממשלה בהצבעת אי אמון. בקבינט, למשל, מכהן זוג נשוי - שר הפנים והשרה לענייני ים, וכן אב ובתו בשני תפקידים שונים. שחיתות אינה כה חריגה, והמדינה נמצאת רק במקום ה-34 במדד התחרותיות העסקית של הפורום הכלכלי העולמי (ישראל ניצבת במקום ה-20).

באחרונה גם פתחה ממשלת פורטוגל בקמפיין לעודד תושבים שעזבו בגלל המצב הכלכלי בשנות המשבר, לחזור אליה, ומציע לתושבים חוזרים מענקים כדי להיקלט מחדש במדינה ותשלומי מס מופחתים לחמש שנים. סקר שהתקיים באחרונה בקרב מנכ"לים של חברות העלה כי אחת הבעיות העיקריות שלהם היא גיוס כוח אדם. כמו במדינות אחרות באירופה, שיעור הילודה בפורטוגל נמוך ומביא לגידול שלילי, אם לא מביאים בחשבון הגירה למדינה (ראו מסגרת).

גם המבקרים וגם התומכים אומרים כי גם למזל יש יד בהצלחה הפורטוגלית. התיירות, במיוחד, בעידן של עלייה מתמדת במספר התיירים, ועל רקע צניחה במספר המבקרים ביעדים כמו טורקיה, היא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של הכלכלה הפורטוגלית. בחצי השנה הראשונה של השנה עלה מספר התיירים, לפי הערכות, ב-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עוד ניצחון בדרך?

בחודש הבא יתקיימו בחירות בפורטוגל. על רקע הישגים אלה, הסקרים חוזים ניצחון לקוסטה ולסוציאל-דמוקרטים. ה"תופעה האיברית" - הצלחת הסוציאל-דמוקרטים בפורטוגל ובספרד (שגם בה מכהן ראש ממשלה סוציאל-דמוקרטי בממשלת מיעוט) - אמורה להמשיך להתקיים. קוסטה שיבח את הדרך הסוציאל-דמוקרטית כשיטה להילחם בפופוליזם הגואה באירופה. "בניגוד לפופוליסטים", אמר בנאום בפרלמנט האירופי, "אנחנו לא מנצלים את הפחדים של אנשים, אלא מעניקים להם במקום זאת תקווה לעתיד".

בנוגע לדרך השלטון האפשרית, אמר קוסטה כי יעדיף תסריט של ממשלת מיעוט ללא קשר לתוצאות הבחירות (אלא אם כן יעניק לו הציבור רוב מוחלט). אחד מסודות ההצלחה שמנעו בחירות מוקדמות בארבע השנים האחרונות, אמר, היה העובדה ש"כל מפלגה הייתה נאמנה לקווים שלה. קואליציה הייתה פתרון הרבה פחות יציב". במילים אחרות, הבהיר, "עדיף לא להרוס חברות טובה באמצעות נישואים רעים".

ויזה תמורת השקעות: פורטוגל הפכה למקום המפלט של העולם

ברזילאים שקצו באלימות המשתוללת בארצם ובשחיתות; טורקים חילוניים שמאסו בסגנון השלטון הדיקטטורי של ארדואן ותושבי הונג-קונג עשירים שאינם רואים את עתידם באיחוד עם סין - פורטוגל הפכה בשנים האחרונות למעין מקום מפלט לתושבי המעמד הבינוני-גבוה מרחבי העולם. היא עשתה זאת באמצעות הצעת "ויזת זהב" - אפשרות לקבל ויזה שמאפשרת תנועה חופשית במדינות שנגן, שאין ביניהן גבולות, וקבלת אזרחות אחרי שש שנים - למי שיקנה נדל"ן, ישקיע בחברה או יעסיק עובדים מקומיים.

בתחום הנדל"ן, למשל, כל מי שקונה נכס בעלות של חצי מיליון אירו זכאי לוויזה זו, או אפילו רק 350 אלף אירו, אם הם מושקעים בבניין שהממשלה הגדירה כזקוק לשיפוץ (עלות השיפוץ היא על הקונה). המחירים הנמוכים-יחסית של הנדל"ן בפורטוגל, שעלו בשנים האחרונות, מאפשרים לא רק למיליונרים לבצע את המהלך, אלא גם למי שמעוניינים להעתיק את חייהם למדינה.

לפי נתוני הממשלה, אף על פי שהתוכנית החלה ב-2012, היא צברה תאוצה רק בשלוש השנים האחרונות, עם התאוששות הכלכלה בפורטוגל. כ-7,500 בני אדם כבר קיבלו "ויזת זהב" כשהם מכניסים 5 מיליארד אירו לכלכלה הפורטוגלית. גם מדינות אחרות שנמצאו במשבר, כמו יוון, מציעות תנאים דומים, אבל היציבות שהפגינה פורטוגל מאז 2015 ככל הנראה שכנעה רבים באשר לעתיד האופטימי של המדינה.

המהגרים באמצעות ויזה זו הם חלק מגל הגירה רחב יותר. בשנה שעברה עלה מספר התושבים הזרים שעברו לפורטוגל ב-93 אלף בני אדם לעומת השנה הקודמת. כיום עומד שיעור התושבים שנולדו מחוץ לפורטוגל על כ-5% מהאוכלוסייה (חצי מיליון בני אדם). רבים מעריכים לא רק את ההזדמנות הכלכלית, אלא מה שנראה כקבלת פנים חיובית מצד האוכלוסייה המקומית - נכון לעכשיו. פורטוגל זקוקה בהחלט לידיים עובדות ולהגירה חיובית אם ברצונה לצמוח. כמו ביתר מדינות אירופה, שיעור הילודה בה קטן והגידול באוכלוסייה שלילי.

בין המהגרים החדשים ישנם גם כמה מאות ישראלים, לפי הערכות. ממשלת פורטוגל הפכה את האפשרות לישראלים להוציא דרכון פורטוגלי לקלה יותר, בנימוק רשמי של רצון לכפר על גירוש היהודים מחצי האי האיברי במאה ה-15. עסקי הוצאת הדרכונים הפורטוגליים לישראלים (בעלות של אלפי שקלים) וגם עסקי השקעות הנדל"ן לישראלים בפורטוגל משגשגים גם הם.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק; המניה קופצת

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים