הכירו את היעדים הפיננסיים: כך מתכנן האוצר לשפר את הביצועים העסקיים בחברות הממשלתיות

עובד ממוצע בתעשייה האווירית מייצר רווח תפעולי של כ-8,000 דולר לשנה. הנתון המקביל לעובד בחברות דומות בעולם גבוה פי שלושה ועומד על 25 אלף דולר לשנה. הרווחיות הנמוכה של התעשייה האווירית ידועה זה שנים, אך עד היום לא עוררה יותר ממשיכת כתף. גם הביצועים הלא-מרשימים של שאר החברות הממשלתיות לא עוררו תשומת לב ציבורית, ולא זכו לטיפול רציני מצד הממשלה.

החברות הממשלתיות בישראל לא בלטו עד היום בביצועים עסקיים, אם להשתמש בשפה עדינה. בציבור הישראלי הן מזוהות יותר עם מינויים פוליטיים, עובדים חזקים וניצול כוח מונופליסטי. אבל מהלך חדש של רשות החברות הממשלתיות מיועד להפנות זרקור לכיוון הביצועים העסקיים של החברות הממשלתיות.

במסגרת המהלך החדש נקבעו לתעשייה האווירית ול-17 חברות ממשלתיות נוספות, יעדים פיננסיים בתחומים, כמו איתנות פיננסית, רווחיות, יעילות, צמיחה ומדיניות דיבידנדים. לדברי מנהל רשות החברות, יעקב קוינט, "קביעת יעדים פיננסיים לחברות הממשלתיות תאפשר לממשלה כבעלת מניות לחזק את הבעלות והבקרה עליהן ותתמרץ את החברות לשיפור הביצועים שלהן".

לקבוע מהי תמונת ההצלחה לכל חברה

היוזמה לקבוע מערכת יחסים פיננסיים נולדה לאחר כניסתו של קוינט לתפקיד. "בתקופת המנהל הקודם (אורי יוגב, ע"ב) עשינו מהלכים, כמו נבחרת הדירקטורים שנועדו לשפר את כלי הניהול" אומר חסן טאופרה, סגן מנהל רשות החברות והאחראי לקידום היוזמה. "אז אמרנו שעכשיו, אחרי ששיפרנו את הכלים שיכולים לייצר הצלחה, צריך לקבוע מהי תמונת ההצלחה. אם למשל באה חברה ואומרת הרווחתי 150 מיליון - איך אני יודע אם זה טוב או לא טוב? אני צריך בנצ'מרק שיאפשר לדעת איפה רווח כזה מעמיד את החברה על הסקאלה".

רשות החברות נעזרה בעבודה שהכינה חברת TASC, כדי לדעת מהן הפרקטיקות המקובלות בעולם בניהול חברות ממשלתיות ולפי מה לקבוע את היעדים הפיננסיים באופן שיאפשר למדוד בצורה נכונה את ביצועי החברות. המודל גובש לאחר בדיקה משווה, שהראתה כי מדובר בפרקטיקה מקובלת במדינות מפותחות, כמו ניו-זילנד ושבדיה. היעדים שנקבעו הם שאפתניים והחברות אינן עומדות כיום ברובם - וזאת כדי לתמרץ אותן להתייעל.

חשוב להבהיר שהיעדים הפיננסיים יחולו רק על חלק מהחברות הממשלתיות ובאופן שונה מחברה לחברה ומענף לענף. רשות החברות הממשלתיות אחראית לייצג את הממשלה בכ-100 חברות שבבעלותה, אך לרובן הגדול אין פעילות כלכלית עסקית מהותית, ולכן היעדים לא חלים עליהן.

לגבי 18 החברות העיקריות שבניהול הרשות - אלה יידרשו להציג לרשות כבר במסגרת תוכניות העבודה לשנת 2020 תוכנית עסקית ופיננסית לעמידה ביעדים, ובהמשך לדווח באופן שוטף על התקדמותן. גורמים ברשות אומרים כי בשלב הזה הוחלט לא לציין תמריצים וסנקציות כדי "לא להלחיץ את החברות יותר מדי". עם זאת, בעתיד ייתכן שאי-עמידה ביעד תביא לפגיעה בבונוסים לבכירים ולהקפאת העלאת הסיווג לחברה - צעד שיש לו השפעה על השכר.

ברשות מעריכים שהחברות לא יתקשו לעמוד ביעדים בתוך חמש שנים מהיום ומרביתן יעשו זאת כבר בתום שנתיים-שלוש.

החברות הביטחוניות מזהירות מפני פגיעה במו"פ

רשות החברות הגדירה לחברות הממשלתיות רשימה של חמישה יעדים שאמורים לשקף את האינטרס של המדינה בחברות: איתנות פיננסית, רווחיות, יעילות, צמיחה ומדיניות דיבידנדים. ברשות מדגישים כי יש חמשת היעדים אינם רלוונטיים לכל החברות.

"חברה שמתוקצבת על-ידי המדינה ב-100%, למשל, אין משמעות לדיבידנדים מתוכה", אומר טואפרה, "במונופולים אין משמעות לצמיחה, כי אנחנו לא רוצים לעודד מונופולים לצמוח".

הסקטור הביטחוני הוא למעשה היחיד שכל חמשת היעדים רלוונטיים לגביו. כחברות ביטחוניות מוגדרות התעשייה האווירית, רפא"ל ותומר, החברה שהוקמה בעקבות הפרטת תע"ש.

לחברות הביטחוניות נקבע יעד רווחיות מאתגר: יחס EBIT להכנסות גדול מ-9%. ברפא"ל, למשל, היחס עומד כיום על 5% במתכוון, משום שרפא"ל משקיעה 9%-10% מהמכירות שלה במו"פ. בתחום הצמיחה נקבעו לחברות שני יעדים. אחד מהם הוא הגדלת ההכנסות בשיעור שנתי של מעל 5%. בנוסף נדרש שהגידול יבוא מלקוחות שאינם אחד משני הלקוחות הגדולים ביותר של החברות, על מנת לתמרץ את החברות להפחית את התלות במשרד הביטחון.

גורמים ביטחוניים הזהירו, כי הניסיון להשוות שיעור הרווחיות של החברות הביטחוניות הממשלתיות לחברות ביטחוניות בעולם - יוביל להפחתה משמעותית בתקציבי המחקר והפיתוח שלהן. יעד רווחיות של 9% צפוי לאתגר גם את התעשייה האווירית, שנמצאת זה כשנתיים בתהליך עמוק של שינוי ארגוני, בניסיון להתאים את פעילותה לשווקים בעולם. יו"ר החברה, הראל לוקר, סימן עם כניסתו לתפקיד לפני כשנתיים את העלאת הרווחיות שלה כאחד מיעדיו.

אלא שכל מהלך בדרך להעלאת הרווחיות של התע"א, יהיה כרוך בשינויים משמעותיים בהסכמי העבודה שנהוגים בחברה - מה שבהכרח יוביל לעימות עם ועד העובדים, בראשות יאיר כץ. במקביל, לוקר ומנכ"ל החברה, נמרוד שפר, מנסים לקדם את התוכנית הנפקת מניות מיעוט בחברה - מהלך שנתקע במהלך החודשים האחרונים בשל המצב הפוליטי. השניים נערכים לחידוש מהלכיהם בנושא זה אחרי כינון הממשלה הבאה.

"אי אפשר להשוות את המצב בחברה ביטחוניות ממשלתית שנתונה לרגולציה של המדינה - לזה של חברה כמו אלביט או חברה ביטחונית אמריקאית, שהתפקיד שלהן הוא להשיא רווחים. מי שרוצה שחברה כמו רפא"ל תשלם למדינה דיבידנדים מיוחדים, דיבידנדים שנתיים וגם תעמוד ביעדי רווחיות גבוהים - חייב להביא בחשבון את המצב שבו היא תיאלץ לצמצם משמעותית את השקעותיה על מו"פ. וכך, לא יהיה מי שיפתח את הדורות הבאים של מערכות, כמו כיפת ברזל או מעיל רוח ולא יהיה מי שייפתח עבור צה"ל סוגי נשק חדשים", אמר גורם בכיר בתעשיות הביטחוניות.

יעדים מותאמים לפעילות של כל חברה

"בחברות הנמל לא היה טעם לקבוע יעדי צמיחה בגלל שהן הולכות עכשיו להתחרות בנמלים חדשים ואפשר לקבוע בוודאות שההכנסות שלהן יירדו ולא הגיוני שנקבע יעדי צמיחה שליליים", מסביר טואפרה, "הנושא הושאר בצריך עיון ונצטרך לדון בו מחדש אחרי כניסת הנמלים".

יעד-העל הרלוונטי לחברות מתוקצבות, כמו נתיבי ישראל, שהמדינה היא גם לקוח יחיד וגם בעלים שלהן, הוא יעילות. "האינטרס שלנו הוא כבעלים, שהחברה תוכל לעמוד בכל הפרויקטים שהמדינה נותנת לה, גם לדייק בלוחות הזמנים גם בתקציבים גם בתזרימי המזומנים. בסוף, אם היא לא תצליח בכך, המדינה תעביר פרויקטים לגופים פרטיים וזה נגד המדיניות שלנו כבעלים".

במונופול, כמו חברת החשמל, אין מדיניות צמיחה. היעדים הרלוונטיים הם בעיקר יעילות ואיתנות פיננסית. איתנות פיננסית רלוונטית במיוחד גם לחברת מקורות ולחברת נתיבי הגז. לא במקרה מדובר בשלוש חברות תשתית מונופוליסטיות, שהכנסותיהן מבוססות על תעריפים שנקבעים על-ידי רשות החשמל, רשות המים ורשות הגז.

חברת החשמל צברה הר חובות, שהגיע בשיאו לכמעט 50 מיליארד שקל ואיים למוטט את דירוג האשראי של מדינת ישראל. יעדי האיתנות הפיננסית של רשות החברות אמורים למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. גם הרגולטור, רשות החשמל, לא יוכל עוד להתעלם מהאיתנות הפיננסית בקביעת תעריף החשמל. זאת, לאחר שבעבר הואשמה רשות החשמל שבמתכוון אישרה תעריף חשמל נמוך, שלא כיסה את מלוא ההוצאות של חברת החשמל, בין אם מתוך רצון לתמרץ אותה להתייעל ובין אם בשל לחץ ציבורי להוריד את יוקר המחייה.

רף האיתנות הפיננסית שקבעה רשות החברות אינו שונה מזה של חברות מסוגן בשוק הפרטי - וזאת למרות שהבעלות הממשלתית מעניקה לחברות האלה יתרון משמעותי בתהליך דירוג האשראי על-פני חברות פרטיות.

בקצה השני של סקאלת החוב נמצאות חברות ביצוע, כמו נתיבי ישראל ונת"ע וגם חברות הנמלים וחברת תשתיות נפט. "חברות כמו נמל חיפה ואשדוד הן חברות עם אפס חוב וגם זה לא מקובל ופוגע ביעילות של אותן החברות" אומר טואפרה.

בכל הקשור למדיניות חלוקת דיבידנדים, מוחרגות מהקבוצה חברות שפטורות בחוק או בהסכמים מתשלום דיבידנד למדינה - כמו חברת נמלי ישראל (חנ"י) או עמידר. חלוקת דיבידנד איננה רלוונטית גם עבור חברות כמו חברת המתנ"סים, נתיבי איילון או נתיבי ישראל, שאינן צוברות רווחים משום שכל פעילותן מתוקצבת.

לעומת זאת, החברות הביטחוניות, חברת החשמל וחברות הנמל אמורות לחלק 50% מהרווח הנקי בכל שנה. בהקשר זה מציינים ברשות החברות את הדיבידנד הענק בהיקף של כ-500 מיליון שקל שרפא"ל התחייבה לאחרונה להעביר למדינה ודיבידנד בסך של כ-200 מיליון שקל שהעבירה חברת תשתיות נפט (תש"ן).