יקיר בוסקילה / צילום: איל יצהר
אני: גיק טכנולוגי ומת על זה. מאמין בהובלה מקצועית בניהול, זאת אומרת לדבר ולהתחבר עם אנשים מתוך הבנה עמוקה של מה שאנחנו עושים.
משפחה: שורשים במרוקו. לסבתא מהצד של אבא היה מפעל לייצור בשמים בסגנון "לוריאל", וכמו כל המרוקאים, גם היא וסבא עבדו אצל המלך. ב-1960, כשאבא היה בן שמונה, הם עלו לישראל מטעמים ציוניים והגיעו למעברה בבאר-שבע. הצד של אמא היו דתיים במרוקו ובארץ התחזקו עוד יותר. הם נשלחו לדימונה, שם נולדה אמא. אבא התגייס בגיל 17 וחצי, ורוב חייו שירת בקבע כנגד משמעת בחיל הלוגיסטיקה, שם פגש את אמא, שגם היא חתמה קבע והייתה מהנשים הראשונות שפיקדו על ימ"ח. אחרי שהשתחררו, אבא עבד כמנהל האחזקה של מחוז דרום בחברת "מבנה", ואמא היא מנהלת שותפה של "חי נגב" ברביבים.
ילדות: באר-שבע, בשכונת נאות לון היוקרתית. בגיל צעיר ההורים קנו מחשב, ואבא לימד אותי קצת עליו, ומשם המשכתי לבד. בכיתה ה' נחשפתי לאינטרנט והתחלתי לבנות אתרים. בגלל שאובחנתי כמחונן, השתתפתי בחוגי העשרה במתמטיקה, כימיה ופיזיקה באוניברסיטה, ואת החשיפה למחשבים קיבלתי בגיל 15, כשהתחלתי ללמוד במסלול מיוחד לתואר במדעי המחשב תוך כדי לימודים בתיכון, שלא השלמתי בסופו של דבר.
הייתי חנון מחשבים, אבל מאוד חברותי. בילדות המוקדמת חלמתי דווקא להיות מנתח, כי היו לי עין עצלה וקטרקט, ושני הניתוחים שעברתי עוררו לי את התיאבון לתחום. אבל כשגיליתי את המחשבים, ידעתי שבזה אעסוק, וכשגייסו אותי ל-8200, לעבודה בתחומים של טכנולוגיית סייבר, זה נסגר סופית.
פנינת: אשתי, עורכת דין בתחום הנזיקין. היא אשדודית במקור, וההורים שלנו חברים מהצבא, ככה שהכרנו מהילדות המוקדמת ויצאנו לחופשות משפחתיות יחד. התחלנו לצאת בצבא, התחתנו לפני שנתיי, ואנחנו חובקים את הכלב גיזמו וגרים בגבעתיים.
קריירה: יום אחרי השחרור כבר התחתי לעבוד בורינט. במשך שנתיים התנסיתי בפרויקטים בעולם, ואז החלטתי להקים סטארט-אפ. פיתחנו טכנולוגיה להבנת שפה טבעית, שבאה לעקוף את שפת המחשב שמתבססת על מילים נטולות הקשר. גייסנו כסף, התגלגלנו איכשהו וכשזה לא התרומם סגרנו אותו. החלטתי לעבוד תקופה בחברה גדולה לפני שאפתח עוד סטארט-אפ, והגעתי לנילסן.
נילסן: חברת המדידה והדאטה הגדולה בעולם, וזו שמודדת את הרייטינג בארה"ב והפסידה במכרז למדידת הרייטינג בישראל. המו"פ כאן, שממוקם בשרונה בתל-אביב, חי ובועט ומעסיק 100 אנשים, ועוסק גם באיסוף מידע וגם בניתוח שלו. נילסן מאמינה מאוד בטאלנט הישראלי, לכן היא מעמיקה את הפעילות שלה בהיבט הזה ונציגי ההנהלה מגיעים לכאן כל כמה חודשים. אנחנו כל הזמן מחפשים עובדים, בעיקר כאלה שמבינים בביג דאטה.
בנילסן אין ימי חופש, כי אנחנו מאוד סומכים על העובדים שלנו ויודעים שלהורים לילדים בעייתי להתנהל עם החופשות. העובדים לא מנצלים את ההטבה הזאת, אלא מעריכים אותה, וכן, יש כאלה שיוצאים לחודש חופש מרוכז ויוצאים פחות במהלך השנה.
מו"פ נילסן ישראל: התחלתי לפני ארבע שנים בתפקיד פיתוח באלגוריתמיקה. מהר מאוד עברתי לארכיטקטורה, משם עברתי לנהל את קבוצת הביג דאטה ואז מוניתי לנהל את מרכז הפיתוח. אנחנו מתעסקים במדידה בדיגיטל, שהוא העתיד. לא מספיק להבין במה צופים בטלוויזיה, כי היום יש צפייה מרובה גם ברשת ובנגני הווידאו שצריך לקחת בחשבון. צריך טכנולוגיה עמוקה כדי למדוד למשל יוטיוב, או לקבל שיתוף-פעולה עם גוגל, וזאת החוזקה שלנו. איסוף המידע הוא קריטי, אבל ניתוח הנתונים קריטי יותר.
פרטיות: בניגוד לחברות אחרות, קיבלנו על עצמנו את הרגולציה של האיחוד האירופי, ואנחנו מבקשים את אישור המשתמש לאסוף עליו מידע, כשהשליטה בידיים שלו. אנחנו לא אוספים מידע מזהה, אלא עוסקים בהתנהגויות של קהלים גדולים כדי לזהות מגמות, וזה הבדל מהותי.
פנאי: אוהד של הפועל באר-שבע וחושב שמה שהקבוצה הזאת עשתה לעיר, מדהים. מנגן על גיטרה חשמלית ואקוסטית, וכן, עדיין אוהב לתכנת להנאתי.
תפיסת עתיד: יש לי עוד המון לעשות. נילסן עוברת שינוי בעקבות התזוזות בתעשייה, והמו"פ נמצא בחזית.