היום שאחרי ההצהרות המחבקות: שקד ונתניהו מציגים - מי ישלוף ראשון את הסכין

במפלגת ימינה, המפלגה שבראשה עומדת השרה לשעבר איילת שקד, נערכים ל"בליץ" הסיום של ראש הממשלה נתניהו. כל האנטנות הורמו, רשתות נסרקו וכולם מחכים למכונת התעמולה הליכודית המשומנת שתנסה למשוך את קולות הציונות הדתית מן הבוחרים, שפעם היו מפד"ל, אחר כך "הבית היהודי", אחר כך "ימין חדש" וכיום ימינה.

בשבוע שעבר סיפרנו כאן כיצד בליכוד הוכנו מראש סרטונים עוינים נגד איילת שקד, אך בינתיים הם הונחו בצד, ממתינים לבוא הסתיו. נתניהו והליכוד, לפחות בסיום השבוע הראשון בספטמבר, לא שלפו נגד שקד את נשק יום הדין. אין לדעת מה יקרה בעשרת הימים לפני הבחירות.
מה כן מתכננים בליכוד? שורה של סרטונים, בסגנון "ביבי, זה אתה? מה אתה עושה פה?", שצילם נתניהו על חוף הים עם שני שחקני מטקות. נתניהו ידפוק על דלתות בתיהם של "תושבי התנחלויות" (שחקנים) או "יפגוש" חובשי כיפות סרוגות באופן אקראי. "הופה ביבי, מה אתה עושה פה?" הם ישאלו וידונו בנושאי קמפיין הנוגעים לציונות הדתית ומניעים אותם לקלפיות.

מבחינת ימינה, זה נקרא "קמפיין פוזיטיבי". סרטוני תעמולה רגילים, לגיטימיים, שלא יורדים אישית על שקד. בליכוד יכלו למשל לקדם את הנרטיב כאילו היא זו שכשרת משפטים גרמה לכך שיוגש כתב חשדות נגד נתניהו, בכפוף לשימוע שיתקיים בעוד פחות מארבעה שבועות.

על פוזיטיב עונים בפוזיטיב, וכך ב"ימינה" עוד לא הסירו כפפות. להפך, הם עוטים כפפות של משי ומתנהגים באבירות. במהלך השבוע האחרון שיגרו בנט, שקד וסמוטריץ’ מסרים מכילים ומחבקים. הם ימליצו על נתניהו בהליך ההמלצות אצל הנשיא ריבלין, הם יעניקו לו חסינות, הם יאפשרו לו לצלוח את התקופה המשפטית הקשה ואולי אף להישאר כראש ממשלה תוך כדי משפט פלילי. כל ראשי ימינה, כולל רפי פרץ, האיש האמון על חינוך ילדי ישראל, אפילו לא ממצמצים בהחלקת חשד השוחד בגרון. הכול עובר והכול מותר בשביל הכיסא והשלטון.

ואם יתדרדר השיח ונתניהו יחליט להלום בשקד אישית? בתוך ראשי ימינה יש מחלוקת בנושא. פרץ הוא האיש של נתניהו שם: הוא לא ייתן לקמפיין ימינה לחבוט קשה בחזרה. הוא ישמור על "נתניהו מאוחדת" (הרצוג, 2015).

הברית של שקד עם בית דין רבני חב"ד

בשלב האחרון החל מאבק נחוש לגרום לציבור הימני לנטוש את "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר. סקר שפורסם בגלי צה"ל וערוץ הכנסת נתן לעוצמה יהודית ארבעה מנדטים. מנגד, בסקרים הפנימיים בליכוד ובימינה "עוצמה" נמצאים מתחת לרף 2%, הרחק מ-3.25% הנחוצים.

ימינה והליכוד יפתחו בקמפיין אגרסיבי שבו יטענו שרבנים מורים שלא לבחור במפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה. ההישג הגדול, כך מסתמן, יתגלגל לידיה של שקד, אשר עבדה קשה כדי לשכנע את בית דין רבני חב"ד להוציא הוראה בכתב שלא להצביע למפלגה אשר אינה עוברת את אחוז החסימה. זה יהיה גזר דין מוות לעוצמה: הקמפיין שלהם יחוסל.

תזכורת מן העבר: בית דין רבני חב"ד הוא אותו חבר רבנים אשר בשנת 1996, בשיטת הבחירה הישירה, רתמו את עצמם למען נתניהו. הקמפיין היה אז "נתניהו, זה טוב ליהודים", ורבני חב"ד התגייסו בלב, בנפש ובכסף כדי להכניס את נתניהו לבלפור. זה עבד היטב. עשור לאחר מכן, בקמפיין 2006 (קדימה בראשות אהוד אולמרט, העבודה בראשות עמיר פרץ), בית דין רבני חב"ד הוציא הוראה להצביע רק לרשימות של "חרדים לשם ה’". כלומר, לא לברוך מרזל. אחוז החסימה היה אז 2% ומרזל נותר מחוץ לכנסת.

אם המהלך יושלם ורבני חב"ד ייצאו נגד איתמר בן גביר ועוצמה יהודית, הסיכוי שלו נמוך עד לא קיים - אבל עדיין יש בכוחו למשוך עשרות אלפים לקלפיות ולתמוך במפלגת עוצמה - וכך לבזבז קולות לימין.

מי הקליט את השיחה בין נתניהו לקרא?

שר התקשורת לשעבר איוב קרא ניגש השבוע להגיש תלונה במשטרה בגין האזנה והקלטה לא חוקית לשיחה בינו ובין נתניהו. הוא נשבע שלא הוא הקליט את שיחת הצעקות ולא הוא שחרר את הפרטים לתקשורת. האדם שמסר את ההקלטה לספי עובדיה מערוץ 13, עשה מלאכה פוליטית מלאת נקמה.

כמעט שנתיים, מאז דצמבר 2017, החזיק מי שהחזיק את האודיו הקטלני הזה בידיו וחיכה לתזמון מדויק. לא רק ששומעים את נתניהו צועק כפי שלא נשמע בעבר, אלא שהתזמון נורא. 14 יום לפני הבחירות, והתדמית של נתניהו-בשליטה, האיש שמדבר תמיד ברהיטות, בקול בריטון יציב - נסדקה.

התוכן של ההקלטה מטריד מאוד: בחישה בתחומים שנתניהו כבר הורחק מהם. כמעט שנה קודם לכך, בתצהיר שהוגש מטעמו של נתניהו לבג"ץ, הוא הצהיר בפני השופטים שהוא מתפטר מתפקידו כשר התקשורת וזאת על בסיס ניגודי עניינים וחקירות פליליות. טענת אנשי קמפיין נתניהו השבוע הייתה שבתפקידו כרה"מ, מי שמפקח על שר התקשורת, הוא יכול להמשיך להיות מעורב. האם אכן כך? ראש ממשלה עסוק בסגירת מועצת הכבלים והלוויין, הגוף שאמור לפקח על גופים רבים שיש לנתניהו ניגוד עניינים עימם?

הפגיעה החמורה הנוספת היא עיצוב דמותו של נתניהו כמנהיג חולה-תקשורת. לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של ראשי הממשלה בישראל. נתניהו עסוק בוקר וערב בכותרות, ציוצים, מבזקים, תמונות, פוטושופ ושאר זוטות. הציוצים של איש העסקים אילן שילוח שנתניהו דיבר עליהם בשיחה נמצאים בלב העניין. הוא מתערב בשוק הישראלי החופשי, מי קונה איזה כלי תקשורת, ובוחש באינטרסים העסקיים הקשורים בעקיפין לחבריו הטייקונים. נתניהו, איש הימין, מי שמטיף על שחרור חסימות, שוק חופשי, עידוד תחרות - מתערב בבוטות בנוגע לזהות המשקיע בגוף תקשורת.

אך מי הקליט את האודיו? זו עדיין השאלה. וגם מיהו האדם השלישי הנמצא על הקו או שמא נמצא לצידו של ראש הממשלה, בתוך הלשכה. אחת ההשערות היא שאיוב קרא ביצע את השיחה שלא מתוך הנייד הפרטי שלו, אלא באמצעות מכשיר נייד של אדם נוסף. התזה הזו בעייתית, שכן ספי עובדיה ציין בפתח השידור שההקלטה הושגה באופן חוקי ולא נעברה כל עבירה בעצם השידור שלה. פירושו של דבר שאחד הצדדים לשיחה (בין אם הייתה שיחה של שניים או שיחה של שלושה) הוא שהקליט והוא שאיפשר את הפרסום.
ואנקדוטה נוספת. אנשים העובדים בלשכת רה"מ בשנים האחרונות מספרים שהצעקה "אתה השתגעת? אתה השתגעת?" היא נוסח מוכר וקבוע. גם הטונים הרמים.

כאשר נתניהו נפגש אישית עם כתבים, עם אנשי תקשורת, או כאשר הוא מופיע מול מצלמה, דיבורו תקיף ויציב והוא כמעט לעולם לא מאבד שליטה. אחרי הדלפת הקלטת הזו, אפשר להתחיל לחשוב רק עוד כמה אנשים סביבו מחזיקים באודיו מן הסוג הזה ומה סגנון הצעקות.

ברית הגנה: מה תתן ישראל בתמורה

לפני מספר שבועות פרסם עמיתי בן כספית ב"מעריב", שארה"ב וישראל מדברות על כינונה של ברית הגנה בין המדינות. הרעיון הוא לבשר על ברית הגנה עוד לפני הבחירות כדי להשפיע על דעת הקהל בישראל ולפאר את גדולתו המדינית והביטחונית של נתניהו.

מאחר שמו"מ על ברית הגנה עלול לקחת שנים, וכיוון שמדובר בנושא מורכב ועדין המצריך אישור הסנאט האמריקאי (הצבעה פוליטית ברוב קולות), אין צפי שברית הגנה תיחתם בלוח הזמנים הנתון לפני מערכת הבחירות בישראל.

למעשה, דווקא בשבועות האחרונים נמצאת ישראל בסוג של בעיה פוליטית אל מול המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, אחרי שנתניהו מילא אחר הוראה נשיאותית בטוויטר, וחסם את כניסתן של שתי חברות קונגרס דמוקרטיות קיצוניות לישראל. רבים במפלגה הדמוקרטית מסתייגים מחברות הקונגרס, אך החסימה של כניסתן העלתה את הדמוקרטים על בריקדות. נתניהו הרי אישר את כניסתן בתחילה, ובעקבות ציוץ הטפה של טראמפ ("ישראל תוצג בחולשתה") חסם אותן. טראמפ המשיך וחגג עם הכפשת בוחריה היהודים של המפלגה הדמוקרטית והאשים אותם בחוסר נאמנות.

אותם סנטורים דמוקרטים בכירים - ביניהם שניים מן המועמדים המובילים כיום בתוך המפלגה הדמוקרטית, ברני סנדרס ואליזבת׳ וורן - יהיו גם הסנטורים הדמוקרטים שיצטרכו לדון ולאשר, אם וכאשר, את ברית ההגנה.

לפני מספר חודשים ביקר בישראל הסנטור הרפובליקאי הבכיר, לינדסי גרהאם, אדם המקורב כיום מאוד לנשיא טראמפ, והוא הודיע כי מבחינתו בשלה העת ועל ארה"ב לחתום עם ישראל על ברית הגנה. זו הייתה הסנונית הראשונה. ועם זאת, אישור ברית ההגנה ייקח זמן רב, ואם הסנאט יעבור לרוב דמוקרטי ב-2020 הסיכוי לכך יפחת.

איזו מתנה יכול טראמפ להעניק לנתניהו לפני הבחירות: בעולמו של טראמפ, מספיק ציוץ עם רמזים, סוג של הצהרת כוונות, כדי שנתניהו יקטוף את הפירות מן המהלך. בשבועות האחרונים קיימנו ב"גלובס" מספר רב של שיחות עם בכירי מערכת הביטחון ושאלנו שאלות רבות על ברית ההגנה. ראוי לציין שהדעות חלוקות. מצד אחד, לפי האמנה אם ישראל תותקף היא תקבל מטריית הגנה אמריקאית, שתותנה באישור נאט"ו. מן הצד השני, ברית הגנה תטיל מגבלות על מרווח התמרון העצמאי של ישראל, בדגש, על המאבק הישראלי אל מול איראן. את החשש המהותי הזה, שברית הגנה תכבול את ידי הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, אי אפשר לבטל באמצעות ציוץ בטוויטר.

הדיונים בנושא ברית הגנה בין המדינות מתרחשים זה עשרות שנים. בהיסטוריה של ישראל היו ראשי מדינה ובכירי זרועות הביטחון שהתנגדו לכינון ברית הגנה, כי חששו מן ההגבלות וסברו שישראל צריכה לשמר לעצמה מידה רבה של חופש פעולה בזירות השונות. אחרים סברו שמדובר בנכס אסטרטגי חשוב מאוד ובעל משמעות הרתעתית כלפי צבאות האזור.

על נושא אחד לא הייתה מחלוקת בין כל המומחים בתחום: ברית הגנה עם ארה"ב לא יכולה להתרחש ללא תג מחיר. ישראל תצטרך לשלם, ולשלם היטב. לא בטוח שרק נושא ההסכמה עם הפלסטינים יהיה המחיר העיקרי. ייתכן שהאמריקאים ידרשו הבטחות נוספות.

מה עשוי נתניהו להבטיח אם כן עבור ברית ההגנה? לפי מידע שהגיע לאוזנינו מדובר בדרישה של האמריקאים מישראל להוציא את הסינים מן הנמל החדש בחיפה. הסכם הניהול שמקנה לסינים שליטה בנמל הישראלי ייכנס לתוקף ב-2020 והאמריקאים לא מרוצים מכך. הם חוששים לספינות האמריקאיות האמורות לעגון בנמל חיפה החדש, חוששים מתוכנות ריגול, חוששים מהשפעה סינית על התעשייה הישראלית. ביטול ההסכם עם הסינים יכניס את ישראל לסחרור מסובך, של תביעות ושל פגיעה ביחסים עם הסינים. עוד רבות ידובר בכך.