מסע של צומת בכבישים בסוף אוגוסט / צילום: גיא טל
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בסוף השבוע שעבר במזכירות הליכוד, כי הנחה את מנכ"ל משרדו להשהות את הליכי האכיפה בסקטור החקלאי על פי תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, ולבחון אותם מחדש מול כל הגורמים הרלוונטיים.
במערכת האכיפה לא ידוע בינתיים על הנחיה כזו. בעבר, כשעלתה הטיפול בעבירות הבנייה במגזר הערבי והדרוזי, הודיע היועץ המשפטי לממשלה חד משמעית כי רק הוא מחזיק בסמכות להשהות הליכי אכיפה.
כך או כך, אפשר ללמוד מכך על העניין שמעוררת האכיפה נגד עבירות בנייה, שמחלחלת גם למערכת הבחירות. הפעם, לראשונה, רצה לכנסת מפלגה שהדגל שלה הוא מלחמה בסנקציות מצד המדינה כלפי חריגות בנייה. מדובר בתנועת צומת, שאותה הקים בזמנו רפאל איתן (רפול), וכיום עומד בראשה משה גרין (65) בעל נחלה במושב בצרה בשרון.
לצומת, שבשיאה בכנסת ה-13 השיגה שמונה מנדטים, יש הפעם סיכוי קלוש לעבור את אחוז החסימה, אבל ראשיה מנהלים קמפיין עיקש.
בתי המשפט הגדירו פעמים רבות את עבירות הבנייה במגזר החקלאי, ובעיקר במושבים, שבהם עשרות אלפי שימושים חורגים, כ"מכת מדינה". לפני שנתיים נכנס לתוקפו תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שהוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, ובמרכזו החמרת הענישה ואמצעי האכיפה על עבירות וחריגות בנייה, כולל ביישובים הערביים. בין היתר כולל התיקון לחוק אפשרות להטיל צווים מנהליים להריסה והפסקת השימוש החורג; הגדלת הקנסות על שימושים אסורים עד לסכום של 450 אלף שקל, וקנס יומי על שימוש אסור עד לגובה של 2,800 שקל.
לטענת גרין, תיקון 116 מייצר אכיפה בררנית כנגד המושבים - בניגוד לסקטורים אחרים.
"לך תראה את הבנייה הבלתי חוקית בבני ברק. החריגות במושבים הן החלק הקל בסך כל החריגות במדינה, והמדינה נתנה לנו ליפול", הוא אומר. "צריך לעשות סדר בנושא הזה, אבל אי אפשר לקחת מגזר מסוים ולחתוך לו את הראש. זה לא חברתי. הופכים את המושבניקים לעבריינים בעל כורחם. החקלאים אינם עבריינים אלא קורבנות של כאוס אדיר שנוצר בעיוות.
למעשה, אתם נגד הליכי אכיפה חוקיים נגד חריגות בנייה.
"אנחנו פועלים לטובת פרנסת המשק המשפחתי. ההיסטוריה מלמדת שהתב"עות משנות ה-50 מאפשרות שימושים כאלו ואחרים, גם שאינם חקלאיים. בשנות ה-80 הוקמה במושבים יחידה מיוחדת, אשר הקימה מערך שלם של תוכניות איחוד וחלוקה שנועדו רק לרישום הנחלות בטאבו.
סעיף 18 לתקנון התוכניות הנ"ל קובע כמעט באופן סכימתי, שכל פיתוח ובינוי ייעשה באמצעות תוכנית מפורטת אחרת. המינהל אימץ את התוכניות הנ"ל של שנות ה-80 והפך אותן לתב"עות, למרות פסקי דין של בית המשפט העליון המורה שתוכנית זו אינה מהווה תוכנית עצמאית ודרושה תוכנית מפורטת אחרת".
מאבק של 20 שנה נגד רשות מקרקעי ישראל
גרין עצמו הוא מעין סמל לבעיה של שימושים חורגים במושבים. זה התחיל כשמועצת הלול נקטה נגדו הליכים על גידול ללא מכסת ביצים. הוא הפך את מתחם הלולים בקרקע החקלאית בנחלתו בבצרה למעין קניון קטן, והסתבך במערכת הליכים מול ועדות התכנון ורשות מקרקעי ישראל, (רמ"י) ואף למד משפטים כדי לנהל את המאבק ב-20 השנה האחרונות. עד כה שילם גרין קנס בגובה 800 אלף שקל, ומתנהלת נגדו תביעה של רמ"י בגובה 11 מיליון שקל. מנגד הוא תובע שבעה מיליון שקל.
לא שומעים עליכם בכלל במסע הבחירות. מהו המשקל שלכם?
"צומת מונה מאות אלפי אנשים שזועקים מתוך העם. המפלגה הייתה די רדומה, אבל סקר מכון סמית מיום שלישי מראה שלצומת יש כרגע 1.4 מנדטים, במגמת עלייה. בכנסים שלנו אתה רואה את מלח הארץ.
"צומת היא תנועת התיישבות וחקלאות, שקמה מתוך זעקה של השטח. מטרתה להיכנס לכנסת ה-22 ולחבור בהסכם קואליציוני עם מי שיסכים לתת לנו את משרד החקלאות, את רמ"י ואת רשות המים, כדי לקבוע סדר יום חדש בכל אשר קשור למגזר הכפרי, כלומר הקיבוצים, המושבים ויישובים קהילתיים".
"ניקח אחריות על המזון של ישראל"
גרין מצהיר עוד כי: "אנחנו ניקח אחריות ומנהיגות הן בתכנון המזון להאכלת תושבי ישראל, דהיינו צמצום פערי התיווך שבין החקלאי המגדל את תוצרתו לבין התושב בעיר הקונה את התוצרת, הן בטיב והן במחיר. אין כל סיבה שאדם המגיע לשווקים ישלם כ-400 שקל לסל מזון והחקלאי ימכור זאת בכ-100 שקל בלבד. כמו כן, אשים דגש על שימושים בנחלות שאינם שימושים חקלאיים בלבד", הוא אומר.
בשבוע שעבר, אגב, הודיע הליכוד כי ישאיר את תיק החקלאות בידיו.
מי תומך בכם במערכת הפוליטית?
"השרה איילת שקד הביעה את דעתה בכנס פעילים של מפלגת ימינה לפני כמה ימים, ואמרה על תיקון 116: 'זו נקודה כואבת והשאיפה שלנו, אם נקבל מספיק מנדטים, לקחת את רשות מקרקעי ישראל, לתקן את התקנה כך שלא יתעמרו במושבניקים. במקום ללכת ולטפל בבנייה הבלתי חוקית בישובים הערביים יותר קל להיטפל למושבים'. גם השרים משה כחלון ואלי כהן הביעו תמיכה בחקלאים. אבל המסקנה שלנו היא שרק מפלגה סקטוריאלית, שתעסוק במגזר הכפרי והחקלאי, היא זו שתשנה את החקיקה".