גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגרים הכלכליים בפני תוכנית אסטרטגית לסגירת פערים

מאז ממשלת רבין, פיתוח כלכלי של החברה הערבית אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלות

הכפר הערבי עראבה / צילום: תמר מצפי
הכפר הערבי עראבה / צילום: תמר מצפי

בישראל מתקיימות בעצם שתי כלכלות - היהודית והערבית. בין שתי הכלכלות פערים רבים. הפער הבולט ביותר הוא בתחום התעסוקה. בעוד הכלכלה היהודית היא כלכלה מודרנית, המובלת על ידי קטר ההייטק, ויש בה שיעורי התעסוקה גבוהים בקרב שני המינים, הכלכלה הערבית מתבססת בעיקר על משרות בשכר נמוך בתחומי המסחר, השירותים, הבריאות והחינוך, ושיעור השתתפות הנשים בה נמוך מאוד ועומד על פחות משליש.

ההפרדה מתבטאת גם בגיאוגרפיה, כאשר ערבים מתגוררים בדרך כלל ביישובים נפרדים (והיכן שיש יישובים מעורבים - בשכונות נפרדות) מן היהודים. בשל היסטוריה של הפקעת קרקעות, הגבלת תחומי שיפוט והזנחה מצד המדינה, יישובים אלה נוטים להיות צפופים יותר, ולסבול ממחסור בקרקעות למגורים ומהעדר כמעט מוחלט של אזורי תעשייה. מצב זה יוצר רשויות עניות שאינן מסוגלות לתת שירותי רווחה וחינוך שיסגרו את הפערים הקיימים בהון האנושי בין תלמידים ערבים ליהודים. שילוב זה של צפיפות והעדר אפשרויות תעסוקה איכותיות יוצר בעיה קשה של עוני במגזר הערבי, כאשר כחצי מן המשפחות נמצאות מתחת לקו העוני. מצב זה מוביל לכך שעבור אנשים רבים, האפשרות להתפרנס באופן לא לגיטימי על ידי פשיעה נראית אטרקטיבית במיוחד, וכתוצאה מכך סובלת החברה הערבית גם משיעורי פשיעה גדולים יותר מן החברה היהודית.

היו ניסיונות בעבר לגבש תוכניות אסטרטגיות לצמצום פערים אלה. האחרונה שבהן היא תוכנית 922, תוכנית של חמש שנים הכוללת, לפחות על הנייר, השקעה של כ-15 מיליארד שקל במגוון תחומים. היישום של תוכנית זו בפועל לא עבר את ה-1.9 מיליארד שקל, לפי ישיבת ועדת ההיגוי האחרונה האחראית על היישום התוכנית. כארבע שנים מאז הכרזת התוכנית, תקצובה וביצועה מתקדמים בעצלתיים. גם תוכניות קודמות, כדוגמת תוכנית חמש-שנתית קודמת ומ-2010, שהתמקדה ב-13 יישובים ערביים בלבד, יושמו לאט ובאופן חלקי. האתגר העיקרי ביישום תוכניות אלה הוא פוליטי - מאז ממשלת רבין, פיתוח כלכלי של החברה הערבית פשוט אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של ממשלות ישראל.

דווקא לאחר הבחירות האחרונות התבררה יכולתן של המפלגות הערביות להוות לשון מאזניים, כאשר נתניהו פנה אליהן כדי לפזר את הכנסת וכעת כאשר מפלגות ציוניות רבות מחזרות אחרי הקול הערבי. אבל גם אם הממשלה הבאה תהיה מחויבת יותר לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, יש לכאורה אתגר חדש - האתגר הכלכלי. המדיניות הכלכלי בשנים האחרונות הותירה את ישראל עם גירעון מבני הולך וגדל, ולממשלה הבאה יהיה קושי להתחייב להוצאות נוספות, במיוחד אם לא תהיה להן תמיכה פוליטית רחבה. אך למעשה, גם במצב של גירעון גדול יש הצדקה כלכלית לתקצב פיתוח כלכלי של החברה הערבית, ואף יש משאבים לעשות זאת בסכום של 65 מיליארד שקל כהשקעה כדאית לכלכלה.

על מנת להבין את ההצדקה הכלכלית לכך, יש להבין שלהבדיל מההוצאות שהגדילו את הגירעון בשנים האחרונות, שלא תרמו לצמיחת המשק ושימשו תשלום פוליטי בלבד, פיתוח החברה הערבית יתרום לצמיחה כלכלית, שבטווח הארוך תעלה את רמת החיים של כל האזרחים ותייצר הכנסות ממסים שיאפשרו לצמצם חלק מהגירעון בעתיד. הצמיחה היציבה שישראל נהנתה ממנה בעשור האחרון נבעה מכניסה לשוק העבודה של גברים ונשים חרדים ושל נשים ערביות. שיעור הנשים הערביות המועסקות עדיין נמוך, ולהבדיל מן הגברים החרדים, קיים שם רצון לעבוד ולשפר את המצב הכלכלי שלהן ושל משפחותיהן, והחסמים העיקריים הם כלכליים ותרבותיים. מקור צמיחה שישראל טרם הצליחה לנצל הוא של גידול בפריון העבודה. שיפורים בתשתיות ביישובים הערביים ויצירת הזדמנויות לתעסוקה איכותית בהם יכולים לסייע לשפר את הפריון של הקבוצות החלשות ביותר בחברה הישראלית.

הצעדים לסגירת הפערים כפי שהצעתי אותם מאז 2011, כוללים:

לתיקון האפליה בתעסוקה, יש צורך בחיוב כל הגופים במגזר הציבורי להעסיק עובדים ערבים בשיעור זהה לשיעורם בכוח העבודה, התאמה תרבותית של מבחני הקבלה בשירות המדינה, ותמרוץ חברות עסקיות המקדמות עובדים ערבים במסלולים מקצועיים וניהוליים.

להגדלת שיעור תעסוקת הנשים בשוק העבודה (בנוסף על הגידול הטבעי) יש צורך בפעולה משולבת של הכשרה מקצועית, הגדלת הנגישות התחבורתית, מרכזי השמה, ועידוד יצירת מקומות עבודה ביישובים ערביים.

בתחום המוניציפלי יש צורך בהקמת אזורי תעשייה חדשים ביישובים ערביים, החלפת השלמת התקציבים הממשלתית משיטת המצ'ינג לשיטה פרוגרסיבית יותר, הקצאת קרקעות ממ"י ליישובים ללא עתודות קרקע.

בתחום החינוך, יש להשוות את כמות המשאבים המוקצית לתלמידים ערבים לזו המוקצית לתלמידים יהודים, לרבות פערי תשתיות ושעות הוראה, וכן להקצות שעות לימוד נוספות ללימודי החינוך הטכנולוגי.

תוכנית זאת, אם תיעשה בהדרגה ועל פני עשור, תדרוש הוצאה נוספת מתקציב הממשלה של 6.5 מיליארד שקל בשנה על פני אותו עשור, או 65 מיליארד שקל בסך הכל. אך לפי החישוב, כניסת הנשים לשוק העבודה בצירוף עם צמצום הפערים בין עובדים יהודים לערבים יגדילו באותו עשור את התוצר ב-6 מיליארד שקל בשנה (60 מיליארד שקל בסך הכל). בצירוף עם קצב הצמיחה השנתי הצפוי למשק, של כ-30 מיליארד שקל בשנה, ההשקעה תחזיר את עצמה. התוכנית עוברת לא רק את מבחן הצמיחה והיעילות, אלא גם את מבחן הצדק החלוקתי וההגינות: מכיוון שהערבים מהווים גם 21% מן האוכלוסייה, השקעה בחברה הערבית בשיעור דומה מתוך הגידול בתוצר, או לפחות מתוך הגידול בהוצאות הממשלה, היא רק הוגנת.

גם אם אין כרגע אפשרות להגדיל את הגירעון כדי לממן תוכניות כאלה, רצוי בהחלט לממן אותן על ידי קיצוץ של הוצאות שלא תורמות לצמיחה, כגון ביטול פטורים ממס שמגיעים לכיסיהם של הקבוצות החזקות במשק, כגון פטור ממס על קרנות השתלמות או הטבות במס הכנסה ליישובי פריפריה שהנהנים העיקריים מהם הם עובדים מן העשירון העליון. להטבות אלה יש לובי חזק בהרבה מלחברה הערבית, אך הן אינן תורמות לכלכלה, בעוד שפיתוח כלכלי של החברה הערבית יכול להעלות את רמת החיים של כולם.

ד"ר סאמי מיעארי, החוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי. 

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה