גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השר אוחנה חייב לעצור את המהפכה במשפט האזרחי

במקום לתת שירות חיוני וחשוב לאזרח, הרפורמה במשפט האזרחי ממשיכה את האקטיביזם המשפטי

שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: כדיה לוי, גלובס
שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מערכת המשפט צברה את כוחה המופרז דרך שינויים שרובם נסתרים מעיני הציבור. לדוגמה, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שיש לעצור. הקריאה הזו הגיעה באחרונה מצד לשכת עורכי הדין. בעקבות פניות ציבור שקיבלה התנועה למשילות ודמוקרטיה, נדרשנו לבחינת הנושא.

נדהמנו לגלות כי התקנות החדשות הן צעד נוסף במהפכה השיפוטית של השופט אהרן ברק - מיצוב עליונות השופטים גם בתחומי המשפט האזרחי, האמור לספק לאזרחים שירות ליישוב סכסוכים ולסייע למי שזכויותיו נפגעו למצות את המגיע לו.

מערכת המשפט האזרחי בישראל חולה. פסקי דין ניתנים שנים רבות לאחר הגשת התביעה, וההליכים המשפטיים נמשכים שנים תוך פגיעה באפקטיביות השירות לאזרח.

הנהלת בתי המשפט אינה ממלאת את תפקידה, ניהול בתי המשפט; השופטים לא נדרשים ליישם את התקנות הקיימות. המערכת מתעלמת מהתקנות המחייבות מתן פסק דין בתוך 30 יום ואינה חסה על כספם וזמנם של בעלי הדין.

במקום ליישם רפורמה ניהולית בבתי המשפט, להפריש מהמערכת שופטים לא ראויים ולהכשיר את נשיאי בתי המשפט לניהול ולפיקוח, הנהלת בתי המשפט תובעת להחיל את "המהפכה האזרחית" - אוסף תקנות חדשניות, שנוסחן התקבל בהליך תמוה, ללא איתור ובחינת הליקויים במערכת ובדיקות תקציביות.

היה מצופה שברפורמה כזו יושם הדגש על השירות לאזרח, אך לאקטיביזם השיפוטי כללים משלו. ה"בשורה" ברפורמה היא שבעלי הדין נתפסים כמעט כמטרד למערכת, והשופט הוא העיקר.

בית המשפט "אחראי על ניהול ההליך לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה". המטרות, מצידן, הן שורת עקרונות מופשטים הנתונים לפרשנות נרחבת - "עקרונות חוקתיים", "ראוי", "הוגן" "שוויוני", "מידתי" ו"האינטרס הציבורי". השופט, בכל תיק בנפרד לפי שיקול-דעתו, "יאזן לפי הצורך בין אינטרס הציבור לבין האינטרסים של בעלי הדין".

מושגים עמומים אלה, שהם הזמנה לפרשנות וליצירתיות שיפוטית, יפורשו באופן שונה על-ידי כל שופט. האמירה, שמטרת התקנות "ליצור ודאות דיונית" ו"למנוע שרירותיות", היא לעג לרש.

לשם ההשוואה - בתקנות הנוכחיות אין פסקאות פתיחה חגיגיות והצהרות פומפוזיות וריקות מתוכן. הן מתחילות בהגדרות ובקביעת מקום השיפוט להגשת תובענה. הענייניות והיעילות הן בבסיס התקנות. מטרתן ברורה: הסדרת ההליך והגברת הוודאות המשפטית כדי שבעל דין יוכל לממש את זכויותיו.

בתקנות החדשות זנחה מערכת המשפט את סטנדרט השירות. אין מחויבות לזמן אספקת המוצר שהמערכת צריכה לספק: פסק הדין או ההחלטה השיפוטית.

בתקנות הנוכחיות נקבע כי "בית המשפט הדן בערכאה ראשונה ייתן החלטתו לא יאוחר מ-30 יום לאחר תום הדיון"; והחלטה לסעד זמני בתוך 15 יום. שופט שחורג מהזמנים חייב לתת הודעה מנומקת לנשיא בית המשפט או לסגנו.

סטנדרט זה נמחק מהתקנות החדשות. בית המשפט צריך לתת את החלטותיו "בהקדם האפשרי", ללא פיקוח, בקרה וסטנדרט אחיד.

על בעלי הדין, הלקוחות, מוטלות חובות שלא ניתן לעמוד בהן. התקנות קובעות סנקציות חמורות אם יפעלו בצורה "בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו", או שייתפסו כמנצלים לרעה את ההליך השיפוטי.

כך לדוגמה התקנות החדשות קובעות מגבלות עמודים. גם אדם שסבל שנים מהתעללויות, ייאלץ לתאר את סיפורו בחמישה עמודים. מנגד, על פסקי הדין אין מגבלת עמודים. ואם השופט ייתן פסק דין של 100 עמודים הגדוש בטעויות, יוכל האזרח המערער לשטוח את טענותיו בשישה עמודים בלבד, שערכאת הערעור תוכל לדחות על הסף, ללא הנמקה.

האזרח ייאלץ לוותר על זכויותיו, לבל יפריע חלילה לשופטים לנהל ביעילות את ההליך לטובת הגשמת העקרונות החוקתיים והאינטרס הציבורי, במידתיות כמובן.

ימים ספורים לפני סיום כהונתה, שרת המשפטים הקודמת איילת שקד הקפיאה את כניסת התקנות לתוקף, וטוב שכך. על שר המשפטים אמיר אוחנה לשלוח את התקנות למגירה ולתכנן רפורמה אמיתית, שתעמיד במרכז את האזרחים וזכויותיהם.

מערכת המשפט קיימת בשבילנו, האזרחים. הפנמת עיקרון זה והצבתו בראש סדרי העדיפויות, יביאו לפתרון בעיות רבות במשפט האזרחי, הפלילי והמינהלי. 

הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה

עוד כתבות

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?