גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדים ללא ביטחון: רק 47% מהמועסקים בישראל בטוחים במשרתם

מדד חדש של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בוחן את איכות העבודה בישראל במגזרים שונים ● המדד בדק פרמטרים של ביטחון תעסוקתי, עומס ולחץ ומשאבים העומדים לרשות המועסקים, והממצאים מתפרסמים כאן לראשונה ● הציון שישראל מקבלת בביטחון תעסוקתי נמוכים בהרבה מהממוצע באיחוד האירופי - שם 73% מהמועסקים היו בטוחים שיוכלו להמשיך בעבודתם עד גיל 60

עובדים בלי ביטחון תעסוקתי / צילום: שאטרסטוק
עובדים בלי ביטחון תעסוקתי / צילום: שאטרסטוק

"שוק העבודה העתידי", מושג שמדברים בו הרבה בשנים האחרונות, מבטא את חוסר הוודאות הגדול שאופף עולם העבודה - משינויים טכנולוגיים מואצים שצפויים להעלים מקצועות מסוימים ולהוליד אחרים, לצמצם את שיעור המועסקים, להחליף מודלים של עבודה ולהפוך את ה"עבודה עד הפנסיה" לחסרת היתכנות כמעט.  

התחזיות המאיימות והחשש של עובדים מפני הלא נודע מתבטא היטב ב"מדד העבודה הטובה" (Good Work Index) שפיתחו מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ומכון המחקר מאגר מוחות בהשראת מדדים דומים באירופה. המדד מתפרסם כאן לראשונה, ושני הגופים שואפים להפוך אותו למדד שנתי קבוע, שניתן יהיה לבחון באמצעותו שינויים לאורך זמן. 

לדברי ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל המרכז, מטרת הפרויקט היא פיתוח כלי אפקטיבי ארוך טווח למדידת טיב העבודה, שיקוף נתונים וניתוח מגמות, הן עבור העובדים והן עבור המעסיקים לאורך זמן, בדומה למדדים של בנק ישראל או מדד "עשיית עסקים". המדד מורכב מפרמטרים כמו ביטחון בעבודה, הכנסה ושכר וכן משאבי העבודה הזמינים לעובדים ולעובדות כמו התפתחות אישית ואפשרויות קידום, איכות הניהול, התרבות הארגונית והאקלים החברתי, תחושת משמעות בעבודה, וכן נושאים הנוגעים לעומס ולנטל הנפשי והמנטלי ולדרישות ולעומס הפיזי. 

המדד מבוסס על מחקר שנערך יותר משנתיים, באמצעות סקר מדגמי מייצג של 2,000 עובדים ועובדות. בחינה עתידית תוכל לאפשר מעקב אחר התפתחויות שונות במשק ולאמוד שינויים בתנאי העבודה של העובדים והעובדות בישראל. את המחקר ערכו לצד נתנזון גם ינאי ויס ועינת בן שמעון.

ביטחון בעבודה והכנסה

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית הוא עמותה המבצעת מחקרים בתחום הכלכלי-חברתי, בשיתוף פעולה עם חוקרים מהאקדמיה, משרד הכלכלה, המוסד לביטוח לאומי, הלמ"ס וגופים נוספים. המרכז משתף פעולה גם עם גופים אירופיים כגון קרן הנס בוקלר הגרמנית, קרן פרידריך אברט בישראל, FEPS (קרן אירופית למחקרים פרוגרסיביים), ההסתדרות החדשה ו-FEMISE - רשת של מכוני מחקר אזוריים. 

ד"ר רובי נתנזון / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אין אופק תעסוקתי, אבל השכר לא ירד

אחד הממצאים הבולטים והמעניינים של המדד החדש הוא העובדה שישראלים הרבה פחות בטוחים בעתיד העבודה שלהם לעומת עמיתיהם האירופאים. רק 47% מהעובדים בישראל משוכנעים שיוכלו להחזיק בעבודתם או בעבודה דומה לזו שהם מבצעים כיום עד גיל 60. הממוצע באיחוד האירופי עומד על 73%, וטורקיה היא המדינה היחידה בין מדינות OECD שתוצאותיה בתחום זה גרועות מאלה של ישראל.

באירופה העובדים

כמחצית (51%) מהעובדים במדגם סבורים שהכנסתם לא ראויה ולא תואמת את ביצועיהם בעבודה. השיעור הגבוה ביותר של העובדים שאינם מרגישים שהתמורה שהם מקבלים עבור עבודתם ראויה נמצא במשרד החינוך - 65% מהעובדים. העובדים הכי מרוצים משכרם הם עובדי הייטק - רק 32% מהם לא מרוצים משכרם ביחס לביצועיהם בעבודה. עם זאת, יותר עובדים ישראלים דיווחו על עליית שכר בשנה האחרונה, לעומת עמיתיהם האירופאים.

נוסף על חוסר הביטחון התעסוקתי, העובדים הישראלים חשים שאין להם אפשרויות קידום בעבודה. רק 23% השיבו שהם מרגישים שיש אפשרויות קידום רבות במקום עבודתם. החוקרים סבורים שייתכן שהדבר קשור למצב של חילופי העבודה התכופים וחוסר האופק התעסוקתי. מפתיע לגלות שדווקא בענפים חזקים יותר, כמו תעשייה ביטחונית, הייטק ושירותים פיננסים, עובדים מרגישים שאין להם אפשרויות קידום.

הבשורות הטובות של המדד מגיעות דווקא בפרמטר של השכר. שיעור האנשים שדיווחו כי חוו ירידת שכר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 8% בלבד, בהשוואה לממוצע OECD, שעמד על 11%. 38% מהנשאלים בישראל דיווחו שחוו עלייה בשכר בשנה האחרונה, לעומת ממוצע של 31% בלבד באיחוד האירופי. לדברי החוקרים, נתון זה נובע ככל הנראה מיישום ההחלטה על העלאת שכר המינימום בישראל בשנים האחרונות.

הניהול איכותי

ישראל ממוקמת במקום גבוה גם בתחום איכות הניהול, אחד מ-14 פרמטרים המרכיבים את המדד, ובתחום הדרישות הפיזיות והנפשיות מעובדים. הציונים הנמוכים ביותר התקבלו בפרמטרים של תרבות ארגונית ואפשרויות קידום.

בממוצע ארצי, אף שלפי המדדים הכלכליים המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה, כרבע מהעובדים חוששים לאבד את מקום עבודתם. החשש גדול במיוחד בקרב עובדי ענף אספקה ותיקון, לדוגמה עובדי חשמל, גז, מים, שירותי ביוב, טיפול באשפה ובפסולת. 42% מהם חוששים למשרותיהם. גם בענף התקשורת חוששים לעתיד הענף - 32% מהעובדים חוששים לאבד את מקום עבודתם. ל-11% מהם יש חשש גדול שהמקצוע יהפוך לא רלוונטי בשוק התעסוקה (לעומת ממוצע של 6% מכלל העובדים). 14% מעובדי ענף השמירה, הניקיון והסיעוד חוששים שמקצועם יהפוך ללא רלוונטי בעתיד.

העובדים הכי בטוחים באפשרות להחזיק במשרתם הם אנשי החינוך (18%), אנשי הבריאות (19%), תחבורה ורכב ומגזר ציבורי (20% בכל אחד מהענפים). עם זאת, חלקם דיווחו שהם סובלים מלחץ נפשי ופיזי בעבודה.

סטרס? דווקא פחות מהצפוי

בפרמטרים של עומס ונטל פיזי, נרשמו ציונים נמוכים בקרב עובדי ענף התחבורה והרכב (למשל, נהגים בתחבורה הציבורית); אירוח והסעדה (מלצרים); במערכת הבריאות ואנשי צוות רפואי; ובמסחר וקמעונאות. לפי המדד, אלה העובדים שנתונים ללחץ הפיזי והנפשי הגדול ביותר כנותני שירות והם מדווחים על שיעור גבוה מאוד של התמודדות עם לקוחות כועסים וחשיפה לאלימות ותקיפה.

באשר לתחושות לחץ כלליות, בניגוד אולי למצופה במדינה שמספר שעות העבודה השבועיות בה גבוה ביחס לאירופה, העובדים הישראלים דווקא מדווחים על רוגע יחסי. הדבר בלט במיוחד בקרב עובדי התעשייה הכבדה: 0% מהם דיווחו על עומס פיזי ונפשי.

נתון מפתיע נוסף הוא שדווקא רוב עובדי ההייטק לא דיווחו על צורך תדיר להיות זמינים מחוץ לשעות העבודה ללא תגמול - פרמטר שלפי החוקרים היה אחד הדברים שהכי הפריעו לעובדים הישראלים. בהייטק, רק 15% דיווחו שהם עובדים מחוץ לשעות העבודה בלי לקבל שכר בתדירות גבוהה, בהשוואה ל-14% במשק. לדברי נתנזון, "היינו חושבים שבענפי התעשייה המתקדמת, בהייטק, נראה הרבה יותר אנשים שמתלוננים על שעות עבודה ארוכות, על עבודה בשבתות ובחגים. בפועל, זה פחות מה שקורה. למה בעצם? ראשית, מדובר בעניין של תפיסה. השכר של העובדים הללו הוא שכר גבוה וגלובלי על פי רוב, ושעות העבודה שלהם גמישות. הם לא רואים עבודה בשעות מאוחרות או לא קונבנציונליות כעבודה שלא זוכה לתגמול. שוב, גם במקרה הזה, בענפים החלשים ביותר במשק אנחנו רואים הרבה עובדים שנאלצים לעבוד מעבר לשעות העבודה ללא תשלום - הוראה, שירותי בריאות ואירוח והסעדה".

המגזר הציבורי בולט בפרמטר הזה לטובה - רק 8% מעובדיו דיווחו על צורך לעבוד מחוץ לשעות העבודה, לעומת ממוצע של 17% בכלל הענפים.

התאגדות לא מבטיחה שביעות רצון

אז איפה הכי טוב לעבוד? ברשימת הענפים החזקים במשק הישראלי מככב המגזר הציבורי, לצד התעשייה המתקדמת והכבדה, התעשייה הביטחונית והשירותים הפיננסיים. 49% מעובדי המגזר הציבורי דיווחו שמקום העבודה מאפשר להם מידה רבה של פיתוח מקצועי - השתלמויות, העשרה מקצועית ולימודים, לעומת ממוצע של 29% בקרב כלל הענפים. 78% מהעובדים דיווחו על מידה רבה של הטבות נלוות, דבר המעיד על רווחה גבוהה; 20% בלבד חוששים לאבד את מקום עבודתם; ו-4% בלבד חוששים במידה רבה שהמקצוע שלהם יהפוך לא רלוונטי.

המדד בדק גם את שיעור ההתאגדות של עובדים בענפים השונים, נתון המאפשר לבחון את הקשר בין התאגדות לאיכות מקום העבודה. לפי הממצאים, אין קשר מובהק כזה. בתעשייה המתקדמת מאוגדים רק 9% מהעובדים, ובכל זאת היא מככבת בכל הפרמטרים שנבדקו לטובה. שיעור ההתאגדות בתעשייה זו דומה לשיעור ההתאגדות בענף ההסעדה והאירוח - 8%, שמצוי בתחתית המדד בכל פרמטר כמעט. בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה יש שיעור גבוה למדי של התאגדות - 44% - ואולם הדבר אינו מבטיח שביעות רצון גבוהה. 65% סבורים שהכנסתם אינה הולמת כלל את ביצועיהם, ו-34% השיבו שהם נדרשים לעבודה מרובה מחוץ לשעות העבודה בהשוואה ל-14% בכלל המשק. 

נתון מעניין נוסף נוגע לעבודת צוות. בתעשייה הכבדה, דיווחו העובדים על שיעור נמוך במיוחד שלה - 30% לעומת ממוצע של 59% בכל הענפים ו-69% בתעשייה המתקדמת, בשירותים פיננסיים ובבינוי ותשתיות.

רובינזון קושר בין הנתון הזה לבעיית הפריון בישראל. "למחקר ולמדד העבודה האיכותית בהחלט יש השלכות שיכולות להיות רלוונטיות למה שנחשב כעת משימה לאומית - הגברת פריון העבודה ושיפור הפריון הנמוך", אומר נתנזון. "היום זה כבר כמעט אקסיומה שעבודת צוות, הפריה הדדית ופעולה משותפת משפרות נוהלי עבודה, משפרות את מצבו של העובד ומובילות לשיפור בפריון העבודה שלו. המדד הוא קריאת השכמה למעסיקים בענפי התעשייה הכבדה - תשקיעו בעבודת צוות, והרווח יהיה של כולם. זה, לדוגמה, דבר שלדעתי לא היינו יכולים לראות או לדעת מראש". 

עוד כתבות

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה