גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדים ללא ביטחון: רק 47% מהמועסקים בישראל בטוחים במשרתם

מדד חדש של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בוחן את איכות העבודה בישראל במגזרים שונים ● המדד בדק פרמטרים של ביטחון תעסוקתי, עומס ולחץ ומשאבים העומדים לרשות המועסקים, והממצאים מתפרסמים כאן לראשונה ● הציון שישראל מקבלת בביטחון תעסוקתי נמוכים בהרבה מהממוצע באיחוד האירופי - שם 73% מהמועסקים היו בטוחים שיוכלו להמשיך בעבודתם עד גיל 60

עובדים בלי ביטחון תעסוקתי / צילום: שאטרסטוק
עובדים בלי ביטחון תעסוקתי / צילום: שאטרסטוק

"שוק העבודה העתידי", מושג שמדברים בו הרבה בשנים האחרונות, מבטא את חוסר הוודאות הגדול שאופף עולם העבודה - משינויים טכנולוגיים מואצים שצפויים להעלים מקצועות מסוימים ולהוליד אחרים, לצמצם את שיעור המועסקים, להחליף מודלים של עבודה ולהפוך את ה"עבודה עד הפנסיה" לחסרת היתכנות כמעט.  

התחזיות המאיימות והחשש של עובדים מפני הלא נודע מתבטא היטב ב"מדד העבודה הטובה" (Good Work Index) שפיתחו מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ומכון המחקר מאגר מוחות בהשראת מדדים דומים באירופה. המדד מתפרסם כאן לראשונה, ושני הגופים שואפים להפוך אותו למדד שנתי קבוע, שניתן יהיה לבחון באמצעותו שינויים לאורך זמן. 

לדברי ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל המרכז, מטרת הפרויקט היא פיתוח כלי אפקטיבי ארוך טווח למדידת טיב העבודה, שיקוף נתונים וניתוח מגמות, הן עבור העובדים והן עבור המעסיקים לאורך זמן, בדומה למדדים של בנק ישראל או מדד "עשיית עסקים". המדד מורכב מפרמטרים כמו ביטחון בעבודה, הכנסה ושכר וכן משאבי העבודה הזמינים לעובדים ולעובדות כמו התפתחות אישית ואפשרויות קידום, איכות הניהול, התרבות הארגונית והאקלים החברתי, תחושת משמעות בעבודה, וכן נושאים הנוגעים לעומס ולנטל הנפשי והמנטלי ולדרישות ולעומס הפיזי. 

המדד מבוסס על מחקר שנערך יותר משנתיים, באמצעות סקר מדגמי מייצג של 2,000 עובדים ועובדות. בחינה עתידית תוכל לאפשר מעקב אחר התפתחויות שונות במשק ולאמוד שינויים בתנאי העבודה של העובדים והעובדות בישראל. את המחקר ערכו לצד נתנזון גם ינאי ויס ועינת בן שמעון.

ביטחון בעבודה והכנסה

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית הוא עמותה המבצעת מחקרים בתחום הכלכלי-חברתי, בשיתוף פעולה עם חוקרים מהאקדמיה, משרד הכלכלה, המוסד לביטוח לאומי, הלמ"ס וגופים נוספים. המרכז משתף פעולה גם עם גופים אירופיים כגון קרן הנס בוקלר הגרמנית, קרן פרידריך אברט בישראל, FEPS (קרן אירופית למחקרים פרוגרסיביים), ההסתדרות החדשה ו-FEMISE - רשת של מכוני מחקר אזוריים. 

ד"ר רובי נתנזון / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אין אופק תעסוקתי, אבל השכר לא ירד

אחד הממצאים הבולטים והמעניינים של המדד החדש הוא העובדה שישראלים הרבה פחות בטוחים בעתיד העבודה שלהם לעומת עמיתיהם האירופאים. רק 47% מהעובדים בישראל משוכנעים שיוכלו להחזיק בעבודתם או בעבודה דומה לזו שהם מבצעים כיום עד גיל 60. הממוצע באיחוד האירופי עומד על 73%, וטורקיה היא המדינה היחידה בין מדינות OECD שתוצאותיה בתחום זה גרועות מאלה של ישראל.

באירופה העובדים

כמחצית (51%) מהעובדים במדגם סבורים שהכנסתם לא ראויה ולא תואמת את ביצועיהם בעבודה. השיעור הגבוה ביותר של העובדים שאינם מרגישים שהתמורה שהם מקבלים עבור עבודתם ראויה נמצא במשרד החינוך - 65% מהעובדים. העובדים הכי מרוצים משכרם הם עובדי הייטק - רק 32% מהם לא מרוצים משכרם ביחס לביצועיהם בעבודה. עם זאת, יותר עובדים ישראלים דיווחו על עליית שכר בשנה האחרונה, לעומת עמיתיהם האירופאים.

נוסף על חוסר הביטחון התעסוקתי, העובדים הישראלים חשים שאין להם אפשרויות קידום בעבודה. רק 23% השיבו שהם מרגישים שיש אפשרויות קידום רבות במקום עבודתם. החוקרים סבורים שייתכן שהדבר קשור למצב של חילופי העבודה התכופים וחוסר האופק התעסוקתי. מפתיע לגלות שדווקא בענפים חזקים יותר, כמו תעשייה ביטחונית, הייטק ושירותים פיננסים, עובדים מרגישים שאין להם אפשרויות קידום.

הבשורות הטובות של המדד מגיעות דווקא בפרמטר של השכר. שיעור האנשים שדיווחו כי חוו ירידת שכר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 8% בלבד, בהשוואה לממוצע OECD, שעמד על 11%. 38% מהנשאלים בישראל דיווחו שחוו עלייה בשכר בשנה האחרונה, לעומת ממוצע של 31% בלבד באיחוד האירופי. לדברי החוקרים, נתון זה נובע ככל הנראה מיישום ההחלטה על העלאת שכר המינימום בישראל בשנים האחרונות.

הניהול איכותי

ישראל ממוקמת במקום גבוה גם בתחום איכות הניהול, אחד מ-14 פרמטרים המרכיבים את המדד, ובתחום הדרישות הפיזיות והנפשיות מעובדים. הציונים הנמוכים ביותר התקבלו בפרמטרים של תרבות ארגונית ואפשרויות קידום.

בממוצע ארצי, אף שלפי המדדים הכלכליים המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה, כרבע מהעובדים חוששים לאבד את מקום עבודתם. החשש גדול במיוחד בקרב עובדי ענף אספקה ותיקון, לדוגמה עובדי חשמל, גז, מים, שירותי ביוב, טיפול באשפה ובפסולת. 42% מהם חוששים למשרותיהם. גם בענף התקשורת חוששים לעתיד הענף - 32% מהעובדים חוששים לאבד את מקום עבודתם. ל-11% מהם יש חשש גדול שהמקצוע יהפוך לא רלוונטי בשוק התעסוקה (לעומת ממוצע של 6% מכלל העובדים). 14% מעובדי ענף השמירה, הניקיון והסיעוד חוששים שמקצועם יהפוך ללא רלוונטי בעתיד.

העובדים הכי בטוחים באפשרות להחזיק במשרתם הם אנשי החינוך (18%), אנשי הבריאות (19%), תחבורה ורכב ומגזר ציבורי (20% בכל אחד מהענפים). עם זאת, חלקם דיווחו שהם סובלים מלחץ נפשי ופיזי בעבודה.

סטרס? דווקא פחות מהצפוי

בפרמטרים של עומס ונטל פיזי, נרשמו ציונים נמוכים בקרב עובדי ענף התחבורה והרכב (למשל, נהגים בתחבורה הציבורית); אירוח והסעדה (מלצרים); במערכת הבריאות ואנשי צוות רפואי; ובמסחר וקמעונאות. לפי המדד, אלה העובדים שנתונים ללחץ הפיזי והנפשי הגדול ביותר כנותני שירות והם מדווחים על שיעור גבוה מאוד של התמודדות עם לקוחות כועסים וחשיפה לאלימות ותקיפה.

באשר לתחושות לחץ כלליות, בניגוד אולי למצופה במדינה שמספר שעות העבודה השבועיות בה גבוה ביחס לאירופה, העובדים הישראלים דווקא מדווחים על רוגע יחסי. הדבר בלט במיוחד בקרב עובדי התעשייה הכבדה: 0% מהם דיווחו על עומס פיזי ונפשי.

נתון מפתיע נוסף הוא שדווקא רוב עובדי ההייטק לא דיווחו על צורך תדיר להיות זמינים מחוץ לשעות העבודה ללא תגמול - פרמטר שלפי החוקרים היה אחד הדברים שהכי הפריעו לעובדים הישראלים. בהייטק, רק 15% דיווחו שהם עובדים מחוץ לשעות העבודה בלי לקבל שכר בתדירות גבוהה, בהשוואה ל-14% במשק. לדברי נתנזון, "היינו חושבים שבענפי התעשייה המתקדמת, בהייטק, נראה הרבה יותר אנשים שמתלוננים על שעות עבודה ארוכות, על עבודה בשבתות ובחגים. בפועל, זה פחות מה שקורה. למה בעצם? ראשית, מדובר בעניין של תפיסה. השכר של העובדים הללו הוא שכר גבוה וגלובלי על פי רוב, ושעות העבודה שלהם גמישות. הם לא רואים עבודה בשעות מאוחרות או לא קונבנציונליות כעבודה שלא זוכה לתגמול. שוב, גם במקרה הזה, בענפים החלשים ביותר במשק אנחנו רואים הרבה עובדים שנאלצים לעבוד מעבר לשעות העבודה ללא תשלום - הוראה, שירותי בריאות ואירוח והסעדה".

המגזר הציבורי בולט בפרמטר הזה לטובה - רק 8% מעובדיו דיווחו על צורך לעבוד מחוץ לשעות העבודה, לעומת ממוצע של 17% בכלל הענפים.

התאגדות לא מבטיחה שביעות רצון

אז איפה הכי טוב לעבוד? ברשימת הענפים החזקים במשק הישראלי מככב המגזר הציבורי, לצד התעשייה המתקדמת והכבדה, התעשייה הביטחונית והשירותים הפיננסיים. 49% מעובדי המגזר הציבורי דיווחו שמקום העבודה מאפשר להם מידה רבה של פיתוח מקצועי - השתלמויות, העשרה מקצועית ולימודים, לעומת ממוצע של 29% בקרב כלל הענפים. 78% מהעובדים דיווחו על מידה רבה של הטבות נלוות, דבר המעיד על רווחה גבוהה; 20% בלבד חוששים לאבד את מקום עבודתם; ו-4% בלבד חוששים במידה רבה שהמקצוע שלהם יהפוך לא רלוונטי.

המדד בדק גם את שיעור ההתאגדות של עובדים בענפים השונים, נתון המאפשר לבחון את הקשר בין התאגדות לאיכות מקום העבודה. לפי הממצאים, אין קשר מובהק כזה. בתעשייה המתקדמת מאוגדים רק 9% מהעובדים, ובכל זאת היא מככבת בכל הפרמטרים שנבדקו לטובה. שיעור ההתאגדות בתעשייה זו דומה לשיעור ההתאגדות בענף ההסעדה והאירוח - 8%, שמצוי בתחתית המדד בכל פרמטר כמעט. בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה יש שיעור גבוה למדי של התאגדות - 44% - ואולם הדבר אינו מבטיח שביעות רצון גבוהה. 65% סבורים שהכנסתם אינה הולמת כלל את ביצועיהם, ו-34% השיבו שהם נדרשים לעבודה מרובה מחוץ לשעות העבודה בהשוואה ל-14% בכלל המשק. 

נתון מעניין נוסף נוגע לעבודת צוות. בתעשייה הכבדה, דיווחו העובדים על שיעור נמוך במיוחד שלה - 30% לעומת ממוצע של 59% בכל הענפים ו-69% בתעשייה המתקדמת, בשירותים פיננסיים ובבינוי ותשתיות.

רובינזון קושר בין הנתון הזה לבעיית הפריון בישראל. "למחקר ולמדד העבודה האיכותית בהחלט יש השלכות שיכולות להיות רלוונטיות למה שנחשב כעת משימה לאומית - הגברת פריון העבודה ושיפור הפריון הנמוך", אומר נתנזון. "היום זה כבר כמעט אקסיומה שעבודת צוות, הפריה הדדית ופעולה משותפת משפרות נוהלי עבודה, משפרות את מצבו של העובד ומובילות לשיפור בפריון העבודה שלו. המדד הוא קריאת השכמה למעסיקים בענפי התעשייה הכבדה - תשקיעו בעבודת צוות, והרווח יהיה של כולם. זה, לדוגמה, דבר שלדעתי לא היינו יכולים לראות או לדעת מראש". 

עוד כתבות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

שינוי במאזן הכוחות: איראן תקבל השבוע מטוסי קרב מדגם סוחוי 35

לפי סוכנות הידיעות האיראנית הממלכתית, איראן תקבל כבר בשבוע הבא אספקת מטוסי קרב מדגם סוחוי 35 ● כיום חיל האוויר של משטר האייתוללות מתבסס על מטוסים מיושנים מאוד כמו פנטום - כך שמאזן הכוחות האווירי הנוכחי צפוי להשתנות, אך ישראל עדיין מתקדמת יותר

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם ● המתיחות שהביאה את מדד הפחד לשיא של חמישה חודשים והאפשרות להרוויח ממנו ● הסימנים שמעידים כי תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש ● וגם: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט