אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה עתירה נגד פרקליט המדינה שי ניצן בדרישה כי בית המשפט יורה לו להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין נגד יו"ר הלשכה לשעבר אפי נוה.
הקובלנה מגיעה על רקע פרשת נתב"ג במסגרתה הוגשו נגד נוה ובת זוגו כתבי אישום בגין כניסה ויציאה מנתב"ג ללא קבלת אישור בקרת הגבולות.
את העתירה הגישה עמותת "ועשית הטוב והישר" שנרשמה כחוק לפני 3 חודשים בלבד, אשר מיוצגת על ידי עו"ד חיים שטנגר, לו יש סכסוך ממושך עם נוה. שבוע לאחר רישום העמותה, כבר פנה שטנגר מטעם העמותה לפרקליט המדינה בדרישה כי יפעל להשעייתו. ניצן לא הגיב לפנייה זו ולא לפנייה שבאה אחריה, ולכן החליט שטנגר לעתור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
בעתירה נכתב כי היא מוגשת לאחר שוועדות האתיקה המחוזית והארצית של הלשכה סרבו לעשות כן. עוד מתבקש פרקליט המדינה לפעול להשעייתו של עו"ד נוה מעיסוק במקצוע עריכת הדין, לאור העובדה, שפרקליטות מחוז מרכז הגישה נגד נוה כתב אישום ב"פרשת נתב"ג". העותרים מתבססים על כך שאחד מסעיפי האישום נגד נוה הינו קבלת דבר במרמה, בכך שהונה את מכונת ה"גייט-פאס". במצב כזה, כך לטענת העותרים, ניתן לא רק להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי, אלא גם להביא להשעייתו של נוה מעיסוק שוטף בעריכת דין, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין.
העותרים יטענו כי "חרף הגשת כתב האישום, הרי לא הוגשו נגד עו"ד נוה כל קובלנה משמעתית וגם/או כל בקשת השעיה זמנית, על אף העובדה שכתב האישום הנ"ל מייחס לו ביצוען - לכאורה - של עבירות חמורות, אשר דבק בהן לכאורה קלון". עוד טוענים העותרים כי עו"ד נוה מופלה לטובה "הגם שבמקרים אחרים, שלא מעורב בהם ראש לשכה לשעבר, ובגין עבירות קלות בהרבה, לכאורה, ננקטו גם ננקטו הליכים משמעתיים כנ"ל נגד עורכי דין מן השורה".
לטענת העותרים, החלטת פרקליט המדינה שלא לפעול נגד נוה וכן שלא להשיב לפניותיהם נגועה בשיקולים זרים ופסולים והדבר מהווה אכיפה בררנית, אך לא הסבירו מהם השיקולים.
***חזקת החפות: אפי נוה הוא נאשם בפרשת "מעברי הגבול". מדובר בהליכים פליליים המצויים בשלב המקדמי. נוה לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.