דניאל כהן, מאבטח לשעבר בחברת עמישב / צילום: רפי קוץ
האם ההסתדרות הלאומית פעלה בניגוד עניינים חמור וביצעה פגיעה אתית בבקשה לתובענה ייצוגית נגד הסוכנות היהודית בגין אי-תשלום שכר על זמן חפיפה במשמרות?
דניאל כהן, מאבטח לשעבר בחברת עמישב שמאבטחת את משרדי הסוכנות היהודית בירושלים, הגיש לפני כשלושה חודשים תובענה ייצוגית נגד הסוכנות וחברת האבטחה בעזרת עו"ד אריה ארבוס, כפי שנחשף ב"גלובס". כהן טען כי מאבטחי החברה נדרשו להישאר מדי משמרת 20 דקות נוספות ללא תשלום לטובת חידוד נהלים וישיבות מאבטחים.
על-פי התובענה, דרישת עמישב והסוכנות להתייצבות למשך 20 דקות נוספות בכל משמרת "היא חלק מתנאי העבודה ואינה נתונה למשא-ומתן", ו"אי-התייצבות כזו מהווה עבירת משמעת". לתמיכה בטענותיו צירף כהן לתובענה את חוברת הנהלים של העובדים במתקן, הנושאת את הלוגו של הסוכנות היהודית, ובה מופיע הנוהל האמור.
על-פי החוק ופסיקת בג"ץ, במקום שבו פועל ארגון יציג של העובדים, עובד חייב לפנות ראשית לארגון היציג על-מנת לשכנע את הארגון להגיש את התובענה. ההסתדרות הלאומית, המייצגת את העובדים בחברת עמישב, קיבלה את החומרים וציינה בפני כהן כי היא אינה יכולה לייצג אותו לפני שהוא יצטרף כחבר. כהן חתם על טופס הצטרפות, וההסתדרות זימנה את כהן לוועדה בהשתתפות נציגי המעסיקה על-מנת לנסות ולפתור את המחלוקת. כהן ביקש להביא עורך דין מטעמו, אולם ההסתדרות השיבה כי הדבר לא אפשרי, וכי היא תייצגו.
לאחר הדיון בוועדה, פנה עורך דינו של כהן להסתדרות ושאל אם הצליחו לתת מענה לבעיה. עורכת הדין של ההסתדרות ביקשה מסמכים נוספים ותשובות לשאלותיה על-מנת לבסס את התיק. לפי טענת עו"ד ארבוס, היא השיבה כי תלמד את המסמכים ותכנס ועדה עליונה. בפועל, במשך מספר חודשים היא לא כינסה את הוועדה, חרף תזכורות מצדו של כהן.
בסופו של דבר, עורכת הדין השיבה לכהן כי "אין להסתדרות מה לעשות עם התלונה שלו". כהן שכר את שירותי משרד ארבוס-קדם-צור על-מנת שיגישו בשם כלל העובדים את התובענה הייצוגית. בתובענה נטען כי בשבע השנים האחרונות הועסקו במתקן כ-600 מאבטחים, שהסכום שנגזל מהם לכאורה מגיע לכ-1.6 מיליון שקל.
המפנה הגיע עם תגובת עמישב לבקשת אישור התובענה הייצוגית. עמישב כמובן התנגדה מכל וכל לבקשה ודחתה את כל הטענות נגדה. אולם יחד עם תגובת עמישב, הוגשה גם בקשה להצטרפות להליך מטעם ההסתדרות כארגון היציג של העובדים בחברה. אך למרבה הפלא, ההסתדרות החליטה להתייצב לימין החברה נגד העובד וטענה כי יש לדחות על הסף את התובענה הייצוגית. לטענת ההסתדרות, יש לדחות את הבקשה מאחר שקיים הסכם קיבוצי, ומשום כך יש לטפל במחלוקת במסגרת הקיבוצית. עוד טענה ההסתדרות כי לא הועבר לה עותק של התובענה, ולכן יש לדחותה.
מעבר לכך טענה ההסתדרות, מבלי שהתבקשה לכך ומבלי שבכלל קיבלה אישור להצטרף כצד להליך, טענות עובדתיות המפריכות לטענתה את עילת התובענה. חמורה מכך היא העובדה כי ההסתדרות ועורכת הדין של ההסתדרות, שייצגה את כהן בהליכים לפני הבקשה, ביקשו להצטרף להליך כדי לדחות את טענותיו - התנהגות המנוגדות לכללי לשכת עורכי הדין. כך, סעיף 16 לכללי לשכת עורכי הדין קובע כי "עורך דין לא יטפל נגד לקוח - (1) בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו".
מההסתדרות הלאומית נמסר בתגובה לטענות: "ההסתדרות הלאומית לא 'עומדת לימין המעסיק', אלא עומדת לימין העובדות והדין. לאחר קבלת טענותיו של מר כהן, קיימה ההסתדרות חקירה מקיפה ודקדקנית של טענותיו, באמצעות בדיקת תלושי השכר ודוחות הנוכחות בכל אתרי הסוכנות היהודית (!), חקירת העובדים ונציגי הסוכנות עצמה! עמדתה של ההסתדרות הלאומית נשענת על ממצאי הבדיקה המקיפה שערכו נציגי ההסתדרות בשטח, וכל טענה אחרת היא חסרת בסיס ומהווה לשון הרע. הטענה נגד עורכת הדין מטעם ההסתדרות חסרת בסיס עובדתי ומשפטי, ואין בה מאום".